לאחר 738 ימים בשבי, 20 החטופים ששבו לישראל בערב החג מעבירים סוף שבוע ראשון בחיק משפחותיהם. מיום ליום הם נפתחים יותר, מדברים יותר, ומספרים לקרוביהם על השנתיים שעברו ברצועת עזה. קיבצנו את הסיפורים הראשוניים שסיפרו השורדים בחמשת הימים שחלפו, וסביר שהם רק קצה הקרחון.
משה, אחיו של אבינתן אור: "הבנו שהוא ניסה לברוח ונתפס"
(צילום: גיל נחושתן)
אבינתן אור
אבינתן אור נחטף ממסיבת הנובה ביחד עם בת זוגו נועה ארגמני, אך הם הופרדו כבר במהלך החטיפה ובמשך כל השנתיים שבהן היה בשבי הוא הוחזק לבדו במנהרות. משלב מסוים ובמשך יותר משנה, אחרי ניסיון בריחה שכשל, הוא נאזק לסורגים בתוך כלוב בגובה כ-1.80 מטר - כאשר גובהו כמעט שני מטרים. הכלוב היה מעט יותר ארוך מהמזרן שעליו ישן. קודם לכן הוא הוחזק במקום קצת יותר גדול, אך גם עם סורגים, כך שלא היה יכול להתהלך באופן חופשי.
אבינתן סבל מתנאים קשים לאורך כל השנתיים, ובעקבות ניסיון הבריחה הוא גם חטף מכות משוביו. הוא הורעב ואיבד עד 40% ממשקל גופו, לא נחשף לחדשות ולא היה מחובר לעולם. כמעט ולא היו איתו אנשים, והוא קיבל קובייה הונגרית ש"חוץ ממנה לא היה לו דבר".
יוסף חיים אוחנה
יוסף חיים אוחנה הסתיר מהשובים שלו את שירותו כלוחם ומפקד בחטיבת גבעתי. אביו סיפר כי "התעללו בהם באופן שהצבא לא הכיר, שמו אותם שבעה גברים בתוך בור, רק להישען על הקיר בעמידה". הוא הסביר כי זה קרה מרגע שנחתמה העסקה, אז הורידו את יוסף חיים יחד עם שישה גברים נוספים במדרגות, שהם חשבו שמובילות למנהרה אחרת - אבל הובילו לבור קטן מאוד. הם לא היו יכולים לשבת, והיה שם מחסור בחמצן.
האב הוסיף: "יום אחד חמאס נתן להם רדיו קטנצ'יק כזה, כדי שישמעו את המואזין שלהם. אבל הם ראו במנהרות כבלים של חשמל שמגיעים עד למעלה, הם חיברו אותם לרדיו וניסו כל מיני דברים. הוא אמר לי 'אבא, אתה לא מאמין, אלקנה בוחבוט ואני תפסנו גלי צה"ל - ושמענו אותך מתראיין שם'". הוא לא ידע מי מהחברים שהיו איתו במסיבת הנובה שרד, ובחלק מהזמן חשב שיהיה בשבי חמש או עשר שנים.
מתן אנגרסט
מתן אנגרסט חזר כשהוא סובל מכוויות ביד ובכף היד, וכשהזרת שלו מקופלת. הוא סיפר שעבר עינויים קשים: שוביו היכו אותו עד שאיבד הכרה, קיבל מכות חשמל ובמשך שבועיים הוא נקשר בידיים וברגליים לבלון גז. הוא סבל גם מפציעות שנגרמו לו בקרב ב-7 באוקטובר.
במשך חצי שנה הוא הוחזק ביחד עם עמרי מירן, עבר כמה מקומות ושהה במנהרות. הוא שמע את התמרון של צה"ל ואת הפגזות המטוסים ופחד מאוד. הוא סיפר כי כשיצא ראה את כל הבתים הרוסים. הוא הניח תפילין, קרא תהילים או ספר אחר שנתנו לו. הוא ביקש סידור, ולאחר שקיבל אותו מבכיר חמאס התפלל שלוש פעמים ביום. לימד את עצמו ערבית בעזרת החדשות, העסיק את עצמו במשחקי קלפים ושר את השירים של עומר אדם, שלמה ארצי ואייל גולן.
בחצי שנה האחרונה מתן לא נחשף בכלל לטלוויזיה, אבל לפני כן הוא ראה לפעמים דקות בודדות. הוא ידע על המלחמה עם איראן, וסיפר שהמחבלים שמחו כשאיראן שיגרה טילים לישראל. הוא ידע על חיסול נסראללה, אבל לא על מבצע הביפרים. הוא גם ידע מה עלה בגורל חבריו שלחמו לצידו ב-7 באוקטובר.
אלקנה בוחבוט
אלקנה בוחבוט הוחזק במשך כל תקופת השבי רק במנהרות, ורוב הזמן היה כבול בשלשלאות. בחודשים האחרונים הוא עבר התעללויות וסבל מאוד. הוא לא קיבל כמעט אוכל, ולקראת השחרור החלו השובים להאביס אותו כדי שייראה טוב יותר כשישוחרר. בעקבות כך, הוא הגיע לארך כשהוא נפוח וסובל מכאבי בטן קשים.
ביום הנישואים שלו הפציר אלקנה במחבל ששמר עליו שייתן לו להתקלח לכבוד התאריך, ולבסוף השובה שלו הסכים לשחרר אותו לשם כך לכמה דקות.
בר קופרשטיין
בר קופרשטיין סבל מהרעבה והתעללויות, ולא פעם היה בסכנת חיים מיידית. הוא הוחזק בשבי עם מקסים הרקין, שגב כלפון, אלקנה בוחבוט, יוסף חיים אוחנה ואוהד בן עמי. בתקופה האחרונה הוא היה רק עם אלקנה בוחבוט. אימו ג'ולי סיפרה כי "בר היה עוזר של אנשים, יש לו ידיים של זהב. סידר את החשמל, סידר את הבור של הצרכים, סידר להם תעלה למים, עשה להם איזה מקום במנהרה לשבת לבד כשהיה להם קשה. היה לו קל יותר עם כל השטיפות מוח כי הם היו ביחד".
בר קופרשטיין נפגש לראשונה עם משפחתו
היו ימים שלא אכל בכלל, ובכל פעם שקרוב של אחד השובים נהרג או שנהרס לו הבית, הם היו מכים אותו קשות. ג'ולי הוסיפה: "הוא אמר, 'הם הרביצו לי, לא הרגשתי. הגוף שלי היה קפוא'. הוא גם סיפר ש'אני כל הזמן ישנתי, לא נתתי לרעשי רקע להפריע לי'. הוא ממש ישן שעות, זה משהו שהחזיק אותו שפוי. הוא אמר גם שהתרגל לחיות עם קצת אוכל, וכשלא מביאים אוכל הבטן כואבת ואלה רגעים קשים ממש".
הוא ראה טלוויזיה בכל יום למשך 20 דקות, והסתיר את העובדה שהוא לוחם בנח"ל. לשובים סיפר שהוא חובש באמבולנס.
אלון אהל
אלון אהל הוחזק לאורך רוב תקופת השבי באותה מנהרה, עד ש-40 ימים לפני השחרור הועבר במפתיע למנהרה אחרת במרכז הרצועה כדי שישמש מגן אנושי. לאחר שחרורם של אלי שרעבי, אור לוי ואלי-ה כהן הוא נותר לבדו, עד שהופגש עם גיא גלבוע דלאל. אלי שרעבי סיפר על אלון כי "ביום שעזבתי, הוא סירב לעזוב אותי. המחבלים קרעו אותו ממני", ואלי-ה כהן סיפר כי במנהרה אלון היה "מנגן לעצמו בראש, שומע את התווים".
אלון נפצע ב-7 באוקטובר לאחר שברח ממסיבת הנובה, אך הפציעה נתפרה בשבי ברשלנות כשהרסיסים עדיין בגופו. בעקבות כך הוא סובל מכאבים בראשו, ובהמשך יצטרך לעבור ניתוח בעין. הרופאים מאמינים שניתן יהיה לשפר משמעותית את הראייה שלו.
אביתר דוד
אביתר דוד הוחזק במהלך השבי בעיקר עם חברו הטוב גיא גלבוע דלאל - אך גם עם דוד קוניו, נמרוד כהן ואיתן הורן. בחודשיים האחרונים הוא נותר לבדו, אחרי שהופרד מגיא. השניים לא ידעו שהשובים מפרידים ביניהם, וחשבו שהם לוקחים את גיא רק כדי לצלם סרטון שאחריו יחזור.
אביתר עבר בשבי התעללות פיזית ופסיכולוגית, כשעם הזמן התרגל לחוסר במזון, שתייה וגירויים. לאחר פרסום הסרטון שזעזע את המדינה, שבו הוא נראה רזה מאוד וחלש ואולץ לחפור לעצמו קבר, המשיכו השובים להרעיב אותו. אביו אבישי סיפר כי רק לקראת שחרורו סיפקו לו אוכל יותר מבדרך כלל. "הוא קלט שמנסים להאביס אותו, ואכל לאט ובזהירות", אמר.
גיא ואביתר מתאחדים בבית החולים
(צילום: עוז אביטל, לע"מ)
גיא גלבוע דלאל
גיא גלבוע דלאל הוחזק כאמור רוב תקופת השבי יחד עם אביתר דוד. בתקופה האחרונה הם הופרדו, בלי שהבינו שזה מה שקורה, והוא עבר לעיר עזה שם היה עם אלון אהל. הוא סובל מכאבים והשמיעה שלו נפגעה. במשך זמן רב גיא לא ידע מה עלה בגורל אחיו גל שאיתו הגיע למסיבת הנובה, ורק כשיצא מהמנהרה שבה היה עם אביתר הוא הורשה לראות מעט טלוויזיה וגילה שאחיו בחיים.
האח סיפר כי "גיא היה בדיוק באותו מצב פיזי של אביתר שראינו בסרטון הנורא, שלושה חודשים וחצי הרעיבו אותם במכוון, אמרו להם את זה בפירוש, כדי שיהפכו ל'פרזנטורים של עור ועצמות'. אחרי הסרטון התחילו להעמיס עליהם אוכל, כי הם הבינו שטעו בקמפיין הזה. אז המשקל שלו לא הפסיק לעלות ולרדת, כמובן עם כל הנזקים שזה מביא. קשה לו להיות פעיל מאוד, לזוז הרבה, הוא מתרגל לזה. כואבים לו מאוד השרירים, העצמות".
גיא סיפר עוד כי המצב החמיר לאחר שחטופים אחרים ששהו איתו שוחררו. "החברים שלי שחזרו אפילו לא יודעים מה היה אחרי שהם הלכו", הוא אמר למשפחתו. לפני כחודשיים המשפחה קיבלה מהצלב האדום מכתב ממנו, שבו כתב: "מקווה לחזור לפני יום ההולדת של גאיה בדצמבר, אני דואג לאמא, שלא תהיה חרדה".
דוד קוניו
דוד קוניו נחטף עם אשתו שרון ובנותיהם הפעוטות אמה ויולי. חודש וחצי לאחר מכן, במסגרת עסקת החטופים הראשונה, הוא נלקח מהן שלושה ימים לפני ששוחררו - והועבר למקום מסתור אחר. הוא הוחזק בשבי עם נמרוד כהן ואיתן הורן, ובמשך חלק מהתקופה הראשונה גם עם ירדן ביבס - ושהה לצידו לאחר שמחבלי חמאס צילמו את הסרטון שבו הם מבשרים לו שאשתו שירי ובניו כפיר ואריאל אינם בין החיים.
דוד לא נחשף לתקשורת, ורק בשלב מאוחר יחסית גילה שאחיו התאום איתן שרד את הטבח בניר עוז. ירדן סיפר כי השובים הפרידו אותו מדוד בהמשך, ולא הסכימו להם להישאר יחד. למרות זאת, השניים ראו אחד את השני מעת לעת במנהרות וחיזקו זה את זה.
אריאל קוניו
אריאל קוניו נחטף מביתו בניר עוז יחד עם בת זוגו ארבל יהוד, אך הם הופרדו על-ידי הג'יהאד האיסלאמי כבר באותו היום. מאז הוחזקו השניים לבדם, ולא ראו ישראלים אחרים במהלך כל תקופת השבי. רק לאחרונה עודכן אריאל מה עלה בגורל אחיו ובת זוגו, ששוחררה מהשבי בעסקת החטופים הקודמת.
גלי וזיו ברמן
התאומים גלי וזיו ברמן נחטפו יחד משכונת הדור הצעיר בכפר עזה, אך הוחזקו בנפרד. לפי עדויות של חטופים ששוחררו, הם הוחזקו בתנאים קשים מאוד, שכללו עינויים, רעב וחוסר טיפול רפואי. בתקופות מסוימות היו להם קצת יותר אוכל, אך היו גם תקופות של מחסור קשה במזון. חלק מהשובים דיברו איתם בעברית.
עמרי מירן
עמרי מירן עבר 23 מקומות במהלך תקופת השבי, והוחזק גם במנהרות וגם מעל הקרקע, ובין השאר היה כבול באזיקים לכלוב. קצת אחרי החטיפה, ובמשך שלושה שבועות, הוא היה כפות. אחיו בועז אמר כי רק אחרי חמישה חודשים בשבי הוא הועבר ל"שומר נורמלי יחסית", שאמר לו כי אשתו לישי ובנותיהם עלמא ורוני בחיים.
עמרי סיפר שבתקופה הראשונה הם היו חמישה חטופים בכלוב של 1.80 על 1.60 מטר, כפופים ובלי יכולת לעמוד. לאט לאט התחילו להוציא משם חטופים עד שהוא נשאר שם עם עוד חטוף אחד. הוא סיפר כי המחבלים היו שמים את את הקלצ'ניקובים ליד החטופים, ועברה בראשו המחשבה להשתמש בנשק ולנסות לברוח, אבל הוא ידע שזה לא יעזור לו והוא לא יצליח להימלט. לעתים הצליח להאזין לתקשורת הערבית.
אחיו של עמרי, נדב, סיפר כי "לפעמים הוא בישל לשובים שלו אוכל והם אהבו את הבישול שלו. הוא ספר כל יום, לא רשם, ספר בראש. הוא ידע בדיוק מה התאריך ובאיזה יום פחות או יותר הוא נמצא. הוא ידע כמה ימים בדיוק הוא בשבי. הוא היה מעביר את רוב היום במשחקי קלפים עם השובים שלו".
נמרוד כהן
נמרוד כהן הוחזק בשבי עם האחים יאיר ואיתן הורן, דוד קוניו ושגיא דקל-חן. מאז חודש מרץ נמרוד קיבל פחות אוכל. כשנמרוד חזר העידו קרובי משפחתו שהוא רזה וחלש, וניכר שלא ראה שמש במשך תקופה ארוכה. האב יהודה אמר כי "למזלו של נמרוד הוא היה בקבוצה. הם היו חמישה עד סוף פברואר, ואחרי ששגיא ויאיר השתחררו הם נותרו שלושה. הוא לא ממש נחשף לתקשורת בשבי, וידע רק בערך, משמועות, מה קרה בשנתיים האחרונות. היה שבוע באוגוסט, בזמן האולימפיאדה, שבו נתנו להם לצפות בטלוויזיה".
אחיו סיפר בשיחה עם "הארץ" כי "נמרוד הוחזק בכלוב, חדר עם סורגים, זמן רב, שנה וחצי ויותר. הוא עבר חקירות, נקשר, בשלב מסוים כיסו לו את העיניים. התייחסו אליו רע יותר כי הוא חייל. במשך שנתיים שמענו עדויות משורדי שבי שסיפרו מה הוא חווה. הוא אישר לנו הכל. הם גם הורעבו. כשישראל עצרה את הסיוע לא הגיע אליהם אוכל. הם היו רזים יותר ממה שהם עכשיו".
האב יהודה סיפר כי להבדיל מחטופים אחרים, חמאס לא שיחרר תיעוד של נמרוד מהשבי, אף שהוא צילם כמה סרטונים בהשתתפותו. "בזמן החטיפה הוא קיבל סטירות ומכות עם ברזל, אבל התחברו אליו", אמר האב. "חשבו בהתחלה שהוא בדואי. הם קראו לו 'מג'די', זה כינוי שהיה לו עוד מהימים בחוג סיירות. הוא סיפר שהם רצו לקרוא לו 'מוחמד', אבל הוא ביקש שיקראו לו 'מג'די'. כמו חטופים אחרים, גם הוא למד בשבי ערבית".
איתן הורן
איתן הורן סיפר למשפחתו שבתחילה הוחזק בדירה, אך די מהר הורד למנהרות ושם המצב החל להידרדר והוא ירד כ-60 קילו ממשקל גופו. לעיתים יכול היה לשתות מים מלוחים בלבד, והתקשה לנשום. עד פברואר היה יחד עם אחיו יאיר, אך עם שחרורו בפברואר הם הופרדו - וחמאס דאג לתעד ולהפיץ את הפרידה שלהם.
אחיו, יאיר, סיפר כי פעם אחת הופצץ מקום סמוך אל המנהרה שבה היו, והם היו צריכים לברוח במהירות - מחשש לקריסתה ולגזים רעילים. יאיר אמר שאיתן התקשה לרוץ, והוא משך אותו מהזרוע כדי להצילו. איתן, שסובל ממחלה הידרדניטיס סופורטיבה שבגינה אף אושפז בעבר, סבל בשבי לא פעם מחום גבוה ומפצעים מוגלתיים שאותם ניקז בעצמו.
איתן מור
איתן מור סיפר לראש הממשלה בנימין נתניהו כי במהלך שהותו בשבי ניהל איתו שיחות עז א-דין אל-חדאד, ראש הזרוע הצבאית של חמאס. לדבריו, אל-חדאד אמר לו: "אם יהיה מישהו שייצא ראשון - זה אתה. ממילא אבא שלך לא יוצא להפגנות, אז נחזיר אותך ראשון".
להוריו אמר איתן כבר במפגש הראשון: "השווצתי בשבי בחינוך הטוב של ההורים שלי, הרבה פעמים שם היה צריך להיות חכם - ולא צודק". אביו צביקה אמר כי במהלך השנתיים בשבי היו לאיתן "הזדמנויות רבות של סכנת חיים ממשית".
שגב כלפון
שגב כלפון צפה במהלך השבי ב"טקס" השחרור שחמאס ערך לשורד השבי אוהד בן עמי בפברואר האחרון, והבטיח לעצמו כי אם יגיע למעמד הזה הוא יצעק "שמע ישראל". הוא הוסיף גם כי הוא צם בשני ימי הכיפור בשבי, וציין כי האמונה חיזקה אותו. אושר, דודו, העיד כי מצבו הפיזית של שגב היה טוב יחסית לחטופים אחרים.
ביולי האחרון סיפרה אמו של שגב, גלית, פרטים שסיפר לה בן עמי: "הוא אמר שהמצב של שגב קשה מאוד. הוא סיפר ששגב ראה בו אבא - והוא ממש אחז לו את היד בלילה. הקבוצה של שגב הוחזקה בתנאים הכי קשים בעזה".
מקסים הרקין
מקסים הרקין, שחזר רזה וחיוור מהשבי, הצליח להסתיר משוביו את העובדה שהוא קצין בצה"ל - אחרי שלפני שנחטף הצליח להיפטר מהטלפון ומהחוגר שלו. לדברי משפחתו, הוא הוחזק ב"תנאים בלתי אנושיים והראה כמה עוצמות פיזיות ונפשיות יש בו".
הרקין סיפר כי במהלך השבי ראה מדי פעם את ההפגנות בישראל. "בכל פעם שהיינו מצליחים לראות משהו היינו בהלם מכל ההפגנות ומכל מה שקורה בארץ. זה רגע שאתה מבין שאתה חשוב, שאף אחד לא שוכח אותך, שנלחמים עבורך וזה לא ייגמר עד שלא נחזור", אמר והוסיף כי האמין שישוחרר: "הייתה לי תחושה פנימית כזאת, אתה מסתכל מה קורה ואתה מבין שאין אופציה לא לחזור".
רום ברסלבסקי במפגש ראשון עם נציגי צה"ל
(צילום: דובר צה"ל)
רום ברסלבסקי
רום ברסלבסקי שהוחזק בשבי הג'יהאד האיסלאמי סיפר כי השובים ניסו לאסלם אותו, והוא סירב. לדבריו, "הם כל הזמן הסבירו לי 'אנחנו המוסלמים', 'אנחנו הערבים', 'אנחנו הדין הנכון', 'אנחנו מוחמד'. הדבר היחיד שנתן לי כוח שם זה הידיעה שכל מי שמסביבי הוא לא יהודי, ובעצם זה שאני יושב שם זה בגלל שאני יהודי".
תמי, אימו, אמרה כי רום הוחזק לבדו במשך שנתיים, מחוץ למנהרות - בחלק מהזמן גם עם גופות של חטופים חללים. כששב לארץ, הוא דיווח על החללים שראה לרשויות. לדברי האם, השובים של רום הראו לו את כיכר החטופים ואמרו לו שאין תמונות שלו כחלק מהטרור הפסיכולוגי שנועד לשבור את רוחו: "סיפרו לו שאף אחד לא מדבר עליו, שאנחנו שבורים ואין לנו כוח לקום ולהפגין".
האם תיארה גם כיצד בשלב של רעב כבד, ואחרי שרזה מאוד, רום הצליח להשתחרר מהאזיקים, לקח בגדים של מחבלים, הדליק אותם בשירותים - והניח סיר פסטה עם מים על המדורה. בעקבות זאת פרצה שריפה שנראתה על-ידי המון עזתי, שהחל לדפוק על החלונות ולצעוק. רום הסתתר מתחת למיטה, עשרות פרצו פנימה, וכשראו את האזיקים הבינו שבבית מוחזק חטוף. "הוא אמר 'שמע ישראל' שוב ושוב, ביקש מאלוהים שלא ימות בלינץ', ופתאום שמע צרור מפתחות - השובה שלו חזר בדיוק באותו רגע", סיפרה האם. לפני שחרורו המחבלים האביסו אותו, ולכן הוא סובל מתנודות ברמת הסוכר.
מתן צנגאוקר
מתן צנגאוקר הוחזק בשבי עם עידן אלכסנדר, עד שהאחרון שוחרר בחודש מאי. עינב, אימו של מתן, סיפרה שעידן אמר לה כי בחודשים שלפני כן מתן הפסיק לאכול ולדבר, וסבל מכאבי בטן עזים. הוא שהה לצד עידן גם בהפצצה שגרמה להקרסת המנהרה שבה שהו, והשניים נאלצו לחפור את דרכם החוצה יחד עם שוביהם רגע לפני שנחנקו.
לאורך תקופת השבי מתן הועבר ממקום למקום פעמים רבות, גם בין מנהרות, מסגדים ואוהלי עקורים. פעם אחת, המחבלים העבירו אותו ואת עידן בשוק סואן כשהוא רעול פנים, וחלקם מחופשים לנשים.
לפי פרסומים, מתן מצא במהלך תקופת השבי ספר תהילים שהיה שייך ככל הנראה לאחד מהלוחמים שפעלו באזור. הוא שמר על הספר במשך חודשים ארוכים והתפלל ממנו.
