תפקיד קצין האימון הגופני בחטיבת חשמונאים הפגיש את סרן חגי שלו עם מקרים שמעולם לא נתקל בהם לפני כן בצה"ל. "יש פה חיילים שהמשפחות שלהם לא יודעות שהם פה. היה לי פה בחור שהגיע באימון הראשון עם ביגוד חרדי", הוא מספר, "הוא בא במכנסיים שחורים ובחולצה לבנה מכופתרת, כי זה מה שהיה לו. שאלתי אם מישהו בבית יכול לעזור, והתברר שהוא לא כל כך בקשר עם המשפחה. בסוף המפקדים שלו מצאו פתרון והוא בא לאימונים בבגדי ספורט, ברוך השם".
שלו, המשתייך לציבור הדתי-לאומי, גר בחריש, נשוי ואב לשניים. הוא שירת בגולני, היה לוחם וקצין חי"ר, ולאחר השחרור למד לתואר בחינוך גופני. בהמשך חזר לשירות קבע והיה קצין במערך הכושר הקרבי בצה"ל. כעת משימתו היא להכניס את חיילי החטיבה החרדית לכושר. בין השאר הוא נדרש לאמן בחורים שהתרגלו ללמוד בישיבה לאורך היום ולא ממש התנסו בעבר בפעילות ספורטיבית מאומצת.
3 צפייה בגלריה
סרן חגי שלו. "יש מקרי קיצון, אבל גם בגולני יש כאלה שלא עשו ספורט"
(צילום: שמואל מוניץ)
"רמת הכושר פה לא שונה מהרגיל, באופן יחסי", הוא מעיד. "אנחנו מתבססים על חמישה או שישה אימונים בשבוע, כמו בכל מקום אחר. הם עומדים בכל הסטנדרטים. יש מקרי קיצון, אבל גם בגולני יש כאלה שלא עשו ספורט. זה קיים גם ביחידות אחרות. אולי פה הקיצון הוא טיפ-טיפה יותר קיצוני. בקצה השני יש פה תותחים, אנשים שמצליחים לעשות 20 עליות מתח עם וסט במשקל שבעה קילו עליהם".
אף שלא תמצאו אישה אחת בבסיס – בעקבות הדרישה החרדית לשירות בהפרדה מגדרית – יש הקפדה על צניעות גם במהלך הפעילות הגופנית. שלו מספר: "גם אם אין פה נשים, לא תראה אצלנו אנשים בגופיות. אני מקפיד איתם שהמכנסיים יהיו בגובה של אגרוף מעל לברך ולא מעבר לזה".
כך חיילי חטיבת חשמונאים נכנסים לכושר
(צילום: שמואל מוניץ)
הוא מציין שגם בחדר הכושר בבסיס יש התאמה לאורח החיים החרדי: "המוזיקה בחדר הכושר מקפיצה, אבל אנחנו מקפידים שהיא תהיה מוזיקה יהודית, ואין שירת נשים כמובן. בסוף מה שהם יחוו פה ישפיע על שיעורי הגיוס והמוטיבציה לגיוס בציבור החרדי".
לא מוותרים לאף אחד
בזמן שמרבית הנהגת הציבור החרדי דוגלת בהתנגדות עיקשת לגיוס, בשלב הזה חטיבת חשמונאים היא פרח בשממה. ממש כשם שמחנה תבץ הוא מעין נווה מדבר במרחב צחיח בבקעת הירדן, וחדר הכושר הממוזג בבסיס האימונים החטיבתי הוא מקלט צונן מהחום הכבד.
חטיבת חשמונאים הוקמה במטרה לאפשר לחרדים להתגייס לצה"ל תוך שמירה על אורח החיים החרדי, במסגרת מוקפדת יותר מאשר המסלולים שיועדו לחרדים עד היום. כ-400 חיילים משרתים בחטיבה החדשה, רובם במילואים במסגרת מסלול שלב ב'. בצה"ל מדגישים שיש תשתית שתאפשר להגדיל את מספר המתגייסים לשירות סדיר, כפי שמקווים שיקרה.
"כל אחד, מכל המגזרים, רוצה את התנאים והדברים שהוא צריך. גם חרדים רוצים מקום שיבין ויכיל אותם, ועד היום הצבא לא אִפשר את זה", אומר יאיר כץ, בן 19 משכונת רמות בירושלים, שהתגייס לחטיבת חשמונאים. "קמה פה חטיבה שכרגע אני חושב שהיא מכילה, ויש פה הרבה חבר'ה שבאו לנסות אותה. אני חושב שהמקום הזה יצליח, הוא חרדי מאוד ושומר על המהות של העולם החרדי".
על הכושר הגופני של המתגייסים הוא מספר: "יש חבר'ה שמתאמנים באופן קבוע, באו לפה ופתאום האימונים פה קשים להם. לא מוותרים לאף אחד – לא בריצות, לא בכוח, לא בהקפצות באמצע הלילה לארבע שעות הליכה בשטח. כולם מצליחים, לא היה פה עד עכשיו אחד שנפל, והכול בזכות המפקדים שלנו. כל מפקד פה הוא בן אדם שאתה מסתכל לו בעיניים ואומר: איתו אני רוצה להיות בעזה. אנחנו שמחים להיות פה".
חברו לשירות, נתן, בא מקהילה של חסידי ברסלב. "החבר'ה מצוינים והמפקדים על רמה. לפני זה לא יצא לי בכלל להתאמן או לעשות ספורט בצורה רצינית, רק קצת אופניים, קצת ריצות. טיפה קשה, אבל מסתדרים, אין מה לעשות. באנו להיות לוחמים", הוא אומר.
חייל אחר בחטיבה, משה עבדי (23), עלה לישראל מקולומביה כשהיה בן 19. בני משפחתו הגרעינית עלו בעקבותיו. הוא בן למשפחה ספרדית והתקרב לחב"ד דרך הישיבה שבה למד. "היום אני מגדיר את עצמי חבדניק", הוא אומר. "בזמן המלחמה נהיה ברור יותר שאתגייס. התחלתי לרוץ באופן קבוע לפני שנה וחצי בערך, התחלתי מ-5 קילומטר ועליתי במרחקים עד שרצתי חצי מרתון בפברואר, אבל הפסקתי חודשיים לפני הגיוס. זו הייתה טעות. היום הייתי אומר שאני ברמת כושר בינונית, אבל אני משתפר".
"הופכים עולמות"
סרן שלו מרגיש שליחות מיוחדת: "אני רואה פה ערך עצום. יש המון מה ללמוד מהחברה החרדית ואיך שהיא מתנהלת, אבל יש להם עניין עם הגיוס, שאין להם את הפלטפורמה הנכונה. בדיוק לשם אנחנו נכנסים. מטרת החטיבה היא לפתוח פתח. הציבור החרדי חייב להבין שהופכים עולמות כדי שנוכל לגרום לזה לקרות. יש פרקי זמן ארוכים לתפילות וגם שעת לימוד תורה בכל יום, זה מגביל אותי מאוד, כי אלה זמנים שאני לא יכול לקיים בהם אימון. אני מתאים את האימונים לזה".
אתה מופתע מרמת המוטיבציה של החיילים?
"לא ראיתי דבר כזה, וראיתי המון יחידות. אבל אני לא מופתע. אני מגיע מהציונות הדתית ויודע שככה זה כשיש אמונה. האנשים האלה היו יכולים למצוא מספיק תירוצים לא להיות פה, רובם ככולם. אני לא בא לתקן את החברה החרדית או את החברה הישראלית, לחלוטין לא. אני קיבלתי משימה".
להכניס אותם לכושר של לוחמים.
"כן. יכולתי להישאר בתפקיד הקודם שלי ולחזור כל יום הביתה, זה היה תפקיד נוח במערך הכושר הקרבי. אשתי, שהיא מילואימניקית לוחמת, דחפה אותי לקחת את התפקיד בחטיבה. בלי הגב שלה לא הייתי פה".
פורסם לראשונה: 00:00, 29.05.25
