התופעה המכונה "רווקוּת מאוחרת" מעסיקה לא מעט הורים, מחנכים ואנשים מהיישוב בציבור הדתי-לאומי, ואף זוכה לסיקור משמעותי בכלי התקשורת המגזריים. בצל המלחמה וגיוס המילואים הנרחב של צעירים רבים, שדכנים העוסקים בכך מספרים כי בתקופה הנוכחית נוצר משבר עמוק יותר מהרגיל, והקושי של הרווקים במציאת בן זוג או בת זוג הולך וגדל.
מאות שדכנים ומפעילי אתרי היכרויות נפגשו לאחרונה בירושלים כדי להתכנס לחשיבה משותפת איך ליצור דרכים נוספות לשדך בני זוג. לרוב אין כמעט שיתופי פעולה בין הארגונים והגופים השונים, והתקווה היא שהשיח עשוי לסייע בריכוז הנתונים ולהיות "מכפיל כוח" שיביא לעוד שידוכים מוצלחים.
ראש ישיבת "תורה בציון" ויו"ר קרן "אחד לאחד", הרב יצחק נריה, הקים לפני כשנתיים את הארגון "באים בטוב" כדי לנסות ולייצר את החיבור בין כלל הארגונים. "ראינו שיש המון עצים ביער, אבל לרוב אף אחד לא יודע מה קורה אצל האחר ואין מי שיתכלל את הפעילות, באופן שיקל על המחפשים והמחפשות שמנסים את מזלם בנפרד מול הגופים השונים", מסביר הרב נריה, יו"ר ארגון "באים בטוב" שמתקיים מתרומות ופועל ללא מטרות רווח.
מי שגויסה למשימה היא שירה מס, מנכ"לית הארגון, שהחלה לרתום את הארגונים השונים לשיח משותף סביב השולחן העגול של "באים בטוב". "ברור שבתחילה זה לא היה מובן מאליו. בסופו של דבר יש גם סוג של תחרותיות בין חלק מהנוכחים", היא אומרת. "התחלנו עם מספר ארגונים והתכנסנו אחת לכמה שבועות לשיח בנושא אחר בהקשר של עולם השידוכים, וכעת החלטנו להרחיב את המעגל לשיתופי פעולה רחבים יותר ולכנס את כולם יחד".
המאמץ נשא פרי – ופורום מיזמי ההיכרויות של "באים בטוב" התכנס לראשונה בהיכל שלמה בירושלים. במפגש השתתפו נציגים משגרירים בלב, אלגו, הבאר, חיבורים, שליש גן עדן, 252, מאצ'רס, רינגל, תכירו, דאבל, איחודים, בשביל הקש, עין טובה, דייטפול, תודעת חתונה וקואוצ'ינג יו, לצד מומחים שעוסקים שנים רבות בנושא כמו שירת מלאך, מיכל וולשטיין ועוד.
"מבחינתנו זה יום חג, כשארגונים מתחרים יושבים יחד וחושבים נטו על השטח", אומרת מס. "האחדות הזאת היא קריטית וחשובה כדי לסייע בהתמודדות עם משבר הרווקות המאוחרת. העובדה שכולם יושבים סביב שולחן אחד ומנסים לייצר יוזמות ורעיונות חדשים היא זו שתביא בסופו של דבר לעוד ועוד בתים שיוקמו בישראל".
דייטים ליד טנקים
נושא מרכזי שעלה בשיח הוא ההשפעה של מלחמת חרבות ברזל על עולם השידוכים במגזר. "בתחילת המלחמה זיהינו ירידה משמעותית בכל העיסוק בשידוכים – רבים מהגברים היו במילואים, ולא היה בכלל קשב בציבור לנסות ולשדך", מתארת מס את ההשפעה הראשונית של המלחמה.
השינוי הגיע די מהר. "בהתחלה האנרגיות היו בלחימה, אבל כבר אחרי כמה חודשים ראינו שאנשים רוצים לחזור לצאת ולהיפגש", מתארת רחלי הומינר, מייסדת אתר ההיכרויות "הבאר", שדכנית ומלווה פרק ב' כבר שנים ארוכות. "האתגר המרכזי שעלה הוא המיקום של הדייט – כאשר הגבר במילואים במשך שבועות ארוכים, ואין כמעט אפשרות להיפגש. שמתי לב שהמציאות חזקה מהכול. נשים הגיעו למוצבים, לשטחי כינוס, ראינו דייטים ליד טנקים ודברים שלא חשבנו שנראה".
5 צפייה בגלריה
חיילי צה"ל מתפללים ליד גבול רצועת עזה. "המציאות חזקה מהכול"
(צילום: Amir Cohen / רויטרס)
הנוכחים שיתפו שרואים עלייה במספר החתונות בעקבות המלחמה. "פתאום מבינים שהחיים קצרים, דברים מקבלים פרופורציות. עולה רצון חזק מאוד להצמיח משהו חיובי ושמח, ולהרבות חיים בעולם", מסבירה הומינר.
"ראינו פתאום לא מעט כניסות לאתר מאזור עזה ולבנון. למרות הכול – אנשים חיפשו והמשיכו לחפש זוגיות", מספר מייסד אתר שליש גן עדן, אסף נבון. לדבריו, המלחמה השפיעה גם על ההתנהלות ב"שיווק" האישי של המשתמשים: "המון גברים שינו את התמונות והעלו תמונות במדים. באופן שאולי לא מובן מאליו ראינו גם הרבה נשים דתיות ששינו את התמונות לתמונות במדי צה"ל. באופן כללי, אפשר להגיד שהמלחמה הביאה דווקא לעלייה בכניסות של נשים לאתר – משהו ככל הנראה באווירה".
האובדן הקשה הותיר אלמנות רבות, וחלקן החליטו להיכנס מחדש לעולם השידוכים. "המציאות הזו צריכה להביא לשינוי גם בחשיבה של הגברים, שיהיו מוכנים לשמוע גם הצעות של אלמנות", אומר צוריאל גביזון שעומד בראש מיזם ההיכרויות 252. "רבות רוצות להינשא מחדש, וזו מציאות שמחייבת שינוי גם מהצד הגברי. מצידן של הנשים – חשוב שתהיה פתיחות גם ביחס לאלפי פצועי צה"ל שמחפשים את זיווגם, שיצליחו לראות את הגיבור שמולם ולא את הנכות. זה מורכב, אבל זו מציאות שמחייבת גם היא התאמות בעקבות המלחמה".
נושא נוסף שבו דנו באי האירוע הוא מיעוט ההצעות לנשים בהשוואה לגברים. "נשים פשוט יושבות ולא מקבלות הצעות, וראינו את זה גם בסקר ובבדיקות שעשינו", אומרת מס. "זה נובע בעיקר מהעובדה שנהוג במגזר להציע לאישה לפני שמציעים לגבר, וכך האישה מקבלת הרבה פחות פניות. המחשבה היא לנסות ולשנות את הסדר, ראינו במחקר שיש לזה היתכנות והיענות. פשוט להתחיל להציע לאישה לפני שמציעים לגבר, זה יכול לשנות לגמרי את עולם השידוכים".
סקר: יותר מ-80% לא מקבלים מספיק הצעות
בכנס הוצג לראשונה סקר מיוחד שערכו בארגון "באים בטוב" בקרב רווקים ופרק ב' (גרושים ואלמנים) בחברה הדתית-לאומית. בין הממצאים: 83.4% העידו שהם לא מקבלים מספיק או בקושי מקבלים הצעות לשידוך מחברים ומהסביבה. גברים מקבלים פי 2 הצעות מנשים. יותר מ-80% אומרים שהחברה הדתית-לאומית חייבת תיקון חריף ביחסה לרווקים ולפרק ב'.
רק 11.3% מ-389 הנשאלים שהשתתפו בסקר העידו שהם נעזרים בשדכנים. 22.6% השיבו – טוב שיש, אבל זה לא בשבילי; 39% חושבים שזו שיטה טובה אבל חסרים שדכנים מקצועיים; 10.8% סבורים שזה לא רלוונטי לימינו; 16.4% לא נעזרים בשדכנים בגלל העלות. 62.4% מהנשים נעזרו או נעזרים באימון סביב דייטים, לעומת 47.8% מהגברים.
86% בעד להפוך את הסדר הקיים ולהתחיל להציע שידוך קודם לאישה, לפני שמציעים לגבר. אין הבדל ניכר בכך בין גברים לנשים. 69% סוברים שגבר צריך לשלם בדייט ראשון. 36% אומרים שנפרדים בשיחה טלפונית – אין הבדל מהותי בין גברים לנשים גם בשאלות אלו.
רק 26.7% מהגברים מסכימים שבמקרים של שידוך הגבר צריך להתחיל בשיחה עם האישה, לעומת 44.3% מהנשים שחושבות כי הגבר בהכרח הוא זה שצריך לשלוח הודעה ראשון. 70% מכלל הנשאלים בעד להעניק סכום משמעותי למי ששידך אותם.
כ-38% מהגברים וכ-36% מהנשים ציינו שהתמונה היא הדבר הראשון שהם בודקים בהצעת שידוכים. הרכיבים הבאים שנבדקים, לפי סדר: אופי, דתיוּת, גיל, סטטוס, עיסוק. 77.6% אומרים שלא יסכימו לקבל הצעה בלי תמונה. 22.4% טוענים שתמונה היא דבר שמפריע והיו רוצים שהוא לא היה נורמה. לא נמצאו בכך הבדלים ניכרים בין גברים לנשים.
ביחס לשאלה "האם קרה שהסכמת לצאת גם כשלא אהבת את התמונה", נשים מראות גמישות ניכרת בהשוואה לגברים – פי 2.5 גברים לעומת נשים ציינו שזה "לא קורה". 46.3% יסכימו לבליינד דייט (פגישה עיוורת) מדי פעם. 42.9% בחיים לא יצאו לבליינד דייט. 10.8% – כן, אפילו מעדיפים. לא נמצאו הבדלים ניכרים בין גברים לנשים בשאלה זו.
בתום הכנס סיכמו הארגונים על המשך שיתופי פעולה ועל התכנסות לשיח משותף אחת לחודש. עלו מספר כיוונים אפשריים לפעולה – העברת ההצעות לנשים לפני הגברים, קידום קמפיינים בנוגע להעברת הצעות שידוך לחברים, פרסומים משותפים ועוד.
