על פי נתוני צה"ל, בשנת 2024 התגייסו ליחידות הכלל-צה"ליות 1,350 בוגרים ובוגרות של החינוך החרדי, זאת לעומת פחות מ-1,000 שהתגייסו למסלולים החרדיים בצבא שבהם מושקעים מאות מיליוני שקלים מדי שנה. מתברר שחלק מהמתגייסים ליחידות הכלל-צה"ליות עזבו את אורח החיים החרדי בצורה מלאה או חלקית, ולכן המסגרות המיועדות למגזר פשוט לא מתאימות להם.
"הבעיה היא שהמסגרת הצבאית הקיימת, והעמותות השונות שמסייעות לחיילים חרדים, פשוט לא בנויות לסייע להם", אומר יוסי קלאר, שייסד את עמותת "מתייצבים אל הדגל", המנסה לעזור לבוגרי החינוך החרדי שבוחרים להתייצב ולהתגייס – אבל לא למסגרות המיועדות לחרדים.
4 צפייה בגלריה
בוגרי החינוך החרדי שבחרו להתגייס משתתפים בסדנת משתחררים בדצמבר 2024
(צילום: מתייצבים אל הדגל)
למה שחרדי לא ירצה לשרת בחטיבת חשמונאים שהותאמה לאורח החיים שלו?
"החטיבה הזו מותאמת למי שהם חרדים הארדקור, ולכן למי שמשרתים שם מותר להשתמש רק בטלפון כשר, והם חייבים להגיע כל יום לכל התפילות וגם ללמוד כל יום תורה בפיקוח רבני. בשבת הם חייבים ללבוש חליפה וחולצה לבנה, ואם נתפסת עובר על הנהלים, אתה תודח. אבל מסתמן שמרבית החרדים שמתגייסים לא רוצים סביבה חרדית ופיקוח של רבנים. הם רוצים את הצבא 'האמיתי' ולא בגרסה שמיועדת להם, או שהם מעדיפים מסלולים מיוחדים למרות שהם לא מותאמים למגזר".
הוא מוסיף ואומר כי "חלק ממי שלמדו בישיבות ורוצים לשרת, הם למעשה כבר לא חרדים וחלקם גם לא דתיים. יש גם בנות שלמדו בסמינרים ובמוסדות חרדיים, חלקן עדיין דתיות מאוד ולמרות זאת רוצות להתגייס. לכל אלה אין כיום מענה, למרות שהפערים שהם מתמודדים איתם זהים לאלה של מי שהולכים למסלולים החרדיים, למעט הצורך ביחידות נפרדות. הרי אין להם רקע משפחתי בצבא, הם באים עם נתוני בסיס נמוכים מאוד ובמקרים רבים מנודים מהמשפחה בשל בחירתם להתגייס".
יוסי קלארכאן הם נכנסים לתמונה. "למרות שהעמותה עדיין לא הושקה רשמית, כבר פנו אלינו יותר מ-130 צעירים וצעירות", הוא מגלה, "חלקם רצו סיוע בשיבוץ ביחידות ספציפיות כמו מג"ב, סיירת מטכ"ל וכדומה, חלקם צריכים עזרה כדי שיכירו בהם כחיילים בודדים, ואחרים נמצאים תוך כדי שירות או לקראת שחרור".
הקמפיינים גרמו לירידה בגיוס
קלאר (32) היה בילדותו חסיד סלונים. הוריו גדלו במאה שערים וסבתו היא אפילו אחיינית של עמרם בלוי, מנהיג ומייסד נטורי קרתא. אלא שקלאר עזב בהדרגה עד העולם החרדי, ובתחילת העשור הקודם, כשהגיע זמנו להתגייס, הוא שירת כעוזר ראש מדור שילוב חרדים באכ"א. בהמשך היה ממייסדי עמותת "יוצאים לשינוי" המסייעת ליוצאים מהחברה החרדית בהשתלבות בחברה הישראלית.
"בעשור הקודם הגענו לשיא של יותר מ-2,000 בוגרי מערכת החינוך החרדי שהתגייסו לצה"ל מדי שנה, אבל מאז, למרות הדיבורים והיוזמות השונות, המספרים לא עלו", הוא מספר.
הרב יצחק יוסף: "גם מי שבטלן – אסור שיתגייס"
(צילום: מרכז מורשת מרן)
הם אפילו ירדו בחדות.
"נכון, היו אז קמפיינים פוליטיים של מפלגות שונות בדרישה לגייס חרדים, וזה יצר במגזר ריאקציה נגד הגיוס והביא עלינו את קמפיין החרד"קים. בשנים האחרונות זה הגיע לשיא כשאפילו רבנים בכירים המזוהים עם ש"ס איימו לעזוב את הארץ אם תהיה דרישה לגיוס, והחלו לדבר בסגנון של הקיצוניים ביותר בקרב הליטאים שאומרים 'נמות ולא נתגייס', גם מי שלא יושב ולומד".
כמה מהמתגייסים החרדים מנודים ממשפחתם?
"על פי הנתונים של צה"ל כ-20% הם חסרי עורף משפחתי. הנתון הזה נראה נמוך, כי מההיכרות שלנו אנחנו יודעים שברוב המקרים בציבור החרדי, ברגע שהבן או הבת מתגייסים, הם כבר לא יכולים לחזור בשבת לבית של ההורים. לכן אנחנו מנסים לחולל שינוי, כך שההכרה בהם כחיילים בודדים הזכאים לתמיכה וגם לסיוע כספי תהיה קלה יותר".
מה הפתרון שלך?
"במקום לדבר עם העסקנים והרבנים, כלומר עם המגזר, מה שלא באמת עוזר, בואו נשים את הפוקוס בשיח עם הפרט. נעמיד מערך שמסייע למי שכן מוכנים להתגייס, בלי קשר לסוג המסלול שבו הם רוצים לשרת. הרי גם ככה מרבית המתגייסים בוגרי החינוך החרדי לא מעוניינים במסגרת החרדית.
"לשמחתי הצבא כיום הרבה יותר קשוב ומוכן לסייע. אנחנו נמצאים בקשר בין השאר עם תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח האדם בצה"ל שמאמין מאוד בסיוע לאוכלוסייה הזו, כדי לעזור למי שכן רוצים לשרת להגיע למקום שבו הם יוכלו לתרום בצורה מיטבית וגם יקבלו את הסיוע. עם זאת, עדיין אין גורם אחד מרכזי שמתכלל את האוכלוסייה הזו בתוך הצבא משלב הגיוס, תוך כדי השירות ועד לשלב השחרור, פרק הלימודים וסדנאות המשתחררים. מעבר לזה, חרדים שמתגייסים למסלולים המיועדים להם משרתים במשך שנתיים כרגיל ובשמונת החודשים האחרונים לשירות לומדים ומשלימים בגרות. לעומתם מי שלמדו במערכת החינוך החרדית והתגייסו ליחידות כלליות זכאים ללמוד רק בארבעת החודשים האחרונים של השירות, וגם את זה אנחנו מנסים לשנות".
עוד הוא מציין: "חשוב להבין שכאשר צעיר או צעירה בוגרי החינוך החרדי משתלבים בהצלחה בצבא, זה עשוי לעודד את חלק מחבריהם ומשפחתם להתגייס. מדובר באוכלוסייה איכותית שבוחרת לשלם את המחירים הכבדים ביותר כדי להתגייס, וההשקעה הנדרשת היא לא גדולה. קצת יותר קשב ומשאבים, ואני מאמין שיגיעו עוד אלפים מדי שנה".
מהחסידות לדובר צה"ל
מי שכבר נעזר בעמותה החדשה הוא שלום קופילוביץ (21) שגדל בחסידות סלונים בירושלים. "בשנים האחרונות שיניתי את אורח החיים שלי וכשהתגייסתי לצה"ל באוגוסט 22', כבר לא התאים להתגייס דרך מינהלת חרדים, מעבר לעובדה שמסלולי השירות שם לא כללו את היעד שרציתי להתגייס אליו – דובר צה"ל. זה עניין אותי, משך אותי וסיקרן אותי, וחשבתי ששם אוכל למצות את עצמי ואת היכולות שלי. אילו העמותה הייתה קיימת זה היה עוזר לי, אבל לשמחתי כבר אז הייתי בקשר עם קלאר ואחרים שסייעו לי", הוא מתאר.
מאיזו בחינה?
"כמי שגדל בחברה החרדית, ולא בסביבה של משפחה וחברים שחוו גיוס ובירוקרטיה צבאית בעצמם, לא היה לי בסביבה עם מי להתייעץ לגבי יחידות שונות, או ממי לבקש עזרה בשיבוץ. כיום אני עדיין חייל, אבל נמצא ב'שנת משימה', שבה אני משלים בגרויות. ברגע שאתה במסלול דרך מינהלת חרדים, אתה נכנס למסלול של השלמת בגרויות בקלות. מאחר שכעת עמותת 'מתייצבים אל הדגל' כבר פועלת, שעות אחרי שפניתי הם סייעו לי לממש את הזכויות שלי".
גם רבקה בן משה (18), שגדלה במשפחה חרדית-ספרדית, נעזרה בעמותה כדי להתגייס. היא נזקקה לעזרה לא רק בגלל השינוי באורח החיים, אלא פשוט מפני שכל המסגרות הצבאיות שהוקמו עבור חרדים מיועדות לגברים ולא לנשים. "את 'מתייצבים אל הדגל' הכרתי בזמן שהייתי ב'גוונא', מכינה קדם-צבאית ליוצאי ויוצאות החברה החרדית שזקוקים לסיוע כדי להשתלב בחברה הישראלית", היא משתפת.
4 צפייה בגלריה
מימין: רבקה בן משה בנעוריה כחרדית, משמאל: רבקה בן משה היום. התגייסה למג"ב
(באדיבות המצולמת)
היה ברור לך שאת רוצה להתגייס?
"כן, ורציתי שירות קרבי ומשמעותי במשמר הגבול. אבל היה לי ברור שכשמתגייסים באופן עצמאי, המערכת דואגת לשיבוצים לפי הצרכים שלה. לכן אנשי המכינה הביאו אלינו את נציגי 'מתייצבים אל הדגל' וזה ממש הרגיע אותי. אחרי שפונים אליהם, מקבלים תשובות תוך כמה שעות. הם מטפלים במהירות ובמקצועיות, ומעדכנים".
אבל כל חייל היה רוצה שיעזרו לו בשיבוץ בצבא.
"אני חושבת שלנו, יוצאי החברה החרדית, צריך להקשיב ולסייע במיוחד בשיבוץ ובכל מה שמסביב. בסופו של דבר אנחנו בין הבודדים במשפחה ובסביבה הקרובה שמתגייסים, ואחרי שאנחנו מרוצים שקיבלנו תפקיד טוב, שהקשיבו לנו, שהבינו אותנו ודאגו לנו, הסביבה תראה ותבוא בעקבותינו. מי שישובצו בתפקידים שהם לא מעוניינים בהם כמו עובדי רס"ר יעברו שירות בבאסה ובתסכול, וזה ירחיק אחרים מלהתגייס".
"אני אתגייס בחודש הקרוב למג"ב ולדעתי חשוב לעודד גופים כמו מכינת גוונא והעמותה של קלאר, שעושים חסד שאין שני לו", היא מסכמת. "הלוואי שזה רק יגדל וישפיע על כמה שיותר חרדים ויוצאי החברה החרדית להתגייס לצה"ל".
