דמיטרי (דימה) לברוב (36), תושב חיפה שעבד בחברת אמזון, הוא הגבר שנהרג ביום שני מקריסת ענף מעץ בשטח בית החולים שמיר-אסף הרופא בצריפין, עת שליווה את אשתו שכרעה ללדת. "חצי שעה לפני האסון הוא צילם את אשתו ואת הבת הבכורה בפארק שנמצא בין מחלקת היולדות למלונית", סיפרה אלינה, אחותו של דימה. אשתו של דימה ילדה אתמול את בנם השני.
"דימה הגיע עם אשתו והילדה בת ה-4.5 לבית החולים כדי ללדת", סיפרה אלינה. הם החליטו לקחת מלונית, ואז יצאו לפארק בבית החולים. בשלב מסוים היה חם והוא הלך למלונית להביא להן מים. הוא הלך לכיוון שלהן עם הבקבוקים, ובאמצע מעבר החצייה קרס עליו חצי עץ".
האחות הוסיפה: "הן ראו את העץ נופל, ואשתו לא ידעה במאה אחוז שזה נפל עליו. היא התחילה להתקשר אליו, הוא לא ענה והיא נכנסה ללחץ. כשמד"א הגיעו לקחו אותה למחלקת היולדות, ושם סיפרו לה שהוא מת. היא נכנסה להלם, הכול קרה בשנייה. לא היה לו סיכוי". אלינה ציינה עוד כי אחיה מאוד חיכה לבן השני. "הם מאוד התרגשו לקראת הלידה".
היא הוסיפה: "לא ייאמן שהאסון הזה דפק לנו בדלת. אני קיבלתי את ההודעה בסביבות תשע וחצי בערב. התקשרו אליי מבית החולים להודיע לי, ואז התקשרתי להורים שלי ונסענו לשם. את אומרת לעצמך 'זה לא יכול להיות, זו טעות. עץ קרס ועוד על אח שלי? מה הקשר? הם צריכים ללדת בכלל'. קיבלנו את הדברים שלו והיה קשה לזהות אותו, ואז הגיע הזיהוי הוודאי. זה פשוט מטלטל".
האחות ספדה: "דימה היה בן אדם מקסים עם לב ענק, תמיד עוזר לכולם, לי, להורים שלו. תמיד עטף את המשפחה שלו, את אשתו ואת הבת הגדולה שלו בחום ובאהבה. קשה למצוא אנשים כאלה. כל כך חכם, תמיד היה מצטיין בלימודים, סיים טכניון בהצטיינות ושירת בחיל הים. עבד באמזון, היה מוקף בחברים. יש לו חברים מהילדות שהם נשארו בקשר ממש חזק. בן אדם טוב, תמיד היה ממש יצירתי ואהב טבע וחקלאות.
"דימה שם את כולם לפניו, תמיד קודם אחרים ואז הוא. אף פעם לא עוזב מישהו במצוקה. תמיד דאג לאשתו כשהייתה בהיריון, ותמיד היה סביבה כדי שיהיה לה נוח ושלא תזדקק לשום דבר. עד הרגע האחרון הוא היה איתה. הוא סיים את חייו כשדאג למשפחה שלו והלך להביא לאשתו ולילדה שלו מים".
זירת האסון בבית החולים
(צילום: עידו ארז, כבאות והצלה לישראל מחוז מרכז)
בהתייחס לאשתו של דימה שנותרה כעת עם שני ילדים קטנים, אמרה אלינה: "הסיטואציה מאוד קשה לה. ראיתי אותה קצת, באנו לקחת את הבת שלה כי היה לה כבר קשה להיות שם כבר. הבת בינתיים לא יודעת, היא אצלנו ואנחנו מחכים שמחר האמא תשתחרר ותספר לה. בינתיים כשהיא שואלת 'איפה אבא?', אנחנו מסבירים לה שהוא בעבודה ומעסיקים אותה עד שאמא תספר לה".
האחות אמרה בבכי: "בשנייה אחת החיים שלו נגדעו. היו לו מלא תוכניות לחיים ובשביל הילדים שלו. הוא השאיר חותם מאוד גדול, אני מקווה שאולי לפחות הוא לא סבל כי הבנתי שזה היה עניין של שניות. אני מקווה שלא כאב לו".
גל שדה, חברו של דימה, אמר: "הכרתי את דימה בטכניון. מהרגע הראשון היה לי ברור שמדובר באיש מבריק וחרוץ. בילינו ארבע שנים בלמידה משותפת, עבודה באינטל ולאחר מכן באמזון, ובעיקר בנינו חברות. זכיתי להיות שותף שלו בפרויקט הגמר של התואר, וגיליתי חבר אמת שתמיד היה לי אוזן קשבת. האובדן של דימה הכה בכולנו כרעם ביום בהיר. מדובר באובדן ענק ואירוע טרגי של אדם שהלך לחגוג את בואם של חיים לעולם ומצא את מותו".
