"המתמטיקה הגלויה של התנ"ך" – כך אפשר לכנות את הניתוח של ד"ר גיא שקד, מהפקולטה ליהדות באוניברסיטת בר-אילן, הבוחן את הטקסט המקראי באמצעות תוכנה מבוססת בינה מלאכותית. ד"ר שקד הציג במחקרו מספר גילויים מעניינים, כשגולת הכותרת שבהם היא שהטקסט, על כל רבדיו, רצוף בדפוסים עקביים וחוזרים.
המסקנות, המאוגדות בספר בשם "מכתר ארם צובא לבינה המלאכותית: משמעות, סגנון וסדר במקרא" הרואה אור בימים אלה, מתבססות על עיון מעמיק בעבודתם של שלושה חוקרים והוגים דגולים – אהרן בן משה בן אשר, סטיבן לנגטון ומשה דוד קאסוטו.
הדמיה של סיפור בריאת העולם
(איור: נוצר באמצעות בינה מלאכותית)
הרעיון מאחורי המחקר נולד לגמרי במקרה, במסגרת השתלמות פוסט-דוקטורט בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן. ד"ר שקד ביצע מחקר הבוחן סטטיסטיקות של אורכי פסוקים, באמצעות תכנות בשפת פייתון (שפת תכנות עילית פופולרית, ידידותית וקלה לשימוש, המאפשרת כתיבת קוד נקי וקריא) וכלים של בינה מלאכותית. הוא מצא שאפשר לחלק את ספרי התנ"ך לקבוצות סגנוניות על פי אורך הפסוק הממוצע שלהן.
בשלב מסוים, פיתח ד"ר שקד תוכנת מחשב שנועדה לוודא שאף פרק אינו מתפספס בניתוח הסטטיסטי – עניין טכני וצדדי לחלוטין. אלא שאז חיכתה לו הפתעה: התברר שהתוכנה לא רק חושפת דפוסים נסתרים בחלק ממזמורי תהילים ובשירת המקרא, אלא גם מגלה תבניות במילים הפותחות את פרקי המקרא. "ללא הטכנולוגיה הזו, ספק אם הייתי מגיע לעשירית ממה שהתגלה כאן", מעיד שקד. "מאותו רגע, הגילויים החלו לזרום בזה אחר זה, כאשר כל שאלה שעלתה הובילה לתשובה מפתיעה – ולשאלה מסקרנת חדשה".
שלוש תבניות סגנוניות החוזרות על עצמן במילות הפתיחה של פרקי המקרא
(תרשים: באדיבות ד"ר גיא שקד)
תוצאות הניתוח הממוחשב מתוך המחקר המקורי על שירת המקרא, נובמבר 2025
(תרשים: באדיבות ד"ר גיא שקד)
בחלוקת הפרקים המקובלת כיום בתנ"ך, סיפור הבריאה בפרק א' מסתיים במפתיע לאחר היום השישי. הדבר מעורר תמיהה, שהרי מעשה הבריאה לפי המקרא נמשך שבעה ימים ונחתם רק ביום השביעי, יום המנוחה. ד"ר שקד גילה כי ייתכן שאותה "טעות" לכאורה בחלוקה לפרקים אינה מקרית כלל, אלא משמשת כ"מפתח" להבנת התבנית הסגנונית המרכזית במקרא. כמו כן, התבנית של שישה דברים דומים, שאחריהם מופיע דבר שביעי השונה מהם בתכלית (שישה ימי בריאה שאחריהם יום מנוחה) – תבנית של "שש פלוס שינוי" – אינה בלעדית לספר בראשית וחוזרת על עצמה בספרים רבים בתנ"ך. למעשה היא חוט מקשר בין ספרי המקרא השונים לאורך התקופות.
"כאשר הצגתי לראשונה את המחקר אשתקד, שהחל בכלל כבחינת המשקל הפואטי של שירת המקרא, נתקלתי בלא מעט ביקורת. היו אנשים – ואולי בצדק – שלא הבינו את הרלוונטיות של התגליות הסגנוניות, משמעותן וחשיבותן", אומר ד"ר שקד. "כעת, עם צאת הספר החדש, התשובה ברורה לחלוטין. העובדה שהתבנית המספרית של 'שש פלוס שינוי' – שעליה הצביע בין השאר בעבר חוקר המקרא משה דוד קאסוטו – חוזרת ונשנית לאורך המקרא כולו בצורות ובהקשרים שונים ורבים, ומעידה על אחידותו של התנ"ך בהיבט הזה. הדפוס הזה נשמר לאורך כל הספרים ועל פני כל התקופות שבהן נכתב התנ"ך".
לדבריו התבנית הזו, שמקורה בתנ"ך והיא גלויה לעין כול, לא רק מחברת יחד את ספרי המקרא – אלא ממשיכה להשפיע על חיינו ולעצב אותם גם כיום. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא חלוקת הזמן לשבועות, שבהם היום השביעי שונה במהותו מששת הימים שקדמו לו: מחזוריות המלווה את ההיסטוריה האנושית כולה זה אלפי שנים.
כריכת ספרו של ד"ר גיא שקד
(עיצוב: מוריה נגארי)
משה דוד קאסוטו
(צילום: Unknown source / Wikimedia Commons)
בריאת האדם ביום השישי
(איור: נוצר באמצעות בינה מלאכותית)
על פי הלוח המקראי (שבו ניסן הוא החודש הראשון), תשרי הוא למעשה החודש השביעי. כלומר, ראש השנה עצמו מקיים את תבנית ה"שש פלוס שינוי". מעט אחריו יגיעו יום הכיפורים וסוכות, כך שנוצר מקבץ של שלושה מועדים מרכזיים באותו חודש – צפיפות חגים שאינה קיימת באף חודש אחר בשנה. ההסבר לכך נעוץ, ככל הנראה, באותה תבנית בדיוק: בהיותו החודש השביעי, תשרי נועד להיות מיוחד ושונה מהותית מששת החודשים שקדמו לו, כלומר שמתקיימת בו שוב תבנית "שש פלוס שינוי".
לדברי ד"ר שקד, התבנית הזו מוסיפה להכתיב היבטים משמעותיים בחיינו גם בעידן הנוכחי, לרוב מבלי שנהיה מודעים לכך. "חלוקת הזמן על בסיס הדפוס הזה התקבלה על ידי רוב התרבויות בעולם, לרבות תרבויות שאינן מונותאיסטיות. לאור זאת, אפשר לראות בתבנית הזו את אחת ממורשותיו הכבירות של המקרא: בין שהיא נהירה וגלויה – כפי שהיטיבו להבחין חוקרים דגולים כמו משה דוד קאסוטו – ובין שהיא נסתרת מן העין, נוכחותה ניכרת באופן ממשי בחיי כולנו – דתיים וחילונים כאחד".
ד"ר גיא שקדצילום: אלבום פרטיאולי הצעד הראשון לקראת הבנה מעמיקה של הדפוס הזה והופעותיו במקרא הוא פשוט לצלול לתוכו – וזה בדיוק מה שמנסה שקד לעשות בספרו. עם זאת, חשוב לציין שהספר אינו מתיימר לומר את המילה האחרונה בתחום, מכיוון שקצרה היריעה מלהכיל ולהעמיק בנושא כולו בחיבור אחד.
"כשתשבו בערב החג הקרוב סביב שולחן ראש השנה, בעיצומו של החודש השביעי, זִכרו שאתם משתתפים בתבנית קדומה בת אלפי שנים", אומר ד"ר שקד. "זו דוגמה לכך שהשילוב בין החשיבה האנושית לעוצמת המחשוב של הבינה המלאכותית פותח כעת דלת לעידן חדש של חקר המקרא. הספר שלי הוא אולי רק ההתחלה של דרך נוספת לחקר המקרא, אך בכל מקרה נראה שגם בעידן הבינה המלאכותית, המילים העתיקות ממשיכות להכתיב את הקצב של חיינו".
