ניצה קורנגולד, אימו של טל שהם שצפוי להשתחרר משבי חמאס ביום שבת הקרוב, אמרה הבוקר (רביעי) כי "מבחינתי - רק כשהוא יעבור את הגבול ויהיה במקום בטוח ומוגן אבין שזה קרה. כשקיבלנו את הטלפון אתמול מהקצינה מאוד התרגשנו. בכי וצחוק ועוד פעם בכי".
ניצה קורנגולד מדברת על שחרור הבן
(צילום: עידו ארז)

טל שהם (39) נחטף לעזה עם אשתו עדי, שני ילדיו הקטנים נווה ויהל, חמותו ועוד שתי בנות משפחה. כולם שוחררו בעסקה הקודמת ב-2023, והוא נותר בשבי. האם הוסיפה בטקס קבלת מטבע התקווה במרכז פרס לשלום: "ישר התקשרתי לכלתי, לשמוע את הקול שלה. היא אמרה 'רגע עוד לא הודעתי לילדים'. כשהגענו אליה, הילדים כבר ידעו".
קורנגולד ציינה לקראת מחר, היום שבו יוחזרו ארבעה חטופים חללים, כי "מחר אנחנו עומדים לעבור יום מאוד-מאוד חזק וכואב. אנחנו עומדים לקבל חללים של חברים כל כך קרובים שלנו. צריך להעניק לכולם את החיבוק ואת הכבוד לחללים שיגיעו. בשבוע הבא ביום חמישי יהיו עוד ארבעה חללים שיגיעו להיקבר בארץ, ושוב אנחנו, אחרי שטל יבוא, ממקום של כוח ושנוכל סוף-סוף לנשום. נחבק ונילחם על כל חטוף וחטוף. אלה שכל כך קרובים לליבנו וגם אלה שפחות נוצר קשר בין המשפחות. נילחם עד החטוף האחרון עם הרבה כוח שנאגור מהחיבוק עם טל".
1 צפייה בגלריה
 אליה כהן, עומר שם טוב, הישאם א-סייד, אברה מנגיסטו, עומר ונקרט, טל שהם
 אליה כהן, עומר שם טוב, הישאם א-סייד, אברה מנגיסטו, עומר ונקרט, טל שהם
אליה כהן, עומר שם טוב, הישאם א-סייד, אברה מנגיסטו, עומר ונקרט וטל שהם שישתחררו בשבת
(צילום: REUTERS/Hannah McKay, תומר שונם הלוי)
בטקס דיברה גם סיגי כהן, אמא של אליה שנחטף מהנובה ואמור לחזור בשבת: "אני עם תקווה גדולה ואמונה גדולה שהשבויים שלנו ישובו בקרוב וכל הזמן מתנגן לי השיר 'תמיד הכי חשוך לפני הזריחה'. אז אומנם ישראל בתקופה חשוכה, אך לאט-לאט חוזרים אלינו. רק כשכולם יחזרו אלינו בקרוב אמן נראה פה אור גדול. תקומה, צמיחה ואז נדע ששווה להחזיק בתקווה. אתמול התבשרתי שבעזרת השם אליה חוזר בשבת - ואין יותר סמלי מזה שאסור לאבד את התקווה ואסור להיות בייאוש אף פעם".
שלי שם טוב, אמא של עומר, שנחטף גם הוא מהנובה וישתחרר בשבת, אמרה: "בעזרת השם בשבת הקרובה אני אזכה לחבק את עומר שישוב אלינו הביתה. אז מצד אחד הלב מתפוצץ משמחה - אבל מצד שני הוא גם כואב. הוא כואב על כל הנרצחים שנרצחו ביום הארור הזה. הוא כואב על כל החיילים הנופלים לאורך כל ה-502 ימים האלה. הוא כואב על האימהות שעדיין מחכות שהאהוב שלהן ישוב הביתה, בין אם בחיים ובין אם הנופלים שישובו לקבורה בישראל. אני אומר - אנחנו כאן ואנחנו לעולם לא נאבד את התקווה. התקווה לימים טובים יותר, התקווה של אור ואהבה שאנחנו, אנחנו העם הזה שכל כך נמצא כתף אל כתף אחד עבור השנייה".