האם אפשר להציל קהילות יהודיות קטנות בארצות הברית באמצעות תמריץ כספי למי שיהיה מוכן לעבור לגור בעיר ולחזק את הקהילה הגוועת? השאלה הזאת מעסיקה לא מעט קהילות יהודיות בערים קטנות, אשר סובלות מהגירה של יהודים מהן, התבוללות ולעיתים פשוט קיטון טבעי לאחר מותם של המייסדים ואלה שהחזיקו את הקהילה במשך שנים.
אחד הסיפורים המפורסמים בנושא היה של מיליונר מאלבמה שהציע 50 אלף דולר ליהודים שיסכימו לעבור לעיר שלו, דותן (Dothan). באתר היהודי Forward ניסו לבדוק מה נשאר מהקהילה הזאת, 16 שנים אחרי ההצעה יוצאת הדופן לשלם ליהודים רק כדי שיבואו.
העיתונאי בנימין כהן, שחוקר וכותב ספר בנושא, אומר ל-ynet כי "התמריץ הכספי לרוב אינו מספיק. הוא אומנם מושך תשומת לב תקשורתית וגורם לעניין כלשהו בקרב יהודים ששוקלים לעבור לגור במקומות האלה, אבל ברוב המקרים זה לא מספיק כדי להשאיר אותם שם ובאמת להפוך אותם לחלק קבוע מהקהילה. יש המון שיקולים אחרים מלבד כסף כמו משפחה, חברים, מקומות עבודה, איכות חיים ועוד".
במקרה של אלבמה, מדובר היה בעיר קטנה שהקהילה היהודית בה הלכה וגוועה עם השנים. בשנת 2009 הציע איש העסקים לארי בלומברג כ-50 אלף דולר לכל משפחה יהודית שתהיה מוכנה לעבור לגור בדותן ולהצטרף לקהילת בית הכנסת עמנו-אל – בית הכנסת היחיד שפעל בסביבה, והיה ממוקם במרחק 160 קילומטר מכל בית כנסת אחר. בלומברג, אחד מחברי הקהילה הבולטים, ראה את האוכלוסייה היהודית הקטנה במקום וחשש מאוד לעתידה של הקהילה, שסבא וסבתא שלו היו בין מייסדיה בשנת 1929.
לאחר שהשיק את ההצעה יוצאת הדופן זכה המקום להד תקשורתי נרחב, ואתר בית הכנסת קרס מרוב כניסות. הנושא הגיע אפילו לתקשורת הארצית, מגיש תוכנית הלילה המיתולוגי ג'יי לנו אף דיבר על זה בתוכנית הפופולרית שלו וגם מגיש הרדיו הידוע הווארד סטרן עשה על זה אייטם בתוכנית.
כהן, שחקר מה קרה 16 שנה אחרי ההצעה יוצאת הדופן, פרסם השבוע כי בשנים הראשונות אחרי השקת פרויקט התשלום מספר המשפחות החברות בקהילה עלה – רבים מהם יהודים שגרו באזור ועברו לגור קרוב יותר לעיר. עם זאת, עם השנים רבים מהם עזבו, בעיקר בגלל שיקולים לגבי מקומות עבודה, וחלקם בגלל חוסר התאמה דתי או תרבותי.
הרבנית לין גולדסמית', שהייתה בקהילה לאורך השנים שבהן הפרויקט הכספי פעל, כתבה במאמר שפרסמה בעבר כי בסך הכול עברו לעיר 11 משפחות חדשות, אך עם הזמן שבע מהן עזבו. פרויקט הרילוקיישן גם כיכב בסרט תיעודי בשם "There Are Jews Here", שאליו התראיין זוג יהודי שעבר לגור באלבמה לאחר שעזב את ניו יורק. הזוג החזיק מעמד מספר שנים והיה חלק מהקהילה, אך בסופו של דבר עזב: "היה קשה להיות יהודי שם", אמרה האישה.
כיום, בית הכנסת עדיין פעיל, אך הוא רחוק משנות השיא שלו, וייתכן כי עוד נכונו לו אתגרי הישרדות בעתיד הקרוב. כהן אומר כי "הניסיון לגייס משפחות יהודיות תמורת הצעות כספיות לא ייחודי לאלבמה. בית כנסת בפנסילבניה הציע בשנת 2022 כ-100 אלף דולר למשפחות שיסכימו לעבור לקהילה מסוימת, אך רק שלוש משפחות עשו את המהלך בסופו של דבר. במקרים מסוימים יש ניסיון למזג כמה קהילות קטנות מאותו אזור תחת בית כנסת אחד, אבל אני לא חושב שזה פתרון לטווח הארוך ובדרך כלל פשוט דוחים את הבלתי-נמנע".
מה האפשרות האחרת, פשוט לסגור את בית הכנסת והקהילה?
"עצוב שקהילה נסגרת, אבל לפעמים זה לא בהכרח הסוף. לאחרונה פרסמתי על בית כנסת בן 113 שנה בעיירה White Oak בפנסילבניה שמספר החברים בו הלך וירד בכל שנה. החליטו לסגור את המקום, אבל בצורה שתבטא את ההמשכיות, ועבדו על המהלך במשך שנה. השתתפתי בתפילת השבת האחרונה שנערכה במקום בחודש אפריל וזה היה מאוד מרגש ומיוחד. חברים ותיקים שעזבו את האזור באו במיוחד לאירוע הפרידה. הקריאה האחרונה בספר התורה, הסיבוב האחרון בין אנשי הקהילה שנישקו אותו וההחזרה שלו בפעם האחרונה אל תוך ארון הקודש היו מרגשים בצורה יוצאת דופן".
לדבריו, "מה שקרה אחר כך היה מרגש עוד יותר: בית הכנסת תרם את חפצי הקודש והרהיטים כמו הבימה, ספר התורה וחלונות הזכוכית לחקלאי בקר בן 40 שבונה בית כנסת חדש בשדה תירס באילינוי. הם העבירו את המורשת שלהם לדור החדש. עכשיו הוא נמצא במרוץ נגד הזמן כדי להספיק לסיים את הבנייה עד בת המצווה של בתו בשנת 2027".
החקלאי, ניק ג'ייקובס, נכדם של ניצולי שואה, החליט להקים את בית הכנסת לזכרם. הוא נסע כ-1,000 קילומטר כדי להביא את ספר התורה ושאר הפריטים מבית הכנסת שנסגר. לג'ייקובס, שמחזיק בעדר בקר גדול, יש תוכניות שאפתניות לבנות לא רק בית כנסת אלא גם מוזיאון להנצחת בתי הכנסת של הקהילות היהודיות הקטנות בארה"ב. את האירוע הייחודי סיכם אחד מחברי הקהילה הוותיקים: "אין התחלה ואין סוף ליהדות. זה כמו גלגל, זה ממשיך להסתובב".
