איזו ברירה היתה בכלל לספרד ולראש הממשלה הסוציאליסט שלה, פדרו סאנצ'ס? ספרד, ביחד עם נורבגיה ואירלנד, מהווה את אחת הצלעות במשולש המדיני החריף ביותר, לא רחוק מגדר הגבול האנטישמית, מבין מדינות האיחוד האירופאי. אירלנד עשתה את החלק שלה – היא נחשבת כרגע למדינה העוינת ביותר באיחוד לישראלים וליהודים, עד כדי כך שישראל נאלצה לסגור את השגרירות שלה בדבלין. נורבגיה משכה כמעט את כל הכספים שהשקיעה קרן העושר שלה בחברות ישראליות בחודש האחרון. מה ספרד היתה אמורה לעשות, לתת לאשה שנתנה את אות הפתיחה במירוץ השוורים בפמפלונה, לצעוק "פרי פלסטיין" מעל הגזוזטרה?
וכך היינו עדים בשבועות האחרונים למתקפה ספרדית דיפלומטית כמעט חסרת פשר, שפעמים לא מעטות גם חצתה בגאווה את גבול האנטישמיות. סאנצ'ס הצדיק ואמר שהוא תומך לחלוטין בפעילים הפרו פלסטינים שהפגינו נגד הקבוצה הישראלית שהתחרתה במירוץ האופניים המפורסם "וואלטה", הפגנות שגרמו להפסקת כמה מהמקצים, כולל מירוץ הסיום שהיה אמור להסתיים בבירה מדריד. לאחר מכן ספרד טענה כי יש לסלק את ישראל מכל תחרויות הספורט הבינלאומיות כדי לעצור "את הממשל הברברי בישראל, ולא לתת לישראל להלבין את פשעיה דרך תחרויות ספורט מפורסמות ופופולריות". כיוון שמסלול המירוץ השנה לא עבר בקטלוניה, כך שתושבי ברצלונה והסביבה לא יכלו להשתתף במפגן האנטישמי המתועב הזה, הודיעה העיר, שתארח את השלב הראשון של הטור דה פראנס בשנה הבאה, כי תדרוש את הדחתה של הקבוצה הישראלית מהמירוץ.
יגאל (שם בדוי), נדל"ניסט ישראלי שחי במדריד: "אם תשים את נתניהו וסאנצ'ס באותו חדר לחצי יום, הם יוצאים משם מחותנים. הם מאוד מאוד דומים במצב שלהם. סאנצ'ס התחיל את כל המסע הנוכחי שלו נגד ישראל במסיבת עיתונאים נטולת שאלות בארמון המלכותי, יממה לאחר שהתביעה החליטה להגיש נגד אשתו כתב אישום באשמת שוחד, שניהם נתפסים בציבור שלהם כאנשים מסוכנים, חסרי גבולות שמוכנים לעשות ולהגיד ולהפקיר כמה שהם יכולים, רק כדי לשמור על הכסא והכוח שלהם"
זה לא הסתכם באופניים. בתחרות שחמט בספרד, הודיעו המארגנים לישראלים שיצטרכו להתחרות ללא סממנים לאומיים. כשאיגוד השחמט העולמי התערב, הדרישה אמנם בוטלה, אך לאחר שהמארגנים החליטו לתלות באולם רק את דגל הרשות הפלסטינית ולהוריד את דגלי כל המדינות האחרות, שבעת הנציגים הישראלים החליטו לפרוש מהתחרות.
כשנגמר הספורט, הודיעו הספרדים כי אם ישראל תשתתף באירוויזיון, היא תפרוש ממנו. בתוכנית סאטירה ספרדית המגיש הניף אצבע משולשת לעבר תמונה של נתניהו. הספרדים אף ביטלו עסקאות נשק ענקיות עם חברות ישראליות, הודיעו כי לא יאפשרו לספינות עם מטענים המסייעים לפעולת הצבא הישראל בעזה לעבור בתחומה או לעגון במימיה, וסאנצ'ס טען כי זה כל מה שהוא יכול לעשות, וכי אין לו פצצת אטום כדי לעצור את ישראל. כה אמר סאנצ'ס, ונתניהו מיד השיב כי מדובר באמירה ג'נוסיידית. כה אמר נתניהו, וספרד מיד הגיבה בהזמנת דיפלומטית בכירה מהשגרירות הישראלית לשיחץ נזיפה. מיהר שר החוץ גדעון סער לבטל את אשרות הכניסה של שתי פוליטיקאיות ספרדיות. מיהרו הספרדים לבטל את אישורי הכניסה לבן גביר וסמוטריץ'. איך אומרים חד גדיא בהיספנית?
"כמו נתניהו, סאנצ'ס נסחט על ידי קיצוניים"
"זה מצחיק", אמר לי יגאל (שם בדוי), נדל"ניסט ישראלי שחי במדריד כבר קרוב לעשור. השעה כבר אחרי חצות, ועשרות אנשים עדיין מזמינים את המנות הראשונות במסעדה הענקית וההומה שאנחנו יושבים בה. הרחובות בחוץ מלאים. העיר שוקקת, חיה, בועטת, אוכלת, בשופינג לא נפסק. הבריזה של הלילה מטאטאה את חום האימים במשך היום. מדריד בחגיגה מתמדת. למחרת ייכנסו הרוכבים להקפות האחרונות במרכז העיר, והלוויינים, המצלמות, הפידים באינטרנט יעבירו לעולם את ההפגנות המכוערות שהרסו את החגיגה, ואת המירוץ שאמור להיות אחד מהחלקים המרכזים של חלון הראווה הספרדי לעולם.
"זה מצחיק כי אם תשים את נתניהו וסאנצ'ס באותו חדר לחצי יום, הם יוצאים משם מחותנים. הם מאוד מאוד דומים במצב שלהם. סאנצ'ס התחיל את כל המסע הנוכחי שלו נגד ישראל במסיבת עיתונאים נטולת שאלות בארמון המלכותי, יממה לאחר שהתביעה החליטה להגיש נגד אשתו כתב אישום באשמת שוחד, שניהם נתפסים בציבור שלהם כאנשים מסוכנים, חסרי גבולות שמוכנים לעשות ולהגיד ולהפקיר כמה שהם יכולים, רק כדי לשמור על הכסא והכוח שלהם, ושניהם נתפסים באשכים על ידי בדלנים בממשלה שלהם, שיודעים שהם מוכנים לעשות הכל כדי לשרוד את הממשלה, וסוחטים אותם למדיניות קיצונית.
"גם בין הקיצוניים שבין הישראלים לספרדים יש קווים מקבילים אבל הפוכים. אלו רוצים להרחיב את ההתיישבות היהודית ולמתוח את ישראל מזרחה ודרומה, ואילו הקיצוניים בספרד הם רוצים עצמאות מהמדינה. זה לא פלא שההפגנות הקשות והאלימות ביותר נגד הקבוצה הישראלית היו בחבל הבאסקים ושהטון הקשה ביותר נגד ישראל בספרד נמצא בקטלוניה. שני מקומות שחולמים על עצמאות ולכן מזהים את עצמם ומזדהים לחלוטין עם המאבק הפלסטיני לחופש".
אנשי מדריד מדגישים פעם אחר פעם שאין לעיר שום קשר למראות שראינו ברחובות וברחבי ספרד במהלך שלושת השבועות של המירוץ. מדריד היא ההפך הגמור מהבאסקים והקטלונים. עיר הממסד, שמרנית, דתית, עשירה. כל מי ששוחחתי איתו או איתה הביעה ביקורת על התנהלות ישראל, אבל תמיד הזכירו את החטופים, את ההתנגדות שלהם לחמאס ואת העמידה שלהם מאחורי זכות קיומה של ישראל. אין פחד פיזי להיות מזוהה כישראלי או יהודי במדריד. אפשר לענוד שרשראות עם סימנים יהודיים, עדיין אפשר לדבר עברית ברחוב, אפילו כשהולכים עם כיפה אין חרדה קיומית או פיזית, רק נפשית. ביום ראשון, בסנטיאגו ברנבאו, האצטדיון הביתי של ריאל, פשפשו אנשי הבטחון בגופם ותיקיהם של מי שביקש להיכנס למשחק. כמו בקבוקי נוזלים לפני מבדק הבטיחות בשדה התעופה, כל פריט שזוהה עם פלסטין – צעיף, כאפייה, סמלים - נלקח מבעליו ונזרק לפח ירוק וגדול.
כמעט כל מי שדיברתי איתו במדריד בסוף השבוע הסתייג מדבריו של ראש הממשלה ושריו לגבי ישראל ולגבי התמיכה שלו בהפגנות הפרו פלסטיניות במהלך המירוץ, וכמעט כולם דיברו על אנרכיסטים ספרדיים ששונאים את עצמם ואת מדינתם עד לרמה שהם מוכנים לבייש אותה בפומבי ולחרב את המירוץ המפורסם בתחומה.
יום חג או הכנות למלחמה?
בניגוד לשלווה הסטואית הרעשנית והנהנתנית של מדריד בסוף השבוע, בשבת כבר פוזרו המחסומים. ביום ראשון, עוד לפני שזרחה השמש, אלפי שוטרים יצאו ממבחר צי הרכב של שירותי הבטחון הספרדיים ופוזרו בכיכרות המרכזיים בעיר, קסדות לראשם, כדורי גומי בקני רוביהם, גז מדמיע באפודם, אלות במותניהם. זה היה יום חג, אבל זה נראה כמו הכנות למלחמה. "לא ראינו דבר כזה מאז שאירחנו את פסגת נאט"ו ב-2022", אמרה לי פקידת הקבלה במלון.
זה לא היה סוף שבוע נעים להיות בו במדריד כישראלי. אפילו אם חזית בקליפים הרבים שהבהבו את האלימות הקיצונית והשנאה כלפי ישראל כפי שהתבטאה על מסלול המירוץ, או האזנת לשרי הממשלה שדירבנו את המפגינים ועודדו אותם להמשיך להפגין ברטוריקה רעילה. "חשוב לי להדגיש שאנחנו לא אנטישמים, למרות שיש לנו הרבה ביקורת על הממשלה הישראלית ונתניהו והמעשים שלה בעזה", אמר לי חוזה אלברז, שישב עם אשתו על הספסל ליד קו הסיום ואכל גלידה אמרנטה מתוך גביע פלסטיק, "אבל אנחנו מאוד שמחים שהם לא פרשו והגיעו לקו הסיום. כי אם היום מפגינים פרו פלסטינים היו מצליחים לכפות את הרצון שלהם וגורמים לפרישה של הישראלים, כמו שהממשלה התבטאה בעצמה, אז בשנה הבאה האיחו דה פוטה מקטלוניה יפריעו למירוץ כדי לדרוש עצמאות". כמו רוב מוחלט של הספרדים, אלברז לא מדבר אנגלית. את השיחה בינינו ניהלנו בדיאלוג בין דיפאל לגוגל טרנזלייט.
קבוצה ישראלית ויהודית קטנה הגיעה גם היא לקו הסיום. הן לבשו פריטי לבוש, שרשראות, סיכות, דגלים וכרזות שהעידו על זהותן בלי מורא ובלי בושה. הן היו רק עשרים אל מול עשרות אלפי המפגינים הפרו פלסטינים (עם אחוז כמעט אפסי של פלסטינים מתוכם). הן שרו התקווה וירושלים של זהב, ואז בקבוק מים נזרק לעברן. השוטרים מיהרו לגשת אליהן, וביקשו שיזוזו כמה מאות מטרים לכיוון מסויים כיוון שהם אינם יכולים לשמור על בטחונן. "אני אזרחית ספרדיה, משלמת מיסים, יש לי זכות להיות פה, ואני באה רק לעודד ולתת אווירה למירוץ הלאומי שלנו", אמרה לי יעל סטריט טחאדה, בת 19, "ובסוף בנו נלחמים ואותנו מרחיקים, ואותם, שבאו להרוס את המירוץ ואת החגיגה, משאירים במקום".
הפגנה פרו ישראלית מול הפגנה פרו פלסטינית במדריד
"יש עוד כמה פקטורים שצריך לקחת בחשבון בתוך הסיר הזה של יחסי ישראל-ספרד", אומר לי קרלוס סראנו, איש הייטק מדרידאי, "הראשון זה את העבר המוסלמי שמוזכר לא מעט והעבר היהודי של ספרד שאף אחד לא אוהב לדבר עליו או להזכיר אותו, ולצידם גם את הקשר של הטרוריסטים הבאסקים עם אש"ף, השני זה את העובדה שלספרד עם העבר הקולוניאליסטי יש בטן רכה לאנשים שחיים תחת דיכוי, השלישי הוא שנפטרנו מהפאשיזם שלושים שנה אחרי שכל אירופה נפטרה ממנו ולכן סולדים מכל גילוי של אלימות, והפקטור הכי חשוב הוא שאנחנו מנסים למצוא את המקום שלנו באיחוד. יש לנו 35 מיליון תושבים, יותר מעשרים אחוז מהם רוצים להתנתק, אנחנו לא נחשבים לבעלי מעמד באיחוד האירופאי מבחינה כלכלית, צבאית או פוליטית. אנחנו רוצים להיות גרמניה וצרפת, אבל אנחנו בקושי פורטוגל. אני חושב שראש הממשלה שלנו מציע אלטרנטיבה לעליית הימין באירופה, הוא רוצה להיות המנהיג החדש של השמאל, של הסוציאליזם, ולכן הוא מדבר ככה על ישראל. הוא מדבר אל הבייס שלו. הוא שמאלני פופוליסט שמתבסס על הבורות של הקהל שלו. אבל כולם יודעים שהוא נוכל. אף אחד לא ממש מאמין לו. כולם יודעים גם שהוא משתמש בהסתה נגד ישראל כדי להסיט את תשומת הלב ממשברי ההגירה, הדיור, השחיתות, הכסף של כלכלה טובה שלא מגיע אל האנשים. הבעיה היא שיש מספיק מטומטמים בברצלונה ובבילבאו שקונים את ההסתה הזו. הדבר האחרון שמעניין אותם זה זכויות הפלסטינים. חלק מהם אנטישמים אמיתיים, וחלק מהם סתם רוצה להיות חלק מקהילה. אם מחר הקהילה תלך למקום אחר, הם יהיו שם. העיקר לא להיות לבד. בסך הכל צריך לזכור שזאת ממשלה שלא מבטאת באמת את דעת הציבור. היא היתה האלטרנטיבה השניה להקמת ממשלה והיא עשתה את זה רק על ידי חיבור למפלגות שמאל קיצוניות שסוחטות את ראש הממשלה".
"רציתי לבקש מהרב תפילין כדי להניח במסעדה"
תמי ואביב מזרחי יושבים ב"בארגנזו", המסעדה המלבנית, הפינתית, הישראלית שלהם, במרכז מדריד, ליד גראן ויה. חלונות גבוהים, מסעדה חשופה. "המוסד הישראלי השני הכי ידוע בעיר, אחרי השגרירות", אומר אביב. הוא מבשל שם ביד אמן אוכל ישראלי מתוחכם, צמחוני. בדלת ליד יש להם את "דה מאדרה פיתה", אוכל מהיר בפיתה. עשר שנים במדריד, שלושה ילדים. הגיעו לפה ברילוקיישן, הוא רואה חשבון והיא עורכת דין. מתישהו החליטו לפתוח מסעדה. כשרים. לקוחות יהודים וישראלים שומרים כשר, ועד שבעה באוקטובר גם מלא יאפים מהעיר שבאו לבדוק את ההייפ על המטבח הישראלי, ולא הפסיקו לחזור. את מאדרה פיתה מנהל אחמד, מהגר מירדן. הגיע יום אחד בעקבות מודעה למרות שהיתה לו כבר עבודה, רק כדי לראות שיהודים זה מה שסיפרו לו כשהיה ילד בירדן. נשאר.
אביב מזרחי, בעל מסעדה ישראלית במדריד: "אני מסרב לפחד. שמתי דגל ישראל על מדי הטבח שלי כדי שהלקוחות ייראו שאולי קיבלנו מכה, אני וישראל, אבל אנחנו תמיד קמים. פייטרים"
שרדו את הקורונה, הפכו להצלחה מסחררת. תור של שלושה ימים לשולחן, כתבות בעיתונים. "אבא שלי בא לבקר אותי, ופתאום הוא רואה אנשים עוצרים אותי ללחוץ ידיים ולהצטלם ברחוב", אומר אביב, "כשפתחתי לא ידעתי מה ההבדל בין כוסברה ופטרוזיליה". חשבו לפתוח מקום בברצלונה, אבל ויתרו בגלל האווירה.
בשבעה באוקטובר עזבו את חשבון האינסטגרם של המסעדה 1,500 עוקבים. השמאל הפסיק לבוא, הקהילה הגאה הפסיקה לבוא. אין תיירות מישראל. מי שרצה לבוא, פחד. מ-3,000 אלפים תגובות בגוגל עם דירוג ממוצע של 4.9, קיבלנו אלפי דירוגים של כוכב אחד עם תגובות של "אתם רוצחים. גנבתם לנו את האדמה וגם את האוכל". גוגל סגרו את החשבון. הם חוו ירידה של 75 אחוז בהכנסות. אנשים שהיו אוכלים אצלם כמה פעמים בשבוע, כותבים להם שהם מכבסה של ציונות או שהם עדיין צריכים לבחון מה הדעה שלהם לגבי רצח עם. עובדת שלהם שהם הרימו מאפס ועזרו לה בחייה האישיים, היתה חוזרת מהמשמרת וכותבת על המולדת שלהם דברים נוראים. אביב היה יושב שעות על השולחן במסעדה, בוהה בטלפון ובוכה. מחפש מישהו לדבר איתו.
הם מתחילים בקאמבק. בערבים המסעדה מפוצצת. אוכל לא משקר. נפגשנו יום לאחר ההפגנה הגדולה במדריד. "שלשום היתה הפעם הראשונה שישבתי במונית ודיברתי בספרדית בגלל הזהות של הנהג", אביב מספר, "אבל אני מסרב לפחד. שמתי דגל ישראל על מדי הטבח שלי כדי שהלקוחות ייראו שאולי קיבלנו מכה, אני וישראל, אבל אנחנו תמיד קמים. פייטרים. אני יושב במסעדה הזו חשוף, עם החלונות הגדולים, אבל אני מסרב לפחד. אחרי ההפגנה אתמול הדבר הראשון שקפץ לי לראש היה לבקש מהרב שיביא לי תפילין ואניח אותם כאן, באמצע המסעדה, מול החלונות הענקיים שלה, שכולם יראו".
