רק אחרי שפוטרה מעבודתה כמורה בתלמוד תורה בחשד לנטיות חד־מיניות, החליטה מושקא בלוי (34), בת למשפחה חב"דניקית ומי שהייתה במשך שנים דמות ציבורית מוכרת בבית שאן, לצאת מהארון.
היא הייתה נשואה ואם לארבעה ילדים, כשהחלה לנהל רומן עם לאה, חרדית לשעבר. מאז הן ביחד, מגדלות את ארבעת ילדיה של בלוי. לפני כארבע שנים, כשהודיעו לבלוי, ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים, שלא תוכל להמשיך לעבוד כמורה בגלל שמועות על נטייתה, היא זיהתה הזדמנות לעשות את השינוי שעליו חלמה. עוד באותו יום פרסמה פוסט ובו חשפה את מה שהסתירה במשך שנים. "כשפיטרו אותי חשבתי שנגמרו לי החיים, אבל בדיעבד עשו לי טובה גדולה, כי ברגע הזה הבנתי שאני חייבת לצאת מהארון", היא מספרת. "החלטתי לצאת לאור ולספר לעולם שאני חיה עם אישה, וידעתי שזה ישנה לי את החיים מקצה לקצה".
מאיפה האומץ?
"כשמתאהבים במישהי מהנשמה זה נותן כוח. אם לא הייתי מתאהבת, הייתי נשארת בארון, אבל לולי שלי נתנה לי את הכוח ופשוט הצילה אותי".
איך היו התגובות?
"היה הלם מטורף בבית שאן, אנשים לא האמינו שמושקא, שדיברה איתם כל השנים על תורה, זוגיות וטהרה, חיה חיים אחרים לחלוטין. כולם היו בשוק.
"הייתי רבנית, ערכתי ערבי הפרשות חלה, הדרכתי כלות, נתתי שיעורי תורה. כלפי חוץ הייתי הכי חרדית שיש, עם שמלה, גרביים ופאה, אבל בתוך תוכי תמיד הרגשתי שזו לא אני".
"מגיל 15 הרגשתי שאני נמשכת לנשים. הייתה לי חברה ונהנינו להיות יחד. לא ידענו שיש לזה שם ולא חשבנו בכלל שצריך להסתיר את זה, בעולם החרדי זה לא נושא מדובר"
איך בכלל חסידי חב"ד נחשפו לפוסט בפייסבוק?
"מישהו עשה צילום מסך והעביר בווטסאפ של הקהילה, ובשניות זה הגיע לכולם, זה רץ כמו אש בשדה קוצים. ידעתי שיהיו לזה מחירים גדולים, אבל לא ידעתי עד כמה".
עד כמה?
"איבדתי חברים שהיו בשבילי כמו משפחה, שפשוט מחקו אותי ביום אחד. חברה שהייתה כמו אחותי ראתה אותי בסופר ולא אמרה לי שלום. זה היה מאכזב מאוד. מה, בגלל שאמרתי 'כזאת אני', כל הקשר שהיה לנו נזרק לפח?
"לפני הפוסט קיבלתי הזמנה לבר מצווה של חברה שלי, ואז היא התקשרה ואמרה, 'אני מקווה שאת מבינה לבד שאת לא מוזמנת לבר מצווה של הבן שלי ושאם תבואי זה יפגע בכולם'. לא ביקשתי מהם כלום, רק אל תזרקו את החברוּת. לא עשיתי להם בושות כמו שעשיתי לאחים שלי, את האחים שלי אני מבינה, אבל החברים? אכזבה גדולה".
האחים שלך הפנו לך עורף?
"הם מאוד כעסו עליי שפרסמתי את זה. אחד האחים שלי אמר, 'את רוצה לחיות נגד רצון השם? בסדר, אבל למה לעשות בושות למשפחה?'.
"אני מבינה אותם, זה העולם שבו הם חיים, ובעולם הזה אין יכולת להתמודד עם סוד כזה. אני לא שופטת אותם, פשוט מתגעגעת. אף אחד מהאחים שלי לא דרך אצלי בבית, כדי לא לראות חלילה את בת הזוג שלי. הם לא מוכנים להכיר בזה שאני חיה עם אישה. היינו משפחה מגובשת ושמחה - וכל אחד במשפחה שלי הוא כוכב, לא פחות - והם פשוט לא יכלו להכיל את זה שפתאום התהפכתי".
וההורים?
"אבא שלי נפטר ואמא שלי עושה כל מה שהיא יכולה. היא הבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם, היא מקבלת אותי, אבל להכיר בזוגיות כזאת היא לא יכולה".
ניסיונות להשתנות: "הרגשתי שהכול סוגר עליי"
בלוי נולדה וגדלה בבית חרדי בבית שאן, לזוג שליחי חב"ד, ובעוד היא לוקחת חלק פעיל במשימת חייהם של הוריה, לצד 12 אחיה ואחיותיה, הסתירה סוד גדול שגילתה על עצמה בגיל צעיר. "מגיל 15 הרגשתי שאני נמשכת לנשים", היא מספרת. "הייתה לי חברה ופשוט היינו זוג ונהנינו להיות יחד. לא ידענו שיש לזה שם ולא חשבנו בכלל שצריך להסתיר את זה, בעולם החרדי זה לא נושא מדובר.
"תגובת בית הספר לקשר שלנו הייתה קשה, הציבו לי תנאים מהגיהינום כדי שאוכל להישאר שם. למשל, אסור היה לי ללכת לאף אחת מהבנות הביתה או להזמין אליי, אסור היה לי לשבת ליד אף אחת בכיתה שלי ולא נתנו לי להשתתף ב'שבת מחנה'. הבנות בכיתה קיבלו הוראה רשמית לא להתקרב אליי, זה היה הרבה יותר גרוע מחרם. אני זוכרת את השנים האלה בתור פצע אחד גדול".
איך ההורים שלך קיבלו את הצעדים האלה?
"ההורים שלי הם אנשי חינוך משכילים ומוכרים בעולם החרדי החסידי, שכתבו מאמרים וספרים, אבל מול ההאשמות האלה הם היו חסרי אונים. הסבירו להם שאני חולה ומסוכנת ושאסור שבנות אחרות יידבקו מהמחלה שלי, ולכן הם צריכים לשתף פעולה ולשמור שאני לא מדברת בטלפון עם הבנות. אמרו להם שהם לא ייתנו לתפוח אחד רקוב להרוס את כל הארגז. הצוות החינוכי בבית הספר אמר להם, 'אנחנו נציל אותה ונגמול אותה מההתמכרות אם תעזרו לנו'. הם רצו לעזור מתוך כוונת טובות, תמימות וחוסר ידע, אולי אפילו מבורות, ולכן הם שיתפו פעולה".
"כשיצאתי מהארון היה הלם מטורף בבית שאן. אנשים לא האמינו שמושקא, שדיברה איתם כל השנים על תורה, זוגיות וטהרה, חיה חיים אחרים לחלוטין"
מה עובר על ילדה בת 15 שאפילו ההורים שלה לא תומכים בה?
"שלחו אותי לטיפולי המרה ולבדיקת מסוכנות, היו לי מפגשים עם פסיכולוגים, פסיכיאטרים, גרפולוגים ורבנים, והפרידו אותי מהחברה שמאוד אהבתי. הנפש שלי לא עמדה בזה. חליתי בדלקת פרקים קשה, עברתי אשפוז ארוך בבית החולים העמק בעפולה, ואף אחד לא בא לבקר אותי, כמובן. אני זוכרת את התחושה שאני רק מחפשת דרכים למות.
"הרגשתי שהכול סוגר עליי, לא ידעתי שיש גם עולם בחוץ ושיכולים להיות לי חיים אחרים. חשבתי שאין בשביל מה לחיות וניסיתי להתאבד כמה פעמים. פעם שתיתי כמות ענקית של ונטולין כדי לסיים את הבדידות ואת התחושה שכל המעגלים הקרובים אליי מאוכזבים ממני וחושבים שאני אדם פגום. הייתי במבוי סתום, עוד מעט אני מגיעה לגיל שידוכים, וכולם מדברים עליי כעל חולת נפש. חשבתי שגם ככה לא יהיה לי שידוך ולא יהיה לי סיכוי להקים בית, אז אין לי בשביל מה לחיות".
חתונה עם גבר: "היה ברור שזה לא יצליח"
אחרי התיכון ניסתה בלוי להשתקם ולמדה במכללה למורות של חב"ד. "חשבתי שאני בטוב, אבל באמצע השנה ההנהלה סילקה אותי בטענה שאני מסוכנת לבנות", היא מספרת. "חזרתי הביתה בבושת פנים והתחלתי ללמוד במכללה אחרת, סיימתי תואר ראשון בחינוך והרגשתי שאני עוברת ריפוי לנפש שלי - שמקבלים אותי כמו שאני ושאף אחד לא שופט אותי על הבחירות שלי. בפעם הראשונה בחיי נתנו לי תחושה שאני נורמלית. בשלב הזה התחילו להציע לי שידוכים".
מפתיע שהיו בחורים שהסכימו להשתדך איתך בנסיבות האלה.
"המזל שלי היה שאני באה ממשפחה מכובדת, ההורים והאחים שלי בעלי תפקידים ציבוריים, כך שבחורי ישיבה רצו להשתדך למשפחה שלי. באותו הזמן הייתה לי בת זוג שרציתי להתחתן איתה, אבל ההורים אמרו, 'תתחתני עם גבר וזה יעבור לך'. שמעתי בקולם והתחתנתי עם בחור חסידי טוב אחרי שלוש פגישות".
באיזה שלב סיפרת לו?
"בפגישה השנייה. החלטתי שבמקום שהוא ישמע את זה ממישהו אחר, אני אספר לו על כל מסע החיים שלי ועל מה שעברתי, והוא אמר לי משפט אצילי: 'אני רואה שאת מונחת בקליפות' - מושג קבלי שמשמעותו 'עמוק בתוך הג'ורה'. הוא אמר: 'אני אוציא אותך משם, העיקר שאת רוצה לגדל ילדים חסידיים'. אמרתי: 'איזה יופי שאני עושה את רצון השם ואת רצון הוריי', והחלטתי שאני אתגבר על הנטייה שלי".
"מחקו אותי, חברה אמרה לי: 'אני מקווה שאת מבינה שאת לא מוזמנת לבר מצווה של הבן שלי ואם תבואי זה יפגע בכולם'"
איך היו החיים לצד בעלך בכל השנים?
"היה ברור שזה לא יצליח, אבל גם היה ברור לי שלעולם לא אתגרש, שבחיים לא אפרק לילדים שלי את הבית סתם בשביל עצמי.
"אני זוכרת שבשנה הראשונה לנישואים התקשרתי למדריכת הכלות שלי ואמרתי לה 'זה לא עובד', והיא אמרה לי, 'תתביישי לך, יש לך בעל צדיק, את צריכה לרקוד ברחובות'. לימדו אותי שתפקיד האישה לעשות את רצון בעלה".
כמה זמן החזקת מעמד?
"עשר שנים שבהן הייתי נשואה. בעלי היה רב בתפקיד ציבורי, ואני הייתי אשת רב והשקעתי את החיים שלי בהוראה ובשליחות ובגידול ארבעה ילדים. כל הקהילה באה לחגוג בחתונה שלי, התלהבו מזה שמושקא התחתנה עם גבר והתגברה על הנטייה שלה. אבא שלי היה המאושר באדם, וכולם אמרו, 'הנה, זה אפשרי'. זה היה כמו נס. מרוב שהייתי סיפור הצלחה, התחלתי לתת הרצאות בבתי ספר עם מסר שאפשר לרפא את המחלה ולהיגמל מההתמכרות הזאת. סיפרתי בהרצאה שהייתה לי נטייה של משיכה לנשים בתיכון ושכביכול התגברתי עליה והצלחתי להתחתן ולהקים משפחה כמו שהשם רצה".
אהבה חדשה: "הלב שלי חזר לפעום"
את בת זוגה לאה היא הכירה באחת ההרצאות האלה. "אחרי ההרצאה היא ניגשה אליי, סיפרה לי את סיפור החיים שלה והתחילה לחזר אחריי, אבל אמרתי לה שזה לא מתאים ולא יקרה, כי אני נשואה. היא לא ויתרה ואמרה לי, 'את תהיי האישה שלי'. זה טלטל אותי, אפילו ערער אותי, במשך שנה נלחמתי בעצמי. מצד אחד ניסיתי לשמור על הבית ולנתק את הקשר איתה, ומצד שני הרגשתי שהלב שלי חזר לפעום. גיליתי שהלב שלי יודע לאהוב, כי עשר שנים לא הרגשתי את התחושה הזאת".
בעלך הרגיש שעובר עלייך משהו?
"מההתחלה שיתפתי אותו, סיפרתי לו על לאה ואמרתי לו שאני הולכת ונקשרת אליה. יום אחד באתי הביתה ואמרתי לו, 'אני חייבת לספר לך משהו, התנשקתי עם לאה'.
"הייתי מבולבלת, ידעתי שאני רוצה להיות איתה, אבל היה לי קשה לוותר על מה שיש לי. מצד אחד הרגשתי שאני לא עומדת בזה, שזה משתלט עליי, ומצד שני, איך אני יכולה לאבד את המשפחה שלי, את השליחות שלי ואת העבודה שלי?
"לאט־לאט חדרה ההכרה שאני הולכת לקבל החלטה שתגרום לרעידת אדמה. הייתי איתה בקשר זוגי שנה במקביל לנישואים, כשהבעל שלי יודע מזה ושלושתנו לא יודעים מה לעשות".
3 צפייה בגלריה
"בכל בוקר אני אומרת תודה לאלוהים שזיכה אותי להכיר אותה". עם בת זוגה, לאה
(צילום: אלבום פרטי)
מה עשית?
"הלכתי למומחים שמטפלים בהתמכרויות, כאילו שאני רק צריכה להיגמל. פעם הלכתי למישהו מפורסם, נסעתי אליו עד תל אביב, והוא אמר לי, 'את הולכת איתה ומאבדת הכול, את הבעל, את הילדים, את הכסף, את העבודה, את השליחות ואת אלוהים. עכשיו תגידי לי מה את מקבלת?'. אמרתי לו, 'את עצמי'. "אף אחד לא יכול להבין מה זה לחיות בתחפושת, זה כמו לחיות בכלא.
"מי שעזר לי לצאת מהארון בסופו של דבר היה הגרוש שלי שאמר לי: 'לכי עם הלב שלך, גם לך מגיע לחיות'. הוא ממש שחרר אותי ועבר לדירה אחרת, אבל באותו הזמן זה היה סוד גדול.
"גם לו היה מה להפסיד. הוא עוסק בתחום טיפולי, לא ידענו איך זה יתפרש ואיך המטופלים שלו יגיבו. נשארתי בארון עד שהתחלתי לשמוע שמדברים עליי בעיר, ואני רבנית שעולה על במות ונותנת הרצאות מול אולמות מלאים על איך התגברתי על הנטייה שלי. בהתחלה עוד התלבטתי, ומה שהכריע בסוף היה הפיטורים מתלמוד תורה. עשר שנים מסרתי את נפשי בבית הספר הזה, ופשוט אומרים לך ביי. אחר כך שמעתי שאמרו להם שאני לא מתנהלת בדרך התורה".
"כל הקהילה באה לחגוג בחתונה שלי, התלהבו מזה שמושקא התחתנה עם גבר והתגברה על הנטייה שלה. אבא שלי היה המאושר באדם, וכולם אמרו, 'הנה, זה אפשרי'. זה היה כמו נס"
היום בלוי, שמתגוררת בחריש, מנהלת אורח חיים חילוני, עובדת כמלוות לידות וכמורה מחנכת בבית ספר יסודי חילוני במועצה האזורית מנשה. "שם לא מעניין אף אחד עם מי אני הולכת לישון", היא אומרת. "יש לי תלמידים עם שתי אמהות או שני אבות, יש לי חבר גיי בצוות, ואנחנו מעבירים על זה שיעורים. זה עולם אחר לגמרי, וזאת הסיבה שהשנה העברתי את הילדים שלי מהחינוך החרדי לחילוני. לא רציתי שהם יחיו בחברה שלא יכולה להכיל את השונה. ילדים לא צריכים להתבייש באמא שלהם ולא צריכים לעבור חרם שאף ילד לא בא אליהם הביתה, כי לאמא שלהם יש בת זוג".
איך בעלך לשעבר הגיב?
"יש בינינו קשר ממש טוב. לפני שנתיים החלטתי לעבור בעקבותיו לחריש כדי להקל על הילדים, אבל היה לנו משבר רציני כשהחלטתי להעביר את הילדים לבתי ספר חילוניים.
"בסופו של דבר שמנו את המלחמות בצד ואנחנו בתהליך של פיוס. אני מבינה את הכאב שלו, הוא רב והחלום שלו היה שהילדים ילכו בדרכו. הם הולכים אליו כל שבת שנייה, והוא למד לקבל אותם כמו שהם".
לא מבלבל אותם לחיות בשני בתים שונים כל כך?
"הם אמנם חילונים לכל דבר, אבל פעם בשבועיים, כשהם עושים שבת אצל אבא, הם מכבדים אותו ואת האמונה שלו".
עדיין יש בך אמונה?
"כמובן, עם כל המחירים ששילמתי על המסע הקשה שעברתי, בכל בוקר שאני מתעוררת לצידה של לאה, אני אומרת תודה לאלוהים שזיכה אותי להכיר אותה. כל כך נלחמנו על הקשר הזה, שאני זוכרת להגיד תודה".
