"יש לי מסר אחד - לא לשמור בבטן". ביום חמישי האחרון, לבית המשפט המחוזי בנצרת הוגש כתב אישום נגד אלון בן אורי אראל (56) מקדרים - בגין אינוס ומעשה מגונה במטופלת שהגיעה אליו לעיסוי בקליניקה שלו. בשיחה עם ynet, שיתפה המטופלת דנה (שם בדוי): "בסיוט הכי שחור לא האמנתי שזה יקרה לי, הגעתי למקום בטוח וזה הפך לסיוט השחור בחיי".
אראל הוא מטפל במגע ובעלים של קליניקה פרטית. מכתב האישום, שהגישה עו"ד לוסאנא סאיג, סגנית בכירה בפרקליטות מחוז הצפון, עולה כי במהלך הטיפול שהעניק לדנה הוא נגע באיבריה המוצנעים. כתב האישום מתאר פרטים קשים, שלפיהם היא קפאה, התעשתה והזיזה את ידו. אך בהמשך, הוא הוריד את הסדין מעל גופה של ותקף אותה מינית.
"בתום הטיפול כששאל לשלומה היא הגיבה כי לא ביקשה ממנו לעשות את מה שעשה, ובמענה להצעתו לחבק אותה היא ביקשה ממנו להשאיר אותה בחדר לבד", צוין בכתב האישום. "כשיצאה מהקליניקה, היא הודיעה לו כי היה אסור לו לעשות את מה שעשה ובתגובה הוא הבטיח כי הדבר לא יקרה שוב".
דנה סיפרה ל-ynet כי הלכה לשלושה טיפול אצל אראל. "זה קרה בטיפול השלישי", אמרה. "הכול קרה אצלו בקליניקה בקדרים. מיד אחרי המעשה העמדתי אותו במקום, אמרתי לו שלא ביקשתי את זה, שזה לא בסדר מה שעשה והוא התנצל". היא הוסיפה: "אני מבקשת מבית המשפט שייתן לו את העונש שמגיע לו. הכי חשוב שהצדק והאמת ייצאו לאור. זו הבקשה היחידה שלי".
רס"ר לי-גל אלמוגצילום: דוברות המשטרהמי שניהלה את החקירה, הייתה צוערת שהם, מסלול שירות יוקרתי שמיועד לסטודנטים מצטיינים, רס"ר לי-גל אלמוג, חוקרת אלימות במשפחה, עבירות מין וחסרי ישע במחוז צפון. "קיבלנו את התלונה לפני כחודש", סיפרה ל-ynet. "המתלוננת הגיעה פיזית לתחנה לדווח על העבירה שחוותה".
כדי לחזק את התשתית הראייתית של התיק, אמרה רס"ר אלמוג, היא החליטה לבצע פעולות חקירה נוספות. "הבנתי שמדובר במילה מול מילה ולכן בניתי תוכנית חקירה להתמודד עם זה", תיארה. "זימנתי את המתלוננת לעוד מפגש ובמהלכו בוצעה שיחה עם הנאשם, שבמהלכה היא הטיחה בו את ההאשמות שלה והוא הודה במיוחס לו. הצלחנו להשיג את ראיית הזהב, הפעולה המוצלחת הזו הביאה בסופו של יום לכתב האישום".
לסיום היא הדגישה: "אני קוראת לכל אישה שנפלה קורבן לתקיפה להגיע מיידית אלינו, היא תקבל טיפול מקצועי, אישי ומסור".
דנה, חיזקה את דבריה, ואמרה: "יש לי מסר אחד לכל מי שעברה הטרדה או תקיפה מינית - שלא תשמור את זה בבטן, שתלך להתלונן, שתיגש למרכז סיוע, שהבושה על המעשה צריכה לעבור לתוקף ולא לאישה. נשים לא צריכות לסחוב את זה בבטן, זה מה שהניע אותי ללכת למשטרה, הידיעה שאם אשמור את זה בבטן זה עלול לגרום לי למחלות בעתיד".
היא סיפרה כי "בשנייה הראשונה שאחרי התקיפה היה ברור לי שאני ניגשת למשטרה ולא מבליגה. הגיעה איתי נציגה מהמרכז לסיוע למשטרה, שתמכה בי וליוותה אותי בכל ההליך. מרכז הסיוע נמצא שם לטובתנו 24/7. לא להסס לבקש עזרה - תהליך הריפוי שלי התחיל ברגע שהגשתי את התלונה".
דנה שיתפה כי לאורך התהליך ליווה אותה פחד שלא יאמינו לה, אך כעת היא קוראת לנפגעות אחרות: "צריך ללכת עם האמת עד הסוף לזכור שלא בחרנו, לא ביקשנו, ולא רצינו שיתקפו אותנו. מבחינתי עשיתי את זה כדי שנשים אחרות לא יפגעו, וזה מה שנתן לי את הכוח".
כמו כן, היא הוסיפה: "אם הולכים למעסה גבר אז קודם כל לבדוק שיש בקליניקה עוד אנשים, לא ללכת סתם לקליניקה שאי-אפשר לדעת איך זה ייגמר. אם יש מזכירה או עובדים נוספים בקליניקה אז הסיכוי שהמטפל יעז לעשות משהו כזה יותר קטן. מעבר לכך, כשיש אישה נוספת במקום אז היא תהיה הראשונה לזהות את המצוקה של מטופלת. אחרי המקרה הזה אני כבר לא סומכת על גברים בכלל, קראתי אחרי התקיפה שחוויתי שב 98% מהמקרים גברים תקפו נשים".
היא שיתפה: "יש בי כעס מאוד גדול על מה שהעז לעשות, על העובדה שניצל את המעמד כדי לתקוף אותי. אני מרוצה מאוד מהטיפול והיחס של המשטרה, לא האמנתי בהתחלה במערכת ואחרי העבודה שהם עשו אני מאמינה. אני חושבת שכל אדם שהותקף צריך ללכת למשטרה ולדווח, אחרי שפנה קודם למרכז הסיוע. לא לחיות עם הסוד הזה כל החיים".
הסנגורית של הנאשם טרם הגיבה.
