49 חטופים בעזה מוחזקים כבר 645 ימים בשבי, אבל סגן הדר גולדין ז"ל נמצא שם כבר מאז מבצע "צוק איתן" שבו נפל – ואמש (מוצאי שבת) נערכה העצרת השבועית בכיכר החטופים בתל אביב בסימן 4,000 ימים לנפילתו בשבי. בעצרת נאמו בין היתר אביו של גולדין ז"ל, שמחה, ושורד השבי אלי שרעבי. אלפים הפגינו שם ובהפגנה מקבילה מול שער בגין של הקריה. הפגנות נוספות התקיימו בהשתתפות אלפים בכרכור, במצפה רמון, בחיפה, הרצליה ובאר שבע.
אלי שרעבי לטראמפ: "החזון שלך למזרח התיכון אפשרי רק כשכל החטופים בבית"
(צילום: satview)
נאומיהם של שמחה גולדין ואדם חג'אג' בעצרת
(צילום: satview)
אלפים הפגינו גם בדרך בגין בתל אביב
(צילום: עידו ארז)
בנאומו בעצרת פנה שרעבי לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, עימו הוא נפגש אחרי שחרורו בעסקה האחרונה, וקרא לו להבטיח שתושג עסקה חדשה שתביא לשחרור כל שאר החטופים שנותרו בשבי, ובהם אחיו יוסי ז"ל. "חלון ההזדמנויות להשיב הביתה את כל 50 החטופים - החיים והמתים - פתוח עכשיו והוא לא יהיה פתוח לעוד זמן רב", אמר שרעבי באנגלית. "הנשיא טראמפ, להיות במנהרות הללו זה גיהינום. תודה לך שהבאת אותי - וכל כך הרבה אחרים - חזרה הביתה. אנחנו זקוקים לעזרתך כדי להביא הביתה את אחי יוסי ו-49 חטופים נוספים. חזונך למזרח תיכון חדש אפשרי רק אם כל החטופים יחזרו הביתה".
בפתח נאומו דיבר שרעבי על השכול הכבד שעימו הוא מתמודד: "אני עומד כאן הלילה - לא בשם תנועה, לא מטעם ארגון ולא כדי לנאום. אני כאן כאלמן. אב שכול. אח שכול. חבר. אזרח. ליאן, זכרונה לברכה, אשתי היקרה. אזרחית בריטית שהתאהבה בי. התאהבה בארץ הזו. כל רצונה היה לגדל את בנותינו בשקט, בנחת. נויה ויהל, זכרונן לברכה, בנותיי האהובות. ילדות שהחיוך, הרגישות והעזרה לאחר היו להן דרך חיים. משפחה שלמה שנרצחה. שנכחדה. חיים שלמים שנגדעו. בית שהתפורר באחת.
"אני עומד כאן לא רק בשביל מי שכבר איננו. אני כאן גם בשביל אלה שעדיין מחכים. בשביל מי שאפשר וצריך להציל! יוסי, זכרונו לברכה, אחי היקר, שצעד איתי בדרך משותפת בתוך קהילת בארי. אח שכולו לב טהור. אשתו נירה, בנותיו יובל, אופיר ואורן, אימו, אחיו ואחיותיו - כולם מצפים להשבתו לקבורה ראויה. בכל יום שעובר מרגע חטיפתו - תחושת הכאב, האבל והאובדן הולכים ומעמיקים. אלון, חברי הקרוב, האהוב, יפה התואר, אמן בעל נפש אצילה ועדינה מחכה שם במחשכי המנהרה. הבטחתי לך שלא אנוח עד לשחרורך והשבתך לחיק משפחתך. מאז שבעה באוקטובר - החיים שלנו חדלו מלהיות חיים. מאות משפחות איבדו את היקר להן מכל. ואחרות - ממשיכות לחיות בתוך המתנה נוראית ומייסרת".
שרעבי הדגיש כי את החטופים יש לשחרר בכל מחיר, והזהיר: "ברגע שהלב שלנו מפסיק לפעום בשבילם - אנחנו מפסיקים להיות מדינה. זה לא עניין פוליטי. זו לא שאלה של ימין או שמאל. זו שאלה של מוסר. שאלה של אנושיות, שאלה של לב!". הוא פנה למקבלי ההחלטות ואמר: "נבחרתם לשרת את העם הזה. בענווה, בצניעות. הזחיחות היא שהביאה עלינו את האסון - ואל לנו לחזור לדפוס ההתנהגות הזה. יש עדיין חטופים בעזה. וכל יום שעובר - הוא יום שלא יחזור. לא נוכל להרשות לעצמנו עוד שתיקה. עוד דחיה. עוד 'אחרי שננצח'. חייבים לסיים את הלחימה הזו - עבור האחים שלנו, החטופים והלוחמים, עבור העם הזה".
הוא הוסיף: "הניצחון האמיתי שלנו יהיה כשכולם יחזרו הביתה. כשהילדים יוכלו לשחק ולצחוק עם אבא שוב. כשההורים יוכלו לחבק את בנם האהוב. כשהאחים והאחיות יוכלו לישון בלי סיוטים. כאשר האור יחזור לעיניים של מי שכבר כמעט כיבה אותו. אני חי את השכול. אני נושא אותו איתי לכל מקום, לצד החיים - לא במקומם!". הוא הודה גם למשפחות החטופים שאותן תיאר כ"עמוד האש ההולך לפני המחנה", ולקהל שהגיע לעצרת: "בזכותכם הלב של העם הזה עוד פועם. בזכותכם, אנחנו עדיין ראויים להיקרא עם. אתם האור בתוך האפלה. לכם אני חייב תודה אישית. על שפעלתם ללא לאות למען שחרורי. על שחיבקתם את משפחתי. נחזיק ידיים - באור ובחושך. לא נעצור. לא נשתוק. לא ניכנע. עד שכולם - כולם - ישובו הביתה. זה לא חלום. זו משימה. והיא עוד תתממש. תודה".
בהמשך העצרת נאם גם אדם חג'אג', בן דודו של החטוף רום ברסלבסקי. הוא הביע תסכול גדול מהעובדה שגם העסקה המדוברת כעת חלקית: "איך אפשר להמשיך ככה? והכאב הגדול מגיע בכל פעם מחדש, בכל 'פעימה' – בכל עסקה שבה מחזירים חלק מהחטופים, אבל לא את כולם. הפעימות האלה שוברות אותנו לגמרי. כל פעם שיש רשימה, הלב שלנו מתכווץ. אנחנו לא רק כואבים, אנחנו נשברים. איך אפשר להילחם באמת, איך אפשר להאמין - כשחלק מהבנים שלנו עדיין בשבי?".
הוא הוסיף: "אני מדבר פה הערב לא רק כבן דוד של רום, אלא גם כלוחם מילואים בחטיבת כפיר. חטיבה שאיבדה השבוע חמישה לוחמים גיבורים. לחמתי מאות ימים עם חבריי ברצועת עזה. אני רוצה היום לצעוק צעקה לא רק בשם רום, אלא בשם הלוחמים, בסדיר ובמילואים. די, הסיוט הזה חייב להיגמר עבור כולנו. עבור החטופים, עבור הלוחמים, עבור המשפחות שלהם. הגיע הזמן שנסיים את זה ונשלים את המשימה. אין ניצחון בלי סיום הלחימה והחזרת כל החטופים והלוחמים הביתה".
בדבריו פנה אדם לבן דודו: "רום - אני יודע שאתה שומע אותנו איכשהו. אנחנו יודעים שאתה מחזיק חזק. אנחנו יודעים שלא איבדת תקווה. אנחנו יודעים שאתה לא שותק שם בפנים - שאתה מאמין. שזה מה שמחזיק אותך. שמעדויות ששמענו - אתה לא נשבר. אתה מדליק אור גם שם, במקום הכי חשוך. אז אח שלי, תחזיק עוד טיפה. עוד קצת. זה מתקרב. אנחנו לא מוותרים עליך, לא מרפים. אתה איתנו בכל צעד, בכל דקה, בכל נשימה. אנחנו מחכים לך. אנחנו אוהבים אותך. אנחנו לא נפסיק להילחם איתך. יחד, ביחד – נמשיך להיאבק. לא נוותר לעולם. עד שתחזור הביתה".
בעצרת נשא דברים גם פרופ' שמחה גולדין, אביו של הדר ז"ל, שנאבק על החזרת בנו שנפל במבצע "צוק איתן" לפני כבר יותר מעשור: "לפני 4,000 ימים שלח אותנו סגן הדר גולדין, מסיירת גבעתי, למסע להשבת חלל לוחם לקבר ישראל, מסע להשבת החברה הישראלית לעצמה. הוא אמר: 'יש לך שתי אפשרויות בחיים, להתעסק בעצמך או לעשות דברים גדולים'. מאז, אנחנו הגולדינים במסע הזה.
13 צפייה בגלריה
"גם אחרי 4,000 ימים, אנחנו עדיין חברה מפקירה". פרופ' שמחה גולדין, אביו הדר ז"ל
(צילום: דנה קופל)
"אנחנו לא רק משיבים את הבן שלנו הדר גולדין מידי האויב, אנחנו משיבים את החברה הישראלית לעצמה. וזו דרך ארוכה. אמרנו - מי שלא מחזיר את החללים, ינטוש את הפצועים ויפקיר את החיים. ההנהגה הישראלית הפוליטית, ההנהגה הביטחונית, ההנהגה הדתית - לא הקשיבה. הם העדיפו את האינטרסים על פני הערכים. הם לא שכחו את הערכים. הם החליטו לא לזכור. שילמנו את המחיר ב-7 באוקטובר ביום שמחת התורה, ועדיין 20 חודשים אחר כך, 4,000 יום מתחילת המסע, אנחנו חברה מפקירה.
"מה לעשות אתם שואלים? השאלה היא לא מה לעשות, כולם יודעים מה לעשות, השאלה היא מי אנחנו? ואני אומר תהיו הדר. תהיו גולדינים. אנחנו הלוחמים בסדיר ובמילואים. אנחנו לומדים תורה לשמה ולא מחללים אותה כשעושים אותה קרדום לחפור בה. אנחנו לא מתבכיינים, אנחנו בוכים כשצריך. אנחנו לא מוותרים, אנחנו לא מתייאשים, אנחנו עוברים דרך הקירות. אנחנו שונאים ספינים, אנחנו אומרים אמת. אנחנו לוקחים אחריות. אנחנו לא מקללים, לא מעליבים איש את רעהו. אנחנו עובדים ביחד באמת ולא מפריחים סיסמאות 'ביחד'. אנחנו מבחינים בין טוב לרע. אנחנו הפטריוטים, אנחנו הישראלים".
גולדין סיכם: "המאבק שלנו היום הוא ברור - להביא את אלה שהפקרנו. נוכיח שאנו מביאים את החללים, אז יהיה ברור שבכוחנו להביא את הפצועים ואת החיים. זו הייתה התפיסה היהודית מאז ומתמיד, מאז שקבלנו את הצו להיות ישראל. זה הצו - תהיו ישראלים, תהיו הדר".
בסוף העצרת נאמו גם שלוש אימהות של חטופים - ויקי כהן, אמו של נמרוד כהן; ענת אנגרסט, אמו של מתן אנגרסט; וחירות נמרודי, אמו של תמיר נמרודי. בכל נאום הוצג פריט של בניהן שהובא אליהן מעזה. ויקי הציגה את הקוביה ההונגרית של בנה ואמרה: הגיע הזמן שהוא ישחק בה שוב. הגיע הזמן להחזיר את נמרוד, ואת כל שאר החטופים - החיים והחללים. בהסכם. בעסקה אחת. בלי פעימות ובלי סלקציות". חירות הציגה את המשקפיים של תמיר ואמרה: "הגיע הזמן שהוא ישתמש בהם שוב. הגיע הזמן להחזיר את תמיר, ואת כל שאר החטופים - החיים והחללים - בהסכם. בעסקה אחת. בלי פעימות ובלי סלקציות".
ענת הציגה בסיום נאומה את התיק של בנה שהושב אליה השבוע מעזה, ואמרה: "השבוע זה מה שקיבלתי מעזה, ממתן - תיק מרופט, קרוע ומאובק שנמצא ברפיח, ומתן שלי בכלל לא ברפיח, הוא עבר שם מבית לבית, מאזור לאזור, נגרר על ידי מחבלים, חסר הכרה, וזה מה שחזר ממתן השבוע. בושה למדינת ישראל שכך היא מפקירה את החטופים ואת החיילים! הגיע הזמן להחזיר את מתן ואת כולם - בעסקה אחת, בלי פעימות, בלי סלקציות!".
בהפגנה המקבילה בשער בגין נאם בין היתר יהודה כהן, אביו של החטוף נמרוד כהן, והאשים כי נתניהו פועל כל העת "לקנות זמן" ולדחות עסקה שתביא לסיום המלחמה. "משביעי באוקטובר שעה 6:29 נתניהו היה עסוק בלקנות זמן, לקנות זמן בכדי להדוף את אחריותו ואשמתו במתקפת 7 באוקטובר. בהמשך, אחרי שהמשיחיים הפשיסטים בממשלתו התאוששו, כולל זה שהכריז בכל מקום שהחמאס הוא נכס, עסק נתניהו בקניית זמן בכדי לשמור אותם בממשלה שלו כי עכשיו הם רצו התנחליות בעזה.
"כמובן שבהמשך נתניהו היה צריך לקנות זמן בגלל לחצים מצד הטפילים דורשי הפריוולגיות, כן, אלה שאחר כך הכריזו ששבעה באוקטובר היה נס. נתניהו היה צריך לקנות זמן בשביל לשמור עליהם בממשלתו. במקביל, נתניהו היה צריך לקנות זמן בכדי להדוף האשמות, מוצדקות, במימון החמאס ונרמולו. על זה נתניהו המציא את תאוריית הכפכפים. נוסיף את ציר פלדלפי פה ואת הדלפת המסמכים החסויים לעיתון זר שם, הוא אפילו פיטר שר ביטחון וניסה לפטר ראש שב"כ בשביל לקנות זמן, והגענו לעידן טראמפ". כהן סיכם: "אז עוד מוצ"ש ועוד נאום ועוד סבל ועוד יאוש, אבל נתניהו, אני לא אוותר, בני נמרוד ישוחרר למרות קניות הזמן שלך. בסוף טראמפ יאלץ אותך לסיים את המלחמה הארורה הזאת ולשחרר את נמרוד וכל שאר החטופים בעסקה".
בהפגנה בכיכר הבימה בקריאה להחלפת הממשלה ושחרור החטופים, נאם אתמול גם ערן ליטמן, אביה של אוריה שנרצחה ב-7 באוקטובר כשברחה ממסיבת הנובה. הוא אמר שיאיר גולן היה מעורב בחיפושים אחרי בתו. "הוא מושמץ מכל כיוון, ומעולם לא התפאר או סיפר שבליל 8 באוקטובר, בשטח כבוש ושורץ מחבלים, הוא חיפש והפך כל אבן כדי למצוא את אוריה. תודה יאיר, אני חייב לך". בסיום ההפגנה בכיכר הבימה צעדו המשתתפים לשער בגין.
גם חה"כ לשעבר עפר שלח נאם בהפגנה, ותהה: "מי צועק היום, כמו שצעקנו ב-1984 על לבנון, שמלחמה שאין לה תכלית חייבים לסיים מיד?". הוא הוסיף: "אם נמשיך לדרוש רק שנתניהו ילך והחטופים ישובו - אבל לא נכיר בכך שזו אפילו לא תהיה ההתחלה - לא נרפא את המחלה". מנכ"לית מטה המאבק "חופשי בארצנו", עו"ד רותם פרלמן-פרחי, שנכנסה לתפקידה לאחרונה, אמרה בנאום הראשון שלה: "לא נשקוט ולא נפסיק להיאבק עד שישראל תשוב להיות הבית של כולנו".
ההפגנות אמש נערכו כשברקע התחלפה האופטימיות סביב המגעים לעסקה בדיווחים על משבר בשיחות מול חמאס – בעקבות המחלוקת סביב היקף הנסיגה הישראלית מעזה במהלך הפסקת האש המדוברת. מקורות פלסטיניים וגורמים המעורים במו"מ ומקורבים לחמאס טענו אמש כי המשא ומתן אומנם לא "קרס", אבל "תקוע" בגלל המחלוקת הזו. לפי המקורות, ישראל מתעקשת לשלוט במהלך ימי הפסקת האש ב-40% משטח הרצועה. מנגד, גורם מדיני ישראלי אמר כי "חמאס שלל את ההצעה הקטארית, לא מתפשר - ועומד בסרבנותו, בזמן שישראל הציגה נכונות לגמישויות במו"מ".
בהודעת מטה משפחות החטופים לקראת העצרת נמסר: "חייבים להביא להסכם כולל, עכשיו! היום ה-4,000 הוא לא רק של הדר, זהו יום ה-4,000 של כולנו - החזקתו של סגן הדר גולדין בשבי היא כתם על הסיפור הישראלי. אין ולא יהיה ניצחון ישראלי והשלמת המשימה בלי להחזיר את כל 50 החטופים והחטופה הביתה!".
רועי רובינשטיין, איתן גליקמן, רענן בן צור, ליאור אל-חי ואילנה קוריאל השתתפו בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 20:30, 12.07.25
