הוועדה לחקר פרשת הצוללות פרסמה היום (ראשון) לבקשת עורכי הדין של המוזהרים את פירוט האזהרות נגדם - בראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המל"ל לשעבר יוסי כהן, אשר בתפקידו האחרון שימש כראש המוסד.
לפי הפירוט שגם נמסר כעת לבג"ץ, נתניהו וכהן הסתירו ממערכת הביטחון כי אישרו לגרמניה למכור צוללות למצרים למרות ההשלכות הביטחוניות החמורות. כך יצא שבכמה הזדמנויות כהן ונתניהו מאשרים לגרמנים, ובמקביל הם מקבלים פניות אזהרה ממערכת הביטחון. רק אחרי יותר משנה גילתה מערכת הביטחון שנתניהו מוביל הליך חשאי. לפי הוועדה, הוצגה לקבינט העלות של רכש הצוללות, ולאחר האישור התברר כי המידע לא הסתמך על דבר.
הוועדה פירטה את ממצאיה בשלב האזהרות וציינה כי ממצאים אלה אינם סופיים. הממצאים נוגעים לארבעה נושאים מרכזיים: רכש הצוללות, רכש ספינות נגד צוללות, רכש ספינות טילים ואישור מכירת הצוללות למצרים. בנוגע לרכש הצוללות, כתבה הוועדה כי נתניהו הוביל רכישת צוללות מבלי לבצע עבודת מטה ובחינה של הנושא. בנוסף, נתניהו "נמנע מקבלת החלטה בעניין גודלו של צי הצוללות והותיר עמימות בנושא. העמימות שנותרה משך שנים ארוכות בשאלת גודלו של הצי הובילה לחוסר ודאות בהיבטי תכנון בניין הכוח".
שיא הממצאים נוגע לרכש הצוללת השישית, שם חתמה ישראל עם הגרמנים אופציה לרכישה של צוללת שביעית. לפי הוועדה, מערכת הביטחון התנגדה לצוללת שביעית, אולם תמכה בכך שעניין זה יופיע כאופציה בהסכם מול גרמניה - הסכם שבו עסקה באופן אישי קנצלרית גרמניה דאז אנגלה מרקל.
לפי הוועדה, במערכת הביטחון לא ידעו כי נתניהו וכהן שינו את ההסכם מאופציה לרכישה לרכישה בפועל. בעדותו בפני הוועדה, מסר מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר דן הראל כי ראש הממשלה דרש ממנו בתקיפות לרכוש צוללת שביעית, אך הוא סירב בנימוק שהרכש היקר איננו נדרש. "זה נראה לי כאילו מישהו ירד ממאדים, לא היה לנו כסף, אנחנו עצרנו במהלך אותה שנה את האימונים, השבתנו את חיל האוויר, לא היה לנו כסף למזון... אימוני היבשה הופסקו... נגמר לנו הכסף אחרי הרבעון הראשון, והוא נותן בומבה על השולחן ואומר לי 'דן, למה אתה לא קונה עוד צוללת?'".
ב-2015, לקראת נסיעה צפויה של ראש הממשלה לגרמניה, התבקשה מערכת הביטחון להעביר את עמדתה ביחס לאפשרות שנתניהו יבקש מהקנצלרית לרכוש צוללת שביעית. ראש הממשלה והמל"ל אף ניסו להגדיל את הצי לתשע צוללות, "הגם שהגדלה כאמור סוטה באופן קיצוני מהצרכים המבצעיים", כתבה הוועדה.
לפעולות שנקטו ראש הממשלה והמל"ל במטרה להביא להגדלות נוספות של צי הצוללות, "לא קדמה ולוּ ראשית עבודת מטה מקצועית. כך, לא נבחן קיומו של צורך מבצעי לאור ההישג הנדרש; לא נבחנו המשמעויות הכלכליות; ולא נבחנה ההיתכנות המעשית להחזקה ותפעול של צי כה גדול", כתבה הוועדה. מערכת הביטחון כאמור חיוותה את עמדתה שאין צורך לרכוש מגרמניה צוללות נוספת, אלא לוודא שסעיף האופציה יוביל "לקבלת התחייבות מדינית-עקרונית לאספקה רציפה של צוללות, שיחליפו בעתיד את הצוללות המתיישנות, בדרך זו נמנעה הגדלת הצי לשבע צוללות".
אלא שבניגוד לסיכום, ראש הממשלה והמל"ל קידמו עסקת רכש קונקרטית של שלוש צוללות חדשות, צוללות 9-7,. עסקה זו נדונה בפגישת ראש הממשלה עם הקנצלרית מרקל, בהשתתפות ראש המל"ל דאז כהן. השניים הגיעו לסיכום עם הגרמנים על היקפה הכספי של עסקת הרכש: 1.8 מיליארד אירו. כך, במשך יותר משנה, בין 2015 ל-2016, נמצאים נתניהו וכהן בקשרים עם הגרמנים, לרבות פגישות עם הקנצלרית ושר הכלכלה הגרמנים מבלי לעדכן את מערכת הביטחון, אף שידעו כי זו מתנגדת לעסקה ואינו יודעת למעשה על התממשותה.
"המל"ל לא תיעד את פגישותיהם של ראש הממשלה וראש המל"ל עם צמרת הממשלה הגרמנית, והסתיר את העובדה שהוא העביר לגרמנים הצעת רכש קונקרטית", ציינה הוועדה. "ראש המל"ל יוסי כהן יצר את הרושם כי בפגישת המנהיגים בחודש אוקטובר 2015 דובר על התחייבות גרמנית ארוכת טווח, ולא רכישה בפועל. הוא דיווח למנכ"ל משר הביטחון כי 'מרקל הבטיחה כי יימצא פתרון לנושא הצוללות והדגישה את מחויבותה ארוכת השנים של גרמניה כלפי ישראל... כך שהחל מהרגע בו ישראל תקבל את הצוללת השישית תהיינה תמיד צוללות ברשותה'".
רק בחודש פברואר 2016 נודע למערכת הביטחון כי ראש הממשלה והמל"ל פועלים לקידום רכש של שלוש צוללות. במשך כל הזמן נתניהו והמל"ל דוחקים לקדם את ההליך בנימוק שעלול להתרחש שינוי פוליטי שגרמניה שיכשיל את רכש הצוללות. המל"ל ביקש ממערכת הביטחון להעביר באופן בהול פרטים קונקרטיים לצורך הצטיידות בצוללות בעתיד. מערכת הביטחון נותרה איתנה מצידה בהתנגדותה להאצת התהליך והזהירה כי לחץ הזמן אינו מאפשר למצות את תהליך אפיון הצוללות בהתאם לצרכים המבצעיים ועלול לפגוע באיכותן".
מנכ"ל משרד הביטחון דאז הראל ציין בזמן אמת: "אמרתי (למ"מ ראש המל"ל)... מאיפה הבאת את 9-8-7? את הצוללות. מה נפל עליך. הוא אמר לי 'אני רק... זה הבוס רוצה'. אמרתי לו... הצוללת הראשונה שאנחנו צריכים בכלל זה ב- (עוד שנים רבות)... מה אתה רוצה ממני עכשיו?.... למה אתה רוצה לעשות את הדיון? הוא אומר לי 'לא, אנחנו רק רוצים לדבר'. אמרתי לו: תקשיב, בפעם האחרונה שהלכתם רק על זה, רק זה, אנחנו סיימנו עם שלוש צוללות, ובעור שינינו ניצלנו משתי ספינות נצ"ל (לוחמה נגד צוללות) שזה גם כן מיליארד אירו. המסקנה שלי שראש הממשלה רוצה לחייב אותנו על צוללות. זה הוא רוצה לחתום. אנחנו לא צריכים לחתום עכשיו. ישבתי עם... הוא לא צריך את החתימה. ישבתי עם חיל הים, הם לא צריכים עכשיו את החתימה. זה רק מפריע לנו".
בקיץ 2016, לאחר חילופי גברי בראשות משרד הביטחון, קידם המל"ל - והפעם על דעת משרד הביטחון - נוס כלל פרטים לרכש שלוש הצוללות, אך הערות משרד הביטחון לא יושמו "בנימוק שלא ניתן לסטות מהעסקה שסוכמה בין ראש הממשלה לקנצלרית שכן הדבר יפגע ביחסים עם גרמניה ובסיכוי לקבל מענק".
כך, לפי הוועדה, נתניהו וכהן "אילצו את מדינת ישראל לרכוש שלוש צוללות". בנוסף, בעוד לקבינט הוצג כי מחירן יעמוד על 1.8 מיליארד אירו, "באופן שרירותי וללא בסיס", כתבה הוועדה, לימים התברר כי עלות רכישתן של הצוללות הייתה כשלושה מיליארד אירו וכי הקבינט הוטעה כך ש"פגעו ביכולת המיקוח של ישראל ומנעו מהקבינט את האפשרות לשקול את מחירה האמיתי ואת השלכותיה על צרכים ביטחוניים אחרים". כתוצאה מכך נאלצה הממשלה להוסיף 1.2 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון.
הצוללות למצרים
הוועדה כתבה כי במהלך המגעים של נתניהו וכהן עם הגרמנים, הם התבקשו לאשר מכירה של צוללות חדשות למצרים. הוועדה כתבה כי "לשיח שניהל ראש הממשלה עם הקנצלרית לא נערך תיעוד למערכת הביטחון. נמסרו עדכונים שיצרו תמונת מציאות שגויה לפיה גרמניה הסכימה לחזור בה מכוונתה למכור את הצוללות לצד ג'".
בקיץ 2011 דיווחו גורמים בגרמניה למערכת הביטחון כי חלה התקדמות בעסקה עם מצרים. מערכת הביטחון לא ידעה שנתניהו אישר לגרמנים את המכירה, ולא הבינה את פשר הדיווח מגרמניה. "במערכת הביטחון זיהו כי גורם ישראלי כלשהו פועל בעניין, אך לא העלו בדעתם כי מדובר במשרד ראש הממשלה", כתבה הוועדה.
מערכת הביטחון עדכנה את ראש הממשלה כי גרמניה ממשיכה לקדם את מכירת הצוללות למצרים למרות שלהבנתה התחייבה שלא לעשות כן וביקשה ממנו לוודא זאת. שכן, עמדת מערכת הביטחון הייתה כי יש להתנגד למכירת צוללות חדישות הדומות לישראל, לשכנתה מצרים. מערכת הביטחון העבירה לגרמנים מסר שהעברת הצוללות למצרים סותרת את ההבנות שהושגו בין ישראל לגרמניה, וכי גרמניה מתנערת מהתחייבותה לא פחות - בעוד הם לא יודעים כי נתניהו הוא שאישר זאת.
"בהתאם לשיח שהובילו ראש הממשלה והמל"ל עם מקביליהם בגרמניה, תוך מידורה של מערכת הביטחון, נחתמו בשלהי שנת 2011 מזכר הבנות בין ישראל לגרמניה בעניין הסיוע לרכש צוללת וכן אישור המכירה למצרים", ציינה הוועדה, והזכירה כי למערכת הביטחון נודע על כך רק ב-2012. גם אז, לפי הוועדה, "מערכת הביטחון התקשתה להאמין לטענות משרד הביטחון הגרמני כי המכירה למצרים קודמה באישורו של נתניהו ומשרד הביטחון דרש את התערבות ראש הממשלה".
עוד ציינה הוועדה כי "גם בשלב הזה, כהן ונתניהו לא מסרו למערכת הביטחון כי טענותיהם נכונות. אדרבה, ראש הממשלה והמל"ל יצרו את הרושם כי הם מתנגדים לעסקה, וכי קידומה אינו מתיישב עם הבטחות שגרמניה נתנה לישראל. במסמכים מטעם המל"ל הודגש שראש הממשלה מעולם לא נתן את הסכמתו למכר צוללות על -ידי גרמניה לצד ג' וכי ישראל מתנגדת לכך בתוקף".
יוני 2024: התייחסות רה"מ נתניהו לממצאי ועדת החקירה
(צילום: ערוץ כנסת )
באוגוסט 2021 נתניהו ביקש ממרקל לשנות את העמדה ולהתנגד למכירת הצוללות למצרים, אף על פי שישראל כבר חתמה על ההסכם עם הגרמנים שבמסגרתו היא תרכוש צוללת שישית בהנחה שהגרמנים יהיו רשאים למכור גם למצרים.
וכך כתבה הוועדה על אותה שיחה: "בשונה מהשיחות והמפגשים בין ראש הממשלה לקנצלרית שצוינו לעיל ואשר לא תועדו, לשיחה זו, בה הובעה התנגדות למכר הצוללות לצד ג', נערך תיעוד מלא ומפורט ותוכנה אף מצא דרכו לעיתון ה-Bild הגרמני". השיחה עם מרקל, כאמור, הודלפה על-ידי ישראל לעיתון הגרמני כדי ללחוץ על הקנצלרית לשנות את עמדתה.
הוועדה כתבה כי "גרמניה לא ראתה בעין יפה את התנגדותה של ישראל לעסקת הצוללות עם צד ג', לאחר שישראל כבר קיבלה את התמורה בדמות סיוע לרכש צוללת שישית, שכן אספקת הצוללות לצד ג' הייתה חלק מהעסקה".
עוד כתבה הוועדה כי ראש המל"ל דאז יעקב עמידרור דיווח שמקבילו הגרמני האשים את ישראל כי "לאחר שהרווחנו את הסבסוד הגרמני בסך 160 מיליון דולר, חזרנו בנו מההסכמה לעסקה". הוועדה כתבה כי לפי המסמכים, "גרמניה התרעמה על ההדלפות לתקשורת בנושא, שנתפסו כהפעלת לחץ פסולה, והזהירה כי אם יימשכו ההדלפות הישראליות תיחשף ההסכמה שניתנה על ידי ראש הממשלה. התנהלות זו פגעה ביחסי האמון ובקשרים בין המדינות".
הוועדה כתבה כי ראש הממשלה נתניהו וראש המל"ל לשעבר יוסי כהן מוזהרים בפגיעה בביטחון המדינה: "ראש הממשלה וראש המל"ל יוסי כהן הסתירו ממערכת הביטחון וממשרד החוץ את השיח שניהלו עם הגרמנים, גם כשנאמר לראש הממשלה בין המהלכים השונים. אף שהובהר לו שהדבר נחוץ שלשיח אפשרי עם גרמניה יהיו השלכות ביטחוניות, הוא המשיך להסתיר את הסיכום שלו עם הקנצלרית".
