סול זוכרת את החיסול הראשון שלה עבור הקרטל שגייס אותה: חטיפה שהיא ביצעה יחד עם ילדים-מגויסים נוספים הידרדרה לעינויים, ומשם לרצח. היא הייתה אז בת 12. לקרטל הסמים הצטרפה כמה חודשים לפני כן, וגויסה על ידי אדם כלשהו שחלף על ידה כשמכרה ורדים לעוברי אורח מחוץ לבר מקומי. היא התחילה כתצפיתנית, וטיפסה עד מהרה בשורות ארגון הפשע.
6 צפייה בגלריה
סול, בריאיון ממרכז הגמילה שבו היא שוהה כיום. "הכול היה שקר"
(צילום: REUTERS/Raquel Cunha)
אנשי הקרטל, מספרת סול לסוכנות הידיעות רויטרס, אהבו את ההתהלבות הרבה שהייתה לה מלימוד כישורים חדשים, את צייתנותה הרבה במילוי משימות ללא שאלות – ובעיקר את העובדה שכקטינה היא הייתה חסינה מפני עונש חמור אם הייתה נתפסת. "צייתּי לבוס בצורה עיוורת", מספרת סול, כיום בת 20. היא התראיינה לרויטרס ממרכז גמילה במרכז מקסיקו, שבו היא מנסה כעת לשקם עצמה ולבנות חיים חדשים.
"חשבתי שהם אהבו אותי", סיפרה. "הם כל הזמן אמרו לי, 'את האחות הקטנה שלנו, הכי קטנה ואנחנו אוהבים אותך מאוד'. הם אמרו המון דברים יפים שהאמנתי בהם, וחשבתי שזו הייתה המשפחה הכי טובה שהייתה לי. אבל עם הזמן, הבנתי שזה לא נכון, שכל מה שהם אמרו לי היה שקר".
סול סירבה לומר כמה אנשים בדיוק רצחה בתקופה שבה הייתה חברה בקרטל. לדבריה, כבר בגיל 9 הפכה למכורה למתאמפטמין (קריסטל מת'). עורך דינה ציין כי כשהייתה בת 16 היא נעצרה והורשעה בגין חטיפה – ההרשעה היחידה שלה בבית משפט – וריצתה שלוש שנות מאסר במתקן כליאה לבני נוער.
ה"אפרוחים" שיורים צרורות
כדי להגן עליה, רויטרס בחרה שלא לחשוף את שמה המלא, כמו גם את שם העיר שבה פעלה במהלך תקופתה בקרטל ואת שמו של הקרטל עצמו. סוכנות הידיעות ציינה כי לא הצליחה אמנם לאמת באופן עצמאי את סיפורה, אבל ציינה שהפסיכולוגים במרכז הגמילה שבו היא שוהה כעת וכן עורך דינה סבורים שהיא דוברת אמת.
המקרה של סול, למרבה הצער, אינו יוצא דופן במדינה מוכת הפשע: מומחים לפעילות הקרטלים במקסיקו מזהירים כי אלו מגבירים את מאמציהם לגייס לשורותיהם ילדים ונערים לצורך ביצוע שלל פעולות – מתצפיות ועד לחיסולים – תוך ניצול העובדה שרבים מהילדים הללו רעבים לא רק ללחם אלא גם למעמד, לחֶבְרָה ולמשפחה. בסלנג של הקרטלים מכונים הילדים הללו "פּוֹיִיטוֹס דה קולורס" – "אפרוחים צבעוניים", על שם אפרוחים שבירידים במקסיקו נהוג למכור כשהם צבועים בצבעים בוהקים וזוהרים.
ברויטרס ראיינו לצורך התחקיר עשרה "ילדים-רוצחים" שעדיין חברים בקרטלים, שישה שכבר עזבו אותם וכן ארבעה עבריינים בגירים. סיפוריהם מעידים על ההסלמה ההולכת וגוברת באלימות ובפשיעה בחברה המקסיקנית – ועל הכישלון של הנשיאה קלאודיה שיינבאום ושל קודמיה בתפקיד למצוא פתרון לא רק לשליטה הטריטוראלית ההולכת וגוברת של הקרטלים, אלא גם לאחיזה התרבותית ההדוקה שיש להם בחלקים בחברה.
לשכת הנשיאה שיינבאום וגם משרד הפנים במקסיקו לא נענו לבקשתה של רויטרס לספק תגובה לתחקיר. הסוכנות ציינה כי פנתה לחברי הקרטלים הקטינים דרך חשבונות פייסבוק וטיקטוק. רבים מהם שיתפו ברשתות תמונות שבהן הם נראים אוחזים ברובה, ואחד מהם נראה עם כובע שעליו ציור של אפרוח יורה צרורות מנשק אוטומטי – בהשראת הכינוי בקרטלים לילדים הרוצחים.
סמים מגיל צעיר, ומשחקי וידאו אלימים
הפעילים שהתראיינו הם בני 14 עד 17. רובם סיפרו כי גויסו על ידי קרובי משפחה או חברים, וכי עשו זאת לעיתים מתוך רצון לחוש שייכות. הם הגיעו לרוב ממשפחות קשות יום, נחשפו לאלימות וסמים מגיל צעיר ביותר ורבים מהם היו מכורים בעצמם לסמים כמו קוקאין ומת'.
6 צפייה בגלריה
נשיאת מקסיקו קלאודיה שיינבאום. מדגישה את הטיפול ב"שורשים החברתיים" - אבל בינתיים בלי תוצאות
(צילום: REUTERS)
"אתה מצטרף עם גזר דין מוות חתום", סיפר נער בן 14 שעבד במשך שמונה חודשים עבור אחד הקרטלים, ורצח עבורו. הוא ושאר הפעילים טענו כי למרות הסכנה הגדולה, החברות בארגוני הפשיעה הייתה "שווה את זה" – כיוון שכבר לא היו רעבים ללחם וחשו כאילו הצטרפו למשפחה חדשה.
15 מומחי ביטחון ששוחחו עם רויטרס אמרו כי תופעת גיוס הילדים ובני הנוער על ידי הקרטלים הופכת כעת לנפוצה יותר, אבל לדבריהם היעדר נתונים רשמיים מקשה מאוד על מעקב אחריה. לפי הערכות של הממשל האמריקני, כ-30,000 ילדים הצטרפו לארגוני פשיעה שונים במקסיקו, אבל ארגונים לא-ממשלתיים מעריכים כי המספר האמיתי גבוה בהרבה – ואולי מגיע עד ל-200,000. לא ברור אם וכיצד בדיוק השתנו המספרים הללו לאורך הזמן, אבל לפי המומחים ניכר שגילם של המגויסים הולך ופוחת.
דו"ח של ממשלת מקסיקו מהשנה שעברה העריך כי ארגוני הפשיעה מגייסים אליהם ילדים כבר מגיל 6. הדו"ח הדגיש את השימוש ההולך וגובר שעושים הקרטלים בטכנולוגיות שונות כדי למשוך אליהם ילדים – בכלל זאת רשתות חברתיות ומשחקי וידאו. עדות לכך הגיעה ב-2021, אז הודיעו הרשויות כי הצליחו לתפוס שלושה ילדים בני 11 עד 14 במדינת המחוז וואחאקה שבדרום המדינה – לפני שאלו הספיקו להצטרף לקרטל שגייס אותם. לפי הרשויות, אנשי הארגון יצרו קשר עם הילדים דרך משחק המחשב האלים והרב-משתתפים "Free Fire".
המשמר הלאומי של מקסיקו פרסם בעקבות אותו דו"ח הנחיות בנוגע ל"שימוש בטוח" במשחקי וידאו, ובבית הנבחרים מקודמת בימים אלו הצעת חוק שמבקשת להפליל "האדרה" של פשיעה בשירים, בטלוויזיה ובמשחקי וידאו. "אנחנו רואים עוד ועוד ארגוני פשיעה שמנסים לצרף אליהם ילדים צעירים יותר ויותר", אמרה דולסה ליאל, מנהלת עמותה בשם Reinserta שמתמקדת בסיוע לקורבנות פשיעה מאורגנת. גם היא מזהירה מהשימוש שעושים הקרטלים במשחקי וידאו, בפרט כאלו שבהם יכולים השחקנים להתכתב זה עם זה בצ'אט פנימי.
6 צפייה בגלריה
"הייתי פשוט עוד בובה של הקרטל". איסבל, שהצטרפה בגיל 14 אחרי שנאנסה
(צילום: REUTERS/Raquel Cunha)
במרכז הגמילה במרכז מקסיקו התראיינה לרויטרס גם איסבל, כיום בת 19 שהעידה כי גם היא רצחה כילדה כשהייתה חברה באחד הקרטלים. איסבל, שמטופלת שם בשל טראומה ודיכאון שמהם היא סובלת, מספרת כי הדוד שלה גייס אותה כשהייתה בת 14 בלבד. הוא עזר לה לרצוח מורה שאנס אותה, אבל בהמשך הדוד, שגדול ממנה ב-20 שנה, הפך לבן הזוג שלה. היא הרתה לו, ועברה הפלה טבעית – כנראה בגלל שימוש כבד בסמים.
"אני חושבת שהייתי ילדה חרוצה. בגיל 11 הותקפתי מינית על ידי המאמן שלי. שיחקתי כדורסל, וזה היה דבר ששינה את חיי. אני זוכרת שאמרתי שאני מבטיחה שאנקום. וכמובן, אחרי זה החיים שלי לא היו נורמליים יותר", סיפרה. על החברות בקרטל העידה: "כולם חושבים שהייתי רעה בגלל שרציתי, אבל הם לא מבינים שהייתי פשוט עוד בובה של הפשע המאורגן. הם השתמשו בי. למה? בגלל שהייתי קטינה, בגלל שלא יכולתי לרצות יותר מחמש שנים בכלא לבני נוער. יכולתי להתחמק מעונש".
אקדח מגיל 8: "מי שלא מציית – מת"
איסבל קעקעה בזמנו את דמותו של דודה על עורה, ואחרי שנטשה את חיי הפשע ניסתה למחוק את הקעקוע – אבל צלליתו חסרת הפנים לא נעלמה. גם במקרה שלה ציינו ברויטרס כי לא יכלו לאמת את סיפורה, אבל הדגישו כי דבר מעצרה בגין חברות בקרטל, כשהייתה עדיין ילדה, דווח בזמנו בתקשורת המקומית.
אחד מחברי הקרטלים שהתראיינו לתחקיר סיפר כי בעוד הילדים הקטנים ביותר שמגויסים אליהם משמשים לרוב למשימות "פשוטות" כמו משלוח מסרים או תצפיות – אלו מהם שלומדים מהר ומגלים נאמנות הופכים במהרה ל"נכס" בעיני מפעיליהם. לדבריו, כבר בגיל 8 הילדים הללו יכולים בדרך כלל לדעת כיצד לתפעל אקדח – ולרצוח בעזרתו.
גיוס ילדים בידי עבריינים, המבקשים לנצל את גילם הצעיר כדי להתחמק מאימת הדין, אינו תופעה ייחודית למקסיקו. גם בשבדיה דווח לא אחת על השימוש בילדים שעושים ארגוני הפשיעה שם – לעיתים קרובות בשליחות איראן – לביצוע משימות שונות ואף מתקפות טרור. אבל נראה שבמקסיקו המצב כה חמור, עד שלפי רויטרס ניתן להשוות בהיבטים מסוימים בין התופעה המתרחשת בה לבין תופעות של שימוש בילדים כלוחמים במדינות מוכות מלחמת אזרחים, כמו סודן וסוריה.
"הילדים האלה הם כאלה שניתן להשתמש בהם, ואז לזרוק אותם. בסופו של יום, מחכה להם רק מוות", אמרה גבריאלה רואיז, מהאוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו.
נשיא מקסיקו לשעבר אנדרס מנואל לופס אוברדור והנשיאה הנוכחית שיינבאום הדגישו שניהם את הצורך להיאבק ב"שורשים החברתיים" של אלימות הקרטלים, וקידמו תוכניות ממשלתיות שנועדו להרחיק ילדים מסמים ומפשיעה. אולם לפי 15 המומחים ששוחחו עם רויטרס, המאמצים הללו לא הניבו פרי מוחשי. לדבריהם, בעיה מרכזית היא העובדה שלממשלה אין אף תוכנית המתמקדת בהצלת ילדים שכבר נפלו לעולם הפשע. בנוסף, הדין הפלילי במקסיקו לא ברור דיו בכל הנוגע לאיסור על גיוס ילדים לארגוני פשיעה מאורגנת.
סוגיה נוספת שתורמת לדבריהם לתופעה היא השיעור האדיר של עבודת ילדים בניגוד לחוק. לפי הנתונים העדכניים האחרונים, מ-2022, 3.7 מיליון ילדים בני 5 עד 17 עובדים במקסיקו כדי לפרנס את עצמם או את משפחותיהם – כ-13% מכלל קבוצת הגיל הזו במדינה. על פי החוק המקומי, ניתן לעבוד רק מגיל 15 ותחת תנאים מסוימים, בהם אישור הורים חתום.
דניאל היה בן 16 כשהצטרף לקרטל בחוף המערבי של מקסיקו, ב-2021. לדבריו, הוא לא עשה זאת מרצון: אנשי הקרטל הגיעו למסיבה שבה בילה, ואילצו אותו ואת חבריו להצטרף אליהם באיומי אקדח. בשלוש השנים הבאות הוא ביצע עבודות שונות עבור הארגון: הוא ערך תצפיות, גבה כספי "פרוטקשן" ובסופו של דבר גם רצח. הוא מספר שרבים מחבריו נהרגו בדרך, חלקם על ידי אנשי הקרטל עצמו – או בגלל שסירבו לציית לפקודות או בשל קרבות פנימיים שנבעו מניסיונם להתקדם בסולם הדרגות.
6 צפייה בגלריה
חיילים אמריקנים בגבול עם מקסיקו. "אין לי ברירה, אני מפחד למות"
(צילום: REUTERS/Mike Blake)
בנובמבר אשתקד החליט דניאל לברוח, והשאיר מאחוריו את בת זוגו ואת בנם הפעוט, בן 3. הוא ברח לצפון מקסיקו, שם הגיש דרך תוכנית שיזם ממשל ביידן בקשת מקלט בארה"ב – אך אותה תוכנית בוטלה על ידי הנשיא דונלד טראמפ כשחזר השנה לבית הלבן והקשיח את ההגבלות בגבול. דניאל מתחבא כעת באזור הגבול, ואומר שהוא חושש שהקרטל ינסה לנקום בו באמצעות פגיעה בבת זוגו או בבנו. הוא חוסך כסף על מנת לשלם למבריח ולהסתנן לארה"ב: "אין לי שום ברירה, אני מפחד למות", אמר ממרכז ההגירה שבו הוא שוכן.
סול, אותה ילדה שהפכה לרוצחת בשירות הקרטלים כבר בגיל 12, מקווה מצדה להתחיל חיים חדשים במולדתה. היא לומדת כעת בבית ספר למשפטים בתקווה להשיג חיי קריירה יציבים, הרחק מהאלימות ומהמוות שאפפו אותה בילדותה. השאיפה של סול היא להתמחות בדיני נוער ולשמש מנטורית לילדים שחיי הפשע קוסמים להם. "מעולם לא חשבתי שאצליח להגיע לגיל 20, חשבתי שאמות הרבה לפני כן", היא אומרת, כשהיא עוצרת דמעות. "ותראו, אני עדיין כאן".
