על המדרכה הסמוכה לאולם הנכנסים באולם התעופה בחיפה התהלכה מירב ביטון מרעננה. ביטון המתינה לקבל הודעה מבתה בת ה-17 שהיא נמצאת כבר על טיסת החילוץ מלרנקה לישראל. "יצאתי מהבית כבר בשעה 6:00 בבוקר, והגעתי לפה ב-7:30", תיארה האם. בשעה 10:45 זה קרה: מטוס "אייר חיפה" נחת בארץ, האם והבת סוף-סוף התאחדו.
טיסות החילוץ הראשונות לישראלים בשדה התעופה בחיפה
(צילום: גיל נחושתן)
על-רקע המשך המלחמה מול איראן, אושר לחברות התעופה הישראליות להחזיר לארץ אזרחים שנאלצו להישאר בחו"ל עם פרוץ המתקפה. "אייר חיפה" מבצעת את טיסות החילוץ מקפריסין לארץ, במהלך היום ינחתו בנמל הצפוני חמש טיסות - ועל כל אחת מהן 72 נוסעים.
הבת של ביטון נסעה לנופש באמסטרדם עם חברתה. הן היו צריכות לחזור לישראל ביום שישי שעבר, אבל נתקעו בהולנד בגלל סגירת השמיים. בלרנקה מצאו הבת וחברתה בית אירוח. "לא יכולתי לישון בלילות, שוטטתי באתרים כדי לחפש להן טיסה", סיפרה ביטון. "ראיתי שכל הטיסות של החברות הגדולות מלאות עד 1 ביולי, הופתעתי לגלות שיש מקומות פנויים בטיסה של 'אייר חיפה' ב-8:00 בבוקר, סגרתי להן ישר שני כרטיסים".
מכאן החלה דרמה בפני עצמה. ביטון ניסתה להעיר את בתה וחברתה כדי להודיע להן על הטיסה הקרבה הביתה, אך הן ישנו ולא ענו לטלפונים. "חשבתי לעצמי, איך אשיג אותה בבית האירוח", סיפרה ביטון. "התחלתי לחפש בגוגל נהגי מוניות בלרנקה. מצאתי כמה, התקשרתי אליהם אחד אחרי השני וביקשתי שייסעו לבית שבו הבת שלי נמצאת ויעירו אותה. הנהג הראשון הגיע לבית, דפק בדלת שוב ושוב ולא הייתה תשובה".
האם הוסיפה: "התקשרתי לנהג אחר, אמרתי לו 'פליז, תעזור לי, תיסע אל הבית הזה ותדפוק בדלת'. אנשים טובים הקפריסאים. הנהג נסע לשם, דפק בדלת, בסוף הוא נכנס דרך דלת צדדית שהייתה פתוחה והעיר את הבת שלי והחברה שלה. לא היה להן מושג מכלום. הן קמו משינה, ארזו את הדברים ונסעו עם הנהג לשדה התעופה. הבת שלי אמרה לי 'תודה אמא, כשאני נוחתת אתן לך חיבוק גדול'. נלחמתי כי רציתי שהבת שלי תהיה בבית איתי".
שעת ההמראה התעכבה, והטיסה שיצאה מלרנקה בשעה 10:00 - נחתה בחיפה כעבור 45 דקות. סמי כעביה, אחד השבים בטיסת החילוץ, סיפר: "היינו באתונה, וביום האחרון קרה מה שקרה. טסנו ללרנקה והיינו שם עד היום בבוקר. אתמול ב-22:00 בלילה קיבלנו את ההודעה שנוכל לעלות לטיסה, ויצאנו ישר לשדה התעופה. קיבלנו תדריך ביטחוני מסודר והכול עבד כמו שצריך. בחו"ל קיבלתי צו 8, כך שאני מיד עולה על מדים ומתייצב למילואים".
עמית ממושב אודים תיאר את הקשיים לפני החזרה המיוחלת לארץ: "ניסיתי לחזור עם כל מיני חברות תעופה, בסוף הצלחתי לחזור עם 'אייר חיפה'. זאת הפעם הראשונה שאני בשדה בחיפה. תכננתי לחזור ביום ראשון ולשמחתי הצלחתי בסוף למצוא טיסה ולחזור היום. כל אחד רוצה לחזור הביתה בסיטואציה כזאת. יש משפחה, יש כאלו שהשאירו ילדים בבית. כל הכבוד למשרד התחבורה ולכל מי שפעל בעניין".
משה אוליאל, שמתגורר בשכונת קריית חיים בחיפה, התנשק עם אשתו ובנו שהמתינו לו ביציאה משער הנוחתים. "נסענו 10 חברים מהמילואים לטיול של שבוע ימים בחו"ל", סיפר אוליאל. "ביום שישי היינו כבר בשדה, שעתיים לפני ההמראה הודיעו לנו שהטיסות מבוטלות בגלל התקיפה באיראן. מצאנו דירה, אבל מיום ליום המתח גבר. הכסף התחיל לאזול, וחשבנו מה עושים".
אוליאל סיפר עוד: "ברוך השם, אתמול בלילה קיבלנו הודעה שיש טיסות והגענו בחזרה לארץ. זה היה מלחיץ לראות את התמונות משם על ההפגזות שיש על ישראל. כולנו מילואימניקים, כולנו עם צווי 8 ביד. ידענו שצריך לחזור הביתה. מה שנקרא, 'נשיקה לאישה כמו מזוזה' - וחזרה לבסיס. אני חוזר הביתה, עולה על מדים, ונוסע למילואים אחרי 460 ימים שעשינו עד עכשיו".
בעוד השבים מתחבקים עם משפחותיהם, המריא המטוס הריק חזרה ללרנקה כדי לאפשר מקום למטוס שמביא נוסעים נוספים לנמל התעופה בחיפה. "בשום שלב אין שני מטוסים על הקרקע", הסבירו עובדי השדה.
