בכירים במערכת המשפטית ומומחים למשפט חוקתי אמרו בצהריים (ראשון) ל-ynet כי הצו על התנאי שהוציא הבוקר בג"ץ נגד הממשלה הוא "קריאת השכמה" בעניין גיוס החרדים. בצו הורה בית המשפט לנמק למה לא מוציאים צווי גיוס נוספים למלש"בים חרדים - בהיקף המתאים לצורכי הצבא, ומדוע לא מפעילים סנקציות אישיות אפקטיביות כלפי מי שהוצאו להם צווי גיוס - ולא מתייצבים.
הדיון בוועדת החוץ והביטחון על גיוס החרדים, היום
(צילום: ערוץ כנסת )
לפי אותם גורמים, בג"ץ מעביר לממשלה מסר שלפיו "אנחנו נתחיל לנהל את האירוע". עוד אמרו: "הממשלה מגבירה את הנטל על המשרתים, מגייסת חיילים ללא ניסיון מספיק לפעילות מבצעית ומצד שני לא עושה דבר לגיוס בני ישיבות. אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא התעלמות הממשלה מפניית היועמ"שית, שביקשה לערוך דיון מסכם על הרחבת הסנקציות שהוכנו נגד משתמטים והמשך מתן ההטבות להם".
הצו הוצא על-ידי השופטים נעם סולברג, דפנה ברק-ארז ודוד מינץ שדנים בעתירות. המדינה תתבקש לנמק עד 24 ביוני.
לעניין הגיוס התייחס הבוקר גם יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין, שאמר במהלך דיון בוועדה: "התחושה שלי היא שעוד ישיבה או שתיים, עוד שבוע או שבועיים, אנחנו שם. לאחר מכן צוות הוועדה יחל לגבש טיוטה על סמך מה שנאמר פה בדיונים". עם זאת, סייג: "לא יכול ולא מוכן להתחייב על תאריך".
המשנה למנכ"ל משרד הביטחון קובי בליטשטיין אמר בדיון כי לעמדת משרד הביטחון, "מטרת הצעת החוק היא להגיע להסכמה עם הרבנים והנהגת החרדים". ח"כ מירב כהן (יש עתיד) התרעמה: "בלתי נתפס שחסרים חיילים ומחכים להסכמת הרבנים".
בליטשטיין טען כי "לגבי האכיפה, מטרת החוק הזה היא להגיע לסוג של הסכמה, עם הרבנים וההנהגה החרדית, ששלוחיהם נמצאים פה בכנסת. בהינתן והחוק הזה יעבור בכנסת הנוכחית אני מניח שהוא יבנה מרוב שגם לחרדים יש ייצוג ברוב הזה". לדבריו, "סוגיית האכיפה היא ברורה בחוק היום, שכל מי שעריק יש נגדו צעדים משמעתיים. זה לא שאין היום סנקציה לצבא, פשוט לא משתמשים בה. למה לא משתמשים בה ב-20 השנים האחרונות? כמו בהרבה תחומים אחרים שלא אוכפים". כמו כן, טען בליטשטיין כי "ב-2025 אנחנו רואים עליה דרסטית בכמות המעוכבים בנתב"ג".
הוא הוסיף באשר לנושא יעדי הגיוס כי "היעדים כוללים בתוכם שירות לאומי ביטחוני בגופים ביטחוניים". במענה לשאלת היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור, השיב בליטשטיין כי היעדים הם ממחזור הגיוס אבל המילוי הוא מ"הבריכה", כלומר מפוטנציאל הגיוס הכללי. על כך אמרה עו"ד פרנקל שור כי צריכה להיות קורלציה בין הדברים, וכי אם היעדים הם מתוך מחזור הגיוס אז כך גם על המילוי, בעוד שאם רוצים למלא את היעדים מכלל פוטנציאל הגיוס, אזי היעדים צריכים לעלות בהתאם. היא הזכירה שלסוגיה יש השלכות על הארכת שירות החובה ועל משרתי המילואים.
בכיר ביהדות התורה אמר ל-ynet בתגובה להחלטת בג"ץ: "בג"ץ דוחף בכוח להתנגשות מיותרת בין הציבור החרדי לשלטון. במקום לנהוג באחריות ולחפש פתרונות מאחדים – הוא בוחר לכפות, להתגרות ולהסלים. זו לא דאגה לשוויון, אלא כפייה כוחנית שמסכנת את המרקם החברתי העדין. בג”ץ מתעקש להבעיר את השטח ולדרדר את היחסים בין חלקי העם".
ביוני שעבר, קבע בג"ץ פה אחד כי המדינה מחויבת לגייס את תלמידי הישיבות לצבא - בהיעדר מסגרת חוקית שמאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי. גם מאז, לא גיבשה הקואליציה חוק גיוס - והדיונים שנערכים על החוק בוועדת החוץ והביטחון תקועים לעת עתה, אף שהיו"ר יולי אדלשטיין הבטיח כי בקרוב יחלו בכתיבת הטיוטה.
