פרויקט שמות המשפחה של ynet שכבש את הרשת ועורר עניין רב, חשף את הסיפורים שמאחורי מאות שמות משפחה בישראל - מהנפוצים ועד הנדירים שבהם. מאחורי כל שם מסתתר סיפור - של מוצא, עיסוק, נדידה או זהות - שממשיך ללוות משפחות דורות קדימה. אז מה הסיפור מאחורי השם משפחה שלכם?
6 צפייה בגלריה
הפירוש: שחור. משפחת שוורץ, הונגריה, 1914
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי, באדיבות משפחת שרון, ישראל)
6 צפייה בגלריה
משפחת טוויל בלבנון בשנות ה-20 של המאה הקודמת
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי, באדיבות אייל ברטוב)
6 צפייה בגלריה
בני משפחת קליין ובני משפחת פולאק, ז'ילינה, סלובקיה, 1890
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי, באדיבות משפחת קליין, ישראל)
הגר דורון, מנהלת מאגרי המידע ב"אנו - מוזיאון העם היהודי" (לשעבר בית התפוצות), הסבירה כי זו תופעה חדשה מבחינה היסטורית, שנוצרה במקומות שונים וברקעים שונים. "יש לנו חמישה מאגרים, ואחד מהם הוא מאגר שמות המשפחה שממנו יצא הפרויקט שעשינו עם ynet. אנשים מאוד אוהבים אותו, משתמשים בו, ואני מראה אותו בהרצאות. אנשים מוצאים בו עניין אמיתי", היא ציינה.
לדברי דורון, באירופה שמות משפחה נקבעו כבר בימי הביניים, אך אצל היהודים זה קרה מאוחר יותר. "יהודי ספרד החלו ליצור שמות משפחה אחרי הגירוש, כדי לשמר את המבנה הקהילתי. במקום שם פרטי ושם האב, כמו 'שמואל בן יעקב', נוספו שמות שעברו עם השושלת. אצל האשכנזים זה החל רק במאה ה-19, סביב שנת 1830, כשהרשויות דרשו לקבוע שמות משפחה לצורכי רישום ואוכלוסין. לעומת זאת, בתימן, בכורדיסטן ובהודו לא תמיד היו שמות משפחה עד העלייה לישראל". דורון הדגישה כי שמות המשפחה, שנראים לנו היום מובנים מאליהם וכאלה שעוברים מדור לדור, מסתירים מאחוריהם לעיתים סיפור משפחתי, זהות שרצתה המשפחה לבטא, או אפילו מיתוג מקצועי.
דורון הסבירה כי מאחורי שמות המשפחה שאנו רגילים לשמוע עומדים סיפורים של זהות, מוצא או עיסוק. "יש שמות פטרונימיים - שנקבעו על שם האב", היא פירטה. "אם האב היה אברהם נראה שמות כמו אברמס, אברמסון, אברהמוב, בן אברהם, אברהמי. אם היה זה יעקב, נקבל שמות כמו ינקלביץ' או בן יעקב. יהודה נמשל לאריה ולכן נגזרו ממנו שמות כמו לייבל ולייבלסון. יש גם שמות מטורנימיים - על שם האם. ריבקינד וריבלין על שם רבקה, ביילין על שם בלה או ריבה, שפרינצק על שם שפרינצה. לשמות על שם האם יש לעיתים סיומת 'מן' - כמו פרלמן, שפירושו 'בעלה של פרל'".
6 צפייה בגלריה
הפירוש: לחמניה. משפחת בולקא, פולין, 1910
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו - מוזיאון העם היהודי, באדיבות אילן תור, ישראל)
קבוצה אחרת כוללת שמות גיאוגרפיים, שנגזרו ממקום מגוריהם או מוצאם של בני המשפחה. "ברלין היא דוגמה ישירה, אך לעיתים מדובר בשמות שהשתנו עם השנים", אמרה דורון. "המבורגר - מהמבורג, קנייבסקי - מקנייב, פולק - מפולין, פרנקו - מצרפת, טולדנו - מטולדו. גם צנעני ושרעבי מרמזים על מקומות בתימן. יש גם שמות המציינים זהות אזורית כמו אשכנזי, מזרחי או שאמי. אבל זה לא אומר בהכרח שהמשפחה באמת באה מהמקום הזה - לעיתים פשוט עברה שם כשהשם נקבע".
בעולם היהודי קיימת גם קבוצת שמות ייחודית לשושלות. "כהן, כ"ץ, כהנא, מזא"ה, כאהן - כולם וריאציות של שושלת הכהנים. הלויים מיוצגים בשמות כמו לוי, לוין, לויט או סג"ל - סגן לויים. יש גם ראשי תיבות שנשמרו עד היום, כמו זק"ס - זרע קדושים, חרל"פ - חתן רבי לוי פנחס, ובר"ג - בן רבי גרשון".
שמות משפחה רבים שימשו גם לצורכי מיתוג מקצועי, והיא ציינה: "במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 נולדו שמות רבים שנבעו ממקצועות. בנאי - בונה, חייטים שנקראו שניידר או קרביץ, זגגים - גלזר או גלסמן, נגרים - צירמן או נגר, נפחים - חדד. בייגל ובייגלמן - משפחות שעסקו באפיית בייגלים. היה לנו במוזיאון ביקור של משפחת בייגל שסיפרו על מקור שמם - זה ממש כרטיס ביקור משפחתי. ברטמן הוא איש הלחם, ויסבורד - לחם לבן, בולקה (בולקא) - לחמניה, פישר - דייג, פליישר - קצב, גיטלמן - בשר טוב, צוקרמן - סוכר, הוניגמן - דבש. גם השם חלווה מקורו בממתק שהיה נפוץ בקרב יהודי סוריה ועיראק".
6 צפייה בגלריה
"כהן, כ"ץ, כהנא, מזא"ה, כאהן - כולם וריאציות של שושלת הכהנים". אסי כהן
(צילום: ענת מוסברג)
דורון מוסיפה כי באזורים מסוימים באירופה, בעיקר באימפריה האוסטרו-הונגרית, היה צורך לקנות שם משפחה בכסף. "מי שהיה לו יותר כסף קיבל שם יפה יותר. גולד, זילבר, דיאמנט ופרל היו שמות שנחשבו יוקרתיים, כי הם מסמלים עושר וזהב. גם שמות כמו באך או ווסר נחשבו איכותיים, כי הם מתקשרים לנוף ולהרמוניה. לעומת זאת, שמות כמו צ'וסניק - איש השום - נחשבו פחות יוקרתיים".
קבוצה נוספת כוללת שמות על פי מאפיינים חיצוניים או אישיים: "לנג פירושו גבוה בגרמנית, טוויל - גבוה בערבית, קליין - קטן, חסן - יפה, ג'מילי - נאה, שיין - יפה ביידיש, ארמוזה - יפה בספרדית. לעיתים השם נבע גם ממום גופני, כמו בלינדר - עיוור, קומביין - פיסח, אדרש - חרש".
לגבי השם טוויל שמקורו בערבית, לא מדובר בהכרח רק על אדם גבוה - אלא לפעמים גם על אדם נישא, מכובד או חשוב. כך שם המשפחה היה נפוץ בקרב יהודים יוצאי סוריה בדמשק ובחלב, וגם בלבנון, עיראק ובקרב יהודי לוב ותוניסיה.
גם השם שוורץ מקורו בתיאור חיצוני: זהו שם אשכנזי-גרמני, שמקורו ישיר במילה שפירושה "שחור". במקור שימש השם כתיאור חיצוני: אדם כהה שיער או עור, או לעיתים לבוש בגדים שחורים. לעיתים השם נבחר - או הוענק - גם מטעמים סמליים - צבע שחור נחשב לצבע של רצינות, עומק או צניעות. הוא רווח בקרב יהודים מגרמניה, אוסטריה, הונגריה, צ’כיה ופולין.
בסופו של דבר, שם המשפחה נקבע לעיתים על פי אירוע נקודתי בהיסטוריה של המשפחה, אך ממשיך ללוות את צאצאיה דורות קדימה. "המקצוע של הסבא רבא או העיר שבה גרה הסבתא שנשכחה מזמן - הם שקובעים את שם המשפחה שאנחנו נושאים היום", אמרה דורון. "לא בטוח שהם ידעו שזה יישאר איתם לנצח", היא סיכמה. "זו הייתה תופעה חדשה. ייתכן שיהודים ראו בכך גזירה של השלטונות, וחשבו שימשיכו בבית להשתמש בשמות הישנים, אבל בכל זאת רצו שם יפה - ואפילו שילמו עליו. לא היה להם מושג שזה ילווה את המשפחה לדורות".
עודד רביבי, מנכ"ל "אנו - מוזיאון העם היהודי", מסר: "המוזיאון חוקר את תחום שמות המשפחה בעולם היהודי מזה 50 שנים, מיום היווסדו כבית התפוצות, כחלק מאיסוף ושימור מורשת העם היהודי, בישראל ומחוצה לה. שמות המשפחה כתחום מחקרי מספרים סיפור מרתק של נדודים וגלויות, של תרבויות ושפות. כשאנחנו מבינים מה מקור שם משפחתנו, אנו למדים מידע חדש על שורשינו, לפעמים מידע שהוא משנה מציאות. מעבר לכך, מצוין במדרש כי בשביל שלושה דברים נגאלו ישראל ממצרים: שלא שינו את שמם ואת לשונם ואת לבושם".
עודד רביבי צילום: יוחאי סמטהוא הוסיף: "הצלחתו המסחררת של הפרויקט המשותף עם ynet והתגובה הציבורית המרגשת - אלפים רבים של פניות ותגובות מכל רחבי העולם - חיזקו את מחויבותנו להנגיש את המידע הייחודי הזה לקהל הרחב. כל פנייה מייצגת למעשה סיפור משפחתי, זיכרון שנשמר, ואף חיבור חדש לזהות שיתכן ולא הייתה עד עכשיו במודעות של בני המשפחה. זוהי אחריות היסטורית שאנו נושאים בגאווה ומעבירים הלאה כחלק ממחויבות זו גם לדורות הבאים".
פורסם לראשונה: 00:01, 07.11.25
