בית הקברות היהודי העתיק בעיירה הפולנית הקטנה קז'מייז' דולני עלה לכותרות בכל העולם לפני שנתיים בנסיבות מקוממות, כאשר על מגרש הספורט שמכסה את הקברים נערכה מסיבת קצף לילדי העיירה. בשבוע שעבר זכה בית הקברות לתיקון היסטורי עם ההחלטה להשיבו לעם היהודי בתוך כשנה, כאשר ממשלת פולין אחראית לרוב המימון הכרוך בהעברת מגרש הספורט המשמש את בית הספר של העיירה למקום אחר.
כך הודיע אירנאוז ראס, סגן שר הספורט והתרבות שנחשב לבכיר בממשלה הפולנית, בישיבה שהתקיימה בלשכתו בוורשה בנוכחות ראש עיריית קז'מייז' דולני ארתור פומיאנובסקי וסגנו, וגם הרב יצחק שפירא שמנהל את המאבק על בית הקברות כבר שמונה שנים, ושגריר ישראל בפולין יעקב פינקלשטיין.
5 צפייה בגלריה
שגריר פולין בישראל מאצ'יי חוניה בביקור בביתו של האדמו"ר ממודזיץ' בבני ברק
(צילום: ז.קרימלובסקי)
"בפעם הראשונה ממשלת פולין מעורבת בהשבת בית קברות יהודי שחולל למקורותיו והופכת את הסוגיה מעניין מקומי לנושא ממשלתי. סגן השר התחייב שבית הקברות ישוב לעם היהודי עד סוף 2026 לכל המאוחר, וראש עיריית קז'מייז' דולני נתן את אישורו. ממשלת פולין תממן את מרבית התקציב הנדרש – יותר ממיליון שקלים – להקמת מגרש ספורט חליפי לילדי העיירה, ואת השאר תשלים העירייה", אומר הרב יצחק שפירא, בנו של חבר הכנסת הרב אברהם שפירא ז"ל ואיש עסקים שהקים בין היתר את ארגון ESJF להצלת בתי קברות יהודיים באירופה, שאיתר עד היום יותר מ-4,000 בתי קברות ב-12 מדינות, מתוכם גודרו מאות כדי לשמרם.
"העליתי את הבושה הנוראית שבית קברות בן מאות שנים הוא היום מגרש ספורט ואפילו יעד למסיבות קצף, ואת הזלזול בנפטרים ובצאצאיהם. למרות שהמתים מחרישים, זו חובתנו כבני אנוש, ובוודאי כיהודים, לשמוע את קולותיהם ולהעניק את הכבוד הראוי לזכרם", אומר הרב שפירא, שנמצא עמוק בתוך המאבק ארוך השנים שמנהלים האדמו"ר ממודזיץ' רבי חיים שאול טאוב ובניו לגאול את בית העלמין שבו קבור בין היתר אבי המשפחה והשושלת, רבי יחזקאל מקוזמיר (1771-1856).
"סגן שר התרבות והספורט הפולני הסמיך אותי ליידע את הציבור שהמקום יוחזר לקדושתו ולכבודו המקורי", מספר הרב שפירא. בקשה נדירה, כפי שיודע כל מי שעסק אי פעם בגאולת בתי קברות יהודיים בפולין, כשרוב התהליך תלוי בגורמים המקומיים. "המהפך התרחש השנה, כשנכנס לתמונה שגריר פולין בישראל. השגריר שהצהיר כי לא ייתכן שיהודים יצטרכו לשלם לבית ספר כדי לגאול את קברי אבותיהם, שאמר 'הכבוד של בית הקברות הוא עלינו, ואם מישהו צריך לשלם עבורו זו הממשלה הפולנית'".
5 צפייה בגלריה
בית הספר ברקע בית הקברות היהודי העתיק בעיירה הפולנית קז'מייז' דולני, שהפך למגרש ספורט ונערכו בו גם מסיבות לילדי העיירה
(צילום: ז.קרימלובסקי)
כבר כמעט שנה ששגריר פולין בישראל, מאצ'יי חוניה, מגלה מעורבות עמוקה ועקבית בגורלו של בית העלמין שהפך למגרש ספורט, כולל ביקור ראשון מסוגו של שגריר פולני בבית אדמו"ר בבני-ברק, כשהגיע לאדמו"ר ממודזיץ', שאבי משפחתו קבור מתחת למגרש, כדי להצהיר על מחויבותו לנושא. "אני רואה בעובדה שקדושה של בית קברות יהודי צריכה להישמר דבר מובן מאליו", אומר חוניה. "הרגשתי חובה להחזיר לקהילה היהודית על תרומתה העצומה לפולין. גדלתי ליד הרובע היהודי קז'מייז' בקרקוב, ומשחר ילדותי הייתי מודע לתרומה של העם היהודי למדינתי בשלל היבטים. כהיסטוריון במקצועי אני יודע – אין היסטוריה פולנית בלי התרומה היהודית האדירה. הנקברים בבית הקברות הזה היו יהודים ואזרחי פולין, וכבודם צריך להישמר".
הרב יצחק שפירא: "העליתי את הבושה הנוראית שבית קברות הוא היום מגרש ספורט. למרות שהמתים מחרישים, זו חובתנו כבני אנוש, ובוודאי כיהודים, להעניק לזכרם את הכבוד הראוי"
למעלה מעשר שנים נמשך המאבק על השבת כבודו של בית הקברות, מאבק שאני מלווה מקרוב על נפתוליו. דבריו של השגריר מצמררים אותי כמי שעשרות בני משפחתה הקרובה לא זכו לקבר ואפרם פוזר על אדמת פולין, ובמיוחד בתקופה הנוכחית, מול כאבן של עשרות משפחות שמנהלות מאבק קדוש להביא את יקיריהן לקבר ישראל. והנה, על קברו של אחד מאבות משפחתנו, האדמו"ר רבי יחזקאל מקוזמיר זצ"ל, שהתעקש להיקבר דווקא במקום שבו הובאו לקבורה נרצחי פרעות ת"ח ות"ט, משחקים כדורגל וכדורסל ומקיימים מסיבות קצף.
קז'מייז' דולני, או קוזמיר בשמה היהודי, היא עיירה יפהפייה, יעד מועדף לטיולים ואהובה על אמנים. הקהילה היהודית שחיה בה והיוותה את מרבית אוכלוסיית העיר הייתה אחת העתיקות בפולין, ולפי האגדות הוזמנה להתיישב בעיר על ידי המלך קז'מייז' הגדול, שאף הזמין את היהודים להתגורר במדינה. חלק משמעותי מתפקידה המיוחד של העיירה בהיסטוריה של יהדות פולין נובע מהעובדה שהאדמו"ר רבי יחזקאל מקוזמיר, מגדולי האדמו"רים הוותיקים בתנועת החסידות, התגורר בה בשנות אדמו"רותו. סבו היה מתלמידי הבעל שם טוב, והוא עצמו נודע בחוכמתו הרבה והתפרסם כבעל מופתים ורוח הקודש. הוא הדגיש את מעלת השירה והנגינה בעבודת הקב"ה ואמר שאפשר לעבוד את ה' על ידי נגינה, שירה, זמרה ושמחה, ודרך זו מביאה את האדם הישר אל היכל התשובה ודבקות בבורא עולם. את דרכו המשיכה וממשיכה עד היום שושלת מודזיץ' שצמחה ממנו.
5 צפייה בגלריה
מצבות בבית הקברות היהודי העתיק בעיירה הפולנית קז'מייז' דולני
(צילום: Dorota Szymczyk/Shutterstock)
5 צפייה בגלריה
מצבות בבית הקברות היהודי העתיק בעיירה הפולנית קז'מייז' דולני
(צילום: Jolanta Wojcicka/Shutterstock)
בתקופת השואה נכבשה העיירה על ידי הנאצים והקהילה היהודית הוכחדה כולה, לא לפני שחבריה הוכרחו להרוס את שני בתי העלמין המקומיים – הוותיק יותר, שמשמש היום כמגרש ספורט, וזה שנבנה אחריו על גבעה מחוץ לעיר. המצבות שנעקרו שימשו, לפי עדויות, לעבודות בנייה וסלילת כבישים. שטח בית הקברות הפך לאזור חניית סוסים, ואחרי מלחמת העולם השנייה הוקם בצמוד אליו בית ספר. עם הזמן הולאם השטח הצמוד לבית הקברות ובהדרגה הפך למגרש ספורט שכוסה בדשא מלאכותי, ומספר מצבות נקבעו בגדר המקיפה אותו. בכתבה שהתפרסמה ב-2015 ב"פורוורד" היהודי-אמריקני, עיתונאי שביקר במקום הביא עדות של תושבת העיירה שסיפרה שבנה חוזר לא פעם מזועזע ממשחק כדורגל לאחר שמצא במגרש עצמות.
ב-2006, כשבית הספר רצה להרחיב את המבנה, שכרה הרשות המקומית ארכיאולוג שיקבע את גבולות בית הקברות, מתוקף החוק הפולני האוסר בנייה על בית קברות יהודי. "עשרות שנים היינו משוכנעים במשפחה שרבי יחזקאל מקוזמיר קבור בבית הקברות החדש בשולי העיר. רק לפני יותר מעשר שנים, במהלך ביקור בפולין, גיליתי שהמציאות שונה", מספר הרב שלמה טאוב, בנו של האדמו"ר הנוכחי ממודזיץ' ומי שחשף את הסיפור האמיתי: רבי יחזקאל אכן אמור היה להיקבר בבית הקברות החדש כי הישן היה מלא, אבל התברר שלפני פטירתו הביע את רצונו להיקבר דווקא בישן, שבו קבורים נרצחי הפוגרומים, כדי שהמגיעים לבקרו יפקדו גם את קבריהם של מי שנרצחו רק בגלל היותם יהודים.
הרב שלמה טאוב: "בכל פעם שאני ניצב על הדשא, והיום אני יודע את המקום המדויק, זה מכה בי מחדש. כאן שוכב סבא שלי כמו אני לא יודע מה, ואני בבית עם מזגן. זה לא נותן לי מנוח"
הרב טאוב, שנסע מאז עשרות פעמים לפולין, השיג את הדוח המקורי של הארכיאולוג והגיע איתו לביקור במקום, כשאיש המקצוע מצויד במכשיר רדאר ייעודי. כפי ששיער, הקבר אכן התגלה מתחת לדשא שעליו משחקים הילדים. "הרדאר הראה שקבורים שם שלושה: רבי יחזקאל מקוזמיר שהיה ידוע בגובהו, עוד אדם מבוגר – בנו חיים, וילד – נכדו. הכל תואם את הנתונים שיש למשפחה. כשאני מספר את הסיפור הזה עוברת בי צמרמורת", הוא אומר. "בכל פעם שאני ניצב על הדשא - והיום אני יודע את המקום המדויק, ומותר לנו גם לפרוש פרוכת על הדשא ולהתפלל - זה מכה בי מחדש. כאן שוכב סבא שלי כמו אני לא יודע מה, ואני בבית עם מזגן. זה לא נותן לי מנוח".
עכשיו, עם כניסת הממשלה הפולנית לתמונה, אפשר לראות את הסוף של המאבק הארוך והמורכב להחזיר לבית הקברות את כבודו. כששאלתי את שגריר פולין בישראל, שכיהן כראש המודיעין הצבאי ושב"כ הפולני וידוע באהבתו לישראל ובקשרים חזקים עם מקביליו בארץ, למה התהליך צפוי להימשך עד 2026, הוא לא הסתיר את האכזבה שהוא חש, לצד התקווה הגדולה. "חשבתי שזה יסתיים עוד השנה, אבל עניינים משפטיים ותקציביים שקשורים להעברת מגרש הספורט עיכבו את התהליך. שר הספורט והתרבות מצא פתרון לבעיות, וזה יקרה. כבודו של בית הקברות יוחזר לו".
פורסם לראשונה: 00:00, 04.09.25
