ממשלת צרפת נדרשה לאחרונה לבחור בין פתרון אפשרי לבעיית ההגירה, הדוחפת את האזרחים לזרועות הימין הקיצוני לבין לתפקידה ההיסטורי כמגינת חופש הביטוי.
פריז בחרה תחילה באפשרות השנייה, כשיצאה להגנתו של הסופר האלג׳יראי-צרפתי בּוּאלם סנסל, שנעצר באלג'יריה, הועמד למשפט, הורשע ונידון לחמש שנות מאסר, במה שנתפש במערב כרדיפה פוליטית. אולם אחרי הצקצוקים מצא את עצמו סנסל נזרק מתחת לגלגלים.
באופן אבסורדי עמד בּוּאלם סנסל לדין על כך שחזר על הצהרה של ממשלת צרפת, שנועדה לפייס את מרוקו, עימה הייתה במשבר הגירה זהה לאלג׳יראי. בסוף יולי 2024 הודיע הנשיא מקרון שהוא מכיר בזכותה של הממלכה על סהרה המערבית, וזאת בניגוד לתמיכתה של אלג׳יריה במורדים מ׳חזית פוליסריו׳ החפצים באוטונומיה. אבל כמו שמיכה שאי אפשר למשוך לכל הכיוונים, העמדה הצרפתית החדשה העמיקה הפעם את הסכסוך בינה לבין אלג׳יריה. בּוּאלם סנסל התראיין באוקטובר השנה לעיתון צרפתי המזוהה עם הימין הקיצוני והצהיר כי הוא תומך בתזה הצרפתית. ברגע שנחת באלג'יר בנובמבר הוא נעצר. תחילה לא נודע מקום מעצרו, אחר-כך נאסר עליו לפגוש את פרקליטו הצרפתי ואז אושפז הסופר בן ה-75, החולה בסרטן, בבית החולים של הכלא, משם יצא רק למשפטו.
סנסל הורשע בעוון "פעולת טרור או חתרנות, או כל מעשה הפוגע בביטחון המדינה, פגיעה בהכרת גבולותיה, ביציבותה או בתפקוד מוסדותיה". הסופר היה מאז ומתמיד סמרטוט אדום לממשלות אלג'יר לדורותיהן. הוא חילוני, מתנגד לאיסלאם הקיצוני והעז לבקר בארץ במסגרת פסטיבל משכנות שאננים ב-2012. ספריו אסורים במולדתו מאז 2006 אולם הוא נחשב לסופר מוערך ופופולרי בעולם המערבי. שתיים מיצירותיו, שתורגמו לעברית, "הכפר של הגרמני" ו"2084 - סוף העולם", מוקיעים את משטר הדיכוי המוסלמי קיצוני ואף משווים בינו לבין המשטר הנאצי.
מינימום נימוס
מהצהרות של 100 אחוזי סולידריות עם סנסל עברו הצרפתים למינימום הנימוס הנדרש. תחילה, ב-20 במרץ, אחרי שהקטגור במשפטו של סנסל הודיע כי הוא דורש עונש של עשר שנות מאסר, הכריז הנשיא מקרון בשולי כנס המועצה האירופית: "כמובן שמה שהתרחש חמור ביותר. משאלתנו היא שבּוּאלם סנסל יוכל לקבל את הטיפול הרפואי שלו הוא זקוק, שישוחרר ויוכל לנסוע לאן שהוא חפץ" והוסיף כי "מדובר בסופר חשוב, שהוא גם איש חולה". בשבוע שעבר כבר אמר דובר משרד החוץ הצרפתי, בתדריך לעיתונאים כי "בּוּאלם סנסל הוא אזרח צרפתי-אלג'יראי וצרפת דואגת לאזרחיה ולגורלם, בכל מקום שהם נמצאים בו בעולם".
מאחר שאת סהרה אי אפשר לחלק פעמיים, מוצא את עצמו בּוּאלם סנסל שווה ערך לאזור מלחמה. הצרפתים לא נוטשים את סנסל, הם מזכירים אותו בכל מפגש עם עמיתיהם. אלא שהוא עבר מתנאי מוקדם להערת שוליים
לצרפת ואלג'יריה היסטוריה מדממת מתקופת השליטה הקולוניאלית הצרפתית ובעיקר מימי מלחמת העצמאות בין השנים 1954 ו-1962. הקרב על הנרטיב אינו עניין של מה בכך באלג'יריה ונידון גם בשיחת הטלפון הארוכה של הנשיא מקרון עם עמיתו עבד אל-מג'יד תבּוּן, בטרם נשלח לבירה שר החוץ הצרפתי, ז'אן-נואל בּארוֹ ב-6 באפריל. שני הצדדים החליטו על הקמת הוועדה חדשה ומשותפת לבחינת הסיפור הרשמי. זוהי מחווה המוערכת לא פחות משלל שיתופי הפעולה התרבותיים והכלכליים שנשא באמתחתו בּארוֹ.
תמר שבקעבור הצרפתים, מאידך, העיניים הן על הבטחון וההגירה. ב-2023 קיבלו 336 אלף אזרחים אלג'יראים ויזת שהייה בצרפת, רובם כסטודנטים. לעומת זאת, מספר המגורשים עלה ב-26.7%. אלג'יריה מסרבת לקבל אותם בחזרה, וכך, דה פקטו, הם נשארים בצרפת. בפברואר ביצע אלג'יראי בן 37, שוהה לא חוקי שנגדו הוצא צו גירוש, פיגוע בעיר מולהוז שבצפון מזרח צרפת. הרוחות סערו.
מאחר שאת סהרה אי אפשר לחלק פעמיים, מוצא את עצמו בּוּאלם סנסל שווה ערך לאזור מלחמה. הצרפתים, כמובן, לא נוטשים את סנסל, הם מזכירים אותו בכל מפגש עם עמיתיהם. אלא שהוא עבר מתנאי מוקדם להערת שוליים. נקווה שמאחורי הקלעים המו"מ נמשך.
"ההיסטוריה אינה קיימת ללא עדים. מישהו צריך להתחיל להתחיל לספר כדי שאחרים יוכלו לסיים" כתב סנסל בספרו "2084 – סוף העולם". ללא בּוּאלם סנסל קיים סיכוי שאלו שמספרים את ההיסטוריה לא ימצאו מי שימשיך את הסיפור.
