שורדי השבי אור לוי, עופר קלדרון, שגיא דקל-חן וטל שהם, כולם אבות לילדים שהמתינו להם עד חזרתם מהשבי במשך 16 חודשים ארוכים, פנו היום (ד') במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי הממשלה ובו קראו לעשות מאמץ מיוחד לשחרור שאר האבות החטופים שנותרו בעזה.
למכתב המלא - לחצו כאן
במקביל למכתב שנשלח לחברי הממשלה, בכיכר החיטופים נשאו הערב דברים בני משפחות חטופים, בהם של צחי עידן - אחד מהאבות שנותרו בעזה. עידן נכלל בשלב א' של העסקה, שבה נותרה רק פעימה אחת של חללים. בכיכר דיברה אחותו, נעם עידן בן עזרא, שהביעה תקווה שהוא יחזור בהקדם. "אנחנו נמצאים בחוסר ודאות כוללת לגבי מצבו", ציינה. "אני פונה מפה למקבלי ההחלטות ולאנשי המשא ומתן ומבקשת מכם להמשיך במו"מ, לא להרים את הידיים ולא לשבור את הכלים. אנחנו צריכים לסיים אותה עד אחרון החטופים. כל חטוף שחוזר העדות שלו זה שאנחנו צריכים לסיים את זה כמה שיותר מהר".
מישל אילוז, אביו של גיא אילוז ז"ל, דיבר גם הוא בכיכר החטופים - והביע תסכול רב ממה שלדבריו הוא ניסיון לטרפד את העסקה, על רקע הפרסום הערב ששליחו של דונלד טראמפ לאזור, סטיב וויטקוף, ביטל את הגעתו מחר לארץ לצורך קידום השיחות על המשך העסקה - שהשלב הראשון שלה יסתיים בסוף השבוע.
נאומו של מישל אילוז בכיכר החטופים
(צילום: מטה משפחות החטופים)
"אנחנו כבר 508 ימים מדשדשים בעסקה ראשונה שהחלה בנובמבר עסקה שהייתה חלקית ולא הובילה לחטוף האחרון כבר אז אני אמרתי שזו עסקה גרועה, עסקה שמתחילה בשלב ב' ולא מגיעה לשלב ת' דינה שלא תסתיים. והנה עכשיו אנו עושים את שלב א' של העסקה החדשה וגם בנוכחית לא דנו על סוף העסקה, קרי שלב ת', מתי מחזירים את בני בכורי גיא. למה אנחנו לא מסוגלים לעשות הכול בפעימה אחת שמחזירה את הילד שלי וכל ילדי היקירים של המשפחות? איך מצליחים למוסס את זה?", אמר האב השכול.
"עכשיו אנחנו שומעים שהיינו אמורים להחזיר בשלב הראשון 602 מחבלים ופתאום מנסים לשחק משחקי כוחות. חמאס הם חלאות המין האנושי שרצחו את בני בדם קר - אבל יחד עם זאת אנחנו לא משחקים איתם במי יותר חזק זה לא הגיוני, הם ביצעו אינספור עוולות, אבל אנחנו לא יכולים לשחק במשחק הורדות הידיים שבו אנחנו לא מחזירים את החטופים.
"היינו אמורים בחמישי הקרוב לקבל את ארבעת החללים (האחרונים) של שלב א', ביום ה-16 היינו אמורים להתחיל לדון בשלב ב', אנחנו נמצאים היום ביום ה-39, ועכשיו אנחנו רואים שוויטקוף, שהיה אמור להגיע מחר, לא מגיע. מספיק לשמוע את האמירות של טראמפ ולראות איך מתחילים למוסס את שלב ב'. מערכת הטרפוד לא מפסיקה לעבוד. אני סקפטי. אני לא מאמין לצערי הרב ששלב ב' בוא יבוא - אבל יחד עם זאת אני חייב בכל כוחי ששלב ב אכן יקרה".
ובחזרה למכתב של האבות ששרדו את השבי: תחת הכותרת "פנייה בשם האבות החטופים השבים - החזירו אבות לילדיהם", כתבו לוי, קלדרון, דקל-חן ושהם כי את תהליך השיקום שלהם הם לא יכולים להתחיל כל עוד אבות אחרים נותרו מאחור. "פנייה זו נערכת לאחר שהושבנו, ארבעה אבות לילדים קטינים, משבי החמאס, וזאת לאחר תקופה של כ-16 חודשים מייסרים ומייגעים בשבי, אשר לאורכם, כל שייחלנו לו הוא שנשוב לחיק משפחתנו ונתאחד עם ילדינו האהובים", כתבו הארבעה.
4 צפייה בגלריה
טל שהם אחרי שחרורו בשבת האחרונה, במסוק עם בנו נווה - שנחטף גם הוא ב-7/10 ושוחרר בעסקה הראשונה
(צילום: דובר צה"ל)
"ועתה, על אף שהוחזרנו והתאחדנו עם משפחותינו, אין באפשרותנו להתחיל בתהליך השיקום ולהמשיך את חיינו בידיעה שעדיין נמצאים חטופים בשבי החמאס, חיים וחללים כאחד, וביניהם אבות לילדים קטינים, אשר לא זכו להיכלל בשלב א' של העסקה. כמי ששהו תקופה כה ארוכה בשבי החמאס, ויודעים גם יודעים כי החטופים עוברים בשבי התעללות, הזנחה וטרור פסיכולוגי, נבחר להזכיר תחילה את המובן מאליו – כל זמן שבו כלל חטופינו נמצאים בשבי החמאס, הרי שהסכנה לחייהם עצומה ואין ביטחון שהחי היום ימשיך לחיות גם מחר".
הם הדגישו כי במכתב הם מעדיפים להימנע מתיאור הזוועות שעברו בשבי. "נימנע, בשלב זה, במכוון, מלהוסיף תיאורים קשים בקשר לכאב, ההתעללות והטרור הפסיכולוגי אותם חווינו לאורך כל התקופה בה הוחזקנו בשבי החמאס. אלא שלא רק אנו עברנו בתקופה זו תלאות וטלטלות (שלגביהן, כאמור, לא נכביר במילים). משפחותינו וילדינו, גם הם, סבלו ועדיין סובלים מטראומה מתמשכת, ובזמנו – חוסר ודאות וגעגועים אין קץ. הפגיעה בהם, בהיעדרנו, הייתה משמעותית, ונדרש עתה שיקום ארוך טווח וליווי מתמיד, על מנת להחזירם למסלול החיים.
"הדברים מקבלים משנה תוקף, מקום בו חלק מבין אותם ילדים קטינים סבלו מפגיעה ראשונית עצמאית, חלקם כמי שהיו חטופים (כמו ילדיהם של דוד קוניו, שטרם הוחזר, וטל שהם) וחלקם כעדים למקרה החטיפה ולאירועי הזוועה, וכעת – נאלצים לעבור פגיעה נוספת בדמות השיהוי בהחזרת אביהם החטופים ארצה. כל זמן שבו הוחזקנו בשבי החמאס טובת משפחותינו וילדינו נפגעה, וכעת – נפגעת טובת המשפחות והילדים הקטינים אשר אבותיהם עדיין מוחזקים בשבי. למותר לציין כי הפגיעות הללו מתעצמות ככל שהשיהוי בהחזרת האבות החטופים נמשך.
4 צפייה בגלריה
עופר קלדרון עם ילדיו בבית החולים שיבא, אחרי ששוחרר מהשבי בתחילת פברואר
(צילום: עומר מירון / לע"מ)
"חובה על מדינת ישראל לשים במרכז את טובת הילדים הקטינים וכן את טובת המשפחות, ולעשות כל אשר לאל ידה, כדי שהאבות החטופים, אשר חלקם חללים, ושמוחזקים בשבי החמאס, ואשר להם ילדים קטינים, יושבו במהרה, כדי שלכל ילדי החטופים תהיה ודאות בשאלה הבסיסית 'איפה אבא?'. זה המעט שניתן לעשות, עבורנו, האבות השבים, ועבור המשפחות והילדים הקטינים אשר אבותיהם חטופים, ושעברו, כולם, תלאות שקצרה היריעה מלהכיל. זו מהותה של סולידריות, של דאגה לזולת, ושל מחשבה על הדור הבא - דור העתיד של ילדינו", הם כתבו בסוף המכתב – שבו ביקשו גם מראש הממשלה והמשרים תגובה לפנייתם.
ברצועת עזה, נזכיר, נותרו עדיין בשבי דוד קוניו, אביהם של יולי ואמה; צחי עידן, אביהם של מעיין ז"ל, שרון, יעל ושחר; עמרי מירן, אביהם של עלמא ורוני; אוהד יהלומי, אביהם של איתן, יעל ואחותם הקטנה; אלקנה בוחבוט, אביו של ראם דוד; ומקסים הרקין, אבא לבת.
(צילום: ירון ברנר )
ילדים ובני משפחה נוספים מחכים לאבות שאינם בין החיים, ועדיין מוחזקים ברצועת עזה, בהם רונן אנגל, דרור אור, תמיר אדר, אביב אצילי, מני גודארד, אילן וייס, אסף חממי, טל חיימי, יאיר יעקב, איתן לוי, אליהו מרגלית (צ׳רצ׳יל), שלמה מנצור, ליאור רודאיף, עמירם קופר ויוסי שרעבי.
פורסם לראשונה: 18:52, 25.02.25
