אם תשאלו ילד בגן למה חוגגים את ראש השנה ביום הראשון של תשרי, הוא יסביר לכם שזה היום שבו מתחילה השנה. אבל אם תשאלו רב, הוא כנראה יסביר לכם שהשנה העברית מתחילה בא' תשרי כי זה היום שבו נברא האדם הראשון על פי המסורת היהודית, ביום השישי לבריאת העולם.
הלוח העברי – כתבות נוספות:
- בין עונות השנה לעבודה זרה: האמת מאחורי שמות החודשים העבריים
- הלוח העברי הראשון? מה לוח גזר מלמד על תפיסת הזמן בימי התנ"ך
יש בעיה אחת מרכזית עם ההסבר הזה, והיא שבתורה כתוב במפורש שהשנה צריכה להתחיל בחודש ניסן: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות י"ב, ב'). אז איך קרה השינוי, ולמה בתלמוד אין הסבר על הרגע שבו הוחלט להפוך לגמרי את לוח השנה?
גלריה
הירח בתחילת חודש. מצוות קידוש החודש לא בהכרח הייתה קשורה ללוח השנה
(צילום: Nazarii Neshcherenskyi / Shutterstock)
על כך משיבה בחיוך רחל אליאור, פרופסור אמריטה למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים: "העבר הוא אוקיינוס של שִכחה עם איים בודדים של ידע. אנחנו יודעים בוודאות שבמאה השנייה לפני הספירה היה פולמוס על לוח השנה, והדעת נותנת שאם יש ויכוח גדול, משהו קרה – כי לא מתווכחים על מה שקיים בדרך שגרה".
היא מציינת כי "בפרק ז' בספר דניאל מסופר על מלך שבא לשנות חוקים וזמנים. הפרשנים אומרים שהכוונה לאנטיוכוס אפיפנס שרצה להחיל לוח שנה ירחי על כל ממלכתו ועל ארץ יהודה, מטעמי האחדת השלטון וגביית מיסים, אבל עבודת המקדש הייתה מבוססת על לוח שנה שמשי של 364 ימים ו-52 שבתות. הכהן הגדול חוניו בן שמעון – הכהן האחרון לבית צדוק, שכיהן על פי המסורת המקראית העתיקה של הכהונה העוברת בירושה מאב לבן, עוד מימי אהרן בן עמרם – אמר למלך אנטיוכוס שאי-אפשר לשנות את לוח השנה, מכיוון שכל עבודת הקודש במקדש מושתתת על לוח השבתות השמשי בן 364 הימים שנשמר בידי כהני המקדש ומשמרות הכהונה".
אז מה אנטיוכוס עשה?
"הדיח אותו מהכהונה הגדולה".
הטעות של מי שלמדו בבית המדרש
זה המקום לעצור ולדבר רגע על מגילות מדבר יהודה, שהתגלו במערות קומראן במדבר יהודה. בין האוצרות הגנוזים שהתגלו שם היה גם לוח שנה ששונה לחלוטין מזה המוכר לנו. כיום יש ליהודים לוח שנה המבוסס על 12 חודשי ירח, כלומר 353–355 ימים בשנה, אבל בלוח שהתגלה בקומראן, המבוסס על הזמן שלוקח לכדור הארץ להקיף את השמש, יש 364 ימים.
הדלקת נרות חנוכה. אנטיוכוס רצה לוח שנה ירחי
(צילום: Drazen Zigic / Shutterstock)
נכון, ההקפה אורכת מעט יותר – 365 ימים, 5 שעות ו-49 דקות. על השאלה האם בני צדוק לא ידעו זאת, מגיבה פרופ' אליאור בהחלטיות: "בוודאי שהם ידעו זאת. הלוח שלהם כולל 364 ימים, כי השנה בנויה מארבע עונות שוות. כל עונה נמשכת 13 שבועות שהם 91 ימים בדיוק. כך השנה מתחילה תמיד ביום רביעי, היום שבו נבראו המאורות לפי ספר בראשית, ובשיטה הזו כל חג חל תמיד באותו יום בשבוע".
פרופ' רחל אליאורצילום: דניאל אליאורומה הקשר של הלוח לבני צדוק?
"במשך רוב ההיסטוריה המקראית, הכהנים הגדולים היו מבית צדוק, מזרע אהרן, והם שמרו על הלוח שלפיו נקבעה עבודת המקדש. היו 24 משפחות כהנים, ובכל שבוע הייתה משמרת של משפחה אחרת שעבדה שבעה ימים. היה חשוב להם שלוח השנה יהיה כזה שאפשר לחלק גם ל-7 וגם ל-4, כי מבחינתם זו עדות לסדר אלוהי קבוע, מחזורי וידוע מראש בבריאה. לכן הכהנים בני צדוק נאבקו בכהנים החשמונאים שנאלצו לקבל את לוח השנה הירחי שקבע אנטיוכוס כלוח הממלכה. בני צדוק ראו את עצמם כבני אור, ואת המתנגדים להם כבני חושך".
רגע, אבל לפי התורה צריכים לקדש את החודשים לפי הירח!
"זו שאלה שנובעת מתפיסה דתית מאוחרת שעוצבה בעולם בית המדרש. חז"ל הסבירו שמצוות קידוש החודש מבוססת על הפסוקים מספר שמות: 'וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר; הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה', רק ששם כתוב שהשנה מתחילה בחודש ניסן וכלל לא מוזכר הצורך לקדש את החודש לפי הירח. זו פרשנות מאוחרת יותר".
הירח והשמש. "בני צדוק ראו את עצמם כבני אור, ואת המתנגדים להם כבני חושך"
(צילום: Mike Pellinni / Shutterstock)
אגב, מה עשו בני צדוק עם היום ורבע שהיה חסר ללוח השנה שלהם?
"אין תיעוד כתוב לכך, אבל חוקר המגילות, פרופ' שמריהו טלמון עליו השלום, אמר שקרוב לוודאי שהכהנים במקדש הוסיפו שבוע לא ספור בשנת שמיטה ושבועיים לא ספורים מדי 28 שנים, כדי לחפות על היום ורבע החסרים בין הלוח האסטרונומי ללוח הכהני. בכל מקרה, זה לא שהכוהנים לא ידעו כמה ימים יש בשנת שמש. הם שלטו היטב באסטרונומיה. הם בחרו בלוח שבתות שמשי בן 364 ימים שאיפשר חישוב קבוע וידוע מראש של ימים ומועדים".
השלטון תמיד קובע את לוח השנה
בחזרה לאנטיוכוס אפיפנס – וכן, זה אותו רשע שכולכם זוכרים מהסיפורים על חנוכה. "בשנת 175 לפני הספירה הדיח אנטיוכוס הרביעי את הכהן הגדול מבית צדוק, חוניו השלישי, ומינה במקומו את אחיו המתייוון של חוניו, יאסון", ממשיכה פרופ' אליאור. "אנטיוכוס התערב בסדרי השלטון הדתי והפוליטי, ורצה להבטיח את גביית המיסים לפי הלוח שלו, הלוח היווני הירחי הטעון עיבור. כדי לגבות מיסים באופן מסודר צריך לוח שנה".
המערה שבה התגלו רוב מגילות מדבר יהודה
(צילום: Sean Pavone / Shutterstock)
מה הקשר?
"לוח שנה הוא מרכיב מרכזי בשלטון, משום שהוא מציין מקור סמכות ותוקף. הלוח מסדיר את זמנם של החגים, את ימי העבודה וימי המנוחה, את מועדי הטקסים, את תשלומי המיסים ואת חיי המִנהל והכלכלה. הוא גם מציין מעבר משלטון ישן לשלטון חדש. כך למשל הלוח הרפובליקני-צרפתי, שהיה לוח שמשי עשרוני, נקבע בשנת 1793 בעקבות המהפכה הצרפתית וביטל את השימוש הרשמי בלוח הגרגוריאני של הכנסייה הקתולית בעידן המלוכני. כמו כן, הלוח הסובייטי החדש, שביקש ליצור הסדרה חדשה של ימי העבודה, נוצר בעקבות מהפכת אוקטובר 1917 בשני שלבים. בדקתי בעבר ומצאתי שמי שבאמת אחראית בישראל מבחינה חוקית על קביעת לוח המועדים הרשמי בישראל, הקשור בחישוב מדויק של לוח השנה, היא נציבות שירות המדינה, שהיא יחידת סמך במשרד ראש הממשלה, ולא משרד האוצר או המשרד לשירותי דת כפי שאפשר לצפות. כלומר, לוח השנה אינו רק אמצעי למדידת זמן, אלא גם כלי שלטוני סמלי המבטא את הסדר החדש ואת מקור הסמכות החדש, לעומת הסדר הקודם ומקור הסמכות הישן".
פרופ' אליאור מסבירה שכאשר אנטיוכוס רצה להחיל את שלטונו החדש, להתערב במוסדות הדתיים והפוליטיים של יהודה ולגבות מיסים על פי הלוח שלו, הוא דרש להשתמש בלוח השנה ההלני-יווני הירחי, שהוא הלוח האימפריאלי הסלאוקי. "אחרי שחוניו השלישי סירב לפקודת המלך, אנטיוכוס הדיח אותו ומינה את אחיו יאסון לתפקיד הכהן הגדול, אחרי שזה הבטיח למלך הכנסות ותשלומים עבור הכהונה הגדולה", היא אומרת. "זה קרה בניגוד לסדר המקראי שבו הכהונה עוברת רק מאב לבן. כעבור כשלוש שנים מנלאוס, שנשלח על ידי יאסון אל המלך אנטיוכוס, הציע שלוש מאות כיכרות כסף יותר מיאסון, ולכן מונה לכהן גדול".
לדבריה, "לאחר מותו של אנטיוכוס החמישי בשנת 162 לפני הספירה, נוצר משבר בשושלת הסלאוקית. אלכסנדר באלאס ודמטריוס הראשון התמודדו על הירושה. יונתן בן מתתיהו החשמונאי תמך במלך הסלאוקי אלכסנדר באלאס, ואחיו, שמעון בן מתתיהו החשמונאי, תמך בדמטריוס הראשון. אותו דמטריוס מינה מאוחר יותר את אלקימוס לכהן גדול. במאבק בין שני היורשים של אנטיוכוס, ניצח לבסוף אלכסנדר באלאס, והוא מינה את יונתן החשמונאי לתפקיד הכהן הגדול ומנהיג יהודה, בשנת 152 לפני הספירה. יונתן נרצח בשנת 143 לפני הספירה בידי טריפון, שהיה שליט סלאוקי. במאבק השני בין הטוענים לכתר ניצח דמטריוס, והוא מינה את שמעון בן מתתיהו לכהן גדול ומנהיג. שמעון, שכיהן בשנים 142–134 לפני הספירה, נרצח בידי חתנו תלמי בן חבובו, ולאחר מותו ירש אותו בנו יוחנן הורקנוס הראשון. בכך החלה תקופת כהונתם של בני חשמונאי ככהנים גדולים במינוי יורשי בית סלאוקוס וכמנהיגים בחסותם, בניגוד מוחלט למסורת שבה המלוכה שמורה לשבט יהודה והכהונה הגדולה לבני צדוק".
אחד השרידים ממגילות מדבר יהודה
(צילום: Seth Wenig / AP)
איך הגיבו בני צדוק?
"אחרי שהודחו מהכהונה הגדולה שבה כיהנו אלף שנה, הם נאבקו על שמירת הלוח השמשי הקבוע והידוע מראש, נגד החשמונאים שפעלו על פי הלוח הירחי הסלאוקי. כהני בית צדוק כתבו חיבורים רבים בנושא המאבק על הלוח המקראי המקודש הנודע משמיים, המתחיל בחודש ניסן, חודש האביב, ביום רביעי, יום שוויון האביב, שכן ראו בו את יסוד השבועה והברית הנצחית בין שמיים וארץ. בין החיבורים הדנים בלוח השבתות השמשי שנמצאו במגילות קומראן אפשר לציין את ספר חנוך, ספר היובלים, מגילת 'מקצת מעשי התורה', 'מגילת המקדש' ו'שירות עולת השבת'".
הקרב הוכרע אחרי חורבן בית שני
פרופ' אליאור מסבירה כי המאבק על לוח השנה היהודי הוכרע סופית לאחר חורבן בית המקדש השני, בסיפור המפורסם על המאבק בין רבן גמליאל לנשיא בית הדין, רבי יהושע בן חנניה, סביב קביעת ראש השנה, בראשית המאה השנייה לספירה. שני עדים הגיעו והעידו שראו את מולד הירח, ורבן גמליאל קיבל את עדותם אף על פי שהם הציגו סתירה פיזיקלית, כאילו הלבנה נראתה בלילה אחד אבל לא נראתה בלילה שלאחר מכן. רבי דוסא בן הרכינס ורבי יהושע סברו כי מדובר בעדות שקר ולכן אי אפשר לקדש את החודש.
המשמעות היא שלפי שיטתם של רבן גמליאל ורבי יהושע, יום הכיפורים חל בתאריכים שונים. כדי למנוע את פיצול העם ויצירת שני לוחות שנה נפרדים, הפעיל רבן גמליאל את סמכותו כנשיא הסנהדרין וגזר על רבי יהושע להופיע בפניו עם מקלו וכספו ביום שבו חל יום הכיפורים לפי חישובו של רבי יהושע, דבר שעל פי עמדת האחרון נחשב חילול של היום הקדוש בשנה. רבי עקיבא ורבי דוסא בן הרכינס שכנעו את רבי יהושע שקביעת החכמים ובית הדין היא המחייבת מבחינה דתית. כשרבי יהושע קיבל את הדין והגיע אל רבן גמליאל, נשיא הסנהדרין קם לקראתו, נישק אותו על ראשו וקרא לו "רבי ותלמידי".
אחרי החורבן, החכמים נהפכו לבעלי הסמכות. כהנים בסרט "אגדת חורבן"
(איור: דוד פולונסקי ומיכאל פאוסט)
"רבים רגילים להתייחס לחז"ל כשמרנים, אבל הם היו החדשנים, ובית צדוק היו שומרי המסורת העתיקה", אומרת אליאור. "השאלה מי קובע את לוח השנה היא השאלה למי הסמכות. רבן גמליאל למעשה אמר: עד עכשיו הכהנים הכתיבו את המצב, אבל בית המקדש חרב וחכמי התורה הם מעתה בעלי הסמכות".
איך הגיבו הכהנים?
"במאות שלפני החורבן, בני צדוק חיו בחלקם במערות קומראן, במקום שבו שמרו את המגילות שלקחו איתם מהמקדש כשהודחו מהכהונה – המגילות שהעידו על סמכותם, על בחירתם ועל צדקתם, ועל מהימנות המסורת שלהם; המגילות שהעידו על קדושת הלוח שלהם, שנודע משמיים לשיטתם בימי חנוך בן ירד. הם חיכו שהבורא יתערב במאבק מול מי שהם ראו כבני חושך. אחרי חורבן המקדש וחורבן ירושלים, הכהנים פעלו בבתי הכנסת כמורים וכבעלי תפילה, ושמרו על מסורות הקשורות במלאכים ובכהנים. מבחינת כלל מעמד הכהונה, זו הייתה טרגדיה – עד אז לוח השנה היה מבחינתם כמו מתמטיקה משמיים ולא דבר שנתון להכרעה של בני האדם".
