פרויקט "מפיצות אור" מציב זרקור על נשים יהודיות ברחבי העולם, שנרתמות למען ישראל של אחרי 7 באוקטובר, ונלחמות באנטישמיות. אחת מהן היא טל שוסטר (49), יו״ר משותף של ארגון הקהילה הישראלית־אמריקאית IAC, בג׳רזי סיטי, ניו ג׳רזי, ארצות הברית. נשואה לאייל ואם לבן (19), רון ותמיר (16) וליהי (11).
ההתחלה: "גדלתי בקריית מוצקין. לפני 26 שנה עברתי לארצות הברית עם בעלי לצורך לימודים וסיימתי תואר ראשון בכלכלה ופסיכולוגיה באוניברסיטת Rutgers ותואר שני בפסיכולוגיה ארגונית באוניברסיטת קולומביה. בהמשך הקמנו את חברת הנדל״ן שלנו, Dvora, שמעסיקה כיום למעלה מ־100 עובדים.
"לאורך השנים הקשר עם ישראל תמיד נשמר. אנחנו בקשר קרוב עם המשפחה, הילדים מבלים את הקיץ בארץ והם מחוברים מאוד לישראל. ברמה העסקית, יש לנו בארץ חברה בשם Greenspot לתחנות טעינה לרכבים חשמליים. בשנה האחרונה הבן הגדול שלנו החליט לעלות לארץ ולפני חודש הוא התגייס לשריון. אנחנו גאים בו מאוד, וכמובן שישנים פחות בלילות".
יושבת ראש: "תמיד הייתי מעורבת בפעילויות שמחזקות את הקשר לישראל. בשמונה השנים האחרונות אני חברה בארגון הקהילה הישראלית־אמריקאית IAC, ובשנה האחרונה לקחתי על עצמי את תפקיד יו"ר הארגון ביחד עם שותפי אבי אלמוזלינו. רוב חברי הארגון גדלו והתחנכו בארץ ושירתו בצבא. אלה אנשים שרק רוצים לתת ולעשות למען מדינת ישראל. אני מלאה בגאווה שיש לנו קהילה משמעותית וחזקה כאן שיכולה להשפיע".
7 באוקטובר: "הייתי ביום הולדת של חברה טובה, וכשהסתיימה המסיבה בשתים עשרה בלילה התחילו להגיע הבשורות הקשות. השבועות הבאים היו מורכבים. הבן שלנו היה בארץ ללא מסגרת, כי המכינה שבה למד התפזרה זמנית, ולא הצלחתי לשכנע אותו לחזור לארצות הברית. האחיין שלי נכנס לעזה לתקופה ארוכה, האחייניות שלי שירתו בצבא וכל המשפחה הייתה במתח. גם כאן היה קשה מאוד לשמור על שגרה. הכול היה - ועדיין - סביב מדינת ישראל".
הפעילות שלי: "החל מ־7 באוקטובר אנחנו ב־IAC עובדים ללא הפסקה. קיימנו מאות אירועי תמיכה בישראל והפגנות הקוראות לשחרור החטופים. שבוע וחצי לאחר תחילת המלחמה קיימנו אירוע בטיימס סקוור בניו יורק, שבו הוקרנו על 15 מסכי ענק תמונות החטופים ודגלי ישראל. שבוע לאחר מכן הבאנו לטיימס סקוור גם את מיצג 'שולחן השבת הריק'. המטרה הייתה העלאת המודעות בארצות הברית, אבל בפועל החשיפה התקשורתית לאירועים שלנו הייתה בינלאומית.
"עוד דבר ענק שעשינו הוא הקמת 'כיכר חטופים' בסמוך לכינוס הוועידה הדמוקרטית בשיקגו. הכיכר משכה אליה הרבה מאד אנשים, וכלי תקשורת רבים שידרו ממנה בשידור חי לכל הרשתות. בהתחלה רצינו לעשות צעדת תמיכה בישראל, אבל כל הבקשות שלנו לאישורים מהעירייה נתקלו בסירוב, אז שכרנו שטח פרטי שם והקמנו את הכיכר הזו. אנחנו לא מוותרים".
מתייצבים בקמפוסים: "כשהחלו ההפגנות האלימות באוניברסיטאות כמו קולומביה ו־UCLA, אנחנו היינו הראשונים לקיים הפגנת נגד - כדי להביע תמיכה בישראל ובסטודנטים ובאנשי הסגל היהודים והישראלים. הפגנת התמיכה שקיימנו ב־UCLA הפכה לאירוע בינלאומי, לצערי גם בגלל האלימות שבה תקפו את המפגינים שלנו".
נאבקים בגינוי: "מאז 7 באוקטובר ניהלנו מאבק נגד הניסיון להעביר הצהרה שמגנה את מדינת ישראל בכמה ערים בארצות הברית. הגענו למועצת העיר של ג’רזי סיטי כל שבוע, להציג את הצד שלנו ולהסביר למה אסור להעביר החלטה שכזאת, ונפגשנו בנושא עם נציגי המועצה ואנשי קונגרס באזור. אנחנו עוסקים גם בהדרכות מורים ותלמידים בבתי ספר, כדי לעצור את תופעת האנטישמיות שהתפרצה בגדול מאז 7 באוקטובר".
הכי גאה: "בספטמבר האחרון, לפני הבחירות בארצות הברית, קיימנו את הכנס השנתי של IAC בוושינגטון, שכלל 3,500 משתתפים מכל רחבי ארצות הברית כולל חברי קהילה, סטודנטים ותלמידי תיכון. גם הילדים שלי השתתפו ונהנו. הזמנו אנשי ממשל וחברי קונגרס. הנשיא דונלד טראמפ, שהיה אז מועמד לנשיאות, נאם בכנס, וגם משפחות חטופים וחיילים שהשתתפו בלחימה. המטרה הייתה להשמיע את הקול של הקהילה הישראלית, והיה כנס משמעותי".
המציאות החדשה: "אני גרה כאן 26 שנים ואף פעם לא חששתי. אנחנו גרים בתוך קהילה מגוונת ותמיד הרגשתי בטוחה. השנה האחרונה הייתה שונה. פחות נעים לצאת מהבית ולראות את כל ההפגנות נגד מדינת ישראל בשכונה, וקשה להפנים שלא כולם איתך. אבל אני גאה להיות יהודייה וישראלית. לעולם לא אנסה להסתיר את הזהות שלי ובטח שלא אחשוש לדבר עברית ברחובות. אייל ואני בחרנו לחיות בארצות הברית ואני בהחלט מרגישה שאנחנו יכולים להשפיע ומחזקים את מדינת ישראל מכאן".
הפתעה לרעה: "אחרי 7 באוקטובר, התפרסמו הרבה פוסטים נגדי עם השם והתמונה שלי. בעקבות זאת, כמה עובדים של החברה שלנו ביקשו ממני להסיר את התמונה שלהם מהאתר שלנו. הופתעתי, אבל הבנתי שהם לא רוצים להיות חלק מהסכסוך. היו גם הפתעות טובות, כמו קבוצה של איטלקים נוצרים שתומכים בנו במאבק מההפגנה הראשונה. הם אפילו ארגנו טקס בכנסייה המקומית למען השבת החטופים".
המסר שלי לנשים ישראליות: "אני יודעת כמה קשה ומורכבת התקופה הזאת. כאמא לחייל בודד, אני מעריצה את כל האהבה והתמיכה שהילד שלי מקבל בארץ מכולם. אני חושבת עליכן כל הזמן ואנחנו כאן בשביל לתת לכן כל תמיכה אפשרית".
פורסם לראשונה: 12:37, 26.01.25
