שיר מוסן
לכל אישה יש סיפור
"אחרי תשע שנים של זוגיות עם גבר, יצאתי מהארון בעזרת שיר"
שיר מוסן הייתה בזוגיות עם גבר, עד שהבינה שהיא נמשכת לנשים. כשהחליטה לבשר לעולם, היא עשתה את זה בדרך מפתיעה
יעל גרטי ,
לינוי ג'רבי
סיפורים אישיים
"עד שבן אדם עם פוסט-טראומה לא עומד למות, אף אחד לא מסתכל עליו"
מאז שחזר הביתה בתום שמונה חודשי מילואים בעזה, בעלה של לינוי ג'רבי כבר ניסה להתאבד חמש פעמים. בריאיון חשוף היא פותחת צוהר לעולמן של נשות נפגעי הטראומה, מספרת על החיים לצד התקפי הזעם, הדיכאונות והבכי, וזועקת על ההתעלמות של המערכת
גלית הראלי ,
רון מנחם
סיפורים אישיים
החלימה מאנורקסיה ונגמלה מסמים: "אם להוריי לא היה כסף, אולי לא הייתי כאן"
רון מנחם נגעה במוות יותר מפעם אחת. היא התמודדה עם אנורקסיה, ניסיונות התאבדות, אשפוזים חוזרים והתמכרות לסמים קשים. היום, כשהיא נקייה ואמא לשניים, היא המנהלת התפעולית של רשת מרכזי גמילה EZONE, שהוקמה על ידי משפחתה. "אני עושה הכול כדי שנערות כמוני לא ימתינו חודשים למיטה בבית חולים", היא אומרת ומספרת גם על ההתמודדות של אחותה הבכורה, יוצרת התוכן לי מנחם "ליקוש", שאיבדה את בן זוגה אור אשכר בפיגוע בדיזנגוף
אורית מרלין־רוזנצוייג ,
מימין: עדן בלבצ'אן ואלמוג לבנטר
סיפורים אישיים
בבוקר עובדות באינטל, בערב כותבות ספרות ארוטית
אלמוג לבנטר ועדן בלבצ'אן מספרות איך הגיבו בארגון על העיסוק שלהן, מגלות אילו תכנים הישראליות מעדיפות וחושפות מה בני הזוג חושבים על הספרים שלהן
גלית הראלי ,
חנאן אגבריה
לכל אישה יש סיפור
"זכיתי בתחרות עיסוי רפואי בינלאומית"
חנאן אגבריה הגיעה למקום הראשון בקטגוריית "עיסוי חופשי": "אם עושים את זה נכון, זה לא רק לגוף, זה ריפוי לנפש"
צפורה רומן ,
אורית גידלי
סיפורים אישיים
"אני ילדה בת 52 שקוראת ספר ילדים בכל ערב" 
אורית גידלי, שמנהלת אימפריית סדנאות כתיבה עם אשכול נבו, מוציאה ספר ילדים שגיבוריו הם קאובואים. בריאיון היא מסבירה למה התמלאה תקווה ביריד ספרי הילדים בבולוניה אף שישראל לא הורשתה לפתוח שם דוכן ולמה זה בסדר שכל אחד יכתוב ספר, גם אם נדמה שיש יותר כותבים מקוראים
ענת לב-אדלר ,
דניאל אונגו־לוי
לכל אישה יש סיפור
"אני בקושי מצליחה לראות, אבל מציירת"
היא נולדה עם קטרקט ובגלל המשקפיים נראה שעין אחת שלה גדולה יותר מהשנייה, אבל דניאל אונגו־לוי הפכה ליוצרת קומיקס שמשתתפת בתערוכה במוזיאון בחולון
צפורה רומן ,
טל מרנץ ודותן בן חיים (בתמונה הקטנה עם הבעל צבי ז"ל)
סיפורים אישיים
"צבי ז"ל היה אומר: אני שרוף על דותן. אני שלחתי לך אותו"
כשמשפיענית הרשת הדתייה טל מרנץ איבדה את בעלה צבי, שנהרג בעזה במלחמת "חרבות ברזל", היא לא חשבה שתצליח למצוא עוד אהבה גדולה בחיים. אבל אז היא פגשה את דותן בן־חיים, רווק חילוני בן 40. עכשיו, רגע אחרי אירוסיהם, הם מספרים על ההתאהבות למרות החששות והפחדים, על התגובות העוקצניות ברשת וגם על הביקור הזוגי אצל הוריו של צבי ז"ל
דינה חלוץ ,
לאון בור
סיפורים אישיים
"החלק האהוב על הקהל הוא כשאני מספר על החוויות שלי מרופא נשים"
לאון בור נולד כאישה אבל מגיל 11 הרגיש שהוא גבר. כיום הוא מתפרנס מסטנדאפ שבו הוא מספר על עצמו ועל החיים כטרנסג'נדר
גלית הראלי ,
סנונית ליס
סיפורים אישיים
"כשהידיים נחלשו, כתבתי ספר בעזרת מערכת מיקוד מבט"
 סנונית ליס היא היחידה בעולם עם פגם גנטי שגוזל ממנה את היכולות המוטוריות, אבל היא לא נכנעת לו. את ספרה החדש, "בסוד העניינים", כתבה בעזרת מערכת שמאפשרת להקליד באמצעות תנועות העיניים. "המוגבלות שלי היא חלק מהחיים, היא לא מגדירה אותי", היא אומרת 
צפורה רומן ,
שרה טנקמן עם ילדיה
סיפורים אישיים
"פונדקאות היא סוג של זוגיות"
האם היית מציעה לחברה להיות הפונדקאית שלך? אחרי לידה שקטה ושש הפלות, שרה טנקמן, מייסדת "קרן בריאה", אימצה בת. את בתה השנייה הביאה לעולם בעזרת חברה טובה שהייתה הפונדקאית. עכשיו היא פועלת למען פונדקאיות אחרות
אורית מרלין־רוזנצוייג ,
מיכל הללי אדלסבורג
סיפורים אישיים
"בגיל 57 גיליתי שאני אוטיסטית"
אחרי שנים של חוסר שייכות ומאמץ מתמיד להיראות "נורמלית", מיכל הללי אדלסבורג עברה אבחון. בספרה "אוקטופוס מימיקוס" היא מתארת כיצד פועלת התודעה שלה. "אני לא לגמרי שייכת לשום עולם", היא אומרת, "אבל לפחות היום אני מבינה למה"
לימור גל ,
איריס מושלי
סיפורים אישיים
"בשיא הקריירה שלי הגוף עצר, סבלתי מכאבים עזים. הבנתי שנדרש שינוי"
 אמה עזבה כשהייתה בת שלוש וחצי, אביה התחתן מחדש והאם החורגת התעמרה בה. איריס מושלי עזבה את הבית המנוכר והתקדמה בזכות האינטואיציה שלה, עד שהגוף אותת לה להאט. היום היא יזמית ויועצת לאורח חיים בריא שכתבה ספר על ניהול אנרגיה רוחנית
מירי בן-דוד ליוי ,
עדן פינס אושר כהן
סיפורים אישיים
עדן פינס ואושר כהן לא לבד: מי הזוגות שישברו בקרוב את הכוס?
מבולבלות מרוב הצעות נישואים? רגע לפני פרוץ עונת החתונות, עשינו לכן סדר 
מאיה בניטה ,
גלי עגיב מלול ובנה מור
סיפורים אישיים
"רק לאחר שהבן שלי ניסה לשים קץ לחייו, הבנתי שעבר חרם חברתי"
על היד של השוטרת גלי עגיב מלול יש קעקוע של אקדח ותאריך. את הקעקוע עשה הבן שלה, מור, והתאריך הוא היום שבו ניסה להתאבד בנעוריו ואיבד את הראייה בעין אחת. בניגוד לרבים אחרים, הם לא מסתירים את ההתמודדות עם אובדנות. להפך: היא מרצה על כך, כדי שהורים אחרים יכירו את הסימנים שהיא לא זיהתה בזמן
יפעת מנהרדט ,
ענת שוורץ-פרידמן
סיפורים אישיים
"אמרתי לטרנטינו שהסרט שלו נתן לי השראה, הוא ממש התלהב"
ענת שוורץ־פרידמן התאכזבה מעולם המשחק והמוזיקה ומצאה נחמה בעבודתה כפרסרית באל על. באחת הטיסות פגשה את קוונטין טרנטינו וגילתה לו ש"היו זמנים בהוליווד" העניק לה השראה לספר שהיא מוציאה כעת על האלילה שלה, ג'וני מיטשל 
גלית הראלי ,
רנה (מאושר) קלמן
לכל אישה יש סיפור
"הייתי מזכירת גדוד בפלמ"ח. פתאום, בגיל 96, הדור הצעיר גילה אותי"
לפני קום המדינה, רנה (מאושר) קלמן השתתפה בפעילות המחתרתית. במלחמה עם איראן הצטלמה לסרטון של פיקוד העורף: "כשאמרו לי שאני כוכבת רשת, שאלתי מה זה"
צפורה רומן ,
אל"מ דפנה הררי. "אני מתחת לאלונקה"
סיפורים אישיים
"קיבלתי החלטה שכל משפחה שכולה תקבל יחס כאילו היא המשפחה היחידה"
תא"ל דפנה הררי בת ה-62 הייתה בצו 8 שנתיים. גם עכשיו, היא עדיין עושה מילואים, לאחר שהקימה את יחידת הקשר למשפחות שכולות ב־7 באוקטובר. למה החליטה לחזור למדים ואילו דילמות כרוכות בחפצים של חיילים שנפלו
דינה חלוץ ,
אישה מחכה
סיפורים אישיים
"הבן של בן זוגי נפל במלחמה. אני לא האמא, אבל גם אני איבדתי ילד"
היא אף פעם לא הגדירה את עצמה כ"אם חורגת". היא פשוט הקימה משפחה בפרק ב', גידלה עם בן זוגה את הילדים שלה ושלו מפרק א', ואז הבן שלו נפל. מאז היא מרגישה שלשכול שלה אין לגיטימציה חברתית. במונולוג אנונימי היא כותבת בכאב על אובדן שעוד אין לו הגדרה והכרה
לאשה ,
ריקי רוטשילד
סיפורים אישיים
"אני איבדתי את בני ומאיר את אשתו - השכול חיבר בינינו"
כשריקי רוטשילד, רוכבת מקצועית ובעלת חוות סוסים, פגשה את המתופף האגדי מאיר ישראל, כל אחד מהם התמודד עם אובדן: היא של בנה החייל איתי שהתאבד בגיל 20 והוא של אשתו ריקי שהלכה לעולמה. המפגש הוליד אהבה גדולה, שהסתיימה בפתאומיות עם מותו של מאיר מסרטן. "שאלו אותי: אם היית יודעת מראש שיש לך אותו רק לשנתיים וחצי, היית מסכימה? עניתי שכן"  
דינה חלוץ ,
ד"ר ספיר כלפון
סיפורים אישיים
"אתי אלון פתחה לי את התיאבון"
ד"ר ספיר כלפון ראיינה עשר נשים משכילות, בעלות משרות מכובדות, שחצו את הקווים ונהיו עברייניות צווארון לבן. להבדלים ביניהן ובין גברים באותו מעמד הקדישה את הספר "לגמרי נורמטיבית" 
גלית הראלי ,
ליסה קודרו
סיפורים אישיים
ליסה קודרו: "פיבי לא הייתה טיפשה"
מי שגילמה את  פיבי בופה בסדרה "חברים" מספרת על סבתה ניצולת השואה ועל בנה שמשחק איתה בעונה החדשה של "הקאמבק". מיוחד ל"לאשה"
איילה אור-אל, לוס אנג׳לס ,
יסכה חג'ג'
סיפורים אישיים
"לפעמים אני עם כיסוי ראש ולפעמים בביקיני"
מה הסיכוי שבת של רב שגדלה בחינוך חרדי תצא בשאלה, תנהל מערכות יחסים עם גברים לא יהודים, ובסופו של דבר תתחתן בשידוך עם אחד מהתלמידים של אביה? זה הסיפור של יסכה חג'ג', שמשתפת בפתיחות את עשרות אלפי העוקבים שלה במורכבויות של חייה
גלית הראלי ,
"אי־אפשר לנתק בין אמא לבת, אני מרגישה שאושר תמיד איתי"
לכל אישה יש סיפור
"טסתי לתאילנד כדי להגשים את החלום של הבת שלי, שנפלה בנחל עוז"
אושר ברזילי שירתה בצבא כסמב"צית, וחלמה להיות מנתחת מוח. ב-7/10 סירבה להימלט מהחמ"ל, והכווינה כוחות עד הרגע האחרון. אמה, תיקי ברזילי, מגדירה את עצמה כ"אמא שיכולה, לא אמא שכולה", ואפילו הצטרפה לחברים של בתה כשטיילו בחו"ל. "במסיבות הרמנו את הדגל עם התמונה שלה", היא מספרת, "רקדנו בשבילה - ובכינו יחד"
גלית הראלי ,
רונית בלנרו-אדיב
סיפורים אישיים
"לפני הכריתה אמרתי תודה לציצים שלי"
רונית בלנרו־אדיב, בוגרת הלינה המשותפת, חלתה בסרטן ובחרה לכרות את השדיים ולא לעבור שחזור. בספרה "עיניים גדולות זה לא טוב" היא מספרת על החיים בקיבוץ מנקודת מבטה של ילדה. "ריחמתי על עצמי, אבל לא נתקעתי בזה, קמתי כמו 'נחום־תקום' ועל זה יש לי המון תודה לחינוך הקיבוצי", היא אומרת מביתה בניו זילנד
צפורה רומן ,
"הוא היה בעל נפלא אבל הנישואים לא הצליחו לשרוד, הלוואי שזה היה רק עניין של מרפק שבור"
סיפורים אישיים
הכנרת הישראלית שנפצעה ממיטת פילאטיס: "צילמתי בסתר כדי להוכיח רשלנות"
זה קרה בשיעור פילאטיס: מכשיר פגום שבר לכַנרת המחוננת מאיה מרון את המרפק וגדע את הקריירה הבינלאומית שלה. המאבק המשפטי שניהלה מול רשת פילאטיס לונדונית שהתנערה מהמקרה ומול רופאים, שהמליצו לאשפז אותה במחלקה פסיכיאטרית, עלה לה גם בחיי הנישואים לבונה כינורות ידוע.  אבל לאחרונה זכתה בתביעה בסכום המוערך במיליוני ליש"ט ואפילו המציאה מתקן הליכה רובוטי, שבתחילה סייע לה ומאז נהפך לסטארט־אפ שמושך משקיעים. עכשיו היא פנויה לגדל את דור הכנרים הבא, התאומים שלה בני השמונה
יפעת מנהרדט ,
אופיר סגרסקי
סיפורים אישיים
"חבל שלא הכינו אותי לעשור המגעיל בחיי"
בגיל 30 הבינה הסטנדאפיסטית אופיר סגרסקי שסיימה את החלק הקשוח ביותר בחייה והגיעה העת לסיכום זמני. בספר "תתמקדי במשהו אחד" היא מנסה להזהיר את בנות ה־20 מהזוועות שאורבות לפתחן: "את רוב הדברים תלמדו גם בלי 12 שנות לימוד. ויש ציפרלקס!" 
אורית מרלין-רוזנצוייג ,
גילה חכמון
לכל אישה יש סיפור
"אותה אישה אימצה את אמא שלי ואותי"
גילה חכמון ואמה גדלו אצל אותה קרובת משפחה, שניסתה לחלץ אותן מגורל של עוני והזנחה: "ראיתי דברים שילדה לא אמורה לראות"
יעל גרטי ,
סיפורים אישיים
שתזכה לשנה הבאה: כוכבות השידור הציבור שחוגג 90 חוזרות לרגעים הגדולים
תגידו מזל טוב לשידור הציבורי, המציין בימים אלה תשעה עשורים של פעילות (כן! מימי המנדט!). כוכבות הערוץ בעבר ובהווה חוזרות לרגעים טלוויזיוניים בלתי נשכחים שהם חלק מההיסטוריה של כולנו 
לאשה ,
ורד ואורן נהרי
סיפורים אישיים
"אמרתי לו: הבטחת שלא תעזוב אותי": ורד ואורן נהרי על ההתמודדות עם מחלת ה־ALS שלו
כשהעיתונאי אורן נהרי ואשתו, אשת הספרות והמנכ"לית ורד אריאל־נהרי, נפגשו לפני 18 שנה, שניהם היו גרושים עם ילדים שבכלל לא חשבו להתחתן שוב. סיפור האהבה שלהם קיבל תפנית מטלטלת בקיץ האחרון, אז אובחן אורן כחולה בניוון שרירים. בריאיון משותף הם מספרים על הרגע שבו הבחינה שהיד שלו רועדת, על הטיול בעקבות גורילות באפריקה כשכבר ידעו על המחלה, על איך מתנהלים באזעקות כשהוא בכיסא גלגלים ועל המבט המפוכח לעתיד
אורית מרלין־רוזנצוייג ,
הבמאית טליה אבישי
סיפורים אישיים
בגיל 26 נפגשה עם אביה הביולוגי - ודווקא לו גילתה סוד נורא שהסתירה שנים
שתי טראומות העיבו על הבמאית טליה אבישי, מנהלת תקשורת בעמותת "עדות 710", מאגר עדויות על 7 באוקטובר. הראשונה: בגיל 11 אבא של חברה אנס אותה כשבאה לישון אצלה. השנייה: בגיל 18 התברר לה שהאבא המסור שלה הוא לא אביה הביולוגי. כשפגשה לראשונה את האב שלא הכירה, באופן לא צפוי, הכל נשפך החוצה
דינה חלוץ ,
דפנה איבצ'ר
סיפורים אישיים
"אני רוצה להיות הרב פירר של בריאות הנפש בישראל"
בפסח לפני שלוש שנים אובחנה דפנה איבצ'ר, בתו של המילארדר ברוך איבצ'ר, עם סרטן שד ונזקקה לתמיכה נפשית. כך התוודעה למחסור העצום במטפלים בשירות הציבורי ולתעריפים הגבוהים להחריד ברפואה הפרטית, וקיבלה החלטה: להקים תוכנית חוסן להכשרת מטפלים בפוסט־טראומה. בריאיון נדיר היא מספרת על הילדוּת בפרו, על העושר המשפחתי, על ההלוואה שאביה נתן לעדי קייזמן ואסתי גינזבורג וגם על הפרידה מבעלה גיל שביט, שנמצא בזוגיות עם אופירה אסייג: "הוא אמר שהיינו יכולות להיות חברות טובות"
אורית מרלין־רוזנצוייג ,
ירדן פיטו ברזילי
לכל אישה יש סיפור
אבא שלי התאבד. כעבור כשנה, גם אחי התאבד
יוגב ברזילי (מ"פרויקט Y", תוכנית המציאות הראשונה בישראל), שם קץ לחייו 11 חודשים לאחר שאביו עשה זאת. רק אחרי מותו גילתה אחותו, ירדן פיטו ברזילי, שהוא היה פוסט־טראומטי
לימור גל ,
ליאת לוי־קופלמן
סיפורים אישיים
"עד היום אני מסתובבת בתחושה שאמא שלי נפטרה בגללי, כי לא הייתה יכולה לשאת את המחשבה שתאבד עוד ילדה"
השקות נוצצות, תצוגות אופנה, חברות מפורסמות - החיים של ליאת לוי־קופלמן נראים זוהרים. אבל סיפורה של מי שהייתה עורכת "פנאי פלוס" והיום מנכ"לית בחברת הפקות כולל אבא שנטש, אחות שנפטרה, בעיה נדירה בלב ואמא שמתה בפתאומיות. עכשיו היא מוציאה רומן חדש ("לא רלוונטית") ומספרת על השינוי המקצועי, על הפגיעות העצמיות עד זוב דם וגם מה שגילתה בטלפון של אביה אחרי שהלך לעולמו
אורית מרלין־רוזנצוייג ,
הדרך לממ"ד. "כשאנחנו לא בבית יש להם מפתח, הם כמו השותפים שלנו לדירה בממ"ד"
נשים במלחמה
"יש להם מפתח לבית שלנו": כשהשכנים מתייצבים כל אזעקה בממ"ד שלכם
בעבור ישראלים רבים זו לא עוד סצנה בסדרה "קרובים, קרובים", אלא עניין שנהפך לשגרה: דיירים נטולי מרחב מוגן מגיעים יומיום להתארח בממ"ד הפרטי של שכניהם. מתי זה יותר מדי?
גלית הראלי ,
ליאל קריסרמן
סיפורים אישיים
"שמתי מול אמא מצלמה, דיברתי איתה ורוב מה שיצא ממנה היה רעל"
ליאל קריסרמן גדלה בבית סובייטי, כולל כל הסטריאוטיפים. הקשר שלה ושל אמא שלה, אמיליה, היה מורכב והתאפיין בתחושת אכזבה תמידית. ואז ליאל התחילה להעלות לרשת סרטונים משותפים של שתיהן, ועם הלייקים הגיע גם התיקון. בריאיון הן מספרות איך הפסיקו לריב והפכו לתופעה ויראלית (וגם מה מגזין "לאשה" תרם לחייהן)
גלית הראלי ,
שיער מבולגן תצוגה יוז'י ימאמוטו
נשים במלחמה
בלי להסתרק ובלי חוגים: יש גם קצת יתרונות במצב הנוראי
לא צריך לעשות ספורט, לא צריך למלא דלק, לא צריך להתאפר וגם לא לעשות תוכניות לסופשבוע. קבלו את חצי הכוס המלאה לסיטואציה הבלתי שאנחנו נמצאים בה | טור אישי
אהובית רבי-גולן ,
מרגו פרי. "כשעושים בחירות צריך להתמיד בהן. אי אפשר ללכת אחורה. כבר יש לי משפחה פה ואדם שאני אוהבת, ואנחנו בונים את העתיד שלנו ביחד"
העלייה שלי
"לא ארזתי, תכננתי להגיע רק לכמה חודשים ולחזור לרוסיה"
מרגו פרי עשתה סטאז' בתקשורת בישראל, החליטה להישאר, ואז הפכה לליצנית - וגם התאהבה בבוּבנאי. האם המלחמה גרמה לה לרצות לעזוב? "זו לא אופציה בכלל"
גלית הראלי ,
טובה פרידמן
סיפורים אישיים
שורדת השואה שהפכה לכוכבת טיקטוק: "הציעו לי להוריד את המספר מהיד וסירבתי"
בגיל שש המקעקעת אמרה לה: "כשתינצלי, תוכלי להסתיר את זה עם שרוול ארוך". היום, בגיל 87, טובה פרידמן, מחברת הספר "אני הילדה מאושוויץ", ממלאת כל יום את צוואת אמה: "זכרי!"  
צפורה רומן ,
MED band
סיפורים אישיים
פופ וסטטוסקופ: בין התורנויות והניתוחים, שש רופאות הקימו להקה
 על התופים: כירורגית ילדים, קלידים: נוירוכירורגית, גיטרה בס: גינקולוגית, גיטרה חשמלית: רופאה לפני התמחות, שירה: כירורגית כללית ומומחית לרפואה אסתטית. תכירו את להקת הרופאות MED band, שהשיר הראשון שלה, "קוקאין בכיסים", כבר מעורר עניין
מאיה בניטה ,
אורה מלכיאל (ימין) יעל אנגלר
נשים במלחמה
"כשאני רואה בתים הרוסים מטילים, אני מרחמת על אלה שיעברו את מה שעברתי"
אורה מלכיאל מראשון לציון , שביתה נהרס ביוני האחרון, מחכה להיתר כדי לבנות אותו מחדש. יעל אנגלר מרמת גן  עדיין לא שבה לדירתה, למרות שהתיקונים הושלמו לאחרונה. שתיהן מתמודדות עם הטראומה, אבל גם עם השיקום והבירוקרטיה
יעל גרטי ,
שער השבועון "זן־אה אמרוז" (האישה של היום) מ־1968
נשים במלחמה
"האיראניות תמיד יצרו קשרים עם תנועות פמיניסטיות בחוץ, גם בתקופות הכי קשות"
מה הנשים לובשות בבית כשהן מסירות את הצ'אדור, מה אפשר ללמוד משלטי החוצות נגד ישראל ומה תפקידם של הילדים במהפכות המקומיות?  שתי החוקרות הישראליות, ד"ר ליאורה הנדלמן־בעבור וד"ר סיון בלסלב, לא חיכו למלחמות כדי להבין מה באמת קורה ברפובליקה האסלאמית
גלית הראלי ,
ליאת בר און
נשים במלחמה
הבריחה לבארי: שוב נסענו להתעטף בעוטף
בבית של ההורים של אבנר יש ממ"ד, מה שאין אצלנו בדירה בגבעתיים, אז לא צריך לדפוק ספרינט למקלט בקצה הרחוב בכל פעם שיש התראה. האם הייאוש יותר נוח? כנראה
ליאת בר-און ,
ערבים זה לזה
נשים במלחמה
"כולנו משפחה אחת": המארחים שפותחים את הבית עבור ישראלים שנתקעו בחו"ל
מלחמת 12 הימים, כמו גם המתקפה הנוכחית, הולידו פעולות סיוע מעבר לים עבור ישראלים שלא יכולים לשוב לארץ. המשפחות המארחות, כך מתברר, אסירות תודה לא פחות מהאורחים
לימור גל ,
סהר סיידיאן
לכל אישה יש סיפור
"אני משדרת לאיראנים בכל העולם"
סהר סיידיאן עלתה מאיראן בגיל 18 והיום מגישה ברדיו כאן רק"ע בשפה הפרסית: "אני זהירה עם התקווה לגבי שינוי המשטר, אבל עדיין חולמת לקחת את הילדים לטיול שורשים"
צפורה רומן ,
רני כספי-סבח
נשים במלחמה
ההורים נתקעו בחו"ל - הילדים נותרו בארץ: "הבן שאל אם לא נחזור אף פעם"
רני כספי-סבח, ששוהה עם בן זוגה במונטנגרו, מתייסרת בגלל הילדים שנשארו עם סבא וסבתא, אבל מודה שהיא גם ממשיכה ליהנות: "אם זה עניין של יום-יומיים, אני לא מתחרטת"
יעל גרטי ,
חנה ג'האן פרוז
נשים במלחמה
"גולים איראנים אומרים לי: 'תמסרי תודה רבה לעם ישראל'"
חנה ג'האן פרוז (בת דודתה של ריטה) נמלטה לישראל לאחר המהפכה האסלאמית, והפכה לזמרת וחוקרת התרבות האיראנית. עם חיסולו של ח'מינאי היא מספרת על סגירת המעגל האישית, שמחת האיראנים והפחד שעדיין משתק את הרחוב
גלית הראלי ,
סימונה פדידה
לכל אישה יש סיפור
"גיליתי שאני בהיריון רק כשהתחילו צירים, לא היו תסמינים"
סימונה פדידה הגיעה לבית החולים עם כאבי בטן ונדהמה לגלות שהיא בעיצומה של לידה. את שמו של בנה, מתן־רון, בחרה לזכרה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל
יעל גרטי ,
עדיטל זוארץ
סיפורים אישיים
"אחרי שבני נרצח בנובה הייתי בתוך בור שחור. הצבעים עזרו לי להירפא"
עדיטל זו־ארץ, שאיבדה את בנה עילי ברעם ב־7 באוקטובר, מצאה נחמה בציור. בספר "ירוק ורוד" היא מציעה גם לנשים אחרות מרחב של שקט וריפוי בחסות הצבעים
מאיה בניטה ,
אניטה מולכו
לכל אישה יש סיפור
"אני אחות דיאליזה 50 שנה, ועכשיו אני בעצמי זקוקה להשתלת כליה"
כבר עשרות שנים שאניטה מולכו מסייעת למטופלי דיאליזה. עכשיו, אם לא תקבל תרומת כליה, היא תצטרך טיפול כזה: "אני מחפשת מישהו עם לב רחב ושתי כליות שמוכן לתרום כדי להציל את חיי"
צפורה רומן ,