בטקס סיום קורס קצינים שלשום (ראשון), כשאמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא דורש "פירוז מלא של דרום סוריה מכוחות המשטר החדש", הוא חשף למעשה את אסטרטגיית הגנת הגבולות החדשה של ישראל. למעשה, האסטרטגיה הזאת הלכה והסתמנה בסוף השנה החולפת, אחרי שסוכם הסכם הפסקת האש בלבנון, ושלשום הוסיף נתניהו את החלק החסר בפאזל כשהודיע שידרוש כי דרום-מערב סוריה, מדמשק דרומה, יהיה אזור מפורז.
נתניהו בטקס סיום קורס קצינים, ביום ראשון
(צילום: דובר צה"ל)
ההפגנות בסוריה לאחר דברי ראש הממשלה נתניהו
האסטרטגיה הזאת התגבשה בעיקר כתוצאה מלקחי המחדלים של טבח 7 באוקטובר, והיא נועדה בראש ובראשונה לתת ביטחון לתושבי היישובים צמודי הגבול בדרום, בצפון ועל גבול סוריה. האסטרטגיה מבדילה בין הגבולות עם המדינות שאיתן יש לנו שלום, כלומר מצרים וירדן, לבין הגבולות שבהם נשקפים סכנה ישירה ואיום פעיל לאזרחי מדינת ישראל, ביישובים הסמוכים לגבול ומרוחקים ממנו מספר קילומטרים.
האסטרטגיה בגבולות שמהווים סכנה: מערך הגנה קרקעי תלת-שכבתי
בגבולות שבהם יש עדיין מלחמה פעילה או חצי פעילה, כלומר בגבול רצועת עזה, בגבול עם לבנון וברמת הגולן, יהיה מערך הגנה קרקעי תלת-שכבתי. מערך ההגנה הראשון יהיה בתוך שטח ישראל, והוא יכלול מוצבים קבועים, מכשול קרקעי כולל גדר ו/או חומה וסנסורים שונים לניטור הגבול, וכן מערכת צירי תנועה מהירים, כוחות עתודה ומרכיבים של הגנה אווירית וארטילריה. מערך המוצבים והמכשול הזה אמור לחצוץ פיזית בין יישובי הגבול לבין הכפרים השיעיים ומוקדי התארגנות פוטנציאליים של חיזבאללה בדרום לבנון.
ברצועת עזה יהיה מערך בעל מאפיינים דומים שיחצוץ בין שטח הרצועה לבין יישובי עוטף עזה, אלא שבמקום מחנות השהייה של הכוחות על הגבול, יהיו אלה מוצבים צבאיים של ממש שערוכים לתת הגנה לסביבתם ולהילחם בכל מי שינסה לפרוץ - גם בלי שתהיה התרעה מודיעינית. בגבול סוריה עם רמת הגולן הסורית יש כבר מכשול, ויש מוצבי הגנה שמאוישים. כאמור, כל זה בשטחנו.
מערך ההגנה השני בכל שלוש הגזרות האלה יהיה בתוך שטח האויב, והוא יהווה נדבך של "הגנה קדמית", שהיה קיים בשעתו ברצועת הביטחון בלבנון, מ-1984 ועד שצה"ל וצד"ל נסוגו מרצועת הביטחון במאי 2000. ברצועת עזה זו אמורה להיות נוכחות של צה"ל, בדרך זו או אחרת, בפרימטר הביטחוני (אזור החיץ) שנמצא בתוך שטח הרצועה. עומקו של אזור החיץ הזה ושיטת הנוכחות של צה"ל בו, שנועדה למנוע התקרבות של פלסטינים לגדר, עדיין לא ברורים, וזה עניין למשא ומתן בשלב ב' של עסקת החטופים הנוכחית, ובעיקר זה יהיה המו"מ על סידורי הביטחון בפרימטר הביטחוני – רצועת ההגנה הקדמית. אבל ישראל כבר הבהירה שהיא תדרוש זכות לפעול בפרימטר הביטחוני הזה - בין אם זה יהיה בצורת נוכחות קבועה, ובין אם זה יהיה באמצעות סיורים קרקעיים, סיורים אוויריים וכו'.
6 צפייה בגלריה
ההגנה הקדמית בלבנון מתבצעת כעת באמצעות 5 מוצבים לאורך הגבול
(צילום: Jalaa MAREY / AFP)
בגבול לבנון, ההגנה הקדמית מתבצעת כרגע באמצעות חמישה מוצבים לאורך הגבול שנמצאים בשטחים שולטים. יש בהם כוח פלוגתי, וישראל אומרת שהיא תצא מהם אם וכאשר דרום לבנון יחדל להיות מקור איום על שטח ישראל.
ברמת הגולן, כוחות צה"ל שנכנסו לאזור החיץ ונערכו בו לשהייה זמנית אבל ממושכת נותנים את שכבת ההגנה הקדמית ליישובי רמת הגולן ולריבונות ישראל ברמת הגולן. אזור החיץ נקבע כשטח ריק מכל נוכחות צבאית, ישראלית או סורית, ממזרח לגבול עם ישראל, והוא נועד לשמש כחיץ גיאוגרפי קרקעי שיחייב את הסורים או אותנו לצלוח אותו אם יהיו לאחד הצדדים כוונות התקפיות.
שטח החיץ הזה נקבע בהסכמי הפסקת האש עם סוריה ב-1974, ועכשיו, עם הפלת המשטר הסורי של בשאר אסד על ידי הארגון הג'יהאדיסטי היאת תחריר א-שאם (HTC), ישראל הזדרזה להיכנס לאזור החיץ ולתפוס אותו כדי לייצר מערך של הגנה קדמית על יישובי רמת הגולן שלא היה קודם. המערך הזה, כמו בלבנון, מורכב בעיקר ממוצבי תצפית, מוצבים על שטחים שולטים וסיורים, אולם בניגוד לדרום לבנון, באזור זה יש לצה"ל קשרים עם האוכלוסייה, ולנוכחות בפסגת החרמון הסורי יש גם ערך מודיעיני ומבצעי חשוב.
החידוש האמיתי: פירוז האזורים שמאיימים על ישראל
מערך ההגנה הקדמי השלישי, שהוא החידוש האמיתי, הוא פירוז האזורים שמהם נשקף איום לישראל. ברצועת עזה, ראש הממשלה הודיע שכל הסדר לסיום המלחמה חייב לכלול לא רק את החזרת החטופים ומיטוט השלטון האזרחי והצבאי של חמאס, אלא גם את פירוז הרצועה. פירוז הוא מונח כללי, שמשמעותו שבאזור שיהיה במסגרת הסדרי הפירוז או שלא יהיה נשק בכלל או שלא יהיו סוגים מסוימים של נשק: למשל נשק אישי, קלצ'ניקובים ואקדחים יהיו מותרים, ואולי אפילו מקלעים שהמשטרה משתמשת בהם לאכיפת חוק, אבל יהיו אסורים כלי נשק התקפיים כמו רקטות וטילי קרקע-קרקע, מרגמות, טילי נ"ט, מטולי RPG וכמובן רכב קרבי משוריין כמו טנקים ונגמ"שים או סירות וספינות מלחמה וכטב"מים, וכן הלאה - כל הדברים שמסוגלים למעשה להיות משוגרים לשטח ישראל ולהסב לנו אבידות.
6 צפייה בגלריה
נתניהו דורש שהארגון של אל-ג'ולאני לא יהיה נוכח בשטח הגולן הסורי
(צילום: Abdulaziz KETAZ / AFP)
במסגרת הסכמי השלום עם מצרים, וגם במסגרת הסדרי הפסקת האש עם סוריה, ישנם אזורים שבהם נקבעה בשעתו הגבלת כוחות, כלומר מותר להחזיק טנקים עד מספר מסוים, אסור לטוס במטוסי קרב, אסור להחזיק תותחים ומרגמות מעל קוטר מסוים וכן הלאה. לכן, עניין הפירוז הוא נתון למשא ומתן והוא מורכב, וכשמדברים על פירוז - אלוהים והשטן הם בפרטים הקטנים.
אותו הדין תקף גם לגבי דרום לבנון. למעשה, ישראל דורשת שאזור דרום לבנון, מהליטני דרומה ומזרחה, יהיה מפורז מרקטות ומטילים מכל הסוגים: מטילי נ"ט, מכטב"מים, ממרגמות ומרחפנים גדולים. ישראל דורשת כמובן גם שאנשי חיזבאללה לא יורשו להסתובב חמושים בשטח שמדרום לליטני, אפילו לא בנשק קל. צבא לבנון אמור לאכוף את זה, ואם צבא לבנון לא מצליח לעשות את זה - ישראל עושה. אבל בלבנון ישראל פועלת גם בטווחים רחוקים, אפילו כאלה של יותר ממאה קילומטרים, כדי שלבנון תהיה מפורזת מרקטות ומטילים כבדים, ובעיקר מדויקים, שעשויים להסב נזק רב לעורף הישראלי.
בסוריה, ראש הממשלה קבע בצורה מפורשת שהוא דורש לפרז את שטח הגולן הסורי עד לגבול עם ירדן בדרום ומזרחה עד מעבר לאזור סווידה, שלנו מוכר טוב יותר כג'בל א-דרוז. באזור הזה דורש נתניהו שהארגון הג'יהאדיסטי שעכשיו שולט בסוריה, והוא בעצם דגם מודרני יותר של ארגון אל-קאעידה, לא יהיה נוכח - וגם ובעיקר לא יהיה נוכח שם מה שמכונה "צבא סוריה החדש", שהוא בעצם אנשי אותה קואליציה של ארגונים איסלאמיסטיים חמושים שהצטרפו להייאת תחריר א-שאם ולמנהיגו מוחמד שרע (אל-ג'ולאני).
הארגון הזה מנסה לשכנע כעת את העולם שהוא אומנם ארגון איסלאמיסטי, אבל שוחר שלום ויחסי שכנות טובים עם הסובבים אותו ועם העולם בכלל. א-שרע, שהחליף את בגדי ההסוואה בחליפה ובהופעה מעונבת, מנסה לשכנע כעת שכל מעייניו נתונים לשיקום סוריה מהריסות מלחמת האזרחים, ולהכחדת מורשת שלטון העריץ של משפחת אסד והמיעוט העלווי. הוא מדגיש במפורש שהוא רוצה יחסי שכנות נטולת אלימות עם ישראל, אבל הוא לא מדבר על שלום.
6 צפייה בגלריה
בישראל חוששים שהג'יהאדיסטים, שמדברים על שלום, יהפכו עורם
(צילום: AFP PHOTO / Syria's Transitional Government)
ברקע בסוריה נמצאים גם הטורקים, שהם תומכיו העיקריים של אל-ג'ולאני ואנשיו, אבל הם אינם שולטים בהם. בישראל חוששים מסינדרום "החתול במגפיים" בסוריה, הווה אומר שלא ירחק היום שבו הג'יהאדיסטים - שלבשו חליפות ומדברים במונחים של מדינה שוחרת שלום - יהפכו את עורם, ויחזרו להיות גורם איסלאמיסטי ג'יהאדיסטי במסווה של "צבא סוריה החדש" על גבולנו.
יתרה מזאת, הם גם מאיימים על בני העדה הדרוזית שיושבים באזור סווידה, ואחיהם בישראל מודאגים ממה שיקרה בעתיד. כרגע מוחמד א-שרע מנסה להרגיע את הדרוזים ולכלול אותם במשטרו, אבל בהיותם מיעוט השונה מהארגונים הסלפיים שמרכיבים את היאת תחריר א-שאם, הדרוזים מאוימים, ולישראל יש עניין להגן עליהם. לכן פירט נתניהו בנאומו בטקס סיום קורס קצינים כי ישראל דורשת שאל המחוזות שמדרום לדמשק, קוניטרה ודרעא שגובלים בישראל ואזור סווידה, שנמצא ממזרח להם ובו יושבים הדרוזים, לא ייכנסו אנשי היאת תחריר א-שאם וגם לא צבא סוריה החדש, שהוא כאמור אותה גברת ג'יהאדיסטית בלבוש חדש.
כששאלתי מהי משמעות איסור הכניסה של צבא סוריה החופשית ואנשי היאת תחריר א-שאם לאזור שמדרום לדמשק, הסביר לי איש ביטחון בכיר שישראל רוצה בעצם פירוז של האזור הזה, אבל לא רק מנוכחות נשק כבד, רקטות, טילים וכטב"מים, אלא בעיקר מנוכחות של איסלאמיסטים, שעלולים לנסות לבצע גם בגבול סוריה התקפה בנוסח 7 באוקטובר הרצחני. למעשה, תפיסת ההגנה התלת-שכבתית הזאת נועדה להגן על ישראל מפני האיסלאם הקיצוני ברצועת עזה, בדרום לבנון וגם בסוריה. בכולן, הגורמים שמסכנים את ישראל הם ג'יהאדיסטים שיעים וסונים, שבישראל סבורים שימשיכו להוות סכנה גם אחרי שיהיו הסדרי "היום שאחרי" בסוריה, בלבנון וברצועת עזה. איראן השיעית תמשיך לתמוך במיליציות שעלולות להגיע אלינו בדהירה משטח עיראק, וטורקיה עלולה לתמוך במיליציות הג'יהאדיסטיות של היאת תחריר א-שאם שיגיעו אלינו ממרכז סוריה וצפונה. על חמאס בעזה אין צורך לדבר.
שלוש שכבות ההגנה האלה אמורות לתת לתושבי הצפון, הדרום והמזרח של ישראל הגנה משתי צורות התקפה: הסתערות קרקעית וחדירה לתוך שטח ישראל וירי בכינון ישיר, כמו שהיה בצפון ובמידה מסוימת בעוטף עזה. למעשה, תפיסת הגנת הגבולות הזאת מתבססת על שכבה רביעית, והיא היכולות המודיעיניות והאוויריות של מדינת ישראל. אחד הלקחים של 7 באוקטובר 2023 הוא שחיל האוויר חייב להיות נוכח בשטח, ולהיות מרכיב אינטגרלי של הגנת הגבולות החדשה.
לתפיסה הזאת יש כמובן יתרונות ביטחוניים וצבאיים ברורים - השאלה היא רק אם היא תיושם, ובמשך כמה זמן. גם בסוריה, למשל, ישראל הבהירה לטורקים וגם לשליטים החדשים בדמשק, באמצעות מתווכים, שהיא אינה מתכוונת לשהות באופן קבוע באזור החיץ ולקיים שם הגנה קדמית אם יהיו סידורי ביטחון קבועים, שאולי גם טורקיה תערוב להם. בלבנון, למעשה, השיטה הנוכחית לא אמורה להתקיים, וישראל אומרת שהיא תקפל את מערך ההגנה הקדמית, כלומר את מוצבי השליטה והתצפית, אם יתברר שצבא לבנון אכן לקח לידיו בצורה אפקטיבית, רצופה ויסודית את השליטה באזור שמדרום לליטני.
ישראל הייתה רוצה שחיזבאללה יתפרק כליל מנשקו, לפחות מדרום לליטני. תפיסת הגנת הגבולות הזאת היא מה שישראל הייתה רוצה שיקרה, ויש לכך סיכוי - הסיבה היא הממשל בוושינגטון שבראשו עומד הנשיא דונלד טראמפ. בממשל ביידן או אובמה לא היה לישראל סיכוי שהממשל האמריקני אפילו יעיין במרכיבי התפיסה הזאת, שחלק נכבד ממנה מתנהל בשטח שאינו בריבונות ישראל, אבל אצל טראמפ יש לתפיסה הזאת סיכוי.
תפיסת ההגנה בגבולות עם מצרים וירדן
התמונה של תפיסת הגנת הגבולות לא תהיה שלמה בלי לשרטט מה יקרה בגבולות עם מצרים וירדן. בגבולות השלום יש כוונה לעבות את מערכי ההגנה הפיזיים הכוללים מוצבים, מכשול (גדר פלדה או חומה) ואמצעי תצפית ואיסוף מודיעין מכל הסוגים. ההגנה בגבולות האלה תיעשה בשטחנו, ובגבול המזרחי, כלומר בעיקר עם ירדן, תוקם אוגדת "גלעד". תפקידה העיקרי בתקופה הנוכחית יהיה לחסום הברחות מגבול ירדן, שכעת הן כאב הראש העיקרי ביהודה ושומרון, אבל אוגדה זו תהיה ערוכה גם לאפשרות של איומים קרקעיים ממזרח.
גם בגבול מצרים, שהוא קצר יותר מגבול ירדן, תהיה הגנה שונה לאותן מטרות ממש, על אף שבגבול מצרים חצי-האי סיני נותן עומק התרעתי ואסטרטגי טוב יותר מאשר בגבול ירדן, שחשופה לחדירות מציר ההתנגדות השיעי ממזרח.
מערך הגנת הגבולות הזה, אם ישראל תצליח לייצר אותו בתמיכת הממשל האמריקני בשלוש הגזרות, ייתן הגנה טובה ליישובים צמודי הגבול וסמוכי הגבול בשטח ישראל, אבל תהיה לו עלות כבדה. המערך הזה יצריך לפחות 9-7 חטיבות חי"ר ושריון דרך קבע בגבולות, וכמות אדירה של אמצעים טכנולוגיים, חיישנים, סוללות יירוט של תלול-מסלול וכטב"מים, וכן כוח אווירי שיצויד ספציפית למשימות הגנת גבול, מניעת חדירות וטיפול מהיר בהתקפות לא צפויות לתוך שטח ישראל או שמתקרבות לשטח ישראל.
זה יצריך לא רק יותר מעשרת אלפים לוחמים ולוחמות, אלא גם משאבים כספיים ניכרים ביותר. צריך גם להביא בחשבון שמערך הגנת הגבולות הזה לא יקבל לגיטימציה אוטומטית מכל העולם, ואפילו אם טראמפ יתמוך בהקמתו ובתלת-שכבתיות של ההגנה בגזרות הפעילות, לא בטוח שמדינות אירופה, סין, רוסיה וטורקיה יעניקו לגיטימציה לישראל לפרוס את המערך הזה.
ולבסוף, מערך ההגנה הקדמי יהיה חשוף ויהפוך למטרה, אחרי תקופה מסוימת, להתקפות של חיזבאללה או של חמושים מרצועת עזה, בין אם יהיו אלה חמאס או קבוצות חמושות אחרות, וכך גם ברמת הגולן. מוצבי התצפית והשליטה בלבנון, הפרימטר הביטחוני ברצועת עזה ואולי גם הגולן הסורי עלולים לייצר לנו מערכות גרילה וטרור, בדומה למה שהיה ברצועת הביטחון בדרום לבנון. לכן ישראל תצטרך להשלים את מערכי ההגנה הקרקעיים במערכת אכיפה, בעיקר מהאוויר, של ההסכמים וההסדרים אחרי שיעוצבו סופית.
פורסם לראשונה: 20:17, 24.02.25
