"גדלתי במנהטן, בת יחידה למשפחה יהודית", מספרת אלכסנדרה (לקסי) לייטנר (25) מבאר שבע, שחקנית, זמרת ורקדנית, מורה לריקוד על עמוד ומנהלת אדמיניסטרטיבית של תוכנית MBA בינלאומית באוניברסיטת בן־גוריון. "אמא שלי תמיד מספרת שכבר בגיל שנה ניגנתי על פסנתר וידעתי לחזור על הצלילים. מגיל שמונה הופעתי איפה שרק יכולתי: במחזות זמר, בתיאטרון הילדים Pied Piper, בתיאטרון במרכז הקהילתי היהודי ובכנסייה.
"כשהייתי בכיתה ז' החלטתי לעבור מבית ספר יהודי אורתודוקסי מודרני לתיכון לאמנויות הבמה שמתמחה במחזות זמר. משם המשכתי ללימודי תיאטרון וטלוויזיה במכללת אית'קה בניו יורק. בגיל 15 טסתי במסגרת מחנה קיץ לטיול בישראל ולגדנ"ע. נהניתי מאוד וחלמתי שיום אחד אעשה עלייה".
התאהבות ועלייה: "בקולג' למדתי תיאטרון וטלוויזיה, וכשהייתי בת 19 השתתפתי בפרויקט 'תגלית'. שם פגשתי את צבי־בר, בחור ישראלי, שהיה חבר של אחד המשתתפים הישראלים בפרויקט. יצאנו כולנו לפאב וכבר כשנפגשנו לראשונה הוא הכריז שאני אהיה אשתו. כשחזרתי לניו-יורק המשכנו להיות בקשר ודיברנו כל יום. הוא ביקר אותי בניו-יורק ואני הגעתי לביקור נוסף בישראל.
"אחרי כמה שנים של זוגיות בשלט רחוק הקשר בינינו הפך לרציני. כשסיימתי את הקולג', בגיל 22, החלטתי לעשות עלייה ולחיות איתו בבאר שבע - הוא למד רפואה דחופה באוניברסיטת בן־גוריון והתמחה בסורוקה".
התאקלמות: "היה קשה. בשנה הראשונה לא עבדתי ורק למדתי עברית באולפן. היה לי לא פשוט ליצור חברויות. הדברים התחילו להסתדר כשמצאתי קבוצת ריקוד אקרובטית. למדתי ריקוד על עמוד ואחרי שנה הפכתי להיות מורה בתחום. בנוסף, התחלתי לעבוד כמורה פרטית לאנגלית. לאט־לאט מצאתי את המקום שלי".
קריירת משחק: "כשחיפשתי תיאטרון שאוכל להופיע בו מצאתי את לוגון (LOGON) - קבוצת האופרה הקלה בנגב שמורכבת מעולים. עכשיו אני מגלמת את אדו־אני במחזמר 'אוקלהומה!' שיעלה במרץ ברחבי הארץ (פרטים ב־negevlightopera.com).
"נכון שניו-יורק היא ה־מקום של מחזות הזמר והשואו ביז, אבל אני מרגישה שיש לי כאן דווקא יתרון. פה, כאמריקאית דוברת אנגלית, אני בולטת יותר מאשר בניו יורק שבה יש עוד הרבה כמוני. חברים שלי שלמדו משחק בניו יורק מתקשים למצוא עבודה, בעוד שאני מצליחה כאן – אני מופיעה בפרסומות לפעמים בלי אודישנים, ואני מכירה תודה על שמצאתי את הנישה שלי כאן כשחקנית וכזמרת".
"נכון שניו יורק היא ה־מקום של מחזות הזמר, אבל כאן יש לי יתרון. כאמריקאית אני בולטת יותר מאשר בניו-יורק, שבה יש עוד הרבה כמוני"
אירוסין ומעבר לפולין: "באוגוסט 2023 צבי־בר הציע לי נישואין. זה קרה במרכז היהודי־הערבי ביפו על הגג, שם חיכה לי שטיח אדום עם שלט גדול 'לקסי, תינשאי לי!'. הסכמתי, כמובן. לפני חצי שנה צבי־בר החל ללמוד רפואה בפולין, ואני החלטתי להישאר בבאר שבע. זאת הייתה החלטה קשה כי עליתי בעקבותיו, אבל אני מרגישה שבניתי כאן חיים. יש לי קריירת משחק, חברים, בית וקהילה שאני מחוברת אליה. אנחנו שומרים על קשר מרחוק, וזה לא קל, אבל אנחנו מצליחים להתמודד עם זה".
איזה הרגל אמריקאי ישראלים צריכים לאמץ?
"שירות לקוחות אדיב".
למה לא תצליחי להתרגל?
"לביורוקרטיה. כשעשיתי עלייה התהליך לקח שמונה חודשים".
למה את הכי מתגעגעת בניו-יורק?
"לחברים שלי ולדבר באנגלית ללא קושי לתקשר".
מה המקום האהוב עלייך בישראל?
"יש בצפת מערה שאני קוראת לה מערת השירים, כי היא יוצרת הד".
