70 שבועות אחרי הטבח הנורא, אלי שרעבי יחזור למציאות אחרת לחלוטין משהכיר. אשתו ליאן ושתי בנותיהם נויה (16) ויהל (13) נרצחו ב-7 באוקטובר והוא נחטף יחד עם אחיו, שלאחר מכן נהרג בשבי, כנראה בעקבות תקיפת חיל האוויר. אחותו, אסנת, תקבל אותו במתחם הקליטה ברעים יחד עם אמו חנה.
"כולנו מאוד נרגשים", שיתפה הבוקר (שבת) אסנת בריאיון לחדשות קשת. "כמובן שאף אחד מאיתנו לא הצליח לישון. אמא ואני בדרך לפגוש אותו (ברעים), את שאר המשפחה נפגוש בבית החולים". היא סיפרה על תחושת הציפייה לקבלו, בצל החדשות הקשות שאיתן ייאלץ להתמודד על שאירע במדינת ישראל ב-16 החודשים האחרונים - בפרט בקיבוץ בארי שממנו נחטף.
"אנחנו באמת 16 חודשים בזה וממש כל העת ייחלנו לרגע - והנה הוא מגיע. עד שאנחנו לא רואים אותו, מתחבקים איתו, נוגעים בו, זה עדיין מרגיש שזה לא קורה, אבל זה כן מרגיש קרוב. עוד קצת, עוד קצת", אמרה.
ג'קי, בת הדודה של אלי, סיפרה כי "אנחנו ממש מתרגשים כולנו ומצפים לשובו של אלי. לא פשוט אחרי 491 ימים. כולנו נחזק אותו ונתמוך בו, ובעזרת השם הוא ישתקם ויקים משפחה. כולנו נלווה אותו בתהליך הזה. אנחנו מצפים ומתרגשים. לא נשכח שעדיין נשארו שם חטופים, ותודה לאל שהגענו ליום הזה".
יוכי, בת דודתו של אלי אמרה: "זה יום מאושר בשבילנו. אנחנו מחכים ומצפים לראות את אלי מגיע, מחבק את האחים שלו ואת אמא שלו בעיקר. אנחנו הכי מאושרים. אנחנו מאמינים ונהיה חזקים ואלי ישתקם. רק שכל החטופים יחזרו הביתה בשלום, ואמן שיביאו גם את יוסי ואת כל שאר המתים לקבורה בארץ. לזה אנחנו מצפים".
אידית אדן, חברת ילדות של אלי, סיפרה: "עוברת בי כמות רגשות מטורפת. יש פה שמחה והתרגשות וביחד עם זה יש את הפחד של מה יקרה כשהוא יחזור - האם הוא יודע מה קרה למשפחתו? שלושה שבועות לפני היינו אצלו בעל האש, הייתה לנו חברות שלא משנה כמה זמן לא נפגשנו תמיד זה הרגיש שכאילו עבר יום. בשבעה באוקטובר התכתבנו איתם ובאיזשהו שלב הם הפסיקו לענות. יום אחרי גילינו שלליאן קרה הנורא מכל ושהיא נרצחה ושאלי חטוף. קיווינו שהבנות גם חטופות אבל לצערנו הן נרצחו".
אחיו של אלי, שרון, היה פני המאבק של המשפחה להשבת שני הבנים - יוסי שלא נכלל בשלב א' של העסקה, ואלי שעתיד להשתחרר מהשבי היום. בימים האחרונים, כשכבר היה ידוע שייתכן שאלי ישוחרר בפעימות הקרובות, סיפר שרון: "כשנודע לנו שיוסי לא שרד את השבי ונרצח, אמרתי - נכשלנו. כשאלי יגיע אגיד שניצחנו. לא רק אני, עם שלם. אני מרגיש שהלב של כולנו מתפוצץ מהתרגשות. אבל לצד זאת יש גם הרבה מאוד כאב. על 7 באוקטובר, על כל 16 החודשים האלה, על האח שאלי איבד, על אשתו והילדות שאינן. אחרי מה שהוא עבר הוא יחזור לסרט אחר לגמרי. סרט אימה. בלי אשתו והבנות, בלי בית".
הוא אמר "לדעתי אין סיכוי שהוא יודע שיוסי לא שרד. על ליאן והבנות אולי הוא יודע, אולי איזה מחבל סיפר לו, אבל לא על יוסי. כשהוא יגיע ויבין, יחרב עליו עולמו פעם נוספת. אני לא יודע איך מתכוננים לסיטואציה המטורפת הזאת. איך לספר לו, מתי. אין מילים שינחמו אחרי בשורות האיוב האלה. אנחנו רק נחבק אותו, נראה לו שאנחנו איתו ולא עוזבים אותו".
