שמחתי שחזאינו, בגאווה מקומית, החליטו לתת לסופה שם של נערה כחול לבן, כדרך עמיתיהם מעבר לים. אולי חשבו ש"קורל" היא נקבת קור. חבל שהחזאים לא מתייעצים במה שמחוץ למקצועם. אמר מי שאמר על המטאורולוגים לעומת הרצל: לחזאי יש תחזית, לחוזה יש חזון! "קורל" איננה עברית. זו המילה היוונית לאלמוג. זו המילה הלטינית לשיר מקהלה. אם רצו שם עברי של נערה, לציין סופת שלגים בחודש שבט, יכלו לקרוא לסופה "שקדייה" או "שלגייה".
שִׁכְחַת העברית בצמרת המשכילה בארצנו – בוערת על פסגת הר הצופים: האוניברסיטה המכונה "העברית" פרסמה מכרז לתפקיד נשיא האוניברסיטה, והודיעה שיש להגיש את קורות החיים באנגלית. לא בעברית ובאנגלית. נגיד שוב: נשיא האוניברסיטה "העברית" ייבחר רק בשפה האנגלית.
בראש המכרז כתוב "האוניברסיטה העברית". זאת התחזות. זה כמו בית כנסת, המציב צלב בשער...
המעשה הזה מתאים לאיש בעל המאה, שבגללו בעברית כבר מאה שנה אומרים "אוניברסיטה": הפרופ' יהודה לייב מגנס. לעומתו, אליעזר בן יהודה (שהיה בוועד המכונן) המציא את המילה "מכללה", הרב קוק (שהוזמן לנאום בטקס חנוכת האוניברסיטה על הר הצופים) אמר בנאומו "מכללה", ז'בוטינסקי ערך בירושלים את העיתון "דואר היום" והמונח בעיתונו היה "מכללה".
אלא שהאיש שגייס את רוב התרומות היה הפרופ' מגנס. בגללו עד היום הכול לועזית - פקולטה, רקטור, דיקן, סנאט... לעצמו הוא בחר את התואר "קנצלר"! לפחות התואר הזה נמנע...
כמה מילים על "העברית"
יאמרו ראשי האוניברסיטה ה"עברית", להצדקתם, שהם תלמידי מגנס? ובכן, ראוי לזכור שמגנס כל כך התנגד להחלטת האו"ם של כ"ט בנובמבר – שבין הירדן לים תהיינה "ג'ואיש פלשתיניאן סטייט" ו"אראב פלשתיניאן סטייט" - שהוא נסע לארה"ב להזהיר מפני החלטה זאת, פן תעורר התנגדות בקרב הערבים, אפילו נפגש עם הנשיא טרומן, והציע להטיל עיצומים... מגנס לא חזר ארצה ממסעו זה – הוא נפטר בנכר...
בטרם קמה האוניברסיטה "העברית" על הר הצופים, כבר נוסד על הר הכרמל הטכניון, שנקרא תחילה "הטכניקום". זה היה בשנת 1913, ואז התחוללה בארצנו "מלחמת השפות": מייסדי הטכניון, "חברת העזרה" של יהודי גרמניה, רצו ששפת הלימוד בו תהיה גרמנית. הייתה מחאה אדירה ברחבי ארצנו – המורים, התלמידים, ההורים, ועד הלשון, "בצלאל" וארגונים רבים זעקו והשביתו. מורי ביה"ס של חברת "העזרה" ביפו, למשל, התפטרו כאיש אחד. נחום סוקולוב, שתרגם את "אלטנוילנד" של הרצל לעברית, קרא: "מי לעברית – אלינו !" המאבק הסתיים בניצחון העברית: הטכניון פתח את שעריו כששפת הלימוד בו – עברית. חלפו 112 שנה... בימים אלו תשדיר השיווק של הטכניון בטלוויזיה מביא את הסיסמה: להשאיר חותם Leave and mark!
בתפילת החגים אנו אומרים: "מפני חטאינו גלינו מארצנו"... ואני אומר: מפני חטאיהם!
חטאי אנשי כנסת הגדולה, מנהיגת היישוב בארצנו בימי בית המקדש השני, שהתחילה להיקרא "סנהדרין", שם יווני – כאילו הכנסת החליטה היום להיקרא פרלמנט.
אבשלום קור צילום: יואב דודקביץ' חטאי החשמונאים, ששני דורות אחרי יהודה המכבי ואחיו יוחנן, קמו מתוכם יהודה אריסטובולוס ואחיו יוחנן הורקנוס – כאילו "מכבי" החליטה להיקרא "פאנאתינאיקוס".
על סף פורים – מה למדנו מהמגילה? כאשר ניגש מרדכי, המשנה למלך אחשורוש, לתקן את גזרות המן, שנשלחו אל "מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו", שלח מרדכי את התיקון אל "מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו... ואל היהודים ככתבם וכלשונם"! בחצר מלך פרס, בשושן הבירה, בן המיעוטים הגאה, מרדכי, לא קיפל את הכבוד ללשוננו – לא כמו ראשי הטכניון והאוניברסיטה המכונה "עברית", המתביישים ברעיון המרכזי של מוריהם ומייסדיהם ומתחפשים לאמריקנים. מה אנחנו, עַם ריקנים?
