במתקפות שמתוארות כעמוקות ביותר בשטח פקיסטן מאז המלחמה הכוללת האחרונה מול הודו לפני יותר מ-50 שנה, הצבא ההודי הפציץ שלשום (יום ג') את מה שתיאר כ"מחנות טרור" – כנקמה על הפיגוע הרצחני בחודש שעבר בחלק ההודי של קשמיר, חבל ארץ באזור ההימלאיה שהמחלוקת על השליטה בו הביאה לשלל עימותים בין דלהי לאיסלאמבאד מאז צאתן לעצמאות.
תיעוד מאחת התקיפות של הודו בפקיסטן, אמש
לפחות 46 בני אדם נהרגו בתקיפות אמש ובחילופי האש שפרצו מאז, פקיסטן מאיימת כעת בנקמה משלה – ובעולם חוששים מהסלמה דרמטית שעלולה אף לגלוש לעימות גרעיני בין שתי המדינות שמחזיקות שתיהן בארסנל משמעותי של פצצות אטום. להלן מדריך לדרמה בתת-היבשת ההודית.
מה הותקף, ולמה?
צבא הודו הודיע שלשום כי הפציץ תשע "תשתיות טרור" בחלק הפקיסטני של קשמיר וגם בתוך הגבול הבינלאומי המוכר של פקיסטן, בתגובה לפיגוע ב-22 באפריל בעיירת הנופש הפופולרית פהלגם – בחלק ההודי של קשמיר – פיגוע שבו נרצחו 26 בני אדם, רובם המוחלט תיירי פנים-הודים. לפי עדויות מהפיגוע, המחבלים ביקשו מהקורבנות להציג בפניהם תעודות, שאלו אותם מי מהם מוסלמי, ואז רצחו את מי שאיננו. כל הנרצחים היו גברים, ואישה אחת העידה בשיחת טלפון בהולה לערוץ טלוויזיה הודי: "ירו לבעלי בראש".
הפיגוע, הקשה ביותר נגד אזרחים במדינה מאז פיגועי מומבאי ב-2008, עורר זעם אדיר בהודו – שהאשימה את פקיסטן בסיוע למחבלים שביצעו אותו, טענה שפקיסטן מכחישה. הודו גם טענה ששניים ממבצעי הפיגוע הם אזרחי פקיסטן, ושלשום מימשה את איומי הנקמה שלה עם ההכרזה על מבצע "סינדור" – מילה בהינדית המתארת את אבקת הוורמיליון, אבקה אדומה בוהקת שנשים הודיות נוהגות לשים על מצחן ושיערן אם ראו את בעליהן נהרגים לנגד עיניהן.
מבצע התקיפות נמשך לפי הדיווחים 25 דקות, בין 1:05 ל-1:30 בלילה (שעון מקומי), וצבא הודו מסר בסיומו: "הצדק נעשה". לדבריו הוא תקף עם מטוסים וטילים באופן "מדויק" מחנות טרור ובסיסים שקשורים לשני ארגוני טרור איסלאמיסטיים הפועלים בפקיסטן, ג'ייש א-מוחמד ולשקאר א-טייבה. הוא תיאר את התקיפות כ"פעולת מנע", כיוון שלדבריו באותם אתרים נערכו מחבלים למתקפות נוספות נגד הודו.
התקיפות הפעם היו כאמור עמוקות יותר ביחס לסבבי לחימה קודמים, וכללו גם יעדים במחוז פונג'אב – המחוז הצפוף ביותר בפקיסטן, עם 127 מיליון בני אדם שחיים בו. זו הייתה הנקודה העמוקה ביותר שבה הודו תוקפת מאז המלחמה הכוללת האחרונה מול פקיסטן, ב-1971. פקיסטן דיווחה מצדה על תקיפות נגד שישה מוקדים, ולדבריה 31 בני אדם, בהם כמה ילדים, נהרגו בהן, ועוד 57 נפצעו. לטענתה ההרוגים הם אזרחים, אך בהודו דיווחו על לפחות 12 "מחבלים" שחוסלו.
כיצד הגיבה פקיסטן?
כבר שלשום דווח על חילופי אש כבדים של ארטילריה בקו הגבול בין פקיסטן להודו בקשמיר, ולפי הרשויות בהודו לפחות 15 בני אדם נהרגו מתקיפות התגובה הפקיסטניות. צבא פקיסטן טען כי הפיל גם חמישה מטוסי קרב הודיים, בהם שלושה מטוסי ראפאל צרפתיים, אך הודו לא אישרה את הטענות הללו, והשגרירות שלה בסין אף טענה שמדובר ב"דיס-אינפורמציה". עם זאת, גורמים מקומיים בקשמיר ההודית אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס ששלושה מטוסי קרב אכן התרסקו באזורים שונים בהימלאיה, ולדבריהם הטייסים שלהם פונו לבתי חולים.
פקיסטן מכחישה שארגוני טרור מפעילים בשטחה "מחנות טרור", וטוענת שכל האתרים שהודו הפציצה בשטחה אינם יעדים צבאיים. היא הגדירה את התקיפות כ"אקט של מלחמה", האשימה שהודו "הציתה תבערה אזורית" – ומאיימת כעת בנקמה משלה, לדבריה בשל הפגיעה בריבונותה ובשל הרג "אזרחים חפים מפשע". התגובה, היא הבטיחה, תהיה "בזמן, במקום ובאופי" שיתאים לה ולא להודו.
על מה הסכסוך?
במוקד הסכסוך עומדת כאמור השליטה על חבל קשמיר, שמוחלק כיום בין הודו, פקיסטן וגם סין. המאבק עליו החל מיד עם צאתן של הודו ופקיסטן לעצמאות מהשלטון הבריטי ב-1947. באותה שנה פרצה המלחמה הראשונה ביניהן בעקבות רצונו של השליט המקומי בקשמיר לעבור לשליטתה של הודו, על רקע פלישה של חמושים מפקיסטן. בסיומה של המלחמה ההיא חולק השטח בין שתי המדינות, כשפקיסטן שולטת בשטח קטן יותר בצפון-מערב החבל. הגבול בחבל מוכר בכינוי "קו השליטה" (Line of Control).
העימות סביב קשמיר הוביל גם למלחמה גדולה נוספת ב-1965, ולעימות מוגבל יותר ב-1999. המלחמה הגדולה האחרונה בין הודו לפקיסטן, ב-1971, פרצה מסיבה אחרת: הודו התערבה אז בסכסוך במזרח פקיסטן, בעימות שהוביל בסופו של דבר להפיכת האזור הזה למדינה העצמאית בנגלדש.
קשמיר הוא חבל שרוב תושביו מוסלמים, ובחלק שנמצא בשליטתה מתמודדת הודו עם מרידה איסלאמית מאז 1989. עשרות אלפי בני אדם – אזרחים, מורדים וחיילים מכוחותיה של ממשלת הודו – נהרגו בסכסוך הזה. הודו מתעקשת שפעילות הארגונים החמושים שם היא טרור במימון פקיסטני, טענה שפקיסטן דוחה כאמור. רבים מתושבי קשמיר ההודית מזדהים עם הארגונים המזוינים, רואים במעשיהם מאבק לגיטימי לחופש – ותומכים באיחוד קשמיר, בין שתחת שלטון פקיסטני ובין שכמדינה עצמאית.
בשנת 2019, בצעד היסטורי, שללה הודו את המעמד האוטונומי המיוחד של קשמיר ההודית וחילקה את מדינת המחוז קשמיר לשתי טריטוריות מנהליות פדרליות – ג'אמו וקשמיר מחד ולדאק מאידך. הצעד הזה אפשר לרשויות ההודיות להעניק זכויות לתושבים שבאו מחוץ לחבל ולאפשר להם לקבל משרות ולקנות אדמות שם, והוא הוביל להידרדרות נוספת ביחסים עם פקיסטן.
ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, ואנשי מפלגתו ההינדית-לאומנית BJP, הבטיחו כי שלילת המעמד האוטונומי של החבל תביא לו שגשוג כלכלי, ובשנים האחרונות האזור אכן חווה פריחה בענף התיירות בעקבות התמעטות פיגועי הטרור שם. הפיגוע בחודש שעבר נתפס לפיכך כמכה פוליטית עבור מודי, שהאשים כי מטרתו הייתה לפגוע בפריחה הכלכלית של האזור ו"להשמיד אותו מחדש".
ארגון הטרור שקיבל אחריות על הפיגוע בחודש שעבר, ארגון קטן ולא מוכר בשם "ההתנגדות של קשמיר", מחה בהודעתו על כך שיותר מ-85 אלף "אנשים מבחוץ" השתקעו לדבריו בחבל, תוך שהם משנים את המאזן הדמוגרפי שם. באותו ארגון הכחישו בהמשך שאנשיו ביצעו את הפיגוע, וטענו כי ההודעה המקורית פורסמה באתרו בעקבות מתקפת סייבר. כך או כך, הודו טענה שהארגון הוא שלוחה של לשקאר א-טייבה, אותו ארגון טרור הפועל בפקיסטן ושלפי דלהי יעדים שלו הותקפו אמש.
מה הסיכוי שתפרוץ מלחמה?
העימות כעת נתפס כחריף ביותר בין שתי המדינות מזה כשני עשורים, אבל גם בעשור האחרון נרשמו סבבים של הסלמה – ב-2016 וב-2019, גם כן אחרי פיגועים שהתחוללו בקשמיר. אותם סבבים לא הסלימו לכדי מלחמה, ובעולם מקווים שכך יהיה גם כעת.
אולם בשני הסבבים הקודמים התקיפות של הודו היו מצומצמות יותר: ב-2016, אחרי ש-19 חיילים הודים נהרגו במתקפה בקשמיר, היא שיגרה "מתקפות כירורגיות" באזור הגבול, וב-2019, אחרי מתקפה שבה נהרגו 44 שוטרים, היא תקפה בפקיסטן עצמה, אבל לא בעומק המדינה כמו כעת – ויעד אחד בלבד. באותו עימות הפילה פקיסטן מטוס קרב הודי ושבתה את הטייס שלו, אך שחררה אותו בהמשך כחלק מהמאמצים להביא לסיום ההסלמה.
6 צפייה בגלריה
משוריינים של צבא פקיסטן מובלים באזור לאהור, בצל המתיחות האדירה
(צילום: REUTERS/Stringer)
העובדה שהתקפות ההודיות כעת היו נרחבות יותר, וההרס מהן תועד היטב בשעות שחלפו, תקשה לפי פרשנים על פקיסטן להימנע מתגובה חריפה משלה. סרינאת רגהאבן, היסטוריון מדלהי, אמר ל-BBC כי נראה שהמטרה בתקיפות הנרחבות יותר של הודו הייתה להחזיר את ההרתעה, אחרי שלדבריו בממשלה ההודית הגיעו למסקנה שההרתעה שהושגה לכאורה בתקיפה הקודמת ב-2019 נשחקה. "המשמעות היא שהודו מחקה את הדוקטרינה של ישראל ולפיה שמירה על הרתעה דורשת תקיפות חוזרות מעת לעת", הוא אמר, אך הזהיר כי באופן שבו פעלה העניקה הודו לפקיסטן "תמריץ" להגיב, וכי ההסלמה עלולה לצאת במהירות מידי שליטה.
שר ההגנה הפקיסטני, חוואג'ה אסיף, אמר אמש ל-CNN כי ארצו ערוכה לאפשרות של "מלחמה כוללת", אך הדגיש כי היא "מנסה" להימנע מתרחיש שכזה. הוא האשים כי כיוון שהתקיפות של הודו בוצעו גם מעבר לגבול הבינלאומי שעליו אין מחלוקת, מדובר ב"הפרה בוטה". הוא תיאר זאת כ"הזמנה לסכסוך שעלול להפוך למשהו גדול הרבה יותר, ומסוכן הרבה יותר עבור האזור".
ניכר שגם הודו מקווה להימנע ממלחמה, ובהודעתה על התקיפות היא הדגישה כי הן לא נועדו להביא לעימות מול צבא פקיסטן. "התקיפות שלנו ממוקדות, מדודות ולא-הסלמתיות באופיין. שום מתקנים צבאיים פקיסטניים לא הותקפו. הודו הפגינה איפוק ניכר", מסר משרד החוץ בדלהי.
6 צפייה בגלריה
מטוסי קרב הופלו? שרידי מתכת שהתרסקו בחלק ההודי של קשמיר
(צילום: Tauseef MUSTAFA / AFP)
הסיכון למלחמה מחריף גם בשל הזעם בפקיסטן על צעדי הענישה שהודו נקטה נגדה אחרי הפיגוע בקשמיר, כשעוד לפני התקיפות שלשום היא השעתה את יישום אמנת מי האינדוס בין המדינות, אמנה שנחמה עוד ב-1960 ושרדה את המלחמות שפרצו מאז. האמנה הזו מסדירה את חלוקת מי הנהרות הזורמים בין שתי המדינות, מים שקריטיים במיוחד עבור ענף החקלאות בפקיסטן – וזו איימה כי ניסיון מצד הודו לשבש את זרם המים אליה ייחשב מבחינתה לאקט של מלחמה.
מה הסיכוי לשימוש בנשק גרעיני?
הן הודו והן פקיסטן מחזיקות בארסנל משמעותי של נשק גרעיני. לפי ההערכות כל אחת מהן מחזיקה כ-170 ראשי קרב גרעיניים. להודו יש מדיניות שבמסגרתה היא מבטיחה לא להשתמש ראשונה בנשק גרעיני, וגם שר ההגנה הפקיסטני אסיף הבהיר לאחרונה כי ארצו תשתמש בנשק הגרעיני שלה רק אם יהיה "איום ישיר על קיומנו".
ועדיין, הודו ופקיסטן לא ניהלו עד היום מלחמה כוללת מאז ששתיהן השיגו נשק גרעיני – מלבד העימות הצבאי ב-1999 שהיה מוגבל בהיקפו. בפקיסטן גם נשמעו לאחרונה איומים בשימוש בנשק גרעיני, וכך למשל שר הרכבות חניף עבאסי אמר, בצל המתיחות שהחלה אחרי הפיגוע בקשמיר, כי לארצו יש יותר מ-130 טילים גרעיניים שלדבריו "לא נשמרים כמודלים". הוא הוסיף שאותם טילים מכוונים אך ורק לעבר הודו: "הטילים הבליסטיים הללו מכוונים אליכם", איים.
מה ההנחיות לישראלים בהודו?
בעקבות מתיחות השיא, פרסם אמש משרד החוץ "חידוד" להנחיות לישראלים שמבקרים בחבל קשמיר – אבל לא עבור אלו שנמצאים באזורים אחרים בהודו. "נוכח המתיחות הנוכחית בין הודו לפקסיטן משרד החוץ מבקש להפנות את תשומת לב הציבור לאזהרת המסע הקיימת ביחס לחבל קשמיר, הקוראת להימנע מכל ביקור/שהייה בחבל, למעט מחוז לדאק. משרד החוץ קורא למי שנמצא כרגע בחבל קשמיר לצאת ממנו לאלתר ולהישמע להוראות כוחות הביטחון המקומיים", נמסר.
איתמר אייכנר השתתף בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 20:48, 07.05.25
