למה בכלל חוגגים שני ימי ראש השנה, מה כדאי לאכול בחג וממה מומלץ להימנע, ואיך שבת משפיעה על סדר התפילה ומנהגי החג? בימים אלה ראה אור ספר חדש בשם "הלכה ממקורה – ראש השנה", שחיבר הרב יוסף צבי רימון, רב המועצה האזורית גוש עציון ומייסד עמותת "סולמות", בניסיון לעשות סדר בבלגן.
אני נודר משמע אני צריך לבטל נדר
כמה פעמים שמעתם בני נוער אומרים "אני נודר" כדי להישבע שהם דוברים אמת? בשיחה בין חברים זה נשמע כמו דרך משעשעת להדגיש שהסיפור שלהם נכון. אלא שעל פי ההלכה, נדר הוא ממש לא סתם ביטוי, וחז"ל אף הסתייגו מעצם הנדר.
הרב רימון מסביר שנדר הוא התחייבות הלכתית שנוצרת באמצעות הדיבור. "נדר חל באמצעות פיו של האדם", הוא מבאר, ואף מביא את דברי הרמב"ם: "שהזהירנו מעבור על מה שחייבנו על עצמנו בדיבור". לכן, גם אם מי שאומר "אני נודר" לא התכוון ברצינות לקבל על עצמו התחייבות הלכתית, מומלץ לא להשתמש במילה הזאת כדרך דיבור.
מה עושים אם כבר נדרתם? כאן נכנס לתמונה אחד ממנהגי ערב ראש השנה: התרת נדרים. הרב רימון מסביר שמנהג התרת הנדרים לפני ראש השנה נועד, בין השאר, לאפשר לאדם לפתוח דף חדש.
תקיעה בשופר
(צילום: Tomertu / Shutterstock)
אל תצפו לתקיעות ביום הראשון של החג
השנה אל תצפו לשמוע בבית הכנסת תקיעת שופר ביום הראשון של ראש השנה: כאשר היום הראשון של ראש השנה חל בשבת, לא תוקעים בשופר. הרב רימון מסביר שהשבת מגינה על עם ישראל ולכן כמו שביום זה לא מניחים תפילין, גם אין צורך בתקיעת שופר.
אשכנזים עומדים וספרדים יושבים
הפעם תוקעים בשופר רק ביום השני של ראש השנה, אבל יש עובדה אחת שמפתיעה רבים. בסבב התקיעות הראשון, הספרדים יושבים והאשכנזים עומדים. מי שלא מתפללים במניין הרגיל שלהם, כמו למשל חיילי מילואים, יכולים להיות מופתעים מהפער הזה. בכל מקרה, מתברר שבעבר הרחוק כולם נהגו לשבת בתקיעות האלה ועם השנים האשכנזים עברו לעמוד.
מסימני החג. רימונים, תפוחים ודבש
(צילום: Tomertu / Shutterstock)
חג כפול, כמו בחו"ל
למה בכלל חוגגים שני ימי ראש השנה? התשובה היא שבתקופת המקדש תחילת חודש נקבעה על פי עדותם של עדים שראו את הירח והגיעו להעיד על כך בבית הדין בירושלים. לאחר מכן היו שולחים שליחים לכל הקהילות בארץ ובחו"ל כדי להודיע מתי למשל יחולו חגים כמו סוכות או פסח. מאחר שבראש השנה, היום הראשון של השנה, השליחים של בית הדין לא הספיקו להודיע לכולם מתי חל היום הראשון של השנה, הוחלט לחגוג שני ימים של ראש השנה – גם לאחר חורבן הבית וגם אחרי שבמאה הרביעית נקבע לוח שנה קבוע.
זה החג היהודי היחיד שנחגג יומיים גם בתוך גבולות ארץ ישראל, כי הוא חל בתחילת החודש. לדברי הרב רימון, "אנחנו למעשה רואים בראש השנה יום אחד ארוך של קדושה. יום כפול, להיות שותפים בהמלכת ה', ולהכין את עצמנו להיות טובים וראויים לכך".
אגב, אם עדיין קשה לכם עם שני ימי חג, כדאי לזכור שבחו"ל כל החגים הם יומיים, כולל הצורך לערוך פעמיים (!) את ליל הסדר.
(צילום: David Cohen 156 / Shutterstock)
מתי מומלץ לשתוק?
ברוב בתי הכנסת ירמזו לכם לא לדבר באמצע התפילה, אבל בזמן תקיעות השופר יש מצב שאם תדברו יעירו לכם בצורה אסרטיבית יותר. בעיקרון לפי ההלכה אסור לדבר על דברים שאינם קשורים לתקיעות או לתפילה, לא רק בין התקיעות עצמן אלא גם מתחילת התקיעות שלפני תפילת מוסף ועד התקיעות האחרונות שבסוף התפילה. אבל אם יש לכם ילדים, או אם סתם שכחתם, מה שחשוב הוא שלא תדברו עד סיום 30 התקיעות הראשונות.
אין תירוצים למי שלא מתקלחים
מתברר שיש המון בעיות הלכתיות עם מקלחת בחג. בשורה התחתונה, הרב רימון מציין: "לספרדים ניתן להתרחץ כרגיל במים חמים שהתחממו במהלך החג בדוד שמש, מפני שנחשב הדבר כאילו התחממו המים מבעוד יום, ולשיטת השולחן ערוך מותר להתרחץ במים אלו כרגיל".
לגבי אשכנזים, הרב רימון מסביר באריכות את הבעיות, אבל אם לקפוץ ישר לשורה התחתונה: "אשכנזי שחש צער אם לא יתרחץ או שהדבר יפגום בשמחת החג שלו, יש לו על מי לסמוך להתרחץ רגיל במים חמים שהתחממו מערב החג או על ידי דוד שמש, ועל פי סברת הרב שלמה זלמן אוירבך שבימינו רחיצה היא בגדר דבר השווה לכל נפש, בימים חמים במיוחד, שבהם האדם יצטער מאוד אם לא יתרחץ במשך יומיים, וקשה לו להתרחץ במים קרים או פושרים, ניתן להקל ברחיצת כל הגוף, כדין מצטער שהזכרנו".
סליחה? הכי קל לחבדניקים
הספרדים אומרים סליחות מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים. האשכנזים מתחילים בשבוע שלפני ראש השנה וממשיכים עד יום הכיפורים. לחבדניקים הכי קל והם אומרים סליחות רק בשבוע שלפני ראש השנה.
רבים מקבלים על עצמם בימים אלה מנהגים טובים, ועל השאלה האם זו לא צביעות, משיב הרב רימון: "נכון שדברים רבים לא נמשיך כנראה כל השנה, אבל ב'ימים הנוראים' אנחנו מנסים לגלות מהם הכוחות האמיתיים שלנו – גם אם לא נצליח ליישם הכול, לא נשכח את החלום".
מתפללים בכותל בסליחות
(צילום ארכיון: אלכס קולומויסקי)
תפוח מסוכר כבר אכלתם בחג?
בערב ראש השנה מקובל לאכול את "סימני החג", שהם, לדברי הרב רימון, "מעין סמל וסימן לבקשות שאנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה". הנה כמה מהמאכלים שמקובל לאכול מאז תקופת התלמוד, בגלל שמם ולאו דווקא בגלל תכונותיהם. אגב, היו בעבר רבנים שטענו שרק צריך להביא את הסימנים לשולחן החג ולא חייבים לאכול אותם.
תפוח בדבש: טובלים תפוח בדבש ומבקשים "שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה".
רימון: אוכלים רימון עמוס גרעינים כבקשה ש"יירבו זכויותינו כרימון".
תמר: מסמל את הרצון "שייתמו אויבינו ושונאינו".
דגים: מסמלים פריון ולכן מבקשים "שנפרה ונרבה כדגים".
כרתי (כרישה/לוף): מסמל את כריתת האויבים והשונאים ("שייכרתו אויבינו").
סלק (תלתן/פוליא): מסמל את הסתלקות השונאים ("שיסתלקו אויבינו").
קרא (דלעת): מסמל את קריעת גזר דיננו ("שתקרע רוע גזר דיננו").
רוביא (שעועית ירוקה או חילבה): מסמל את ריבוי הזכויות שלנו ("שיירבו זכויותינו ותלבבנו").
בחלק מהעדות אוכלים את כל המאכלים בשני ערבי ראש השנה, ויש גם כאלה שאוכלים מאכלים מיוחדים אחרים, כמו חלק מיוצאי עדות המזרח שטועמים תפוח שבושל עם סוכר.
על השאלה מה עושים אם לא מצאתם חלק מהמאכלים לפני החג, משיב הרב רימון: "סימני ראש השנה הם רק מנהג, אבל הם נותנים לכל המשפחה מבט חיובי בתחילת השנה. הם מלמדים את כולם לראות טוב ולחשוב טוב. גם אם אין לכם את כל הסימנים, קחו מה שיש, כמו תפוח בדבש, ותברכו 'יהי רצון מלפניך ה'... שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה'".
תשליך באומן בראש השנה, 2022
(צילום: Byron Smith / Getty Images)
על המר והמתוק – והחמוץ
מתברר שכמו שיש מאכלים שמומלצים בראש השנה, יש כאלה שלא. "יש שנמנעים מלאכול בראש השנה מאכלים חמוצים או מרים", מציין הרב רימון, "וגם אין מבשלים את המאכלים בתיבול חמוץ או מר. נוסף על כך, יש הנוהגים שלא לאכול אגוזים בראש השנה, ומביאים לכך שני טעמים – הגימטרייה של 'אגוז' היא 17, קרוב לגימטרייה של המילה 'חטא' שהיא 18, ואכילת אגוזים עלולה להפריע לאדם להתפלל כראוי".
הרב יוסף צבי רימוןצילום: יעקב סגלבעד ונגד התשליך
השנה, בגלל שבת, יקיימו את מנהג ה"תשליך" ביום השני של ראש השנה ולא ביום הראשון. מה המשמעות של ה"השלכה" של החטאים לים? הרב רימון מסביר: "האם באמת ניתן להשליך את החטאים לים ובכך לנקות את עצמנו? ברור שלא. אנחנו צריכים לעמול, להשקיע ולעשות תשובה. הגאון מווילנה ומחבר הספר 'ערוך השולחן' התנגדו לאמירת התשליך. למרות זאת, הרוב נוהג לומר תשליך, וצריך להבין את מהות הדברים. ייתכן שיש כאן סמל של התחלה חדשה. אנחנו משליכים כביכול את החטאים לים, והסמל הזה מחזק אצלנו את ההבנה שניתן להתחיל מחדש ולהיות נקיים. ייתכן שיש כאן נקודה גבוהה יותר. השלכת החטאים מראה שהחטאים במהותם אינם שייכים אלינו. התשליך נותן בנו את הכוח להבין שהחטאים והפגמים אינם חלק מהותי מאיתנו; אנחנו יכולים להשליך אותם ויכולים להשתנות".
