בחודש שעבר, כתוצאה מירי הטילים הבליסטיים מאיראן נגרמו נזקים כבדים - בין היתר לבניינים ישנים, שנבנו על פי תקנים ישנים. אפשר היה לראות את ההרס הרב שנגרם להם בעוד שלידם מבנים חדשים יותר ספגו פגיעה קלה יותר. בדוח חדש של מבקר המדינה, המתפרסם אחר הצהריים (שלישי) הוא שוב מתריע שכ-810 אלף דירות בישראל טעונות חיזוק, משום שלא נבנו לפי תקן 413 לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה. יש לציין כי בניגוד לטילים האיראנים, שגרמו לנזק כבד באזור מסוים שבו פגעו, נזקים מרעידת אדמה חזקה עלולים להיות כבדים הרבה יותר ולעלות בחיי בני אדם רבים יותר.
אחד הליקויים שעליהם מצביע המבקר מתניהו אנגלמן הוא היעדר מעורבות של השלטון המרכזי בקידום הטיפול במבנים מסוכנים. גם בביקורת קודמת בנושא עלה כי משרד הפנים ומשרד השיכון לא נקטו פעולות לקידום הטיפול בנושא מצד הרשויות המקומיות ולא טיפלו בהשפעות הכלכליות והחברתיות שיש לדבר.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על הטיפול במבנים מסוכנים:
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
זאת ועוד, כך לפי המבקר, לא נמצאו ממשקי עבודה שוטפים בין הרשויות המקומיות לבין משרדי הממשלה או לגורמי השלטון המרכזי לגבי הטיפול במבנים מסוכנים. המבקר הדגיש כי הליקוי לא תוקן, ובחלוף כמעט שלוש שנים מהדוח הקודם, שבמהלכן בצל המלחמה נפגעו מבנים נוספים, וכן הערכה כי ניתן אישור לתוכניות התחדשות עירונית רק לגבי כ-10% מהדירות הטעונות חיזוק בהתאם לתקן המחייב לעמידות בפני רעידות אדמה, משרד ראש הממשלה פעל באופן מועט לתכלול הטיפול בנושא.
בביקורת הקודמת עלה כי חוקי העזר לדוגמה שפרסם משרד הפנים לפני יותר מ-50 שנה בנושא הטיפול במבנים מסוכנים אינם מפורטים ואינם כוללים הוראות מהותיות, בין היתר בנוגע להגדרת מבנה מסוכן, עריכת סקר, בדיקת מבנה מסוכן ופרסום מידע עליו.
יתרה מזו, צוין, יש הבדלים בין חוקי העזר לדוגמה שפרסם משרד הפנים לעיריות ולמועצות המקומיות. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן למרות החשיבות הרבה בהפעלת סמכותן של הרשויות לטיפול במבנים שעשויים לסכן את הציבור, המתחדדת בצל הסיכון הרב שאליו חשוף הציבור בשגרה ובכלל ובעקבות מלחמת חרבות ברזל בפרט.
והאם בתי הספר בטוחים? בביקורת הקודמת עלה כי משרד החינוך לא קבע חובה לבדוק את יציבותם של מבני החינוך, ומשרד הפנים לא פרסם בשיתוף משרד השיכון הנחיות או נהלים לביצוע מבדקי בטיחות במבני ציבור. בביקורת המעקב נמצא כי הליקויים לא תוקנו.
בסיכום הפרק העוסק במבנים המסוכנים נכתב כי מדוח המעקב עולה תמונת מצב עגומה שלפיה למרות חומרת הליקויים שעלו בדוח הקודם, ואף על פי שמשרד ראש הממשלה זיהה כבר בשנת 2021 את הריק (ואקום) השורר בטיפול בנושא, ולמרות הדיון בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, ובצל המלחמה שגרמה לנזקים רבים למבנים, חלקם עד כדי צורך להורסם, לא התקדם הטיפול בנושא.
משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים, בשיתוף משרד השיכון, לא השלימו את הצעד הראשון וההכרחי של ניסוח הגדרה ארצית ומחייבת הקובעת מהו מבנה מסוכן, ולא קיימו דיון בנושא או קידמו פעילות עם גורמי מקצוע לגבי ניסוח ההגדרה המתבקשת, כל שכן הקצו תקציבים לנושא. זאת ועוד, משרד הפנים המשיך להתנער מאחריותו להסדרת הנושא בשלטון המקומי, חרף המלצות משרד מבקר המדינה והערותיו.
מבקר המדינה קבע כי על משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים בשיתוף משרד השיכון ומשרד החינוך לפעול ללא דיחוי כדי לאסדר את הטיפול במבנים מסוכנים ולהגן בכך על חיי אדם. אנגלמן הוסיף כי כלל הרשויות בישראל נדרשות להניע עשייה מיידית כדי לוודא שאכן תחום הטיפול במבנים מסוכנים מנוהל בצורה מיטבית, וכי אכן הרשות המקומית עושה שימוש מושכל בסמכותה לפעול להגנת חיי תושביה בתחום הטיפול במבנים מסוכנים.
"גם לאחר שהתרענו שוב ושוב - ממשלת ישראל לא מפנימה את הסכנה הטמונה ב-810 אלף דירות שאינן עמידות בפני רעידות אדמה", אמר המבקר אנגלמן בעקבות הממצאים החמורים. "הטילים האיראניים במבצע 'עם כלביא' המחישו יותר מכל את הפער בין מבנים ישנים לבין מבנים העומדים בתקן. ההערכה היא כי רק ל-10% מהדירות הטעונות חיזוק ניתן אישור לתוכניות התחדשות עירונית. זוהי הרמת דגל נוספת וקריטית לממשלה המחויבת לגבש תוכניות מעשיות לחיזוק המבנים ולא לחכות למצב החירום הבא, שתוצאותיו עלולות להיות חמורות פי כמה".
שריפות - הליקויים חוזרים
נושא נוסף שבו עוסק הדוח הוא היערכות הרשויות המקומיות לשריפות. בביקורת הנוכחית נמצאו פערים בתחום בקו העימות בצפון במהלך מלחמת חרבות ברזל, ברקע פגיעת ירי רקטי או כלי טיס בלתי מאוישים: שריפות שאליהן לא הגיעו צוותי כיבוי כלל; היעדר סיוע אווירי לצורך כיבוי אש והיעדר מענה חלופי הולם לכיבוי שריפות באזורים שבהם הכיבוי האווירי לא התאפשר; והגעה של צוותי כיבוי לאזורי שריפות לפרקי זמן קצרים בלבד בעוד כיתות הכוננות ביישובים נשארו להתמודד עם האש, לעיתים ללא הכשרה ואמצעים מספקים. כל זאת במציאות שבה הפעלת צוותי הכיבוי נעשתה תוך סיכון ביטחוני נוכח מצב המלחמה.
המבקר אנגלמן על ההיערכות לשריפות:
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
ליקוי נוסף שעליו מצביע המבקר הוא אי-קידום תקנות להגנה על יישובים מפני שריפות. בביקורת הקודמת עלה כי טיוטות התקנות והכללים להגנה על היישובים מפני שריפות, אשר הופצו על ידי השר לביטחון הפנים דאז, לא אושרו על ידי שר הפנים בשל היעדר מקור תקציבי להקמת אזורי חיץ ברשויות המקומיות. לכן הליקוי לא תוקן.
המשרד לביטחון לאומי לא קידם את נושא מיפוי העלויות והתקצוב הנדרש, וטיוטות התקנות והכללים (אשר מסדירות בין היתר את חובת הכנת תוכנית הגנה ליצירת מעטפת הגנה מפני שריפות והקמת אזורי חיץ ביישובים מוגנים) לא אושרו עד למועד סיום הביקורת.
"33,500 שריפות שפרצו בשנת 2024 מחד, והעובדה שרק בתשעה מתוך 81 אזורים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר תקצבה הממשלה הקמת אזורי חיץ מאידך - מצביעים על כשל בהיערכות מדינת ישראל להתפרצות שריפות", אמר המבקר. "השריפה ביום העצמאות האחרון היוותה תמרור אזהרה בוהק. היינו כפסע מאסון עצום. על ראש הממשלה, על השר לביטחון לאומי ועל שר הפנים להפיק את הלקחים ולדאוג למוכנות כלל הגופים לשריפות".
פערים בטיפול באוכלוסיות מיוחדות
המבקר עסק גם בטיפול שהעניקו הרשויות המקומיות שתושביהן לא פונו לאוכלוסיות מיוחדות בשעת חירום. המבקר אנגלמן מצא פערים מהותיים במתן מענה על צורכי האוכלוסיות המיוחדות.
משיתוף הציבור שערך משרד המבקר ב-111 רשויות מקומיות, עלה כי רוב המשיבים (70%) ציינו שלא קיבלו מהן מענה על צורכיהם במהלך המלחמה; רובם (52%) - לרבות מקרב מטופלי המחלקה לשירותים חברתיים (המש"ח) (46%) - אף לא ראו ברשות המקומית כתובת לקבלת סיוע בנושאים הקשורים למלחמה.
המבקר אנגלמן על הטיפול באוכלוסיות מיוחדות:
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
36% מהמשיבים ו-46% מקרב מטופלי המש"ח לא היו שבעי רצון כלל מהסיוע שקיבלו מהרשות המקומית שלהם בנושאים הקשורים למלחמה. עוד עלו טענות על מענה לקוי של הרשויות המקומיות הנוגע לפערי מיגון, לקיום מרחבים מוגנים נגישים ולצורך במתן מענה רגשי כגון פעילות לשחרור לחצים, הפגת הבדידות והפניה לאנשי מקצוע.
ליקוי נוסף נמצא בנושא אסדרת הסיוע במצב חירום לאוכלוסיות מיוחדות על ידי השלטון המרכזי. אנגלמן כתב כי במועד סיום הביקורת, יותר משש שנים לאחר המועד שנקבע בחוק שוויון זכויות לסיום הליך התקנת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום - מאי 2018), משרד הביטחון טרם התקין את התקנות.
יתרה מכך, יותר משנה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, שחידדה את הצורך הדחוף בהיערכות למצב חירום בקרב כלל האוכלוסייה ואת הצורך בקידום התקנת התקנות, טרם הסתיים הליך התקנת התקנות האמורות על ידו. בהיעדר התקנות אין הנחיות ברורות המחייבות את הרשויות המקומיות בנוגע להנגשת סל של שירותים קיומיים וחיוניים בשעת חירום.
מבקר המדינה קבע כי על משרד הפנים, כמאסדר של הרשויות המקומיות, ובשיתוף משרד הרווחה האמון על נתוני הכספת הנצורה, להנחות את הרשויות המקומיות בנוגע למקורות המידע שבאמצעותם יקימו ויעדכנו את מאגר המידע על האוכלוסיות המיוחדות בתחום שיפוטן, בעת שגרה ובשעת חירום, באופן שניתן יהיה להפיק את המידע המלא והעדכני ביותר.
כמו כן, עליו להנחות את כלל הרשויות המקומיות לשקול להטמיע את השימוש במערכת GIS ככלי עזר לקבלת החלטות הנוגעות לפריסה הגיאוגרפית של המענים שיש בהם כדי לסייע לאוכלוסיות המיוחדות בשעת חירום.
מה קרה בשירות הפסיכולוגי-חינוכי
מבקר המדינה גם בדק את פעילות השירות הפסיכולוגי-חינוכי למענה רגשי ונפשי בשגרה ובמלחמת חרבות ברזל. בסקר הורים שערך משרד מבקר המדינה עלה כי 61.4% מכלל ההורים לילדים עם קשיים לא פנו לשפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) בעקבות הקושי שהתעורר אצל ילדם, וכי הסיבה העיקרית (44.6%) לאי-הפנייה לשפ"ח הייתה אי-הכרה של שירותיו.
שיעור הבחירה בסיבה זו בקרב הנשאלים גבוה בהרבה משיעורי הבחירה בסיבות נוספות שפורטו בסקר. בין הסיבות האחרות: אי-הפניה לשפ"ח על ידי הצוות החינוכי (18%); המתנה ארוכה וחוסר זמינות של השפ"ח (12.5%). ברשויות המקומיות המצויות ברמות החברתית-כלכלית 5-1השיבו 39.2% מההורים כי אינם מכירים את השירות.
השירות הפסיכולוגי חינוכי בשגרה ובזמן מלחמה:
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
וגם מי שידע על השירות - וביקש סיוע דחוף - סביר להניח שלא קיבל אותו. על פי סקר שהפיץ משרד מבקר המדינה להורים לילדים בני 18-3, משך ההמתנה הממוצע לקבלת שירות ראשוני עמד על כ-54.6 ימים בשפ"חים, כ-89.7 ימים בקופות החולים וכ-36.7 ימים אצל מטפל פרטי.
המבקר כתב כי השוק הפרטי מאפשר קבלת טיפול בתוך פרקי זמן כמעט מיידיים (בקרב כ-49% מההורים שפנו למטפלים הפרטיים - עד עשרה ימים; וכ-76% מההורים קיבלו את השירות בתוך חודש). בשפ"חים מספר ההורים שקיבלו מענה בתוך חודש ירד לכ-57%, ובקופות החולים הוא ירד אף יותר - לכ-37%.
לצד זאת, מהסקר עולה כי משך ההמתנה לשפ"ח נתפס לעיתים כארוך, והדבר עלול להוביל לאי-פנייה לשפ"ח אם עולה הצורך בכך, או לחלופין לפנייה לקבלת טיפול בתשלום בשוק הפרטי ותשלום כסף רב על ידי ההורים.
מבקר המדינה קבע כי על משרד החינוך להתאים את היקפי כוח האדם המועסקים בשפ"חים לצרכים העולים מהשטח, לקבוע סטנדרטים לסביבה הפיזית והדיגיטלית שבה פועלים הפסיכולוגים החינוכיים, תוך שימת דגש מיוחד על פיתוח מערכות מידע מסונכרנות ומתואמות שיאפשרו לקבל תמונת מצב אמינה על מצב השירות בארץ.
נוסף על כך, על משרד החינוך והרשויות המקומיות להגביר את אבטחת המידע הרגיש על המטופלים השמור במערכות המידע של השפ"חים, ולוודא כי הנחיותיהם בעניין זה מיושמות בפועל. זאת ועוד, על הרשויות המקומיות לפעול על פי החוק לעניין גיוס כוח האדם לשפ"חים, תוך הקפדה על קבלת אישור מהמשטרה כי אין מניעה להעסקת המועמדים לפי החוק למניעת העסקת עברייני מין, כתנאי להתמודדותם במכרזי כוח האדם למשרת פסיכולוג חינוכי, לקדם את ההכרה בשפ"חים שאינם מוכרים להתמחות בפסיכולוגיה חינוכית כמוסדות המוכרים להתמחות או לאפשר להם לפעול במסגרת חלופות ההכרה, ולמצב את השפ"ח כגורם המרכזי בקידום רווחתם ובריאותם הנפשית של התלמידים ברשות המקומית.
נושאים נוספים בדוח המבקר
בתחום כוח אדם בעת חירום ברשויות המקומיות במלחמה הנוכחית, כתב המבקר כי על הגורמים הרלוונטיים, ובהם רח"ל, פיקוד העורף, משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשרד הפנים - כל גוף בגדרי אחריותו וסמכותו - לפעול להסדרת הפעלתו של מערך המתנדבים ברשויות המקומיות באופנים שיסייעו לרשויות בשילוב מערך המתנדבים בכוח האדם שלהן לשעת חירום, וכן לפעול להכשרת מתנדבים לפי צורכי הרשויות המקומיות ולשמירה על כשירות המתנדבים ועל קשר קבוע עימם בכל אופן שימצאו לנכון. על הרשויות המקומיות שנבדקו לתקן את הליקויים שצוינו בדוח ולבחון את יישום ההמלצות הכלולות בו.
בפרק העוסק במענה על פניות ותלונות של הציבור ברשויות מקומיות בעת שגרה ובעת מלחמת חרבות ברזל, כתב המבקר אנגלמן כי כדי לייעל את הטיפול בתלונות ובפניות של הציבור ולשפר את איכותו ואת מועילותו, על משרד הפנים לוודא כי בכל הרשויות המקומיות מכהנים ממונים על תלונות הציבור ומופעל מוקד לטיפול בפניות. כן עליו לשמש גורם מנחה מקצועי של הממונים ולתמוך בהם בתחום המקצועי, וזאת לשם הגברת עצמאותם והעלאת רמתם המקצועית, וכדי שפניות הציבור יוכלו לשמש את הגורמים ברשויות המקומיות בתהליכי התכנון ובקביעת המדיניות.
נוסף על כך, כתב המבקר כי על משרד הפנים לוודא כי בשעת חירום ובמצבי קיצון, יספקו כלל הרשויות המקומיות שירות חירום שיכלול מענה אנושי מיידי בכל שעות היממה באמצעות מוקדים שיוקמו באופן מקצועי ומוכוון לשעת חירום. זאת ועוד, על הרשויות המקומיות לפעול לתיקון הליקויים שהועלו בביקורת כדי לעמוד בדרישות של חוק הממונה על תלונות הציבור ושל המדריך לניהול מוקד עירוני שפרסם משרד הפנים, וכן לייעל את הליך הטיפול בתלונות ובפניות של הציבור ולהגביר את מועילותו.
בנוגע לטיפול המחלקות לשירותים חברתיים בבני נוער בסיכון, קבע מבקר המדינה כי על הרשויות המקומיות להקפיד על תכלול פעולות לאיתור נוער בסיכון, למניעת התנהגויות סיכון באוכלוסייה זו ולטיפול בה במנעד ההיבטים הרלוונטיים ועל קיום דיונים עיתיים בנושא תוך סנכרון ותיאום עם גורמי הטיפול.
המבקר כתב כי לא ניתן להסכים למצב שבו רבים מבני הנוער הנמצאים על רצף הסיכון - וברשויות מקומיות מסוימות אף רובם - אינם מוכרים כלל לרשויות המקומיות. הוא הוסיף משרד הרווחה והרשויות המקומיות אינם יכולים להשלים עם מצב זה, ועליהם לתכנן ולבצע פעולות המיועדות לאיתור יזום (יישוג) של נוער בסיכון - במרחב הפיזי ובמרחב הווירטואלי.
כמו כן הם נדרשים לאסוף ולמפות את הנתונים בדבר בני הנוער המאותרים ולפעול להרחבת קשת המענים הניתנים להם באופן המותאם למידותיהם - לצורכיהם, למאפייניהם ולסיכונים המשתנים - וככל שניתן תוך הגברת שיתופם בכך.
בנוגע למניעת מעילות והונאות בתאגידים עירוניים, כתב מבקר המדינה כי על משרד הפנים לפעול לחיזוק הממשל התאגידי בחברות העירוניות ולעגן בחקיקה את ההסדרים החלים עליהן מאופיין הציבורי. כמו כן על למשרד הפנים לגבש קווים מנחים ועקרונות מקצועיים למניעת מעילות והונאות בתאגידים העירוניים ולקבוע הוראות אשר יסדירו את הפעולות למניעה כלל-ארגונית של מעילות והונאות, תוך התחשבות באופי הפעילות של התאגידים, בסיכונים העומדים בפניהם ובפעילותם הכספית.
המבקר גם עסק בחיבור היישובים הדרוזיים בצפון רמת הגולן לחשמל. המבקר כתב כי נוכח הימשכות המצב הקיים שבו אספקת החשמל לתושבים במועצות המקומיות הדרוזיות ברמת הגולן אינה מפוקחת ואינה עומדת בסטנדרטים הנדרשים, על ארבע מועצות מקומיות דרוזיות - מג'דל שמס, בוקעאתא, מסעדה ועין קיניה - לפעול מול רשות החשמל וככל הנדרש מול חברת החשמל להסדרת פעילות חלוקת החשמל ואספקתו בתחום שיפוטן, בהתאם למתווה שפרסמה רשות החשמל משנת 2022. זאת במטרה להבטיח חלוקה ואספקה של החשמל בדרך תקינה ויעילה וכן להבטיח את שיפור השירות לתושבים, תוך שמירה על שלומם ובטיחותם.
פורסם לראשונה: 15:58, 22.07.25
