משרד הבריאות ערך היום (ראשון) תדרוך לתקשורת בנושא היערכות המרכז הלאומי לרפואה משפטית להשבת החטופים החללים לישראל. במשרד ציינו כי בשלב זה לא ידוע כמה מהחטופים שנהרגו יושבו כבר מחר. "אנחנו יודעים מה הובטח בעסקה ומקווים עבור המשפחות שזה יהיה מהר ככל שניתן", אמרה ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות.
מנכ"ל משרד הבריאות על ההיערכות לקליטת החטופים והחללים
(צילום: לע"מ)
ההיערכות כוללת עשרות מומחים מענפים שונים, בתיאום עם צה"ל, הרבנות הצבאית, המשטרה ומשרד הדתות. במרכז הלאומי לרפואה משפטית הבהירו כי המטרה היא לסיים את בדיקות הזיהוי בתוך שעות עד ימים. "יש מקרים שיכולים להסתיים בתוך שעות ספורות, אך כשמדובר במקרים מורכבים יותר - תהליך הזיהוי עשוי להימשך 8 עד 10 שעות ואף מעבר לכך", הסבירה ד"ר נורית בובליל, מנהלת אגף המעבדות במרכז.
"המרכיבים הדרמטיים שמשפיעים על כך זה מצב הדגימה, שמשקף את מצב החלל, וזה תלוי במשתנים רבים, כולל משך זמן הקבורה וסיבת המוות", הוסיפה. לדבריה, המרכז ערוך בכל האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים על מנת להגיע לזיהוי בזמן הקצר ביותר, תוך שמירה על דיוק ומהימנות. במרכז הסבירו כי קיימות שיטות שונות לזיהוי פורנזי המקובלות בעולם המערבי - בהן טביעות אצבע, התאמת שיניים, בדיקות דימות ובדיקות DNA. בדרך כלל מבצעים זיהוי לפחות בשתי שיטות מדעיות שונות כדי לוודא את התוצאה, אם כי לא תמיד הדבר מתאפשר.
"אנחנו ניצבים בפני אתגר מקצועי, אבל אנחנו ערוכים אליו", הבהיר בתדרוך ד"ר חן קוגל, מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית. לדבריו, החטופים החללים יועברו ישירות למכון, ושם יחלו הצוותים בבדיקות המקיפות.
כל חלל יעבור הליך רפואי-משפטי יסודי הכולל כמה שלבים: תחילה תתבצע סריקת CT כלל-גופית מתקדמת, שמטרתה לאתר סימנים ייחודיים שיאפשרו השוואה לצילומים או למידע רפואי שנאסף לפני המוות. לאחר מכן ייערך בדיקה רפואית-משפטית מקיפה בידי רופא מומחה, שתכלול זיהוי סימנים חיצוניים כמו צלקות, קעקועים ופגיעות אופייניות, לצד איסוף נתונים שיסייעו בקביעת סיבת המוות ככל האפשר.
במקביל תבוצע בדיקה דנטלית להשוואת צילומי שיניים ורישומים רפואיים קודמים, על ידי רופאי שיניים מיחידת המתנדבים של המשטרה. בנוסף, יתבצעו בדיקות רפואיות-משפטיות ואנתרופולוגיות פורנזיות בידי מומחים, ובמידת הצורך גם בדיקות רדיולוגיות נוספות לאבחון סימנים רפואיים מיוחדים, כמו שתלים אורתופדיים, שיושוו למידע רפואי מקדים שנמסר על החללים.
"לדעת גם מה קרה לחלל לפני מותו"
מהחללים יילקחו גם דגימות לבדיקות DNA מתקדמות במעבדה הביולוגית של המרכז. במקרים שבהם הזיהוי מורכב, יפעלו יחד מומחים ממספר תחומים עד להשגת ודאות מלאה. מעבר להליך הזיהוי, צוות המרכז ינסה גם לחקור את נסיבות המוות וסיבתו - ככל שמצב החללים יאפשר זאת. "המטרה שלנו היא לדעת גם מה קרה לחלל לפני מותו, כדי להביא את מירב המידע למשפחה ולאפשר להם סוג של סגירת מעגל", הסביר ד"ר קוגל.
"התהליך שנעשה תלוי בממצאים שיועברו, בשרידים האנושיים שיועברו, ובוודאי שהזמן נותן את אותותיו", אמר ד"ר קוגל. עם זאת, הוא הדגיש כי לנוכח הניסיון הרב שנצבר במכון, יש לו ביטחון ביכולתם של הצוותים לזהות את כלל החללים. "מעולם לא היה אירוע רב-נפגעים בקנה מידה כזה שבו זוהו 100% מהחללים, ובישראל זה קרה. עד כה זיהינו את כולם. באסון התאומים, לדוגמה, שבו נהרגו 2,700 בני אדם, הצליחו לזהות עד היום רק כ-1,700. נוכח הניסיון שצברנו, ולמרות המצב הקשה שיכול להיות בחלק מהחללים החטופים, אנחנו נזהה את כולם. משך הזמן תלוי בממצאים", הוסיף. הוא ציין כי מדובר באחריות כבדה במיוחד: "חלילה לנו מלעשות איזושהי טעות. צריך להיות אפס טעויות".
מאז פרוץ המלחמה, פועל המכון ללא הפסקה וביצע מאות הליכי זיהוי וטיפול בנרצחים ובהרוגים ממלחמת "חרבות ברזל". במקביל לעבודה האינטנסיבית הזו, צוותי המרכז עסקו לאורך כל התקופה גם בנושא החטופים, בשיתוף עם גורמי הביטחון והבריאות. עד כה זוהו במרכז 55 חטופים חללים שהוחזקו בשבי והובאו לקבורת ישראל.
"7 באוקטובר לא הסתיים מבחינתנו", אמרה ד"ר בובליל. "אנחנו עובדים בתוך המסגרת הזו במשך השנתיים האחרונות. במעבדה בדקנו אלפים רבים של דגימות שהגיעו מהצד העזתי לאורך כל התקופה. גם אחרי שרוב הזיהויים הושלמו, לא הפסקנו לנסות לאתר שרידים של חללים חטופים - והעבודה הזו נמשכת גם היום. אנחנו מייחלים שהאירוע הזה יסתיים ושהחללים יובאו סוף סוף לקבורה".
במרכז הלאומי לרפואה משפטית מציינים כי מאז 7 באוקטובר השתפרו יכולות הזיהוי והעבודה באופן משמעותי, בין השאר בזכות תוספת כוח אדם רפואי ושדרוג מערכות הדימות. "אמנם נוספו טכנולוגיות, אבל מה שהשתנה הכי הרבה הוא הניסיון", הסבירה ד"ר בובליל. "אם בעבר הרחוק, שקדם לאירועי השבעה באוקטובר, הפקת DNA מעצמות הייתה תהליך שנמשך במינימום שמונה שעות למיצוי מקסימלי, היום הוא לוקח בחלק מהמקרים שעתיים-שלוש בלבד". לדבריה, גם התקשורת בין הצוותים השתפרה בעקבות לקחי האירוע. "מדובר באירוע דרמטי בכל היבט, שחייב אותנו לעשות המון שינויים - והם נשארו איתנו מאז".
ד"ר בובליל הוסיפה כי גם התקשורת בין הצוותים השתפרה בעקבות לקחי האירוע: "מדובר באירוע דרמטי בכל היבט, שחייב אותנו לעשות המון שינויים - והם נשארו איתנו מאז". לדבריה, "המשפחות לנגד עינינו. אנחנו רוצים להביא את הבשורה שתאפשר להן להביא את יקיריהן לקבר ישראל. יש לזה משמעות אדירה".
ד"ר הגר מזרחי הדגישה את הרגישות האנושית הכרוכה במשימה: "זו עבודה שנושאת רגישות גדולה, וזה רגע מאוד מורכב. אנחנו לא שוכחים שיש 48 חטופים - מחכים לכולם, ומתייחסים לאירוע בענווה גדולה". במשרד הבריאות קראו לציבור בימים רגישים אלה לנהוג באחריות, להימנע מהפצת שמועות בנוגע לשבים ולחללים, ולהתעדכן אך ורק באמצעות גורמים רשמיים.
