פרויקט "מפיצות אור" מציב זרקור על נשים יהודיות ברחבי העולם, שנרתמות למען ישראל של אחרי 7 באוקטובר, ונלחמות באנטישמיות. אחת מהן היא יסמין אוהב ציון, רווקה בת 23, המתגוררת בלוס אנג’לס, ארצות הברית, בוגרת טרייה של אוניברסיטת טוליין שבניו אורלינס.
המשמעות של ישראל: "עבורי ישראל תמיד הייתה המקום הבטוח עבור היהודים בכל העולם. אני מאמינה שיהודים זקוקים למדינת ישראל כדי להתקיים, ולכן חושבת שכל יהודי, בין אם הוא חי בישראל ובין אם בתפוצות, צריך להילחם למענה. במילים אחרות: אם יהודי שנולד בישראל מחויב להתגייס לצה”ל, אז כל יהודי שנולד בתפוצות מחויב להילחם למען ישראל לפחות אידאולוגית. בעיניי מתקיימות שתי מלחמות במקביל: אחת מהן היא על הקרקע ואחת מהן היא בלב ובראש. וכשאנחנו ברחבי ארצות הברית שומעים קריאות כמו ‘מוות לישראל’, מחובתנו להילחם בזה".
הקשר לישראל: "אמי נולדה בישראל למשפחה שעלתה מאיראן, והגיעה לארצות הברית בגיל 17, שם היא פגשה את אבי שנולד באיראן והגיע לארצות הברית בגיל 8. יש לי הרבה קרובי משפחה שחיים בישראל ובני דודים שמשרתים כעת שירות קרבי בצה”ל. מאז שנולדתי אני מגיעה לישראל כמעט מדי קיץ. אני מרגישה מחוברת מאוד למדינה ומקווה שיום אחד גם אעבור לגור בה".
המאבק למען ישראל: "עוד לפני ה-7 באוקטובר הבחנתי שהאנטישמיות שינתה קצת את פניה. היום היא מוגדרת יותר כ'אנטי ציונות'. כשנרשמתי לאוניברסיטה התוודעתי לעובדה שלכל הקמפוסים ברחבי ארצות הברית יש תכנית בשם DEI - Diversity, Equity and Inclusion, שבמסגרתה כל סטודנט מחויב ללמוד על קבוצות שונות שסובלות משנאה או מאפליה. התוכנית מקיפה קבוצות רבות, החל מגזענות נגד שחורים, נגד לטינים, אסלאמופוביה, הומופוביה ואפילו שמנופוביה. אבל הדבר היחיד שהיא אינה כוללת זה אנטישמיות ואנטי ציונות. לדעתי זה נובע מכמה סיבות. העיקרית היא שקטאר תורמת מיליארדי דולרים לקמפוסים ברחבי ארצות הברית ובתמורה חשוב להם לשמר את הנרטיב שישראל היא מדינה קולוניאליסטית ושהעם הפלסטיני הוא קורבן. ב-2022, אחרי שקניה ווסט הילל את היטלר, סטודנטים רבים באוניברסיטה שלי תמכו בו ואף כתבו עבודות על כך שהיהודים הם נאצים ושהעולם זקוק לשואה שנייה. יחד עם סטודנטים יהודים נוספים פנינו לדיקן האוניברסיטה וביקשנו שה-DEI תכלול גם אנטישמיות. לצערנו נענינו בשלילה בטענה שהם לא באמת רואים ראיות לכך שהסטודנטים היהודים סובלים משנאה בקמפוס. אחרי ה-7 באוקטובר, האנטישמיות בקמפוס עלתה ממש מדרגה: סטודנטים חגגו את הטבח, קיימו הפגנות שבהן הם צעקו ‘מוות לישראל’, והרביצו לסטודנטים יהודים שהפגינו למען ישראל. היו כאלה שאף אושפזו עקב כך בבית החולים. הפעם אספנו נתונים מיותר מ-300 סטודנטים יהודים שלמדו באוניברסיטה, ומצאנו שאם לפני ה-7 באוקטובר, 15% מהם דיווחו שהם סובלים מאנטישמיות, המספר אחרי הטבח עלה ל-86%. נפגשנו שוב עם הדיקן ואמרנו לו: ‘צריך הוכחה טובה מזו?’. ובעוד שהוא אמר לנו שהוא יכניס את האנטישמיות לתוכנית, בפועל הוא לא עשה זאת. כל זה הביא אותי בסופו של דבר להעיד נגדו ונגד האוניברסיטה בקונגרס. בעקבות העדות שלי החלה חקירה פדרלית נגד ‘טוליין’, ובמקביל האוניברסיטה אולצה להציב שמירה על סטודנטים יהודים באירועים".
אפליקציית קמפוס: "מטרתה לעזור לכל הסטודנטים היהודים ברחבי ארצות הברית. אם למשל, סטודנט מוצא את עצמו קורבן לבריונות בגלל היותו יהודי, הוא יכול לדווח על המקרה דרך האפליקציה, ויש לנו בה עורכי דין שמיד יכולים לסייע לו מבחינה חוקית. בנוסף, באפליקציה אנחנו מפרטים את כל הטיעונים שמעלים הסטודנטים הפרו-פלסטינים או האנטי-ישראלים, ומסבירים לסטודנטים למה הטיעונים האלה שגויים. בכך אנחנו מעניקים להם כלים שבעזרתם הם יידעו איך לעמוד על זכויותיה של ישראל".
מלחמה למען החטופות: "אני מאמינה שכיהודיות עלינו להילחם למען הנשים שעדיין מוחזקות כבנות ערובה בעזה על ידי חמאס. ידוע לנו שנשים רבות ב-7 באוקטובר עברו אונס ותקיפות מיניות, וכך גם הנשים שנלקחו בשבי. כנשים בתפוצות, אנו חיות בחברה מערבית שמתנגדת לכאורה לתקיפות מיניות, אך כשזה מגיע לנשים שנפגעו ב-7 באוקטובר, אנשים מכחישים או אף טוענים שזה ‘הגיע להן כי הן רקדו על אדמה גנובה’. יש לנו חובה להאיר את הזרקור על כך שהתקיפות המיניות והאונס התרחשו ועדיין מתרחשים".
7 באוקטובר: "אני זוכרת שצפיתי בחדשות והייתי המומה. בהתחלה הייתי בשוק ממספר ההרוגים והחטופים שלא הפסיק לעלות, מהסרטונים המזעזעים שחמאס צילם והעלה לרשתות, ואז הייתי בשוק ממה שקרה אצלנו בקמפוס: איך מהר מאוד סטודנטים אצלנו חגגו את הטבח. זה היה עצוב ומפחיד מאוד, ובמקביל גרם לי להבין שעכשיו אנחנו ממש חייבים להתעורר ולקחת עמדה".
אנטישמיות: "באחד הימים בקמפוס רדפה אחריי אישה אנטי-ישראלית בחיג’אב תוך כדי צעקות: ‘שתישרפי יהודייה’. הרבה פעמים נאלצתי להתהלך עם כובע, כי סטודנטים קראו לי ‘רוצחת תינוקות’. קיבלתי גם איומי מוות אונליין: הרבה הודעות מזעזעות ברשתות החברתיות שקראו לי להתאבד. שלחו לי גם תמונות של גופות בעזה ואמרו שאני הרגתי 160,000 פלסטינים".
מסר לנשים ישראליות: "אני רואה אתכן, את התרומה שלכן לישראל, ואתן מעוררות בי השראה עצומה. אני רוצה להיות החיילת שלכן בארצות הברית – להילחם למען ישראל ולמען זכותה להתקיים. אני רואה אותנו כאחיות, כחלק מאותה משפחה, ושכולנו נלחמות למען אותם ערכים".
