בתקופה שבין תשעה באב לראש חודש אלול נוהגים רבים בציבור הדתי והחרדי לצאת לנופש בחו"ל. הרב אורן דובדבני, העומד בראש ארגון GOK (ראשי התיבות Global Orthodox Kosher), רגיל לקבל בווטסאפ שאלות של שומרי כשרות, בכל שעות היום והלילה. הרוב המוחלט הוא של ישראלים שהגיעו לחו"ל, אחרי שתכננו לפרטי פרטים את הטיסות, המלונות, מקומות הבילוי והקניות, אבל לא חשבו עד הסוף איפה הם יוכלו למצוא מזון כשר. לכן הם תקועים במלון, בסופרמרקט או בדיוטי פרי, ולא יודעים מה שומרי המסורת יכולים לאכול גם אם אין עליו תעודת כשרות.
"ההמלצה הכי טובה שלי היא קודם כול לחפש באינטרנט גוף כשרות במדינה שאליה אתם טסים", הוא אומר. "במקביל באתר של ארגון הכשרות שאני עומד בראשו יש עמוד מיוחד שבו אפשר להקליד את הברקוד שעל המוצר ולדעת אם הוא כשר. למערכת הוזנו כבר 8,000 מוצרים תוך התבססות על רשימות כשרות קהילתיות ובדיקות שלנו. אם המוצר שחיפשתם לא נמצא, אפשר להעלות לקבוצת הווטסאפ שלנו את שם המוצר, ציון ארץ הייצור וארץ הקנייה, ותמונה ברורה של רשימת הרכיבים (בשפה מערבית), ולקבל תשובה בין שבע בבוקר לעשר בלילה". יש להדגיש שהמדריך שלפניכם עוסק בכשרות בימים רגילים, ולא בפסח.
8 צפייה בגלריה
לא כל שומרי המסורת חושבים עד הסוף איפה יוכלו למצוא מזון כשר בחופשה
(צילום: Juefrateam / Shutterstock)
שופינג בדיוטי פרי
מתברר שלא רק בחו"ל, אלא כבר בדיוטי פרי, יש משקאות אלכוהוליים שאין עליהם חותמת של ארגון כשרות אבל הקהילות היהודיות בחו"ל צורכות אותן, לאחר בדיקה שכל הרכיבים כשרים:
- וויסקי מתוצרת אנגליה, סקוטלנד, אירלנד, יפן, ארצות הברית וקנדה.
- וודקה של מותגים ידועים (אבל לא וודקה בטעמים ולא מותגי הוודקה הזולים שמוסיפים להם לעיתים אלכוהול מזוקק שהופק מיין).
- ברבן, רום, ג'ין וגם טקילה מקורית ממקסיקו (בקבוקים שעליהם כתוב Puro Agave וגם Hecho en México).
- ליקרים – פרנג'ליקו, ייגרמייסטר, דרמבוי, לוקסרדו, גודייבה, שרידנ'ס (חלב נוכרי) מוצרט (חלב נוכרי), אמרטו (רק מתוצרת איטליה), בנדיקטין D.O.M (אך לא B&B).
- למספר מותגים ידועים יש ליקרים שרק חלקם כשרים ובהם פיג'לינג, ליקר בולס (בוודאי לא כאלה המכילים ברנדי), דריי קירסאו, סליבוביץ, ובייליס אייריש קרים – כדי לדעת מה כשר יש להזין ברקוד באתר GOK או לחפש לפי שם המוצר באתר ארגון הכשרות של לונדון.
הרב דובדבני גם מבקש להבהיר לשומרי הכשרות: "אי אפשר לקנות ללא תעודת כשרות יין או ברנדי וגרסתו הצרפתית קוניאק, שאותם מייצרים מיין. כך גם גם ערק שמופק מיין, ואפילו לימונצ'לו עלול להכיל יין לבן. גם אוזו לסוגיו חייבים בתעודת כשרות, למעט אוזו 12 ואוזו פאלמורי שהם כשרים)".
מתוק הוא טעם החיים
הנה רשימה של חברות ששומרי הכשרות יכולים לקנות בלב שקט שוקולדים וגם חטיפים מתוקים מתוצרתן, בדיוטי פרי או בחו"ל, גם אם אין עליהם סימון כשרות (לאוכלי "חלב נוכרי"):
- טובלרון (Toblerone).
- ריטר (Ritter) מתוצרת גרמניה בלבד.
- לואקר (Loacker) מתוצרת איטליה ואוסטריה בלבד.
- כדורי שוקולד מוצרט (Mozart), למעט אלה המכילים ליקר או אלכוהול.
- חטיפי טוויקס, מארס, באונטי וקיט-קט – רק כאלה שיוצרו באירופה.
למספר מותגים ידועים יש שוקולדים שרק חלקם כשרים, וכדי לדעת מה כשר אפשר להזין ברקוד באתר GOK או לחפש לפי שם המוצר באתר ארגון הכשרות של לונדון. למשל:
- מילקה (Milka) – רק כאלה שיוצרו באוסטריה ובגרמניה.
- לינדט (Lindt) ללא מילוי ליקר או אלכוהול מסוג אחר.
לגבי החטיפים הפופולריים אם אנד אמ'ס (M&M's) והרשי'ז (Hershey's) – ניתן לצרוך רק כאלה שיוצרו בארצות הברית ועליהם סימון כשרות, או כאלה שמופיעים ברשימה של בית דין לונדון.
קניות בסופר
כמעט לכל הקהילות היהודיות בחו"ל יש אתרי אינטרנט שבהם רשימת מוצרים כשרים, הגם שאין עליהם סימון כשרות. הנה הרשימה שהכין הרב דודבני באתר GOK:
- פסטות יבשות תוצרת איטליה ללא צבעים וללא מילוי.
- סלמון מעושן ללא תוספות (תוצרת סקוטלנד, אנגליה, סקנדינביה, צ'ילה, דנמרק והולנד).
- טונה Rio במים ובשמן זית מתוצרת איטליה (ללא תוספות).
- סרדינים תוצרת פורטוגל ומרוקו.
- שמן זית Extra Virgin מתוצרת יוון, ספרד, איטליה, פורטוגל וקפריסין.
- ריבות – כתומות או צהובות, אם אינן מכילות ג'לטין. יש להימנע מהריבות האדומות, אשר בדרך כלל מכילות מיץ ענבים או צבעי מאכל.
- חמאה (ללא תוספות, במקומות שבהם מותר לצרוך חלב).
- שוקולד נוטלה (שיוצר במערב אירופה ומזרחה, כולל במדינות ברית המועצות לשעבר, בארה"ב ובקנדה, בטורקיה, בדרום אמריקה, באוסטרליה, בניו זילנד, בצפון אפריקה ובדרום אפריקה). רשימה מלאה של מוצרי נוטלה הכשרים אפשר למצוא כאן.
- גבינת פילדלפיה (ללא תוספות, שיוצרה בארה"ב, קנדה, ספרד, פורטוגל, איטליה, צרפת, יוון, גרמניה ואוסטריה). הרשימה המלאה כאן.
מומלץ לבדוק ברשימות המוצרים הכשרים באתר הקהילה היהודית שאליה אתם מגיעים. גבינות צהובות אסורות לשומרי הכשרות באופן גורף, כמובן למעט אלו שיש על האריזה שלהן אישור כשרות.
משקאות קלים ומוגזים
- קוקה קולה וגם גרסת Zero ללא סוכר, פפסי וגם דיאט פפסי, ספרייט וגם גרסת Zero ללא סוכר, ד"ר פפר וגם דיאט ד"ר פפר – שומרי הכשרות יכולים לשתות ללא חשש בארה"ב, בקנדה, בדרום אמריקה, באירופה, בצפון אפריקה, בהודו, בתאילנד ובאיחוד האמירויות. במדינות אלה ניתן לשתות גם קוקה קולה בטעמים (וניל, דובדבן, אוכמניות, משקה אנרגיה קוקה קולה וקוקה קולה עם ג'ק דניאלס). על שומרי הכשרות להימנע משתיית משקאות אלה במרכז אפריקה, במזרחה ובמערבה, וכן בסין.
- משקה פאנטה (בטעמים השונים) שייך לתאגיד קוקה קולה, אבל יש בו לעיתים גם רכיבים שאינם ידועים ככשרים (יש לברר בכל מדינה בנפרד).
- מיצים ושייקים טבעיים – אין בעיה בפירות שנסחטים במקום (למעט ענבים בשל איסור "סתם יינם" בהלכה). גם כשכתוב על פחית של מיץ תפוזים "100% פרי", הכוונה היא שהמשקה מכיל רק מיצי פירות. למיץ תפוזים, למיץ מנגו ולמיץ מפירות טרופיים מקובל להוסיף מיץ ענבים שדינו כמו "סתם יינם" והוא אסור בשתייה לפי ההלכה.
- מיץ עגבניות טבעי – מותר.
- חלב – מותר בארה"ב, בקנדה, בדרום אמריקה, באירופה, באוסטרליה, בניו זילנד ובאיחוד האמירויות. בגלל פיקוח לקוי בענף המזון, אין לקנות חלב בסין, בהודו, בתאילנד, בפיליפינים ובמדינות אפריקה, למעט במקומות ספיציפיים שבהם ידוע שיש פיקוח ממשלתי, כמו למשל במרוקו.
"אגב, ברוב חברות התעופה יש איסור להגיש חלב, ולכן כשמציעים לכם מלבין קפה או 'Cream' – אי אפשר לצרוך אותם ללא תעודת כשרות", מעיר הרב דובדבני.
ארוחת בוקר במלון
הרב דובדבני מסביר שהטעות הנפוצה ביותר של שומרי כשרות בחו"ל היא המחשבה שאפשר לאכול ללא חשש ביצים קשות ולחם בחדרי האוכל של המלונות. לדבריו, אין לאכול ביצים קשות מאחר שלרוב הן בושלו בכלי שבו מבשלים בין השאר גם בשר, וקליפות הביצים אינן אטומות.
"לגבי הלחם המצב עוד יותר מסובך", הוא אומר, "גם לחמים שהיו מוכרים בעבר ככשרים אינם כאלה היום, כי חברות רוצות להשתמש בחומרים טבעיים ולא סינתטיים, ומשתמשות בין השאר בשומן מן החי כדי להפוך את המרקם לרך, ולעיתים גם מושחים את התבניות בשומן מן החי כדי למנוע מהעיסה להידבק לתבנית. לכן גם אין לאכול מוצרי מאפה נוספים ובהם קרקר, קרואסון, בריוש, פנקייק או עוגות, בהיעדר סימון כשרות.
מותר לשתות קפה ותה גם בספלים (זכוכית או חרס) של המלון, למעט תה צמחים שמחייב תעודת כשרות. יוגורטים, מעדנים וגבינה רכה – "הדבר תלוי ברכיבים ובכשרות המוצר, וראוי לצרוך באריזות סגורות ולאחר בירור כשרותם. כמו כן אין לאכול גבינות קשות ללא סימון כשרות", אומר דובדבני.
- סלמון מעושן – מותר.
- מוזלי וגרנולה – מותר.
- חמאה – ללא תוספות מותרת. מרגרינה אסורה מחשש שומן מהחי.
- דבש טהור – מותר.
- פירות יבשים – מותר, כולל אגוזים ושקדים קלויים, ומומלץ להימנע משזיפים מיובשים.
- זיתים וחמוצים – אסור.
- ירקות ופירות טריים חתוכים – מותר, מלבד בצל וצנון, ויש להימנע מאכילת סלטים מתובלים.
- חמאת בוטנים – מותר רק ללא תוספים כלשהם (אם יש תוספים, ובמיוחד חומרים מתחלבים בטווח E470-E472, יש להימנע מחשש לחומרים מהחי).
בתי קפה, פאבים וגלידות בקיוסקים
בסטארבקס, בקפה נרו (Caffè Nero), בקפה קוסטה (Costa Coffee) ובכל רשת בתי קפה מוכרת אחרת, אפשר לשתות אספרסו, ומי ששותים חלב נוכרי יכולים להזמין גם מקיאטו וקפוצ'ינו ("קפה הפוך") גם בכוסות חרס (אבל ללא קצפת, סירופים או תוספות). סוכרזית – מותר.
לגבי אייס קפה – אם המשקה מכיל אספרסו, חלב וקוביות קרח, דינו כדין קפה. אין להזמין אייס קפה ממכונה או בהכנה במקום הכוללת אבקה.
פאבים – בירות ללא טעמים אפשר לרכוש ללא חשש, כל עוד מדובר בבירה ללא טעמים ותוספות (שימו לב: stout beer עלולה להיות חלבית).
גלידות – יש מספר גלידות כשרות שאותן ניתן לקנות ממותגים בינלאומיים כמו האגן דאז (Häagen-Dazs) או בן אנד ג'ריס (Ben & Jerry's), לאחר בדיקת הברקוד של המוצר באתר GOK. גם לגלידות מגנום באירופה יש מספר מוצרים כשרים שאפשר לאתר לאחר הזנת ברקוד של המוצר באתר GOK או ברשימה של הקהילה היהודית באמסטרדם.
גלידות לאונרדו בשווייץ – ניתן לקנות חלק מהמוצרים לאחר בדיקה ברשימה שמופיעה באתר האינטרנט של הקהילה היהודית בציריך. אפשר גם לבדוק באתר של חברת לאונרדו.
אפשרות נוספת: אם הגעתם לסניף של Gelateria Leonardo בשווייץ, בקשו מהמוכרים QR שיוביל אתכם לרשימת המוצרים הכשרים – "ובתנאי שאוכלים לא בגביע אלא בכוס, וללא תוספות של סירופ, סוכריות וכדומה".
צמחוני זה לא תמיד כשר
"צהר לכשרות לחו"ל" היא חוברת שאפשר להוריד כאן ללא תשלום, ובה שפע של טיפים והנחיות לנוסעים לחו"ל. חתומים עליה יו"ר ארגון צהר, הרב דוד סתיו, והרב אורן דובדבני.
פרק מיוחד בחוברת מוקדש לסוגיית המסעדות הצמחוניות. "רבים שואלים האם אכילה במסעדה צמחונית או טבעונית בחו"ל, גם אם איננה כשרה, יכולה להיות אופציה עבור שומרי כשרות", אומר הרב דוד סתיו, וכצפוי מרב יהודי, הוא עונה על השאלה בשאלה נוספת: "האם כל מוצר המסומן כ'צמחוני' הוא אכן כשר?"
ומה התשובה?
"במקומות רבים בעולם מוצרים צמחוניים מסומנים על ידי נקודה ירוקה או נקודה ירוקה בתוך ריבוע, אולם בבדיקת רשימת המרכיבים מגלים חומרי גלם העשויים מביצים או מחלב ומוצריו. ישנם אפילו מוצרים המוגדרים כצמחוניים אך כוללים רכיבים מן החי כמו דגים. בהודו ובצרפת למשל מקובל להוסיף לחלב סויה אחוז מסוים של חלב פרה, מה שכמובן הופך אותו לחלבי. במסעדות רבות גם משתמשים בחומץ על בסיס יין שאסור מדין 'סתם יינם', יש רטבים שמכילים גבינת נוכרי, ויש גם סוגיה של ניקיון מחרקים".
אז מה כן אפשר לאכול במסעדה צמחונית?
"אם אדם נתקע ללא אוכל כשר או שקיים חשש גדול לאי-נעימות מהמארחים, ניתן לאכול מאכלים העשויים מירקות טבעיים לא מבושלים כמו סלט, המכילים תיבול טבעי כמו תבלינים ושמן זית, אולם לא חומץ ורטבים אחרים שבוודאות מכילים איסורים שונים.
"יש להימנע מירקות הנחשבים כנגועים בחרקים ומצריכים בדיקה, אך יש מקום להתיר צריכת ברוקולי, כרובית ופירות יער שמקורם בהקפאה. אפשר גם לאכול ירקות וקטניות שדרכם להתליע אבל כבר בושלו, ובמיוחד אם בושלו שלא במיוחד לצורך היהודי. אשר לכלים – מותר לאכול אוכל מבושל רק בתנאי שבכלים האלה לא בושל לפני כן דבר איסור, כגון תבשילים המכילים יין או חומץ או שמנים אסורים. בירור עם הטבח עשוי לתת מענה לשאלות האלה. לחלופין, אפשר להביא סיר פרטי ולבקש שיבשלו בו. לגבי אורז וקטניות יש לוודא כי בררו וניקו אותם לפני הבישול".
