מבקר המדינה מתניהו אנגלמן האשים בצהריים (חמישי) את ראש השב"כ והרמטכ"ל בכך שהם מונעים ביקורת "על ליבת הכשל" ב-7 באוקטובר. המבקר אמר כי הוא זוכה לשיתוף פעולה ממשרד ראש הממשלה, המל"ל, המזכירות הצבאית ומשרי הביטחון - אבל לא זוכה לשיתוף פעולה מלא מצה"ל ושב"כ. "ללא שיתוף פעולה מלא לא ניתן לבצע ביקורת מלאה", אמר.
"כבר מתחילת הדרך הודעתי שנקיים ביקורת על כלל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי", אמר אנגלמן בוועידת הגזברים. "אין עוד גוף אובייקטיבי ובלתי תלוי אחר מלבדנו שבודק מה קרה".
הוא קרא ליועצת המשפטית לממשלה להורות לכלל הגורמים לשתף פעולה, ו"לפעול ליישומו המלא של חוק יסוד מבקר המדינה". לדבריו, המבקר הדגיש כי "לאזרחי ישראל מגיע לקבל תשובות מבדיקה עצמאית ובלתי תלויה ולא רק מתחקירים פנימיים שמודלפים לתקשורת מצד זה על זה ומצד זה על זה. לא ניתן להסתפק בתחקיר שגוף מבצע על עצמו, בפרט בשעה שהעומד בראש הגוף, אינו מתוחקר על-ידי גורם חיצוני".
בדבריו אמר המבקר אנגלמן שנפגש כבר לפני כשנה עם הרמטכ"ל הרצי הלוי ואמר לו שכשלי 7 באוקטובר נגרמו, כלשונו, בשל חוסר קשב לביקורת ולדעות שונות, כמו חוסר קשב להתראות של התצפיתניות. "כך אף עתה, כשצה"ל מנסה להדוף את ביקורת המדינה במקום לפעול לתיקון הכשלים", אמר אנגלמן.
על סוגיית לקיחת האחריות, צעד שממנו נמנע ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר אנגלמן: "חייבת להיות בישראל תרבות של לקיחת אחריות גם למעשים שלא חוצים את הרף הפלילי".
במה עוסקת הביקורת?
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הודיע כי בכוונתו להקדיש כמעט את כל משרדו, כולל כל המחלקות, לבחינת שורה ארוכה מאוד של נושאים הקשורים למחדל. בין הנושאים שנבחנים: עבודת הקבינט המדיני-ביטחוני, תפקוד אגף המודיעין בצה"ל, וכן נושאים אזרחיים כמו מערך הנפש והסיוע לסטודנטים במילואים.
מדוע צה"ל התנגד לביקורת?
צה"ל הביע התנגדות לעריכת הביקורת בשעת מלחמה, בטענה כי זה פוגע במאמצי המלחמה של הדרגים הבכירים בצבא. לאורך השנה החולפת, נזכיר, הצבא מקיים תחקירים פנימיים על ליבת מחדל 7 באוקטובר בטענה כי הם לא פוגעים במאמצי הלחימה. היום צפויים להתפרסם כמה מתחקירי הליבה.
מדוע בכל זאת המבקר חוקר את צה"ל?
בתחילה, אנגלמן קיבל את עמדת הצבא כי חקירה מטעמו תפריע למאמצי המלחמה, אולם בחלוף חודשים רבים לתוך המערכה החליט להתניע את הבדיקה. בתגובה לכך, הוגשה לבג"ץ עתירה נגד המבקר כדי למנוע את החקירה. השופטים נמנעו מלקבל את טענות העותרים ודרשו מצה"ל והמבקר להגיע להסכמות ביניהם על אופן התנהלות החקירה.
מה היו ההסכמות בין הגופים?
מבקר המדינה חילק את הביקורת לשלושה שלבים, כאשר השלבים הראשונים יעסקו בנושאים צדדיים וקלים יותר ואילו רק השלב האחרון יעסוק בנושאי הליבה. בנובמבר, אנגלמן וצה"ל מסרו כי הגיעו להסכמות משותפות בדבר התחלת הביקורת על הצבא. לפי הודעת הצדדים אז, "המתווה שגובש מאפשר את קיום הביקורת החשובה, שמירת המיקוד של צה"ל ומפקדיו במלחמה ואת תהליכי הלמידה בתוך צה"ל".
בסיכום המתווה נכתב כי "שיח לגבי מועד פתיחת הביקורות בנושאי הליבה הקשורים לכשל 7 באוקטובר (שלב ג') יתקיים בין הצדדים במסגרת השיח על עתיד המתווה אשר יתקיים בינואר או פברואר. להלן רשימת הביקורות בנושאי הליבה שקבע מבקר המדינה: מהלך האירועים ב-7.10.23 - פעילות הדרג המדיני, צה"ל ושב"כ; הגנת הגבול ברצועת עזה לפני מלחמת "חרבות ברזל"; תהליכי עבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני לפני 7.10.23; היערכות צה"ל להתמודדות עם איום תת-הקרקע; הבקרה המודיעינית לפני 7.10.23".
לו תוקם ועדת חקירה ממלכתית, כיצד יתנהלו שתי הבדיקות במקביל, והאם לא יפגעו האחת בשנייה?
מבקר המדינה אנגלמן הודיע כי לו תוקם ועדת חקירה ממלכתית לחקר טבח 7 באוקטובר, אירוע שכרגע לא נראה באופק, הרי שתתקיים ישיבה עם חברי הוועדה על מנת לקבוע גבולות גזרה של החקירות. עוד הודיע כי ועדת החקירה תקבל את הבכורה על פני מבקר המדינה, ומשרדו של אנגלמן אף יעביר לרשותה את כל חומרי המידע שנאספו. ועדת חקירה ממלכתית תהיה ממוקדת למחדל הצבאי והמדיני, כך שבמשרד המבקר מאמינים שממילא ועדה כזו לא תקיף את כל נושאי הבדיקה.
