היועצת המשפטית לממשלה יוצאת נגד "מתווה לוין-סער", כותבת כי הוא "מטיל צל כבד על מערכת השפיטה" - ומציעה תיקונים לאותו מתווה.
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מסרה לשר המשפטים יריב לוין את עמדתה בנוגע לאותו מתווה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וכתבה כי "המתווה פוגע במקצועיותה של מערכת המשפט, בעצמאותה וביכולתה לבקר את השלטון". לדבריה, "תוצאותיו הקשות של המתווה מחייבות שינויים מהותיים". היא ציינה כי לצד זאת הציעה לשר המשפטים לוין תיקונים במתווה.
לדבריה, "שינוי במבנה הוועדה לבחירת שופטים ובדרך בחירת השופטים חייב להיעשות באופן שיבטיח את העקרונות הדמוקרטיים היסודיים של עצמאות מערכת השפיטה ומקצועיותה. רידוד ערך המקצועיות בבחירת שופטי ישראל עד כדי העלמתו, לצד הפוליטיזציה של ההליך, מחלישים את הרשות השופטת וסותרים את עקרון הפרדת הרשויות. במצב זה נפגעת יכולתה של הרשות השופטת למלא את תפקידיה הבסיסיים".
בנוגע להליך יישום המתווה כתבה בהרב-מיארה כי "מתווה השרים החליף הצעת חוק אחרת מטעם הוועדה שהייתה מצויה שהליכי חקיקה לפני כשנה, וכך מדלג ישר להכנה לקריאה שנייה ושלישית. נזכיר כי הצעת החוק המקורית, שאושרה לקריאה שנייה ושלישית, הוקפאה בשעתו על ידי הקואליציה על רקע מחאה ציבורת רחבה שהתעוררה. הצעת החוק שאושרה לפני כשנה בוועדת החוקה אומנם עסקה בוועדה לבחירת שופטים, אבל כללה הסדר מהותי שונה לחלוטין. השימוש בפלטפורמה של הצעת החוק מטעם הוועדה, שהוקפאה, לשם קיום הליך חקיקה מזורז במתווה השרים, מעורר קושי תהליכי רב".
הדברים נכללים בחוות דעת של בהרב-מיארה לשרים בשל התקדמות החקיקה, הנדונה עתה בוועדת החוקה של הכנסת. לפי ההצעה שנחשפה בתחילת ינואר, הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישתנה כך שלא ניתן יהיה לבחור שופטים בלי הסכמה של נציג אחד לפחות מהקואליציה או האופוזיציה, והווטו של שופטי העליון יבוטל. בנוסף, לראשונה יחוקק "חוק יסוד: החקיקה" - כך שבית המשפט העליון יוגבל בביטול חוקים, ומנגד גם הכנסת תוגבל בחקיקת חוקי יסוד.
המתווה, אם יאושר, יחול לפי ההצעה רק מהכנסת הבאה. המהלך, כך נראה, עשוי להקהות את "עוקץ" המהפכה המשפטית – שמתנגדיה מכנים מהפכה משטרית.
שר החוץ גדעון סער הגיב לדבריה של בהרב-מיארה, ומסר כי "זהו מסמך פוליטי, לא מסמך משפטי. אפילו את העובדה שההצעה הנוכחית מחליפה הצעה קודמת מציינת היועצת כחסרון ולא כיתרון. למען האמת, קשה למצוא בתולדות המדינה והכנסת הצעה שהתגבשה אחרי שיח ציבורי ופוליטי ממושך כמוה. השיח הזה כלל גם את ההפגנות ברחובות (מצדדים שונים), את ההידברות שעברה דרך בית הנשיא והמשיכה במשך זמן רב מאוד בין גורמים פוליטיים שונים".
עוד הוסיף סער כי "גם הצעת בית הנשיא כללה שינוי משמעותי, ואיש לא פסל אותה מטעם זה. אבל כדי למשוך זמן בתכסיסים מציעה עכשיו היועצת 'ועדה ציבורית' או 'מסלול של הצעת חוק ממשלתית'. לא אתייחס לשגיאות היסודיות הרבות של היועצת, למשל ההנחה לפיה עקרון הפרדת הרשויות מחייב בהכרח השפעת השופטים על בחירת השופטים. היועצת המשפטית כותבת שההצעה פוגעת בעקרונות דמוקרטיים וסותרת אותם. האמת שמי שפעולתה פוגעת בעקרונות דמוקרטיים היא היועצת המשפטית לממשלה ועוד מי שנבחרה על בסיס תפיסה שהציגה כ'ייעוץ מאפשר'".
סער, שלפני כניסתו לממשלה התנגד למהפכה המשפטית, הצטרף ליוזמה שאותה תיאר יחד עם שר המשפטים לוין כפשרה שתביא שינוי "אבולוציוני" ולא "רבולוציוני", המבוסס על מבנה הוועדה הקיימת. הרכב הוועדה הנוכחי הוא תשעה חברים - שני שרים, שני ח"כים, שני נציגי לשכת עורכי הדין ושלושה שופטי עליון. במוקד השינוי המוצע החלפת שני נציגי הלשכה בשני עורכי דין - שאחד מהם ימונה על ידי הקואליציה והשני על ידי האופוזיציה. המשמעות היא שאם תאושר ההצעה, הוועדה תכלול בפועל 4 נציגים לקואליציה (2 שרים, ח"כ אחד ועורך דין אחד) - בעוד לאופוזיציה יהיו 2 נציגים (ח"כ אחד ועורך דין אחד) - ולשופטים יהיו 3.
כשבועיים לאחר מכן, יועמ"ש מערכת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, מסר את תגובתה הרשמית של מערכת המשפט למתווה. בתגובה, שנאמרה מטבע הדברים בידיעתו ובאישורו של ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, עו"ד לייזר הדגיש כי "מדובר ביוזמה נוספת המאיימת על עצמאות מערכת המשפט בישראל. אמור מעתה: הוועדה הפוליטית לבחירת שופטי ישראל", וקרא לחברי הכנסת שלא לתת לה יד.
