ועידת "הנשים של המדינה" מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד סיפרה הבוקר (יום שני) בריאיון שהתקיים בוועידת "הנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות", על הטלטלות שעברו עובדי ההוראה מאז פרוץ הקורונה ועד למלחמה הנוכחית - ועל תחושת ההפקרה מצד המדינה. "המורים גילו חוסן נפשי ולאומי, היו שם בשביל התלמידים והמשפחות - ובסוף עוד קיזזו להם מהשכר", אמרה בן דויד.
החזית החינוכית: הריאיון עם יפה בן דויד
(צילום: ירון ברנר, ליאור שרון, טל אזולאי)
לדבריה, ההחלטה לקצץ את שכר המגזר הציבורי בשל המלחמה הייתה שגויה: "זו הייתה טעות. היה צריך ללכת על מודל כמו 'מלווה שלום הגליל' - לקחת אחוזים ממי שמרוויח הרבה יותר, לא ממורים שעובדים מסביב לשעון ומקימים מוסדות חינוך חלופיים בעוטף".
בן דויד טענה כי הצליחה להפחית את הקיזוז האסיבי שתוכנן – מ-3.3% ל-0.95% בלבד - בזכות המאבק שהובילה: "הצלחנו יחד עם המחלקה המשפטית שלנו לשנות את המציאות. גופים אחרים אולי הרימו ידיים – אנחנו לא. גם בקורונה עמדתי בחזית, וגם עכשיו. אני לא כאן כדי שימחאו לי כפיים, אני כאן בשביל עובדי ההוראה".
בשלב מסוים של המשבר, החלו להירשם מקרי "ימי מחלה" מאורגנים של מורים - ולטענת בן דויד, חלק מהגורמים שעמדו מאחורי ההתארגנויות הללו לא היו מהמגזר החינוכי: "נכנסו גורמים פוליטיים שרצו להרוויח הון ציבורי. ראינו את זה בקבוצות הוואטסאפ. בסוף, כששופטת קבעה שנשוב ללמד עד 10:00 - חזרנו, ו-95% ממוסדות החינוך פעלו כרגיל. רק 5% עשו דין לעצמם - וזה כשל חינוכי ומוסרי".
לטענתה, התסכול במערכת לא הופנה כלפי ההסתדרות, אלא כלפי המדינה כולה: "אנחנו מדינה בהפרעה, בטרלול אחד גדול. המורים לא תוגמלו – ובסוף גם קיצצו להם בשכר?". היא גם הגיבה לביקורת של הורים על כך ש"היא דואגת רק לתנאים של מורים ולא לילדים", ואמרה: "זאת טענה מופרכת. הסתדרות המורים היא הגוף היחיד שנאבק למען חינוך ציבורי. מי שחושב שצריך להפריט את מערכת החינוך - מסכן את עתיד המדינה. אם למורה טוב - יהיה טוב לתלמיד. זאת משוואה פשוטה".
לדבריה, השכר של מורים מתחילים זינק מ-5,800 ל-9,000 שקלים – ואם הם מחנכים, מגיעים ל-10,000 שקלים: "גם מורים ותיקים קיבלו תוספת משמעותית. אבל זה לא רק שכר - בהסכם הבא נילחם גם על תנאי העבודה ועל המבנה של מערכת החינוך כולה. אנחנו לא יכולים להמשיך ללמד כאילו אנחנו ב-1995, כשהילדים רצים קדימה ואנחנו נשארים מאחור".
היא הסבירה שתפקידו של המורה השתנה: "בעבר היינו מקור הידע - היום הכול נגיש. הילד לא צריך שנשנן לו, הוא צריך שניתן לו כלים, נלמד אותו לחשוב, להפריד בין עיקר לטפל, להיות אזרח טוב יותר. מערכת החינוך כיום מיושנת - וזה חייב להשתנות".
מזכ"לית הסתדרות המורים מתחה ביקורת על אופן קבלת ההחלטות במשרד החינוך ועל ועדת שפירא שעסקה ברפורמה בחינוך המיוחד. "פעם מישהו אמר - אם אתה רוצה לקבור משהו, תקים ועדה. ואם אתה רוצה לקבור את זה יותר עמוק - תקים ועדה על ועדה", אמרה. לדבריה, גם בישיבות קודמות עם שרי חינוך בעבר התריעה כי רפורמות מסוימות רק ידחו פתרונות אמיתיים, ובפועל יקריסו את המערכת: "שנתיים ישבו 120 איש, ובסוף האוצר אומר – אין כסף". עוד הוסיפה כי המערכת "מלמדת הרבה יותר ממדינות OECD, אבל על חשבון האיכות", והצהירה: "בהסכם הבא נלך על פחות שעות פרונטליות ויותר איכות, זמן למידת עמיתים, סיעור מוחות – לא רק עבודה סביב השעון".
לדבריה, היעדר גיבוי למורים מצד המערכת, והמעורבות ההולכת וגדלה של הורים, הופכים את עבודת המורה לבלתי אפשרית: "ההורים היום רוצים לקבוע מי תהיה המנהלת, מי תחנך, ומה לא נראה להם ישר מעלים לשיימינג. מי ירצה להיכנס ככה למערכת? המורים הם אנשי מקצוע, כמו רופאים - תנו להם לעבוד. אנחנו לא יכולים לצפות מאנשים איכותיים להישאר במערכת כשאין אוטונומיה, אין גב, ויש חוסר אמון תמידי".
היא התייחסה גם למחסור החמור בכוח אדם במערכת החינוך, ואמרה כי להערכת הסתדרות המורים בתחילת השנה חסרים בין 10,000 ל-12,000 מורים. "היה איזה כנס שבו אמרו שחסרים רק 300 מורים. אמרתי - 300? עכשיו אני קונה את זה", עקצה. לדבריה, הבעיה נעוצה גם בשיטת ההכשרה: "צריך להסתכל על ההוראה כפרופסיה. להעלות את רף הקבלה למכללות, ולממן את הלימודים - אבל בתנאי שהבוגרים יתחייבו ללמד לפחות ארבע-חמש שנים במערכת".
