כדי להבין ולדעת את האויב, או ידיד האמת הפעם, העצה הטובה ביותר היא לנתח את המצב דרך נקודת המבט שלו, וממנה להסיק מסקנות ולבנות אסטרטגיה. זו עצה בסיסית שכל אדם מכיר, במערכת הביטחון וגם בעולם העסקי. במאבק נגד ארגוני הטרור או הפשיעה, בכדי להבין את דרכי הפעולה שלהם נכון לחשוב כמו מחבל, או כמו עבריין. להיכנס למוח המעוות שלהם וכך להבין מה הם חושבים, ככל שאפשר ולסכל. במילים אחרות, איפכא מסתברא.
מדינת ישראל חיכתה לחבר שלה, נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שלבסוף הכריע כשנכנס למשחק מול איראן ונחית את הפצצות.
ניסיתי תקופה להבין מה עובר לו בראש. אני שומע את הפרשנים המומחים לנושאי ממשל אמריקאי, קורא את המנתחים המלומדים שעשו דוקטורת בענייני ארה"ב, ומנסה בסופו של דבר להגיע לאיזו מסקנה לגביו בשכל הישר, ולא מצליח. ייתכן שהלכתי רחוק מדי בניסיון להבין את נשיא העולם החופשי, כאשר בחנתי אותו בעיניים רציניות מדי.
כל אמירה או ציוץ שלו מטריפה את העולם. הפרשנים יוצאים מגדרם וסורקים את שורות הכתב, תוהים האם מסתתר שם איזה רמז או כתב חידה, שיכול לרמוז לבאות. אבל בסופו של דבר אני מבין, כאשר אני מנסה לחשוב דרך מוחו של ידידינו הטוב, שאת האירוע הזה - מלחמת ישראל איראן - יש לבחון דרך עיניים הוליוודיות. דונלד טראמפ זה הוליווד, זה "שואו ביזנס" אחד גדול, זו תעשייה קולנועית.
מה יהיה מעכשיו והלאה, אחרי היום של הפצצה? כדי להבין אותו כל שעלינו לעשות זה לחשוב במונחים של טראש קולנועי. האמת, בכלל לא מסובך. אפילו די פשוט. בסופו של דבר, הכי חשוב שהקהל יאהב את היצירה שהכינו עבורו בעלות של מיליונים
מדינת ישראל היא עוד כוכב על המרצפות בשדרת הכוכבים. דונלד חושב במונחים של יונייטד קינג והפי-אנד. על סוף רומנטי ונשיקה לוהטת, על הגיבור שלאורך כל הסרט מיוסר ופצוע אבל בסופו מנצח את כוחות הרשע. על פטריית עשן גדולה מעל איראן שממנה עולה חיוך בלונדיני מנצח.
הכל מתחיל ונגמר בו
זהו, זה הסיפור, זה דונלד. הוא אכן ידיד אמת שלנו ועוזר לנו מאוד ועשה את הבלתי ייאמן, אבל הכל אצלו זה מופע הוליוודי אחד גדול. הלכנו רחוק מדי כשניסו להבין בכובד ראש את מהלכיו.
מה יהיה מעכשיו והלאה, אחרי היום של הפצצה? כדי להבין אותו כל שעלינו לעשות זה לחשוב במונחים של טראש קולנועי. האמת, בכלל לא מסובך. אפילו די פשוט. בסופו של דבר, הכי חשוב שהקהל יאהב את היצירה שהכינו עבורו בעלות של מיליונים.
בכל מה שקשור אליו, שבו בסלון עם דלי של פופקורן, תניחו רגלים על השולחן, וצפו בסרט החדש שזה עתה יצא לאקרנים. ככל שמדובר בדונלד שלנו, העולם הוא מופע קולנועי אחד גדול ואנחנו קיבלנו כרטיס וי.אי.פי לשורה האמצעית שממנה רואים הכי טוב, גם את הכי רע. אהבתם? תמחאו כפיים כשעולות הכתוביות.
השאלה הגדולה היא האם במסגרת התסריט הקולנועי המושלם שלו, הצטרפות כוחותיו לכוחות הישראלים נמצא על הפרק, גם אחרי הפצצה הגדולה. כיאה לסרט מתח נהדר, התשובה תגיע בסוף, כי אחרת הקהל יינטוש את האולם וידרוש את כספו בחזרה. כל הערכות מעידות שכן - אמריקה תמשיך לסייע לנו לסיים את העבודה. ניקח את זה למונחים קולנועיים, כי הרי כבר אמרנו, דונלד הוא הקינג קונג של השעה. התסריט ימשך והאריה השואג של MGM יצטרף ללביא השואג של "עם כלביא" ויחד, בביס אחד, נטרוף את הגרעין האיראני. היש סיום טוב יותר לסרט שכזה? במונחים של דונלד, סרט הפעולה הזה חייב להסתיים בטוב, וברור שהוא זה שחייב להיות המנצח הגדול בכל הזמנים. הקהל משתוקק לסוף טוב ומרגש, כזה שישאיר טעם של עוד- טעם של עוד מלחמה טובה כזאת, מלאה בדרמה, שהכרטיסים נחטפים כמו לחמניות.
מתן צוריאם אנחנו רוצים להבין מה עובר בראשו של דונלד טראמפ, כנראה שעלינו לבקר באולפני דיסני, למשל, ברגע שנוכל להמריא מכאן. שם, בין הדמויות והתסריטים, נמצאת התשובה, אולי. אני לא מכיר סרט אמריקאי בהשתתפותו של קפטן אמריקה שבסופו של יום הגיבור מובסס ונכנע. ואם במקרה מצאתם סרט שכזה, דעו שכעוף החול הגיבור ישוב בסרט הבא והניצחון שלו יהיה גדול הרבה יותר, או במקרה שלנו- קטלני הרבה יותר.
היינו שמחים אילו לסרט הזה שאנחנו נמצאים בו אמריקה תצטרף עוד יותר ונסיים את הכל בחיבוק מתוק, כמו של מיקי מאוס וגופי. אבל בעולם האמיתי שמעבר למסך הנוצץ, המציאות כנראה הרבה יותר מורכבת, והמזרח התיכון הפרוע רחוק אלפי שנות אור מפנטזיה הוליוודית.
