בפרקליטות הצבאית טענו שאין דרך למצוא את האדם שהדליף את סרטון הלוחמים מפרשת ההתעללות בשדה תימן, משום שרבים כל כך נחשפו לתיעוד, והעתירה לבג"ץ שדרשה לפתוח בחקירה לא נענתה - עד עכשיו. בשבוע שעבר העביר השב"כ לצה"ל מידע חדש שהפך את התמונה. המידע הזה היווה למעשה את האינדיקציה הראשונית לזהות את המדליף, והיועמ"שית אישרה לפתוח בחקירה.
1 צפייה בגלריה
כ"ץ, תומר ירושלמי וזמיר
(צילום: דובר צה"ל, אריאל חרמוני/משרד הביטחון, מאיר אבן חיים, שלו שלום)
קצין מהפרקליטות הצבאית, המקורב לפצ"רית, הגיע לביצוע בדיקת פוליגרף שגרתית בשב"כ כחלק מהסיווג הביטחוני לתפקיד בו הוא נושא. תוצאות הבדיקה העלו את האינדיקציה שהועברה כאמור לצה"ל ולרמטכ"ל, ומהם למשטרה וליועמ"שית. מממצאיה הראשוניים של החקירה, כפי שפורסמו אתמול בגל"צ, עולה כי לא מדובר בהדלפה פרטיזנית של קצין בודד - אלא במהלך ממוסד שהיו שותפים לו רבים, ולפי החשד גם הפצ"רית עצמה.
המשטרה כבר אספה מדיה דיגיטליים כמו מכשירי סלולר ומחשבים לטובת החקירה. בין היתר, נבדק החשד כי קצינים בפרקליטות הצבאית המעורבים בהדלפה היו מעורבים גם בתגובה שניתנה לבג"ץ לפיה אין דרך לחקור את זהותו של המדליף. ככל שיימצא שכך הדבר, הקצינים עלולים להיות מואשמים בעבירות של הפרת אמונים, מרמה והגשת תצהיר שקר.
החשד הנחקר בינתיים הוא לפי סעיף 117 לחוק העונשין: "עובד ציבור שמסר, ללא סמכות כדין, ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, דינו מאסר שלוש שנים". הראיות שייתפסו במסגרת מאמצי החקירה ויועברו לבחינת היועמ"שית והפרקליטות יבחנו בשאלת מעורבותה של הפצ"רית - והאם ההדלפה הייתה ממוסדת ופורמלית. כלומר, האם זו למעשה פעולה סמכות, והאם היא התבצעה "כדין".
חשוב להדגיש כי העברת חומר ראיות בצורה ממוסדת לעיתונאי או לתקשורת היא דבר המתקיים מדי פעם. רק לאחרונה, עם הגשת כתבי האישום בפרשת הצתת הפחים בסמוך למעון ראש הממשלה בירושלים, הופץ גם סרטון ההצתה. הסרטון מהווה חלק משמעותי מהראיות בתיק - והועבר כדין על ידי המשטרה. כבר בשנת 1997 הזהיר בית המשפט העליון מהדלפת חומרי חקירה, כשכתב על "הסיכון של יצירת דעת קהל עוינת נגד נאשמים שדינם נחרץ על ידי בית המשפט".
פשיטת מצ"ח על שדה תימן
פרשת ההתעללות בשדה תימן התפוצצה לאחר פשיטה של המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) על הבסיס ב-29 ביולי 2024. שמונה חיילי מילואים עוכבו אז לחקירה, לאחר שצה"ל קיבל דוחות מארגוני זכויות אדם זרים שהעלו טענות להתעללות בעצורים. תיעוד בלשי מצ"ח רעולי פנים בבסיס, שפורסם זמן קצר לאחר מכן, ליבה את המחאה, שגלשה לפריצה לבסיס נוסף - בית ליד - שם התקיימו עימותים קשים עם מפגינים, חלקם רעולי פנים חמושים.
הפשיטה הציתה מהומה רבתי: חיילים ואזרחים פרצו לבסיסים, התעמתו עם שוטרי מצ"ח - ובהמשך הגיעו למקום חברי כנסת ושרים מהימין, ובהם ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) וסגן השר אלמוג כהן (עוצמה יהודית). כלי תקשורת שהגיעו לסקר - בהם גם כתבת ynet ו"ידיעות אחרונות" אילנה קוריאל - הותקפו, וצוותי צילום נזקקו לחילוץ.
הרמטכ"ל דאז, הרצי הלוי, גינה בחריפות את הפריצה וכינה אותה "התנהגות חמורה ומנוגדת לחוק". גם שר הביטחון יואב גלנט דאז וראש הממשלה בנימין נתניהו קראו להרגעת הרוחות. למרות זאת, האירוע הפך לסמל פוליטי של מאבק בין הדרג הצבאי-משפטי לבין גורמים בימין שתמכו בחיילים.
הסערה הגיעה גם לישיבת הממשלה ביום שלאחר הפריצה. במהלך הישיבה התפתח עימות חריג בין שרים, לאחר שנתניהו אמר כי "לא פורצים לבסיסי צה"ל, אבל גם לא נוקטים באכיפה בררנית ומאפשרים לחסום את קפלן".
