איך הסערה סביב חוק הפטור מגיוס השפיעה על היחס לשירות צבאי בחברה החרדית? הנתונים הדרמטיים של מכון נתוני אמת – מכון מחקר האוסף נתונים על דעת הקהל בחברה החרדית – לא ישמחו את שוחרי השוויון בנטל. "התמיכה בגיוס חרדים במסגרת צבאית מותאמת כלשהי צנחה – מ-60 אחוזי תמיכה בתחילת 2024 ל-40 אחוזי תמיכה בראשית 2025", מספרת ד"ר נחומי יפה מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, שהמחקר נעשה בהובלתה. "הירידה משקפת תהליך עמוק של התכנסות פנימה בחברה החרדית. הנתון הזה מתחבר לתמונה רחבה יותר של חשש קיומי בציבור החרדי מפני אחיו החילונים".
2 צפייה בגלריה
הפגת חרדים מחוץ לבקו"ם. המיינסטרים החרדי נע לכיוון הפלג הירושלמי בעמדותיו
(צילום: מוטי קמחי)
מתוך סקר מכון נתוני אמת, שנערך בקרב חרדים
עוד עלה כי לא פחות משני שלישים מהמשיבים החרדים מאמינים שהחילונים מבקשים לשנות את אורח חייהם ואף "לחלן" אותם. יתרה מזאת, רוב מובהק בציבור החרדי סבור שהחילונים שואפים לבטל את צביונה היהודי של המדינה. "תפיסות אלו מסבירות את ההתנגדות הגוברת לגיוס", מסבירה יפה, "בעיני הציבור החרדי, הגיוס אינו רק סוגיה מעשית של שירות צבאי, אלא חלק ממהלך רחב יותר המאיים על זהותם. החשש הוא שכל ויתור בנושא הגיוס יתפרש כחולשה ויוביל לדרישות נוספות ומרחיקות לכת. תחושת האיום הזו מובילה באופן ישיר לתגובה של התכנסות והתנגדות. בפשטות, זהו מנגנון הגנה קולקטיבי המופעל כשהקהילה חשה שזהותה הייחודית נמצאת תחת מתקפה".
הסקר נערך בתאריכים 24–27 בדצמבר 2024 בקרב 1,001 משיבים באתר "כיכר השבת". לאחר סינון כפילויות, תתי-מגזרים שאינם חרדיים ומשיבים שאינם עומדים בקריטריונים דמוגרפיים, נותרו 746 משיבים שתשובותיהם על השאלות נכללו בניתוח הנתונים. התוצאות שוקללו לפי מגדר ומגזר, עם שגיאת דגימה מוערכת של 3.66%.
"בחודשים הראשונים של המלחמה פגשנו ברצון חרדי עז להשתתף בנטל", אומר אלי דן, עיתונאי "כיכר השבת", "המוני צעירים ביקשו להתגייס לשלב ב', בחמ"ל שפתחנו קיבלנו אלפי פניות של צעירים המבקשים לעזור בכל דרך אפשרית כולל נשיאת נשק, ואילו כעת חזרו כל המדדים לשיעור שבו היו לפני פרוץ המלחמה. יתרה מזו, מדד 'הצורך בצבא חזק' ירד לשיעור נמוך עוד יותר משהיה טרם המלחמה".
מתוך סקר מכון נתוני אמת, שנערך בקרב חרדים
על עובדה אחת נדמה שכולם יסכימו: המצב הקיים לא מוביל למקום טוב. ההקצנה של מובילי המשא ומתן מהצד החרדי, ומולה הסירוב בצד החילוני, מנציחים את הפער הקיים בלאו הכי בין חילונים לחרדים. "ההפסד של כולנו יתבטא בשלוש מערכות", אומרת מלכה שגב, אשת תקשורת חרדית ומנכ"לית Scaling לשיווק טכנולוגיות, "ראשית, נפסיד חיילים. בדיוק כמו שזה נשמע. לחרדים יש יכולת להציע חיילים טובים ואיכותיים. שנית, הציבור הישראלי מפסיד הזדמנות היסטורית לסגור את השסע המדמם זה 70 שנים, ולבסוף, המפסידים הגדולים הם החרדים עצמם. הם יסבלו מסנקציות כלכליות ומנידוי חברתי, ובסופו של דבר מדובר בציבור שצריך עזרה".
2 צפייה בגלריה
ד"ר נחומי יפה. "יש מנגנון הגנה קולקטיבי המופעל כשהקהילה חשה שזהותה נמצאת תחת מתקפה"
(צילום: יעל צור)
האיום שנשקף משירות צבאי עד כדי כך גדול? אפשר לחשוב שאין דתיים לאומיים רבים שנשארו שומרי מצוות בצבא.
"מי שאינו מכיר את ההארדקור של הציבור החרדי לא מסוגל להבין מה מפחיד אותם כל כך. הציבור הזה כולל בחורים שלא נחשפו לעולם הזה, הם אפילו לא יודעים מה זה הר הרצל! אם לא נתפוס שאבולוציה חברתית אורכת זמן, ושבלתי אפשרי לשנות אג'נדת חיים ביום אחד, נפסיד כולנו בענק".
להוריד את גובה הלהבות
על סוגיית השוויון בנטל ושירות הצעירים החרדים נדמה שנאמר כבר הכול: צה"ל נואש לאלפי לוחמים נוספים, הרבנים החרדים מתנגדים באופן גורף גם לגיוס של תלמידים שתורתם לא אומנותם מחשש לחילון. עם זאת, יש עיתונאים חרדים הטוענים שגם בבתיהם של "גדולי הדור" קיימת הסכמה ממשית לגיוס המוני צעירים חרדים. במילים אחרות, הם מעריכים שחוק השולח 50 אחוזים מצעירי החרדים לצבא יזכה לחתימתם המיידית. אז למה זה לא קורה? כי אנחנו במשא ומתן קשוח שבו נותני הטון הם הקיצונים משני הצדדים.
אלי דן"במשא ומתן טוב מניחים על השולחן סירוב מוחלט, דחייה של כל דרישות הצד השני", מסביר דן, "בשלב המתקדם מקווים לקבל פטור לחמישים אחוז או במילים אחרות, 50 האחוזים שאינם לומדים יגויסו בברכתם של גדולי הרבנים".
ישנם חמישים אחוזים מהצעירים שאינם לומדים?
"המספרים שנויים במחלוקת, אולם מניתוח של אחוזי התעסוקה המדווחת והבלתי-מדווחת, ונתונים מחקריים נוספים המלמדים כי היציאה לעבודה בקרב הצעירים החרדים מתרחשת בגילים מוקדמים יותר מבעבר, אנחנו מתקרבים למספר של חמישים אחוזים".
הרב יצחק יוסף והרב מאיר צבי ברגמן מדברים על סוגיית הגיוס
(צילום: שוקי לרר)
והרבנים שמדברים על חשש מהידרדרות רוחנית יסכימו לחתום על גיוס 50 אחוז?
"חד-משמעית. אני משוחח עם אנשים המסתובבים בבתי גדולי הרבנים וזה השיח שמתנהל שם. העמדה העקרונית הזו, ולפיה מי שאינו לומד יגויס, לא השתנתה – הרטוריקה החריפה היא בעיקר לצורכי משא ומתן".
עמדותיהם של גדולי הרבנים, גם אם ניתנות רק לצורכי משא ומתן, הן כבר לא רק הצהרתיות. הציבור החרדי הרחב "קונה" אותן, מפנים אותן ותמיכתו בפתרון לגיוס מתרחקת. "העמדה החרדית הקלאסית לאורך השנים הייתה שמי שאינו לומד עליו להתגייס. הרטוריקה היום מובילה את הציבור החרדי לעמדותיו של 'הפלג הירושלמי' – קבוצה שהייתה בעבר שנואה על המיינסטרים החרדי. מה שמעיד על כך יותר מכול הם הנתונים", אומר דן.
מלכה שגבהבעיה היחידה היא שחמאס ושאר אויבינו מתרגשים פחות מתחושת האיום של החברה החרדית וממשיכים לאיים על ישראל, מזכירה יפה. לדבריה, צריכה להיות כאן מדיניות חכמה ואסרטיבית שתדע לשמור על הזהות החרדית אבל תתכתב עם המציאות של האיום הפיזי המיידי על המדינה וחייהם של אזרחיה.
המדיניות החכמה שיפה מדברת עליה לא זוכה להדהוד גם בצד החילוני, זה שדורש גיוס לכולם ללא פשרות. יש יותר מקבוצה אחת שגוזרת יתרונות פוליטיים מהכאוס שנוצר, אומרים דן ושגב. לדבריהם, יש קולות מהצד החילוני שבסך הכול מעוניינים להחליף את הרכב הממשלה, או כל שאיפה פוליטית אחרת. השיח הזה מוביל להקצנת העמדות הרבניות, כאשר המרוויחים הישירים מכך הן הקבוצות הקיצוניות במגזר, השואבות נחת מחלחול התפיסות המוקצנות אל לב המיינסטרים החרדי.
המסקנה העגומה העולה מניתוח הנתונים ופרשנותם היא שגם אם המנהיגים החרדים יסכימו בסופו של דבר להכריז שהם מוכנים להתפשר על אותם המונים שאינם לומדים, והנציגים החילונים ייאותו לקבל זאת – ייתכן שזה יהיה מאוחר מדי.
