אחרי 471 ימים מטלטלים בשבי חמאס, רומי גונן (24) אמילי דמארי (28) ודורון שטיינברכר (31) שוחררו אתמול משבי חמאס - ובעודן בבית החולים הן מתחילות לשתף מעט את קרוביהן אודות מה שחוו בגיהינום של עזה.
אף אחת משלוש החטופות ששוחררו לא הייתה לבד בשבי, אך בשלב מסוים הפרידו ביניהן, ובחלק מהזמן הן שהו במתחמים הומניטריים שאמורים לשמש את העזתים העקורים. חלק מהן סיפרו כי שהו מתחת לקרקע וכמעט לא ראו אור יום.
הן נחשפו מפעם לפעם לטלוויזיה ולרדיו, ומספרות שראו את המאבק של המשפחות והציבור למען שחרורן. חלק מהן סיפרו כי נחשפו לשידורים בטלוויזיה באשר למה שקרה בישראל ב-7 באוקטובר, וידעו שמשפחותיהן שרדו. לדבריהן, הן בישלו אחת לשנייה ודאגו זו לזו כל הזמן.
לפי דיווח בחדשות קשת, אחת מהן סיפרה: "לא חשבתי שאחזור, הייתי בטוחה שאמות בעזה". עוד לפי הדיווח, הן סיפרו כי רק אתמול בבוקר קיבלו את הבשורה על שחרורן: "פחדנו פחד מוות משלב המעבר מהמחבלים לידי הצלב האדום בגלל ההמון העזתי". הן סיפרו כי למרות שחמאס סיפק לחלק מהן תרופות, אחת החטופות עברה הליך רפואי ללא הרדמה - עדות נוספת לאכזריות של ארגון הטרור.
המפגש של רומי, דורון ואמילי עם אימותיהן לאחר השחרור מעזה
(צילום: דובר צה"ל )
אמילי דמארי סיפרה למשפחתה כי היא ורומי גונן שהו יחד תקופה ממושכת בשבי. לדבריה, השובים העבירו אותן ממקום למקום פעמים רבות, אולי אפילו עשרות פעמים, בין מקומות מסתור מעל ומתחת לקרקע. עוד סיפרה אמילי, שאיבדה שתי אצבעות מירי חמאס ב-7 באוקטובר, כי היא גם נפצעה ברגלה במהלך השבי, ורומי שעברה הכשרה כחובשת טיפלה בה וסייעה לה. בחדשות רשת דווח כי השלוש היו גם במנהרות וגם בדירות במהלך שהותן בעזה, ושהן למדו ערבית בתקופת השבי.
במרכז הרפואי שיבא, שם נמצאות השלוש, מסרו הערב: "הדיווחים אשר פורסמו בכלי התקשורת לא יצאו מהסביבה הטיפולית של השבות במרכז הרפואי שיבא. המרכז הרפואי שיבא פנה למשרד הבריאות בבקשה לחקור את מקור ההדלפות אשר פוגעות לא רק בפרטיותן של השבות אלא גם במערכת יחסי האמון המלאים שבין הצוות המטפל לשבות ובני המשפחה".
"דורונה זו אותה דורונה - מושלמת. אמילי? מלכה של החיים"
חברותיה של דורון שטיינברכר ביקרו אותה הערב בבית החולים שיבא בתל השומר וסיפרו ל-ynet על הרגע שבו ראו אתמול בטלוויזיה כי חברתה הטובה שבה מעזה. "התרגשות עצומה, האמת שהתגובה הראשונה הייתה צרחות אימים, צרחות של התרגשות", שיתפה מיתר יעקבי. "אחרי זה היה פשוט בכי והתפרקות, ההבנה הזאת שסוף סוף היא פה. 471 ימים ייחלנו, התפללנו וחיכינו וסוף סוף זה קרה. זה היה רגע שאנחנו נזכור לנצח".
חברותיהן של דורון ואמילי בבית החולים
(צילום: ליאור שרון)
נועה מזרחי סיפרה כי היא וחברותיה עדיין לא פגשו את דורון פיזית. "עשינו איתה שיחת וידאו קצרה, ובעיקר מה שאמרנו זה שלא ישנו מהתרגשות. שאנחנו לא מאמינות שאנחנו רואות אותה ושהיום הזה הגיע, ושאנחנו אוהבות אותה", סיפרה. "היא גם כל הזמן אמרה לנו שהיא אוהבת אותנו ושהיא כל הזמן חשבה עלינו. היה רגע של התפרצות של רגשות משני הצדדים של שמחה מאוד מאוד גדולה. זו הייתה שיחה מאוד קצרה אבל שממש מילאה את הלב ואת הנפש".
חברה נוספת, חן קנר, סיפרה: "החיוך שלה הוא אותו חיוך, ודורונה זאת דורונה. ייקח גם לנו זמן לעכל את זה ולהבין מה היא עברה ולראות איך ממשיכים, אבל דורונה זו אותה דורונה בשבילנו. ואנחנו חיכינו לה. היא מחייכת, וזה מה שחיכינו לו, לראות את החיוך שלה, ושהיא חיה ונושמת ובריאה ועומדת על הרגליים".
על השיער החום שאיתו חזרה דורון מהשבי אמרו חברותיה: "זה הרבה יותר יפה לה, זה מבליט לה את העיניים הכחולות. אבל היא מושלמת בכל מצב, אנחנו מקבלים אותה בכל הגוונים". הן הוסיפו כי הדבר הראשון שיעשו כולן יחד עם דורון יהיה לנסוע להופעת איחוד של המורדים: ״דורון כבר יודעת והיא בהלם שהם אמורים לבוא לישראל. המופע נדחה כבר פעמיים, כנראה כי הם חיכו לדורון. יש לנו גם רשימת ריכולים ששמרנו לה ואנחנו מחכים לשבת על קפה כדי שהיא תשמע ותדע הכול, היא לא תפספס כלום".
חברותיה של דורון הן גם חברות של אמילי דמארי, שגרה כמו דורון בכפר עזה לפני 7 באוקובר. מיתר סיפרה עליה: "אני חושבת שכולם אתמול בערב ראו מי זאת אמילי. אלה היו פריימים כל כך קצרים, אבל שהנכיחו בדיוק מי זאת - פייטרית, מנצחת את הכול, מלכה של החיים. ראינו גם את התמונות יחד עם כל עם ישראל, וראינו איך היא שוברת את הרשת ואין עליה. היא מטורפת, אין עליה". חן הוסיפה: "זאת אמילי. אין אחד שלא רואה את אמילי ומתאהב בה. אין דברים כאלה, באמת".
נועה הזכירה כי קית' סיגל, גלי וזיו ברמן מכפר עזה עדיין ברצועה. "המאבק שלנו לא נגמר עד שהם חוזרים ועד שאחרון החטופים חוזר. אנחנו לא בלעדיים לדורון, המאבק הוא מאבק על כולם. לא מורידים את הרגל מהגז, העסקה הזאת צריכה להיות במלואה ולהסתיים".
"קיבלנו אותה וכל המשפחות זכאיות לזה"
קרוביהן של אמילי, רומי ודורון מסרו הערב הצהרה ראשונה לתקשורת מאז שחרורן. "לפני 472 ימים קיבלנו את ההקלטה המצמררת של דורון. המילים האלו היו הכאב הענק שלנו והחרדה הבלתי פוסקת. הרגע הזה יישאר חקוק בליבנו לנצח, היום דורון איתנו בבית", אמרה ימית אשכנזי, אחותה של דורון. "אנחנו עדיין מעכלים, מנסים להתמודד. היא בטוב, היא חזקה ואמיצה, אך הדרך לשיקום עוד ארוכה. היא עטופה בחום ואהבה של משפחתה, חברותיה וכל עם ישראל".
אשכנזי אמרה עוד: "הקהילה שלנו, כפר עזה, החברה הישראלית כולה, הייתם שם לצידנו בכל צעד במסע הארוך הזה. אתם שנתתם לנו כוח ותקווה, הייתם חלק בלתי נפרד משובה הביתה. החיבוק שלכם חצה גבולות, המסע להחזיר את דורון הסתיים, אבל המסע לשיקומה רק מתחיל. אנו בעצמנו ניצלנו מהטבח ועוד לא התחלנו את מסע השיקום.
הצהרת משפחות החטופות ששוחררו מהשבי, הערב
(צילום: ליאור שרון )
מנדי, אמה של אמילי, אמרה: "אני שמחה להגיד לכם שאמילי באנרגיה טובה בדרך לשיקום. היא חזקה ונחושה". גם האם הודתה לכוחות הביטחון, לנשיא היוצא של ארצות הברית ביידן ולנשיא החדש טראמפ, , לממשלת בריטניה, ולכל המתנדבים שסייעו בהחזרת בתה ולצוות הרפואי בבית החולים שמטפל בה.
"יש לי בקשה אחת מכם - תמשיכו להילחם על 94 החטופים שצריכים לבוא הביתה, יש יותר מדי משפחות שמחכות לאהובים שלהן", אמרה מנדי. "החטופים בעזה צריכים לקבל סיוע הומניטרי בזמן שמחכים לשחרורם. החטופים צריכים לקבל אוכל, שתייה ותרופות. תודה שוב על תמיכתכם".
מירב, אמה של רומי, התייחסה בתחילת דבריה לכמות המצלמות שהגיעו לסקר את ההצהרה לעומת מספר המצלמות יום אחרי הטבח. "זה רק אומר איפה העם והתקשורת, שאפו לנו", ציינה מירב. האם ציינה שהיא מאוד מתרגשת, ואמרה בקול חנוק: "אנחנו שמחים להגיד שרומי היא חטל"שית - חטופה לשעבר. המציאות שזימנו התממשה, והפכנו למשפחה של שבים".
האם ציינה בדבריה את בן שמעוני שניסה למלט את רומי ברכבו משטח מסיבת הנובה לפני שנחטפה ונרצח, וכן את חברתה של הבת גאיה חליפה ואופיר צרפתי שנרצחו גם הם ברכב. אחר כך הודתה מירב לממשלת ישראל ולראש הממשלה בנימין נתניהו על "האומץ בערכיות החלטתם להניע תהליך חשוב של השבת הבנים והבנות". היא גם הודתה למשפחות השכולות, למשפחות הלוחמים, לנשיא ארצות הברית טראמפ ולמתווכות בעסקה קטאר ומצרים.
