לקראת סיום שלב א' של עסקת החטופים, מודאגות משפחות החטופים שנותרו מאחור מהשתהות המגעים על המשך העסקה. "חייבים להאיץ ולהחזיר את כולם הביתה בפעימה אחת. אסור לתת למציאות הזו להפוך לשגרה. כל יום שעובר זה נצח עבור כל מי שנמצא שם", אמרה היום (שלישי) בכאב ורדה בן ברוך, סבתו של החייל החטוף עידן אלכסנדר.
(צילום: עידו ארז)
את הדברים נשאה בן ברוך בטקס של מרכז פרס לשלום ולחדשנות, שבו הוענק לה מטבע התקווה לנשים פורצות דרך ומעוררות השראה בשנה שלאחר מאורעות 7 באוקטובר. בין המשתתפות הנוספות היו גם שלי שם טוב, רז בן עמי, עידית אהל, מירב לשם גונן, מנדי דמארי, עינב צנגאוקר ועוד.
בן ברוך הוסיפה כי "הלוואי שלא הייתי צריכה לעמוד פה. הלוואי שעידן היה אצלנו בבית ולא היינו במצב הזה שבו אנחנו נמצאים. המצב הזה נכפה עלינו, לא בחרנו בו, זה פשוט נפל עלינו. המרכז הזה והאות תקווה זה לא עבורי, ולא עבור משפחתי, זה עבור עידן הנכד היקר שלי ועבור כל החטופים והחטופות שנמצאים עדיין שם מאז 7 באוקטובר. מאז אותו יום שהתהפכו חיינו והפכנו למשפחת חטופים. למסע בלתי נגמר של כאב, מסע של תחינות, תפילות וכל מה שאפשר על מנת שנחזיר את כל יקירינו הביתה".
היא המשיכה: "התקווה האמיתית שלנו היא הרגע שבו לא יהיו לנו עוד במות, ולא נצטרך להגיע להצהרות במוצאי שבת, ולא לזעוק בכנסת ולא להתחנן על הילדים והנכדים והיקירים שלנו. פשוט להיות משפחה אנונימית שחוזרת לשפיות, לארוחות שישי, לארוחה בוכרית אמיתית בבית בלב שמח, בלי כיסא ריק שמחכה לעידן שלנו. אני פונה לקב"ה: שמע את זעקתנו, את זעקת כל המשפחות שעדיין מחכות ליקיריהן ותושיע אותנו. אומרים 'פתח לנו שער בעת נעילת שער, כי פנה היום'. תפתח לנו את השער שיישאר פתוח לרווחה, שכולם יעברו בו ויחזרו הביתה, מי לחיים ולשיקום ומי לקבורה באדמת ישראל במהרה בימינו".
יוכבד ליפשיץ, ששוחררה מהשבי ושבעלה עודד נמצא ברשימת החטופים שצפויים להשתחרר בשלב א' - אך לא ישוב בפעימה בשבת, סיפרה בטקס: "האדם שהיה הכי מאושר אם היה רואה אותי עומדת פה זה עודד ליפשיץ. עודד היה לוחם גדול ורציני לשלום. היו לו יחסים מאוד טובים עם הפלסטינים, ואחד הדברים שהכי כואבים לי זה שהם בגדו בו. הם הורידו אותו שאולה אחרי שכל חייו הוא לחם למענם".
2 צפייה בגלריה


"התמונה של אלי שווה את כל המילים כדי להעביר את המסר - נגמר הזמן"
(צילום: חיים צח / לע"מ)
גם רותי סטרום, שבנה יאיר הורן שוחרר בפעימה האחרונה ובנה איתן עדיין בשבי, השתתפה בטקס ואמרה כי "יאיר לשמחתי חזר, אבל הלב שלי עדיין לא שלם כי איתן עדיין שם. יאיר חזר עם המון כוח ונחישות, והוא מבקש 'תחזירו את אח שלי ואת כל החטופים'. ואני יודעת שזה יקרה, אני מרגישה את זה מהיום הראשון. חבל שכל כך הרבה זמן עבר בשבילם, אבל כולם יחזרו אלינו. תמשיכו לתמוך בנו, אנחנו צריכים אתכם".
אסנת מטלון, אחותם של אלי שרעבי שחזר בשבת שעברה ושל יוסי ז"ל שנרצח בשבי, שיתפה: "הלב שלנו חצוי. התמונה של אלי שווה את כל המילים כדי להעביר את המסר כי באמת נגמר הזמן. עוד מספר ימים ולא היינו מקבלים את אלי על הרגליים".
לדבריה, "נגמר הזמן גם עבור החללים. אנחנו צריכים גם את אלה שאינם בחיים. את יוסי, את אמיר וכל מי שאנחנו יודעים שאינו בחיים. אנחנו צריכים אותם כאן כדי לסגור מעגל, כדי שכולנו כעם אחד נוכל להסתכל קדימה, כמו אלי. אלי חזר ופנינו קדימה. הוא מקבל את כל התמיכה מהרגע הראשון".
חגית, שבנה סמ"ר איתי חן ז"ל חטוף, אמרה כי: "502 ימים שאני מציגה את עצמי כאמא של איתי, חייל חטוף בעזה, ובימים האלה אני מנסה להיות גם אמא של רועי שנמצא פה ושל אלון שמתקשה ללכת לבית ספר ואשתו של רובי, ואיכשהו לנהל משפחה. מחר יהיה יום מאוד מטלטל. נקבל הביתה לישראל לא רק חיוכים וחיבוקים אלא גם חטופים שיחזרו לא בחיים. חטופים שהתקשורת מרבה לקרוא להם 'גופות' ואני באמת מבקשת – תהיו השגרירים שלי ותיתנו כבוד לחטופים שחוזרים לא בחיים. אני נלחמת על הכבוד של הבן שלי, שמגיע לו כגיבור ישראלי שנלחם ב-7.10 על גבולות המדינה".