כמעט חודש אחרי שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ העלה מחדש את רצונו לספח את גרינלנד קובע היום (ד') סקר חדש כי 85% מתושבי האי הגדול בעולם אינם רוצים שיהפוך לחלק מארה"ב, וכמעט מחציתם רואים בשאיפתו של טראמפ איום עליהם. לפי הסקר רק 6% מתושבי גרינלנד תומכים בצירוף האי לארה"ב, ועוד 9% השיבו שאינם יודעים.
8 צפייה בגלריה
טראמפ ופרדריקסן. ר"מ דנמרק מרוצה מהסקר, גם אם הקשר לגרינלנד "לא יישאר בדיוק כשהיה"
(צילום: AFP)
גרינלנד היא אי גדול יותר ממקסיקו, ואוכלוסייתה מונה 57 אלף תושבים. זה עשרות שנים שהאי שייך לדנמרק, אך הוא נהנה מאוטונומיה נרחבת, והחוקה הדנית אף מעניקה לו את הזכות להכריז על עצמאות ולהתנתק מדנמרק אם תושביו יחפצו בכך. ראש ממשלת האי מוטה אגדה הגביר לאחרונה את החתירה לעצמאות, אם כי טרם קבע תאריך יעד ברור להכרזה עליה.
טראמפ, שכבר בכהונתו הראשונה העלה את האפשרות שארה"ב תרכוש את גרינלנד, רואה באי נכס ביטחוני חיוני לארה"ב בחוג הארקטי, אזור שבו רוסיה וסין מנסות להגביר את נוכחותן, והוא הפציר בדנמרק לוותר על השליטה בו. ראש הממשלה הדנית מטה פרדריקסן הדגישה שהאי אינו למכירה ושרק תושבי גרינלנד יקבעו את עתידו, וטראמפ בתגובה איים להטיל מכסים על דנמרק שיפגעו בכלכלתה – עד שתיכנע לו.
על פי הסקר שפורסם היום, 45% מתושבי גרינלנד רואים בעניין שמביע טראמפ באי שלהם איום, ואילו 43% – בצד ההתנגדות להצטרפות לארה"ב – רואים בהתרחשויות האחרונות הזדמנות. רק 8% אמרו כי יהיו מוכנים להמיר את אזרחותם הדנית באזרחות אמריקנית, ו-55% אמרו חד-משמעית שהם מעדיפים להיות אזרחי דנמרק. 37% השיבו כי אינם יודעים. יצוין כי תושבי גרינלנד נהנים מאותן זכויות של שאר אזרחי דנמרק בתחום הרווחה, בין השאר ביטוח בריאות כולל וחינוך חינם. בארה"ב, מנגד, רבים אינם יכולים להרשות לעצמם את הטיפול הרפואי היקר ונותרים ללא מזור למחלותיהם.
ראש ממשלת דנמרק פרדריקסן הצהירה אתמול אחרי שנפגשה עם נשיאי צרפת וגרמניה ועם מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה כי היא תומכת תמיכה מלאה בעיקרון של שימור הגבולות הבינלאומיים. בעקבות הסקר שפורסם היום אמרה: "אם הסקר משקף את רצונם של רבים מתושבי גרינלנד בהמשך שיתוף הפעולה ההדוק עם דנמרק – אני מרוצה. סביר להניח שזה יקרה בצורה שונה מזו שאנחנו מכירים היום, אבל כל דבר משתנה עם הזמן".
שלשום, על רקע איומיו של טראמפ, שלא שלל עד כה שימוש בכוח צבאי כדי להשתלט על גרינלנד, הודיעה דנמרק כי תשקיע יותר משני מיליארד דולר בחיזוק הנוכחות הצבאית שלה בחוג האקרטי.
מיקום אסטרטגי, שלל משאבים
לגרינלנד יש חשיבות אסטרטגית עבור צבא ארה"ב, המחזיק בטריטוריה הזו מערכת התרעה מפני טילים בליסטיים: הדרך הקצרה ביותר מאירופה לצפון אמריקה עוברת באי הארקטי, ולחיל האוויר האמריקני יש בסיס בשטחו הצפון-מערבי, בסיס תוּלה, שפועל מתוקף הסכם שעליו חתמה וושינגטון עם דנמרק ב-1951. בימי המלחמה הקרה היו לצבא ארה"ב חיילים בכ-50 בסיסים ברחבי גרינלנד, אבל במשא ומתן עם דנמרק ב-2004 נקבע כי הנוכחות תצומצם מאוד, וכעת היא קיימת רק בבסיס תולה. כמה מאות חיילים אמריקנים נמצאים שם, לעומת כמעט 10,000 בימי המלחמה הקרה.
בשנים האחרונות, על רקע הגברת פעילותן של רוסיה וסין בחוג הארקטי, הביעה וושינגטון רצון להגדיל את נוכחותה בגרינלנד, ובין השאר להציב שם מכ"מים כדי לעקוב אחר המתרחש בים בין האי לבין איסלנד ובריטניה – אזור שדרכו עוברות ספינות וצוללות גרעיניות רוסיות. בעשור הקודם פתחה רוסיה מחדש בחוג הארקטי שישה בסיסים צבאיים שנסגרו בתום המלחמה הקרה, והיא גם חידשה את הצי הצפוני שלה ושלחה לאזור כלי שיט חדשים. לעתים קרובות קיימה בחוג הארקטי תמרונים צבאיים. מוסקבה מקווה שכשהקרח יימס באזור ייווצר נתיב שיט מצפון לחופיה, והוא יוכל לשמש נתיב חלופי לסחורות מאסיה לאירופה.
גרינלנד – שמבחינה גאוגרפית שוכנת ביבשת צפון אמריקה, ובירתה נואוק קרובה יותר לניו יורק מאשר לבירת דנמרק קופנהגן – היא אי עשיר במינרלים, נפט וגז טבעי, אבל תהליך ההפקה שלהם איטי, ולכן הכלכלה המקומית ממשיכה להתבסס על דיג ועל סובסידיות שנתיות מדנמרק. לאוכלוסייה הקטנה של גרינלנד חסרות תשתיות בסיסיות ביותר: אין כבישים שמחברים בין 17 העיירות הפרוסות ברחבי האי, ויש בו רק נמל תעופה בינלאומי מסחרי אחד, כך שרבים נאלצים לעשות את נסיעותיהם דרך הים.
8 צפייה בגלריה
תמונת הדמיה מבודחת שפרסם טראמפ בכהונתו הקודמת, כשהתעניין לראשונה ברכישה: כך ייראה מגדל טראמפ בגרינלנד
משקיעים מארה"ב ומקנדה מחכים זה זמן רב לסימנים לכך שגרינלנד – טריטוריה הגודלה פי שלושה מטקסס – תקדם תוכנית לכריית המחצבים האדירים שחבויים בה, בהם אורניום. לעת עתה, בין השאר בגלל בירוקרטיה סבוכה ודאגה לאיכות הסביבה, יש בה רק מכרה פעיל אחד, קטן. לפי הערכות, היקף העתודות מול חופי גרינלנד הוא של 50 מיליארד חביות נפט וגז. מדובר בכמות שאמורה להציב אותה בין עשר היצואניות הגדולות בעולם.
80% מתחת לקרח בעובי 3 ק"מ
נכון להיום 80% מגרינלנד מכוסים קרח בעובי של עד שלושה קילומטרים. פירוש הדבר שחיפושים אחר משאבי הטבע היקרים אפשר לבצע רק באזורי החוף, אבל גם שם התנאים רחוקים מלהיות אידיאליים בשל החורף הארוך שבו קופאים הנמלים, חשכה של 24 שעות שיורדת על האי, והטמפרטורות שצונחות כדבר שבשגרה אל מתחת למינוס 30 מעלות בחלקים הצפוניים.
גרינלנד הייתה בעבר קולוניה של דנמרק, אבל ב-1953 היא הפכה לטריטוריה רשמית של הממלכה הנורדית וקיבלה מידה רבה של אוטונומיה. לפי חוק שאישרה דנמרק לפני עשור וחצי, ממשלת דנמרק אחראית רק לענייני החוץ והביטחון של גרינלנד, וכדי לאפשר מכירה של האי יהיה צורך לשנות את מעמדה המשפטי של הטריטוריה באמצעות תיקון לחוקת דנמרק.
החל משנת 2009 יש לגרינלנד זכות להכריז על עצמאות מדנמרק, ואם היא תעשה זאת – היא תוכל עקרונית לבחור להצטרף לארה"ב. אף שרוב תושבי גרינלנד מעוניינים בעצמאות, רק מעטים מהם רואים בעצמאות מלאה אפשרות בת קיימא בשל התלות הכלכלית שלהם בדנמרק, שהיא חלק מהאיחוד האירופי העשיר. לפי סקרים, תושבי האי חלוקים בשאלה מהו המועד המיטבי ליציאה לעצמאות ואיזו השפעה תהיה לכך על איכות חייהם.
8 צפייה בגלריה
דונלד טראמפ ג'וניור, בנו של נשיא ארה"ב, בביקור בעל סמליות רבה החודש בגרינלנד
(צילום: Emil Stach/Ritzau Scanpix/via REUTERS)
הצהרותיו של טראמפ אינן הפעם הראשונה שארה"ב מביעה עניין ברכישת גרינלנד. כשהאי היה עדיין קולוניה והמלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות הסלימה, וושינגטון בהובלת הנשיא דאז הארי טרומן עשתה ניסיון לרכוש את גרינלנד משום שראתה בו נכס אסטרטגי – אבל דנמרק סירבה למכור אותו.
