לכל יהודי, בכל מקום ובכל זמן: גל ההדף של 7 באוקטובר 2023 ממשיך לטלטל את העולם היהודי ברחבי העולם, ומסמן מגמות חדשות לעומת כל מה שהכרנו. "תור הזהב" של יהדות צפון אמריקה בדרך לסיום, "מקומות שלווים" כמו אוסטרליה וקנדה הפכו לסוערים ואירופה כנראה מתרחקת מעולם הבגט, השטרודל והפאב האנגלי למקומות אחרים לגמרי.
בפרספקטיבה של יותר משנה אפשר כבר לסמן לאן הולך העולם היהודי החדש. נעמה קלר, מנהלת חטיבת בית הספר הבינלאומי ללימודי העם היהודי באנו – מוזיאון העם היהודי, מסבירה כי מניתוח הנתונים עולה שמדובר בחמש מגמות עיקריות שיעצבו את האופן שבו תיראה היהדות העולמית בשנים הבאות.
5 צפייה בגלריה
התבטאויות של דונלד טראמפ ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז סביב הבחירות בארה"ב. לחץ על היהודים מימין ומשמאל
(צילומים: Kamil Krzaczynski - AFP / AP)
"חשוב להבין ש-7 באוקטובר לא היה רק אירוע ישראלי. כן, זה קרה ליהודים שגרו בישראל, אבל העובדה שכפיר ביבס נמצא בשבי משקפת חציית גבולות דרמטית שעלולה בהמשך לסכן כל תינוק יהודי. דימוי העוצמה היהודי-ישראלי נשחק וכולנו חשופים יותר. האירוע עצמו הוא לא רק ההתקפה והחטיפה, ההתמודדות היא לא רק ישראלית, יש פה משהו חוצה גבולות. ברגע שחמאס עושה משהו בגבול דרומי של ישראל וכל משק בית יהודי בעולם מייצר תגובה, זה מראה שלאירוע הזה יש גל הדף עצום", מסבירה קלר.
1. התלכדות הזירות של האנטישמיות
אנטישמיות קלאסית כולם מכירים. את האנטישמיות החדשה של חוגי השמאל ותנועת ה-woke למדנו להכיר בשנים האחרונות. בתקופה הזו הן מאחדות כוחות. "מה שקורה הוא חסר תקדים. אנשים מתנהגים באותה דרך ובאותה עוצמה כלפי היהודים, אפילו שהם טיפוסים שונים לגמרי שביום-יום שונאים אחד את השני. גם השמאל העמוק וגם הימין העמוק, שלא יכולים להיות שונים יותר זה מזה, מפנים אצבע אל היהודים בבחירות ומייחסים להם כוח לא פרופורציונלי", מציינת קלר. "דוגמה נוספת היא רדיפת צעירים ששירתו בצבא, ובכך מילאו את חובתם הערכית והמוסרית להגן על משפחותיהם. מערכת הצדק העולמית, שאמורה לייצג ערכים חיוביים ולחזק את האנושות, חותרת תחת עצמה כשהיא רודפת אותם בשם הערכים ולכאורה הצדק. בפועל היא מעדיפה את האנטישמיות על פני ערכים אנושיים בסיסיים".
לדבריה, "ההתלכדות היא של שלוש זירות אנטישמיות – העליונות הלבנה הקלאסית; האנטישמיות המוסלמית המזרח-תיכונית, מבית מדרשה של איראן, שמופצת בצורה שיטתית לכל העולם המוסלמי; והאנטישמיות המוסדית-מדינית, כמו למשל חרם נשק של צרפת או הפעילות האנטי-ישראלית בבתי הדין ובמוסדות הבינלאומיים".
איך זה בא לידי ביטוי?
"כל היהודים בעולם מזוהים כחלק ממכלול אחד, ללא קשר למוצא או למקום שבו הם מתגוררים, והמושג 'העם היהודי' נמצא כרגע תחת מתקפה מכוונת ומתואמת של כל הקבוצות האנטישמיות השונות. בעשרות השנים האחרונות חשבנו שהאנטישמיות נמצאת בשליטה, מרוסנת, אבל אנחנו חוזרים לעולם שבו האנטישמיות שוב בחוץ. היא שוב הופכת להיות הבון-טון, כי הסדר העולמי מתארגן נגד ישראל ואנשים מפחדים לרדת מהסדר העולמי המקובל שמתפשט במדינות רבות".
2. התערובת הרעילה: פחד, בדידות, אשמה ובושה
אפשר לומר ש-7 באוקטובר 2023 קרה לכל יהודי, גם למי שגר במרחק עשרות אלפי קילומטרים מעוטף עזה. לדברי קלר, האפקט של הזוועות יצר תערובת רגשית חדשה שיהודים צריכים להתמודד איתה: "קודם כול חשוב להבין שכולנו מפחדים, גם יהדות התפוצות. יש ממש פחד מחוסר ביטחון אישי וראינו את כל התופעות של הסרת מזוזות, הורדת כיפות וטשטוש סממנים יהודיים במרחב הציבורי.
"האפקט הנוסף של זה הוא בדידות – יהודים רבים איבדו את המעגלים החברתיים שלהם, נזרקו מקבוצות שונות, אפילו ממקומות 'רגילים' כמו קבוצת ריצה, מקהלה וכדומה, והם למעשה ננטשו. סטודנטים יהודים רבים העידו שהפסיקו לדבר איתם בקמפוס. אין יהודי שלא עזב אותו חבר. במוזיאונים ובמוסדות יהודיים, צוותים שלמים התפטרו. יש ניסיון להפוך את היהודים לפרוקסי של ישראל ולהאשים אותם במלחמה בעזה. זרקו אותנו מכל המדרגות. לא סתם הוקמו מאות כיתות כוננות בקהילות יהודיות וכולם מחפשים הגנה עצמית. יש גם אלמנט של בושה, שאולי בולט יותר בקרב הקהילות הישראליות – איך זה קרה לנו, איך תפסו אותנו ככה לא מוכנים. האפקט החיובי של התופעות האלה הן התלכדות פנימה של הקהילה – זינוק בביקוש להשתתפות באירועים יהודיים, התחזקות פנימית בקהילה וצעירים רבים שחוקרים את הזהות היהודית שלהם ומתחברים אליה".
3. היהודים הוכיחו: תמיכה מקיר לקיר בישראל
כמעט מיליארד דולר תרומות רק מיהודי צפון אמריקה, התגייסות יהודית עולמית למען החטופים, ובעיקר – למרות מחלוקות פוליטיות, רוב רובם של יהודי העולם מכל הזרמים התייצבו לצידה של ישראל בשעתה הקשה ביותר. "מה שמעניין הוא שראינו תרומות לא רק מהפדרציות היהודיות והמוסדות הוותיקים, אלא גם מהרבה אנשים פרטיים", מדגישה קלר. "יהודים שמעולם לא תרמו למטרות יהודיות או ישראליות פתחו את הלב וראינו גם המון משלחות של סולידריות והתנדבות. ישראל לא נשארה לבד. ב-7 באוקטובר התעורר זיק חזק מאוד של חיבור לישראל שקיים בלב של רוב היהודים. חשוב להבין, חלק גדול מהם אולי נגד המשך המלחמה ונגד המדיניות הישראלית באופן כללי, אבל הם עושים את ההבדלה בין הממשלה ובין המדינה והישראלים עצמם. הזיק הזה הוא אמיתי, למרות כל הביקורת שיש להם, והוא לא צריך להיכבות".
קלר מוסיפה כי "בעשור הקודם היו אתגרים רבים ביחסי מדינת ישראל עם יהדות התפוצות, והיה שיח נרחב על ריחוק או קרע בין הקהילות בעולם אלינו הישראלים. חלק מהסיבות להתרחקות הן גלובליות, ואינן תחת שליטתנו. חלקן תחת שליטתנו באופן חלקי בלבד – כמו סוגיית הפלסטינים או הסכסוך. אבל חלק מהסוגיות הן לחלוטין תוצאה של מדיניות וסדרי עדיפויות בישראל, שמדירים או מזרים את יהדות התפוצות. הסמל הוא הכותל המערבי – שנערכים בו מאבקים פעילים על מקומן של תפילות זרמים שאינם אורתודוקסים. ביטול מתווה הכותל הוא אירוע שנחווה עבורם כבגידה ישראלית במנהיגות המשרתת של העם היהודי, והוא נקודה כואבת עד היום. עם זאת, ולמרות התנאים המקדימים שאינם מושלמים, ברגע האמת – העם היהודי בכל העולם נמצא עם ישראל מתחת לאלונקה".
4. ישראל כסמל של משבר ייצוג הערכים
במשך שנים, למעשה מאז 1948, ישראל מייצגת בעיני יהודים רבים את האידאה: מדינה של ערכים יהודיים במדינת הלאום היהודית היחידה בעולם. לדברי קלר, "כאשר החלום על מדינת המופת היהודית נתקל בקשיים במציאות, החלום והאידאה סופגים מהלומה וזה מקרין על הזהות היהודית של יהודי התפוצות, כי הם כרכו את הזהות היהודית שלהם במדינת ישראל האידאית, החלומית. מדינות זה עסק לא נעים, ברגע שיש ציפייה שישראל תבטא מדינה יהודית ובפועל, אם זה מתממש זה קורה אחרת מהציפייה".
5 צפייה בגלריה
התבטאות של העיתונאי היהודי עזרא קליין בריאיון ל"הארץ", ומפגינים נגד ישראל בוושינגטון
(צילום: AP / Alex Brandon)
בעשור האחרון יש קשיים רבים הנוגעים לאופן שבו ישראל נתפסת ולהשפעות של זה על החיבור של יהודים למדינה. 7 באוקטובר רק החמיר את המצב, הביקורת על ישראל הפכה ליותר ויותר אנטישמית, והיהודים הם הראשונים שחשופים לכך וצריכים להתמודד עם זה, ביחס לזהות שלהם וביחס לקשר שלהם למדינת ישראל.
5. "תור הזהב" של יהודי צפון אמריקה הסתיים
מיליוני מילים, מאמרים, כתבות ופוסטים מתפרסמים מדי יום, אבל מאמר אחד חד ומדויק יצר גלים לא רק בקרב יהדות ארה"ב אלא בכל העולם היהודי. "תור הזהב של יהודי אמריקה נגמר", טען העיתונאי פרנקלין פויר ותיאר בבהירות איך התפוצה היהודית החזקה והגדולה ביותר הפכה לפגיעה, חיה תחת איום ובעיקר חוששת לגבי עתידה בארץ האפשרויות הבלתי-מוגבלות.
"המאמר הזה התייחס לאמריקה, אבל הוא נכון לגבי כל העולם היהודי. יש שחיקה בסטטוס היהודי שהושג בעמל רב", מסבירה קלר, "יש נסיגה בהישגים המפליגים של הדורות הקודמים. הם הביאו אותנו למקום מסוים ואנחנו עכשיו יורדים למקום שהוא נמוך יותר מסבתא רבתא שלנו מבחינת הסטטוס, האפשרויות והמיקום שלנו בחברה הכללית. להיות יהודי היה משהו מסוים, ועכשיו זה כבר לא רלוונטי. חלון ההזדמנויות נסגר – יש פחות מקומות לגור בהם, פחות משרות שאליהן תתקבלו, פחות עם מי לצאת לדייט באפליקציות. היהודים נדחקים מהמקום שלהם בחברה הכללית. הורים יהודים לא רוצים לשים את הילדים בבתי ספר ציבוריים כי הם מעדיפים למנוע מהם את ההתמודדות עם העוינות מהסביבה. בישראל אנחנו מרגישים את זה ברמת המדינה, שאנחנו נדחפים החוצה מהסדר העולמי ומחברתן של המדינות המקובלות, ובארה"ב הם מרגישים את זה ברמה האישית".
5 צפייה בגלריה
הפגנה פרו-פלסטינית בשיקגו, וציטוט ממאמרו של פרנקלין פויר ב"אטלנטיק"
(צילום: John Moore / Getty Images North America / AFP)
לאן זה הולך מכאן? קלר אומרת שצריך להבין את התהליכים ולהסתכל קדימה: "יש לנו במוזיאון מיזם בשם 'החוסן היהודי', שנועד למעשה להבין את 7 באוקטובר כאירוע יהודי שקורה לך ברמה אישית ומשפחתית, ולנו כקהילות, מדינה, עם. זה נותן משקפיים חדשים, אנשים יוצאים מפה ומבינים ממש אחרת את האירוע, ולוקחים את זה לעולם שלהם. זה ציון דרך היסטורי מעניין מאוד לעם היהודי, שברגע המבחן יצטרך לראות מי איתנו ומי נגדנו ואיך ממשיכים מכאן".
עודד רביבי, מנכ"ל אנו – מוזיאון העם היהודי, מסכם: "העם היהודי חווה טלטלה עצומה בשבעה באוקטובר, ובהתאמה, סיפורו של העם היהודי מצוי כעת בשינוי עמוק. ההתמודדות שלנו כפרטים וכקבוצה בשנה האחרונה היא כואבת, מורכבת ורוויית מפח נפש, בין השאר מהשתיקה וחוסר התמיכה של הזירה הבינלאומית. השנה החלטנו להעניק תשומת לב מיוחדת בפרויקטים החינוכיים וביוזמות המוזיאון לנושא החיילים הבודדים שהוא בליבנו; דור צעיר שמחובר לשורשיו הישראלים והיהודיים על אף שלא בהכרח גדל כאן, זה כוח עצום שיש להעריכו ולחבקו. הצעירים האלו צמחו מתוך החיבור העדין שבין היהדות לישראליות, ונרצה שלצעירים הערכיים והמרשימים האלו יהיה משקל סגולי בבניית האופק שלנו כעם".
