ההודעה של התביעה באיטליה בשבוע שעבר כי פתחה בחקירה בנוגע לטענות שתיירים זרים נהגו בשנות ה-90 להגיע לסופי שבוע של ציד בני-אדם בבירה הבוסנית סראייבו, שהייתה אז תחת מצור סרבי, מעוררת בקרב שורדי המצור ההוא את התקווה שהפושעים שלקחו לכאורה חלק במעשים יובאו לדין.
כ-11 אלף אזרחים נהרגו מהפגזות ומירי צלפים שביצעו הכוחות הסרביים בבוסניה לעבר סראייבו מהגבעות המקיפות אותה בשנים 1996-1992, עם התפרקות יוגוסלביה והכרזתה של בוסניה כי היא יוצאת לעצמאות. בשבוע שעבר הודיעה התביעה במילאנו כי פתחה בחקירה אחרי שהעיתונאי והסופר אציו גבאצני הגיש תלונה רשמית – ומגובה לדבריו בעדויות ובראיות – על כך שאזרחים איטלקים ואזרחים זרים אחרים שילמו בשעתו עשרות אלפי אירו למיליציות הסרביות כדי להגיע לגבעות סראייבו ולירות מהן על אזרחים, במה שקיבל את הכינוי "תיירות-צלפים" ו"ספארי אנושי".
גבצאני סיפר כי מה שעודד אותו לשוב ולבחון את הטענות – שעלו פה ושם כבר בשנות ה-90 – היה הצפייה בסרט התעודי "ספארי סראייבו" של הבמאי הסלובני מיראן זופניץ' משנת 2022. גבאצני טען כי ככל הידוע לו אזרחים איטלקים שיצאו למסעות הירי הללו נהגו להיפגש בעיר האיטלקית טרייסטה, לנסוע ממנה לבלגרד – ואז להגיע בליווי כוחות סרביים לגבעות המשקיפות על סראייבו ולבצע את זממם. הוא טען כי לפחות 100 איש היו מעורבים במעשים, וכי על המסע שילמו עד 100 אלף אירו במונחים של היום. לפי עדויות, לירי בכל סוג של אדם נקבע תעריף שונה, ועל ירי בילדים המחיר היה גבוה יותר. עם הצלפים נמנו לפי הטענות גם אזרחים אמריקנים ורוסים, והיוצאים למסעות ההרג היו חובבי נשק וירי עשירים, חלקם בעלי קשרים לימין הקיצוני.
באיטליה פתיחת חקירה היא הליך רשמי שננקט בכל פעם שמוגשת תלונה, כך שבעצם המהלך הזה אין כדי להצביע על עומק החקירה העתידית ועל אמינות הטענות. לפי שעה גם לא סומנו חשודים ספציפיים. כך או כך בסראייבו מברכים תושבים על הצעד, אף כי הוא פותח עבורם פצעים ישנים. "אני בהלם מוחלט", סיפר מועמר קאליץ', מרצה באוניברסיטת סראייבו שהעביר את כל שנות המלחמה נצור בבירה הבוסנית. "האנשים שהעריצו את זה או מימנו את זה צריכים לכל הפחות להיות מוצאים להורג בתלייה או להישלח למאסר עולם".
מנהיג הסרבים הבוסנים בימי המלחמה רדובאן קרדז'יץ' ומפקד צבאו ראטקו מלאדיץ' כבר נשלחו למאסרי עולם בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שביצעו בבוסניה, אבל רבים מתושבי סראייבו רוצים שגם אחרים יועמדו לדין. ראש העיר סראייבו לשעבר בנימינה קאריץ' אומרת שהיא מקווה שהדיווחים על חקירת התביעה במילאנו יסללו את הדרך לפתיחת חקירה גם מטעם התביעה בבוסניה בנוגע למעשיהם של בכירים בכוחות הסרביים בימי המצור. "כילדה שגדלה במצור על סראייבו ושרדה אותו יש לי רגשות מיוחדים בנוגע לתיק הזה, ואני באמת רוצה להאמין שהחקירה תצא לדרך". בהצהרה לסוכנות הידיעות רויטרס מסרה התביעה הכללית של בוסניה כי התובעים במילאנו לא יצרו איתה קשר עד כה.
מי שאיבדו את יקיריהם במהלך המצור על סראייבו מקווים שהתביעה באיטליה תוביל גם לחקירה בבוסניה ובמוסדות בינלאומיים כדי לרדת לחקר האמת. פאטימה פופאביץ', שבנה בן השש עדנאן נורה למוות מעמדות של הכוחות הסרביים ליד סראייבו בספטמבר 1994, סיפרה לתקשורת הבוסנית שקשה לה להעלות על הדעת שמישהו ירה בילד שלה לצורכי הנאה: "אני לא יכולה לדמיין שמישהו בעל צורה אנושית יכול לעשות את זה. הייתי רוצה לראות את המפלצת הזו – איך הוא נראה, למה הוא דומה, האם יש בו משהו אנושי? במה אשם ילד בן שש? להרוג ילד של מישהו לכיף זה דבר שאני לא יכולה להבין".
פאטימה עוד זוכרת היטב את הבוקר שבו נהרג עדנאן: אחותה מונירה לקחה אותו ואת אחותו הקטנה ארנלה לחנות סמוכה לסראייבו כדי לקנות להם דבר מתיקה ולהקל מעט את הימים הקשים, וקליע שנורה לעברו פגע מתחת לעינו הימנית בעת שאחז בידה של דודתו. אחותה של פאטימה ובתה הקטנה שרדו, ולימים נולד לה בן נוסף: "אני מייחלת לרחמיו של אללה ומקווה שעדנאן מחכה לאמו בגן עדן", אמרה. כעת היא חושדת שמישהו מנסה להסתיר את "המפלצות", כדבריה – אותם תיירים-צלפים ששילמו כביכול עבור ירי באזרחים: "אני מקווה שאללה יאפשר לחוקרים לגלות מי האנשים האלה בינינו. להרוג ילד לצורך בידור עצמי – זה מעבר לכל היגיון סביר. המוח שלי לא יכול לתפוס את זה. אני רוצה שהאמת תצא לאור, שהמפלצות האלה ייחשפו". לצד זה הדגישה: "אני לא שונאת אף אחד, אני לא יכולה לפגוע באף אחד, אפילו לא במי שהרג את הילד שלי. אין לי נשמה כזו".
הדיווחים על "הספארי האנושי" בסראייבו צצו כאמור כבר בשנות ה-90, אם כי רבים התייחסו אליהם כאל שמועות וכאל אגדה אורבנית. אדין סובסיץ', קצין מודיעין לשעבר בצבא הבוסני שהופיע בסרט של הבמאי הסלובני זופניץ' לפני שלוש שנים, סיפר ששמע על הטענות שאזרחים זרים שילמו כסף כדי לראות באזרחים כבר ב-1993, מעדות שמסר חייל בצבא הסרבים בבוסניה שנפל בשבי. סובסיץ' סיפר לרויטרס: "זה משך את תשומת לבנו, כי לראות אזרחים עם רובי ציד ועם ציוד מתוחכם למדי בשדה הקרב זה היה דבר יוצא דופן". סובסיץ' אמר שהמודיעין של הצבא הבוסני העביר את הטענות הללו בשעתו למודיעין האיטלקי, אך לא ברור אם נעשה משהו במידע.
המצור על סראייבו נמשך 1,425 ימים, מ-1992 עד 1996, ובמהלכם נהרגו 11,541 בני אדם, מהם 1,601 ילדים. יותר מ-50 אלף בני אדם נוספים נפצעו מאש הכוחות הסרביים. במהלך שנות המצור הפכה כל יציאה של תושבים לצורך הצטיידות במים ובאוכל או לשם קבלת טיפול רפואי לסכנת מוות, ורחובות מסוימים שעליהם השקיפו הגבעות באופן ישיר קיבלו כינויים כמו "סמטת הצלפים" בשל הסכנה המיוחדת בהם.
