ראש הממשלה בנימין נתניהו והדרגים המדיניים והביטחוניים טרם הכריעו בסוגיה הנפיצה, אבל ועדת החוקה של הכנסת ממשיכה להאיץ את קידום החוקים המיוחדים שיאפשרו להעמיד לדין את 250 מחבלי הנוחבה שהיו מעורבים בטבח 7 באוקטובר.
לפי המוצע על-ידי יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) וח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), יוקם בית דין מיוחד לשיפוט מי שהואשם בגין השמדת עם, ויכהנו בו 15 שופטים. בית הדין המיוחד יוקם כבית דין קבוע לעבירות, לפי חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם מ-1950. עוד מוצע כי בית הדין יהיה רשאי לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין המקובלים במשפט פלילי, ושר המשפטים יהיה רשאי לקבוע הוראות לעניין זה בתקנות.
כמו כן, מוצע כי יוקם צוות היגוי במטרה לקבוע את מדיניות התביעה בהעמדתם לדין של הנאשמים באירועי 7 באוקטובר, וחבריו יהיו נציגי שר המשפטים, שר הביטחון ושר החוץ. לבסוף, מוצע לתקן את חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, ("חוק הלב"חים"), כך שהרמטכ"ל יהיה רשאי להוציא צו כליאה נגד מי שיש לו יסוד סביר להניח כי השתתף בטבח.
עם פרוץ המלחמה הוחלט בקבינט המדיני-ביטחוני שלא להתחיל בפעולות להעמדת הנוחבות לדין בשל התרעת גופי הביטחון שהמהלך עלול לחבל בשחרור החטופים משבי חמאס בעזה. כמו כן, ישראל חוששת שהעמדה לדין של מחבלי חמאס במשפטי ראווה עלולה לפגוע בהסדרים מדיניים שקשורים בארגון הטרור. בנוסף, קיים חשש שפרקליטיהם הזרים של הנוחבות, שיישכרו על-ידי מקורבי חמאס, יהפכו את היוצרות בעולם הערבי ויאשימו את ישראל בביצוע פשעים נגד האנושות.
"יש לשים את הפוליטיקה בצד"
ח"כ רוטמן אמר בדיון שנערך היום בוועדה: "מוטלת לפתחנו משימה לקדם את ההצעה בהקדם האפשרי כדי שהצדק ייראה וייעשה. יש לשים את הפוליטיקה בצד, אין פה קואליציה או אופוזיציה, זה מהותי לכל המדינה. היה צריך שההצעה תובא על-ידי הממשלה והייעוץ המשפטי לממשלה לפני שנה וחצי. קיימנו ישיבות, חלקן חסויות וחלקן גלויות, החוק עבר בקריאה טרומית ולא העליתי אותו מיד להצבעה.
"נכתב בהחלטת ועדת השרים שהממשלה תקדם, ובדיון הזוי בפגרה נאמר על-ידי הייעוץ המשפטי לממשלה ששלחו מסמך לשר המשפטים וסירבו לומר מה כתוב בו. כשביררתי איתו הוא אמר שלא נכתב כלום, אלא רק שרוצים פגישה. הם סירבו לתת תשובות והסתירו מידע מהכנסת בהוראה מלמעלה וזה מאוד חמור. דבר שייהרג ובל יעבור הוא הקמת טריבונל מיוחד".
יו"ר הוועדה הוסיף: "נצטרך לערוך תיקונים שונים בנושא 'מפגש עו"ד', משך המעצר ועוד, אבל אני לא מוכן ששופט יישב בבוקר בתיק מחבל נוחבה ויתרגל לכללי פרוצדורה שונים, ובצוהריים יישב בתיק של אזרח ישראלי שפשע, כי הדבר יזהם את מערכת המשפט. ראינו את הזליגה בנושאים אחרים. אם ילכו על הכללים הקיימים היום, בלי שינוי יסודי, גם אם מחר בבוקר הפרקליט יגיש כתב אישום, הנכדים שלנו יראו את גזר הדין הסופי".
ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד) אמר: "נראה לי הזוי שמתעסקים בהצעת חוק פרטית בנושא חשוב כמו 7 באוקטובר. אני לא בא בטענות למציעים, אלא לממשלה שאומרת שהיא תומכת בזה ולא ברור מה היא רוצה. יושבים היום אנשים נוראיים בבתי הכלא, ויושבות משפחות שכולות שמחכות למיצוי הדין. הפתרון הוא קודם כל בקבלת החלטה. אפשר להתקדם עם החוקים הקיימים ולא להקים טריבונלים חדשים. אם יש עומס, אפשר להביא שופטים לשעבר, כמו שנהוג היום. לצערי לא נראה ששר המשפטים רוצה להתקדם. המטרה משותפת לכולנו ואנחנו מאבדים זמן יקר".
ח"כ משה סעדה (הליכוד) ציין: "ביקשנו נתונים על כמה טיוטות כתבי אישום יש ולא קיבלנו. הפרקליטות הייתה בטוחה שמחבלי הנוחבה ישוחררו ולכן לא צריך להכין כתבי אישום. מחבלי הנוחבה, וכל אדם שחצה את הקו ב-7 באוקטובר וביקש להמית את מדינת ישראל, דינו מיתה. יש הבדל בין הנראות ברשתות, לעומת העמדה לדין ברמה המשפטית, שמי שצריך להחליט הוא הייעוץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות ומעליהם שר המשפטים. לכלול ועדת היגוי זה לא נכון, זה משדר מסר אחר. ככל שתוכנס מעורבות פוליטית זה לא נכון".
ח"כ מלינובסקי, שנמנית כאמור עם יוזמי החוק, אמרה: "יש לי ביקורת גם על הממשלה וגם על היועמ"שית, שכולם ברחו מהאחריות. אין עמדת מל"ל כי הם לא נדרשו לכך אף פעם. בנובמבר 23 הקמנו ועדת משנה חסויה, קיימנו דיונים עוד בזמן הקרבות. בדיון הראשון ישבו פה השר לוין והיועמ"שית ונתנו קריאת כיוון והבהרנו שצריך להתקדם. האמירה הייתה שזה עלול לפגוע בחטופים ושגורמי הביטחון מתנגדים, אבל אז גורמי הביטחון אמרו שאפשר להכין את הקונסטרוקציה החקיקתית ולצאת לדרך כשיגיע הרגע המתאים. כל אחד גלגל אחריות למישהו אחר. אנחנו פתוחים לכל הצעה ומחשבה, אבל אם לא תהיו שותפים, נחליט בעצמנו".
עו"ד ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי של הוועדה, אמר בדיון: "הצעת החוק באה על רקע היקפם וחומרתם הייחודיים של מעשי הזוועה שבוצעו ב-7 באוקטובר, אשר מציבים אתגר מורכב למערכת המשפט, ומעלים את שאלת הצורך בהתאמת הדין הפלילי הקיים למכלול הנושאים הכרוכים בהעמדתם לדין של המשתתפים באירועים אלה. ברור שמדובר בנושא קשה ומורכב, אבל נראה לי שלכולם יש מטרה משותפת - שנוכל כמדינה להעמיד לדין בהקדם את האחראים לזוועות, לעשות צדק, ולתת פה לנפגעים ולקורבנות גם עבור אזרחי ישראל וגם עם הפנים החוצה לעולם".
הוא הוסיף: "חיוני לקבל את עמדת המשטרה והפרקליטות שיש להם את התמונה המלאה לחומר הראיות והמצב בשטח, כדי שהכנסת לא תחוקק 'על עיוור'. בהיבט גיבוש הנרטיב ההיסטורי של האירועים, חשוב שההכרעה ביחס להסדר תיעשה במבט רחב ולכן נציע כי הוועדה תשמע מומחי ידע שונים.
"הצעת החוק מבקשת להקים בית דין מיוחד לשיפוט מי שהואשם בעבירות לפי חוק השמדת עם. ההצעה אינה מונעת מהתביעה להעמיד לדין את משתתפי אירועי 7 באוקטובר בבית משפט פלילי רגיל בגין עבירות חמורות אחרות, כגון רצח, חטיפה ועוד, אך היא מכוונת את גורמי התביעה להעמיד לדין בגין עבירות לפי חוק השמדת עם, מעצם יצירת ערכאה מיוחדת לכך".
"צריך להוכיח מעשה מתוך כוונה להשמיד"
היועץ המשפטי של הוועדה ציין עוד: "שאלת מפתח היא האם מתקיימים התנאים המשפטיים להעמדה לדין של מבצעי אירועי 7 באוקטובר בעבירת השמדת עם. זו שאלה עובדתית ומשפטית שלנו אין את המידע לגביה, ולכן צריך לקבל תמונה מהפרקליטות והמשטרה שלהם יש גישה לחומר הראיות. ייחודה של עבירת השמדת עם הוא בדרישת הכוונה המיוחדת - יש להוכיח כי המעשים הללו נעשו מתוך כוונה להשמיד קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית כולה או חלקה.
"ממבט אל הזירה הבינלאומית עולה כי קיימת מורכבות בהוכחת יסודות העבירה של השמדת עם, ובפרט לעניין ההוכחה של הכוונה המיוחדת לצורך הרשעה. כמו כן, גם במקרים שבהם מוכחת כוונה מיוחדת מצד מארגני הפשע, מתעוררות שאלות בנוגע לאפשרות להוכיח כוונה מיוחדת מצד מבצעים זוטרים יותר. ברור לגמרי שאנחנו כמדינה לא רוצים להעמיד לדין אנשים שביצעו זוועות כמו רצח או חטיפה על עבירה מורכבת יותר משפטית כמו השמדת עם, אם בסוף זה ייגמר ללא הרשעה".
בהתייחסו להקמת בית הדין המיוחד, אמר עו"ד בליי: "יש מקום כי הוועדה תבחן את ההצדקות העקרוניות והמעשיות להקמה של טריבונל מיוחד חדש. מעבר לשאלות העקרוניות מבחינת המעמד של בית דין חדש כזה, יש גם הרבה שאלות מעשיות כי בית דין חדש משמעותו שופטים חדשים, סדרי דין חדשים וכו'. זה עלול לקחת לא מעט זמן.
"יש חלופות שנראות פחות מורכבות שניתן לשקול, כמו הקמת מחלקה ייעודית בבית המשפט המחוזי, עם תגבור כוח אדם (בדומה למה שנעשה עם בית המשפט הכלכלי), או העמדה לדין בבתי המשפט הרגילים תוך חקיקת תיקונים פרטניים לסדרי הדין, שיאפשרו התאמת ההליכים לנסיבות המיוחדות המתעוררות במקרה זה. ניתן גם לשקול מודלים כגון הרחבת מערכת בתי המשפט הצבאיים, אף כי חלופה זו יכולה לעורר קשיים בהיבטים אחרים".
