בישראל כמובן, אבל גם בקהילות היהודיות הגדולות בעולם, חיי היהודים השתנו דרמטית מאז אותה שבת שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023. זה קרה גם במקומות שנראו מחוץ לרדאר והרחק מהמהומה של המזרח התיכון: למשל אוסטרליה הרחוקה, שם נדמה היה שהשמש, האוקיינוס ואיכות החיים יהדפו כל גל עכור שיגיע מרצועת עזה. המציאות הייתה הפוכה לגמרי: גל אנטישמיות, התקפות על יהודים וישראלים ו"כיבוש" הקמפוסים בידי מפגינים פרו-פלסטינים שקראו לאינתיפאדה.
"למרות התדמית הרגועה, אנטישמיות תמיד הייתה פה. היא קפצה לממדים גדולים יותר כשהגיעו פליטים יהודים אחרי מלחמת העולם השנייה, והיו גלים קטנים בעיקר לאורך האינתיפאדה השנייה, אבל לא היינו מוכנים לגל העצום של שהוליד 7 באוקטובר", מסביר רן פורת, חוקר ישראלי באוניברסיטת מונש. פורת, תושב מלבורן, הוא מומחה לקהילה הישראלית המקומית ולמאבק באנטישמיות.
4 צפייה בגלריה
הכתובת שרוססה על הרכב
הכתובת שרוססה על הרכב
כתובת נגד יהודים שרוססה על מכונית בסידני
(צילום: מתוך הרשתות החברתיות)
מי הם הפעילים נגד הקהילה? "יש פה שלוש קבוצות – הימין הקיצוני הקלאסי שניזון מאידאולוגיה ניאו-נאצית ומאמין ב'עליונות הלבנה'; קבוצה גדולה יחסית ומסוכנת יותר הם המהגרים ממדינות המזרח התיכון, בעיקר לבנונים או בעלי רקע פלסטיני, שיש ביניהם תומכי חמאס וחיזבאללה, ואליהם חברו אנשי השמאל שחיברו את ההתנגדות הפלסטינית למאבקים היסטוריים מקומיים והצטרפו גם הם לכוחות הפרו-פלסטיניים".
כמותית, על כמה פעילים מדובר? "הייתי אומר שהקבוצה המשמעותית המוסלמית היא כמה עשרות אלפים לפחות שמרוכזים בערים הגדולות, סידני ומלבורן".
4 צפייה בגלריה
מחוץ לבית הכנסת "עדת ישראל" שהוצת במלבורן
מחוץ לבית הכנסת "עדת ישראל" שהוצת במלבורן
מחוץ לבית הכנסת "עדת ישראל" שהוצת במלבורן
(צילום: William West / AFP)
פורת אומר כי "החיבור של שלוש הקבוצות האלה, יחד עם טריגר כמו 7 באוקטובר, גרם להצפה – וזה מה ששינה את החיים של הישראלים והיהודים באוסטרליה. זה היה נוכח מאוד באוניברסיטאות ובמרכזי הערים, ראית אלפי אנשים עם כרזות אנטישמיות ודגלים אנטי-ישראליים, ונהיה מאוד לא קל להסתובב במקומות האלה בתור ישראלי ויהודי".

"גלגול של האנטישמיות הישנה"

רשימת מלאי של כמה מהאירועים הקשים: הפגנות במרכזי הערים כולל אמירות וכרזות אנטישמיות ואנטי-ישראליות, התקפות נגד בתיהם של ראשי הקהילה, ריסוס גרפיטי אנטישמי במקומות רבים, הצתה והתקפה על בתי כנסת, הצתת מעון יום יהודי, מיצג של "גופות" פלסטינים, התפרעויות בקמפוסים והתקפות נגד סטודנטים ומרצים יהודים וישראלים, וזליגה גם לתחום הבריאות – שני פליטים מאפגניסטן שעובדים בבית חולים הודו שלא יטפלו בחולים ישראלים, אלא יפגעו בהם ואף יהרגו אותם. בהמשך גם אותר קרוואן נפץ שהיה מיועד לפגיעה בבית הכנסת בסידני.
פורת מתאר כי החיים השתנו לא רק בתחושות הקשות, אלא ממש מבחינה פיזית: "היו כמה ניסיונות לפגוע בבתי כנסת והם ממש ראו את המרכזים היהודיים בתור מטרה שתפגע בישראל. זה חיבור שממש מראה שזאת לא אנטי-ישראליות פוליטית אלא אנטישמיות פר אקסלנס. האנטישמיות חדשה היא בעצם שנאת ישראל או דחיית ישראל. הדיבור על ציונות הוא בעצם גלגול של האנטישמיות הישנה, והם יונקים מאותו רעיון שהיהודים הם שורש כל הרע".
4 צפייה בגלריה
רן פורת, חוקר ישראלי באוסטרליה
רן פורת, חוקר ישראלי באוסטרליה
רן פורת, חוקר ישראלי באוסטרליה. "זאת לא אנטי-ישראליות פוליטית אלא אנטישמיות פר אקסלנס"
לדבריו, "זה היה הלם גדול. הקהילה היהודית לא רגילה להציב שומרים בגנים ובבתי ספר, וזה היה חריג מאוד. באוניברסיטאות זה היה אגרסיבי מאוד – המפגינים השתלטו על הקמפוסים והתנועה האסלאמיסטית נהייתה דומיננטית מאוד. היה קשה מאוד להיות סטודנט או איש צוות ישראלי. יש כאלה שהתלוננו, אבל לפחות בחלק מהקמפוסים הם נענו שאין מה לעשות ושזה חלק מ'חופש הביטוי'. אתה רואה את המבוכה ואת אוזלת היד של האוניברסיטאות שנתפסו עם המכנסיים למטה. רק אחרי שזה הגיע לתהומות, הן התחילו בשינוי ביחס למפגינים המתפרעים".
לא הייתה ריאקציה של האוסטרלים "הרגילים" שלא הבינו למה הם צריכים לייבא את הסכסוך לרחובות שלהם? "בהתחלה הם לא הבינו מה נפל עליהם, אז לא הייתה ריאקציה, אבל בחודשים האחרונים הם התעוררו. הדוגמה הכי קטנה היא הפגנות יום ראשון במרכזי הערים, כאשר הסוחרים באזור הזה של העיר פנו לממשלה ואמרו 'תפסיקו את זה, אתם הורגים את העסקים'. אחרי הרבה לחץ, המארגנים של הפגנות השנאה האלה עברו מפעם בשבוע לפעם בחודש. בכל מקרה יש ריאקציה וזה הולך להיות נושא בבחירות בחודש מאי, כי ממשלת הלייבור הנוכחית זאת ממשלה שקורצת בעין אחת בתמיכה לאנשים האלה אבל מדברת כאילו היא מתנגדת לאנטישמיות בעין השנייה. מנהיג האופוזיציה לעומתם, פיטר דוטון מהמרכז-ימין, הוא מאוד פרו-ישראלי".
4 צפייה בגלריה
ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבניזי, הגיע לביקור בבית הכנסת שהוצת כשהוא חובש כיפה, בניסיון להנמיך את הלהבות
ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבניזי, הגיע לביקור בבית הכנסת שהוצת כשהוא חובש כיפה, בניסיון להנמיך את הלהבות
ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבניזי, מבקר בבית הכנסת שהוצת במלבורן. בדרך החוצה?
(צילום: AFP / Department of the Prime Minister and Cabinet / Australia)
במובן רחב, המגמה שרואים מאז הבחירות בארצות הברית תנשוב גם אצלכם? "לא בדיוק, כי אין לנו מישהו כמו טראמפ, וגם ההבדלים פה בין המפלגות הם לא כמו שהיו בין ביידן לטראמפ, אבל זה נושא שבטוח יבוא לידי ביטוי בבחירות הקרובות והציבור כנראה הולך להפיל את הממשלה, בעיקר בגלל נושאים כלכליים, אבל גם בגלל אי היכולת שלה להשליט פה סדר ולפעול נגד תופעות והפגנות אנטישמיות".

ההתקרבות בין "האוסראלים" לקהילה היהודית

באוסטרליה מתגוררים כ-15 אלף ישראלים, המכונים "האוסראלים", ולצידם קהילה יהודית שמונה כ-120 אלף איש, רובם מרוכזים בערים הגדולות. בעבר היה ריחוק מסוים בין הקהילות, אבל בשנים האחרונות יש התקרבות והבנה שכולם באותו צד.
"אנחנו רואים הרבה יותר את הדברים עין בעין, וזה לא משנה אם אתה יהודי דתי אוסטרלי ותיק או ישראלי אתאיסט – הצד השני ששונא אותך רואה בך את אותו דבר", מסביר פורת. "ההתקרבות הזאת בין הקהילות התחילה עוד לפני 7 באוקטובר מתוך הבנה בקהילה היהודית שהישראלים הם משאב חשוב שצריך לאמץ אותו. אין כמעט הגירה מהעולם היהודי לתוך אוסטרליה, ורק הישראלים שמגיעים בטפטופים הם אלה שמגדילים ומחזקים את הקהילה היהודית. בהחלט היה שיתוף פעולה בין הצדדים בהפגנות, במחאות ובמאבקים נגד הכוחות האנטישמיים".
עובדי בית חולים באוסטרליה התגאו שיהרגו ישראלים והושעו

אתה מרגיש שהגל הנוכחי נמצא בדעיכה מסוימת? "יש דעיכה ושחיקה של המאבק הפלסטיני, אבל הבצל עדיין באדמה, כלומר המקור של השנאה עוד כאן והוא כל הזמן מחכה להזדמנות לצאת מחדש. הדברים האלה לא נעלמים, הם אולי קצת מורידים פרופיל לתקופה מסוימת אבל הם יצוצו שוב בהזדמנות הבאה".
בדמיון שלנו אתם יושבים על חוף הים, שותים בירה ותופסים גלים. מה אתם צריכים את כל זה על הראש שלכם? "נכון, וזאת התפיסה של האוסטרלי הממוצע – 'מה אתם מביאים לנו את זה לפה'. עד שנות ה-70 זאת הייתה חברה גזענית, ואז הם פתחו את השערים וקידמו את הנושא של הרב-תרבותיות – אבל לאורך השנים ובטח אחרי 7 באוקטובר הם מרגישים שהגורמים האלה מערערים את ההרמוניה הפנים-אוסטרלית, ומדברים על זה שהתופעות האלה מנוגדות לערכים האוסטרליים. הייתה תקופה שבה האוסטרלים קראו לכולם לבוא, כי יש פה קרקע זמינה ומשאבים לכולם, אבל עכשיו הם מצטערים על חלק מזה, כי זה הביא איתם דברים שהם לא כל כך רוצים".
אם אני ישראלי יהודי ורוצה להגיע למקום שקט, לחיות את חיי, את יהדותי, את ערכיי הליברליים – אוסטרליה היא עדיין מקום טוב לעשות בו את זה? היא עדיין בחירה טובה? "אני חושב שכן. לאוסטרליה יש יתרונות של מקום קטן ושל מקום גדול – זה שוק גדול אבל יש עדיין מקום ליזמות חדשנית ואפשר להצליח. הישראלים הם אלופי העולם ביזמות, ואם יש לך רעיון זה מקום מצוין לקדם אותו. אז כן הייתי בהחלט ממליץ. ברוב השנה או ברוב המקרים אתה לא מרגיש את הבלגנים האלה, אתה חי בתוך השקט שלך בסביבה הירוקה שלך, אבל ברור שזה קיים ברקע ואי-אפשר להתעלם מזה".