ספרה החדש של קמלה האריס, "107 ימים", יוצא היום (ג') לאור בארצות הברית ובו כותבת סגנית הנשיא לשעבר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לחתור תחת הנשיא הקודם ג'ו ביידן, במהלך המלחמה בעזה, בתקווה שהנשיא המכהן דונלד טראמפ יחזור לבית הלבן ויבטיח את הישרדותו הפוליטית בישראל. "נאמנותו של ביידן לישראל נדחתה על-ידי ראש הממשלה", כתבה. "נתניהו רצה את הבחור שיסכים לכל הצעה קיצונית שלו לעתיד תושבי עזה. הוא רצה את טראמפ במושב מולו. לא את ג'ו, לא אותי".
האריס מתארת את הפגישה המתוחה עם נתניהו ביולי 2024, שבה התנגדה בתוקף להכחשתו את המשבר ההומניטרי בעזה. לדבריה, "המבט המנוכר של נתניהו והתנהגותו המנותקת הבהירו לי שהוא מנסה למשוך זמן". היא מציינת כי ישראל ניהלה מלחמה "לא פרודוקטיבית", ומוסיפה שביידן נראה "לא מספק וכפוי" כשעסק בסבל הפלסטיני, וכי תחושותיו החמות כלפי ישראל הגבילו אותו. "התחננתי בפני ג'ו, כשדיבר בפומבי בנושא הזה, להרחיב את אותה אהדה שגילה לסבלם של האוקראינים לסבלם של אזרחים עזתיים חפים מפשע", כתבה. "אבל הוא לא היה מסוגל לעשות זאת: בעוד שיכל לומר בלהט 'אני ציוני', דבריו על פלסטינים חפים מפשע נשמעו כלא מספקים ומאולצים".
"סבל ישראלי ופלסטיני"
בספר, היא מתארת כיצד עוזריו של ביידן נזפו בה לאחר נאום שנשאה במרץ 2024 באלבמה, שבו קראה להפסקת אש מיידית בעזה והגדירה את המצב בה כ"משבר הומניטרי". הנאום הפך ויראלי וגרם לזעם בבית הלבן, לדבריה בגלל שהיא הצליחה להציג את המצב בצורה "ברורה ונהירה".
האריס כותבת גם על המפגינים הפרו-פלסטינים שהגיעו לאירועי הבחירות שלה, וקראו סיסמאות שמאשימות אותה בתמיכה ב"רצח עם" והודיעו שיסרבו להצביע עבורה. "האיום למנוע את הצבעתם נגע בי", כתבה. "זה הרגיש פזיז. או טראמפ או אני ניבחר. הנושא לא היה בינארי, אבל תוצאת הבחירות הייתה בהחלט בינארית. למה הם לא מחו בעצרות של טראמפ?". היא מציינת כי הפסידה את מדינת מישיגן, שבה קהילה ערבית אמריקנית גדולה, בפער של כמעט שני אחוזים.
3 צפייה בגלריה
האריס: "מעט אנשים מוכנים להחזיק שני נרטיבים טרגיים בו-זמנית"
(צילום: Saul Loeb, Reuters)
לדבריה, "המלחמה בעזה אינה נושא בינארי, אך לעתים קרובות מדי השיח עליה כן. רציתי להכיר במורכבות, בניואנסים ובהיסטוריה של האזור, אך נראה שמעט מאוד אנשים היו מוכנים להחזיק שני נרטיבים טרגיים בראשם בו-זמנית, להתאבל על סבל אנושי, ישראלי ופלסטיני כאחד".
"אנשים רצו שאתבדל מביידן"
בפרקי הספר שעוסקים בבחירת המועמד לסגן הנשיא, האריס כותבת כי ביקשה להבין מהמועמד היהודי ג'וש שפירו כיצד יתמודד עם הפגנות הקשורות לעזה אם ייבחר לצידה, כולל החשש להפגנות בוועידה הדמוקרטית. שפירו, שנחשב לאחד הקולות הפרו-ישראלים הבולטים ביותר במפלגה, הבהיר לה שדעותיו בעבר היו שגויות וכי הוא מחויב כיום לפתרון שתי המדינות. עוד פרט שהדגישה, הוא שביום שבו ראיינה את המועמדים לסגן הנשיא, ישראל חיסלה את איסמעיל הנייה בטהרן, מה שהמחיש בעיניה עד כמה המשבר במזרח התיכון התערבב והפריע למסע הבחירות שלה. היא כותבת כי עמדה בפני לחץ גדול מצד דמוקרטים במפלגה להחמיר את הקו כלפי ישראל, כולל הצעות להטלת אמברגו נשק.
האריס מתארת גם כיצד בעקבות הראיון המדובר שלה באוקטובר 2024 לתוכנית הטלוויזיה The View, בו אמרה שאין דבר שהיא הייתה עושה אחרת מביידן - הבינה בדיעבד כמה היה חשוב לבוחרים לראות שהיא מתבדלת ממנו בנושא עזה. "במהלך 107 הימים נעשיתי מודעת יותר ויותר לכך שאנשים רצו לדעת שיש בינינו הפרדה, וזה היה נושא גדול עבורם. פשוט לא הבנתי עד כמה". היא מציינת כי סקרים שנערכו אחרי הבחירות הראו שמצביעי ביידן מ-2020 שלא הצביעו לה ציינו את "סיום האלימות של ישראל בעזה" כסיבה המובילה, לפני נושאים כמו כלכלה, הגירה והפלות.
המועמד לנשיאות: "להציב גבולות לישראל"
במקביל, הדמוקרט פיט בוטיג'ג', שר התחבורה לשעבר ומי שנחשב למועמד בולט לנשיאות ב-2028, מתח ביקורת חריפה על ממשל נתניהו ומדיניות ארה"ב כלפי ישראל בריאיון למגזין "ניו יורק". לדבריו, הממשל האמריקני הבא חייב להציב גבולות ברורים לסיוע הביטחוני: "אנחנו לא ניתן לממשלת נתניהו לקחת דולרים אמריקניים ואת האמינות הנלווית להיותה בת ברית של ארה"ב ולהשתמש בזה, למשל, כדי להשתמש ברעב ככלי מלחמה. זה לא בסדר".
לדבריו מתווה הסיוע הביטחוני צריך להשתנות: "בעבר מערכת היחסים הביטחונית שלנו הוגדרה באמצעות מזכר הבנות של עשר שנים. אני לא בטוח שזה הפתרון הנכון קדימה. צריך לשמור על מערכת יחסים ביטחונית שתכלול את המחויבות ההיסטורית של ארה"ב להגן על ישראל מפני איראן או כל גורם אחר שמבקש להשמידה. אבל זהו יעד הגנתי, ששונה מכמה דברים שהממשלה הישראלית ביקשה ממשלם המסים האמריקני להמשיך ולתמוך בהם".
בוטיג'ג' אמר כי "ישראל לא מתנהגת בבירור כמו חברה טובה, אבל זה כבר לא העניין. הבעיה היא שממשלת נתניהו מבצעת זוועות בעזה". עם זאת הדגיש כי הוא לא משתמש במונח "רצח עם": "יש לי הרבה כבוד למשקל המוסרי והמשפטי של המילה הזאת ולכן אני לא מתכוון להיכנס למאבק הסמנטי הזה. הדבר החשוב הוא שההרג חייב להיפסק, הרעב חייב להיפסק, המלחמה חייבת להיפסק. וכמובן שהחטופים חייבים לחזור הביתה, וחמאס חייב להפסיק להיות איום על תושבי עזה".
בוטיג'ג' חזר על עמדתו כי יש להכיר במדינה פלסטינית כחלק מהסדר מדיני כולל: "אם אתה מאמין בפתרון שתי מדינות, אז בהגדרה אתה מאמין בהכרה במדינה פלסטינית. אבל זה לא אומר שאתה פשוט קם מחר בבוקר ועושה את זה בזמן שחמאס עדיין שולט וללא ערבויות ביטחוניות לישראלים".
