במשך 18 חודשים, עד שנפטרה בשנתה באוגוסט האחרון בגיל 117, הייתה מריה ברניאס מוררה האדם המבוגר ביותר בעולם. היא נולדה במארס 1907 בסן פרנסיסקו למשפחה ממוצא קטלאני, ומגיל שמונה חיה בספרד. ככל שהתבגרה, ובעיקר כשעברה את גיל 100 ונותרה בבריאות טובה, נהייתה מוקד לעניין מדעי. היא נשאלה על התזונה שלה, על השינה שלה, על הרגלי החיים שלה, עם מי היא מתרועעת ומה היא אוהבת לעשות.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
לאחר מותה, פנה המחקר לזווית ייחודית וחקר את המיקרוביום שלה - מאגר החיידקים במעי שלה. בבדיקה לאחר המוות התגלתה כמות גדולה ומגוונת במיוחד של חיידקים טובים. כשמחברים את העובדה הזאת להרגל התזונה הבולט שלה - אכילת שלושה יוגורטים ביום, ייתכן שיש כאן פיצוח לאחד הסודות המעניינים לאריכות הימים הטובה שלה.
חייה של מוררה היו לא שגרתיים. בגיל 24 נישאה לרופא טראומטולוג, ולזוג נולדו שלושה ילדים. השניים עברו יחד את מלחמת האזרחים בספרד בשנות ה־30. היא הועסקה כאחות ועבדה לצד בעלה בבית חולים שדה ולאחר מכן המשיכה לעבוד כאחות וכעוזרת רפואית שלו עד מותו בשנת 1976. מילדותה ניגנה בפסנתר - היא הפסיקה להקיש על הקלידים רק בגיל 108 כשחשה שאצבעותיה כבר אינן זריזות מספיק. היא אהבה לבלות עם בני משפחה ועם חברים, לטפח את הגינה הביתית שלה, לשחק עם הכלבים שגידלה, לקרוא ספרים ואפילו דאגה לנוכחות במדיה החברתית, בעזרת בתה, ופרסמה חוויות אישיות וגם מתכונים למאכלים ספרדיים. מוררה לא סבלה מאירועים בריאותיים מיוחדים ואף החלימה במהירות מקורונה במהלך המגפה העולמית. היא סבלה רק משתי מחלות כרוניות - דלקת מפרקים וברונכיט, ואלה החלו להקשות עליה מהותית רק בשנה האחרונה לחייה.
צוות המדענים ממכון המחקר חוזה קאררס בברצלונה, שעקב אחרי מוררה, ראיין אותה לאורך השנים. לדבריהם, "למרות כמה אירועים כואבים בשנים האחרונות לחייה, כמו מותו של בנה בתאונה מצערת, היא שמרה על בריאות פיזית ומנטלית איתנה במהלך חייה, כולל הרגלי שינה טובים, תזונה ים-תיכונית מאוזנת ופעילות חברתית תוססת ולא סבלה מירידה קוגניטיבית".
כאמור, ההפתעה הגדולה של החוקרים הייתה כשבדקו את המיקרוביום שלה לאחר מותה. קל להבין את החלטת החוקרים לבחון היבט זה, לצד בדיקות גנטיות, בדיקת מטבוליזם וגם בדיקות אפיגנטיות (השפעת אורח חיים והסביבה על הגנים). יותר ויותר מחקרים שנערכו בעשור האחרון מדגימים את ההשפעה החיובית של מיקרוביום בריא על אספקטים כמו מערכת חיסונית משופרת, מניעת מחלות סרטן, בריאות קוגניטיבית וגם מניעת מחלות "זקנה", תוך הארכת תוחלת החיים הבריאים שלנו. המחקר הספרדי, שעדיין צריך לעבור ביקורת עמיתים, ייחודי בכך שביקש לבחון בצורה מעמיקה מיקרוביום של מאריכת חיים ולבדוק מה באמת קורה שם.
הבדיקה נערכה תוך השוואה לדגימות מיקרוביום שנלקחו מ־445 אנשים בגילאי 91-61, מתוכם 250 נשים ו־195 גברים. החוקרים מצאו שמגוון החיידקים במיקרוביום של מוררה היה גבוה באופן ניכר לעומת המיקרוביום של נשים אחרות במחקר ושכמות החיידקים הטובים, בעיקר
ביפידובקטריום - אחד החיידקים הטובים והדומיננטיים במעי - הייתה גבוהה לעומת דגימות של נשים וגברים כאחד. הממצא הזה משמעותי בעיקר מכיוון שבגילים מבוגרים נרשמת לרוב ירידה בכמות החיידק הזה במעי.
לדברי החוקרים, הביפידובקטריום הן בקטריות יעילות שתורמות, בין היתר, לשיפור התגובה האנטי־דלקתית בגוף, ואכן רמת הדלקתיות של מוררה הייתה נמוכה. הבקטריה גם קשורה לייצור של חומצות שומן קצרות שרשרת וחומצה לינולאית מצומדת (CLA), שתרמו למאזן השומנים הבריאים בגופה ולשיפור בבריאות המעי. חשוב לציין שהשימוש בביפידובקטריום כפרוביוטיקה שיכולה להאט התקדמות של מחלות רבות תלויות גיל, הולך וצובר מומנטום, כך סיכמו החוקרים.
שורה תחתונה: המיקרוביום של מוררה נמצא צעיר במיוחד, ותאי גופה נמצאו צעירים ב־17 שנה מגילה הביולוגי. החוקרים מציינים כי התזונה הים־תיכונית של מוררה, שהייתה עשירה בירקות ופירות ובשמנים בריאים, היא בין הגורמים התורמים למיקרוביום הבריא במיוחד שלה, אך מדגישים כי העובדה שנהגה לאכול שלושה יוגורטים ביום משמעותית ביותר. "היוגורטים כללו חיידקים חיים שמעודדים את צמיחתם של חיידקים טובים במעי, והתערבות תזונתית כזו יכולה לתרום להזדקנות בריאה ולהארכת טווח החיים הבריאים שלנו".
איילת גור אריה, דיאטנית קלינית המתמחה בנושא תזונה ומיקרוביום, לא מופתעת מממצאי המחקר, אבל רואה בהם עוד אבן דרך חשובה שמבהירה לנו עד כמה המיקרוביום נהפך לשחקן ראשי בשמירת הבריאות שלנו ועד כמה התזונה משמעותית במשחק הזה.
4 צפייה בגלריה
''לתזונה התפקיד הכי משמעותי באריכות החיים הבריאים שלנו''. התזונאית איילת גור אריה
(צילום: רותם רוזמן יפת)
"אריכות החיים הבריאים שלנו מושפעת מגורמים רבים, כמו רמת הסטרס והקשרים החברתיים שלנו, אבל לתזונה ולהשפעתה על המיקרוביום יש תפקיד הכי משמעותי. זה מתחיל כבר בלידה וממשיך באלף הימים הראשונים שלנו, המהווים חלון הזדמנויות לעיצוב המיקרוביום לכל החיים, אבל מה שיגרום לחיידקים שלנו במעי לשגשג ולהתרבות הוא מה שאנחנו אוכלים.
"גיוון החיידקים הוא שם המשחק", מוסיפה גור אריה. "המיקרוביום שלנו הוא אקוסיסטם - מערכת אקולוגית עם מגוון יצורים חיים המקיימים תהליכים אקולוגיים בינם ובין עצמם ועם סביבתם הפיזית והכימית. ככל שהמיקרוביום יכיל מגוון רחב יותר של תתי־זנים של חיידקים, כך הוא יהיה חזק ויציב יותר. כמו במשפחה עם כמה ילדים שכל ילד אוהב לאכול משהו אחר - זה מעדיף שניצל, זאת מעדיפה עגבנייה - כך גם במעי כל חיידק אוהב מזון אחר. ככל שנאכל מגוון יותר, כך ניתן לחיידקים האלה יותר אפשרות לצמוח ולהתחזק, וכך המיקרוביום ייעשה עמיד יותר, יפתח פחות מחלות, יאפשר הפחתה של תהליך השמנה, ייהנה מעיכול טוב וממצב רוח משופר. הכול מתחיל בתזונה שלנו".
ואם כבר מדברים על תזונה, בשלב הראשון לפני שמשפרים את המיקרוביום, צריך לוודא שאנחנו לא פוגעים בו, מסבירה גור אריה. "אנחנו צריכים לאכול נקי. אם, למשל, אנחנו אוכלים לחם כוסמין, שהוא לכאורה בריא, אבל יש בו המון חומרים מייצבים, צבעי מאכל או חומרים משמרים, אנחנו בסופו של דבר פוגעים במיקרוביום. הנזק מתבטא בפגיעה בתקשורת בין החיידקים או בהרג החיידקים הטובים. המחקרים מראים שאנשים שמגיעים לשיבה טובה צורכים תזונה מאוד טבעית ולא מעובדת - מוצרים שמגיעים ישר מהשדה, מזונות שלא אורזים בשקיות מרשרשות. אפשר לבדוק את תכולת הרכיבים של כל מוצר בסופר ולדעת עד כמה הוא נקי וטבעי. מניסיון, ברגע שעושים ניקיון כזה בתזונה, כבר אחרי שבועיים מרגישים הקלה והבדל. הבטן קצת נרגעת".
השלב הבא, מדגישה גור אריה, הוא להעשיר את התפריט במזונות מהצומח. המחקרים מדברים על 30 מזונות שונים שכדאי לכלול בתפריט השבועי שלנו. נכון, מסובך לספור אותם, אבל כדאי לנסות לגוון ככל האפשר. כשמכינים למשל סלט, מומלץ להוסיף בכל פעם משהו חדש - קולרבי, צנונית, עירית, בצל ירוק. גם תה ירוק יכול להיכלל בספירה. המגוון ממקורות צמחיים שווה ערך למגוון המיקרוביום שלנו".
ואם תהיתם בנוגע לאכילת בשר, לטענת גור אריה השפעתו על המיקרוביום פחותה. "אפשר לאכול בשר, אם הוא נקי ולא מעובד. זה לא יקלקל את המיקרוביום, אבל גם לא יגרום לו לשגשוג הגדול. בנוגע לביצים, יש להן השפעה חיובית בזכטת הפוליפנולים, כימיקלים מהצומח, שתורמים מאוד למיקרוביום".
באשר למוצרי חלב, ובעיקר היוגורטים שמריה מוררה לא ויתרה עליהם, גור אריה מדגישה שההשפעה החיובית של מוצרים אלה תלויה בתכולת הרכיבים של חיידקים חיים, למשל יוגורט ביו. אחרי שמבצעים את הניקיון ממאכלים מזיקים ומגבירים את צריכת המזונות מהצומח באופן ניכר, אפשר לשלב בתפריט את כל המזונות שמוסיפים חיידקים חיים טובים, כמו יוגורט ומזונות מותססים שונים, למשל מלפפונים חמוצים.
ולבסוף, הפתעה - "יש מקור נוסף לחיידקים חיים שאינו מדובר מספיק, והוא חשיפה לטבע", אומרת גור אריה. "יותר ויותר מחקרים מראים עד כמה השהות בטבע, ובעיקר ביערות, תורמת לשיפור המיקרוביום שלנו. אמנם נעים לטייל בים, אבל השהות ביער, החשיפה לאדמה ולעצים, מגבירה את מגוון החיידקים הטובים ומשפרת מאוד את הבריאות שלנו. המושג 'מקלחת יער' כאלמנט בריאותי הולך וצובר תאוצה".
הכתבה פורסמה במגזין "לאשה"
