משרדה של חברת הקונגרס האמריקנית אלכסנדרייה אוקסיו-קורטז בניו יורק הושחת אמש (יום א') בצבעי דם לאחר שהצביעה ביום שישי האחרון נגד הצעת חוק שנועדה לקצץ חצי מיליארד דולר מהסיוע האמריקני למערכות ההגנה של ישראל. על חלונות המשרד בשכונת ווסטצ'סטר סקוור נתלה שלט שבו נכתב: "AOC מממנת רצח עם בעזה". קבוצה בשם Boogie Down Liberation Front נטלה אחריות למעשה ומסרה כי היא "עומדת לצד העם הפלסטיני ומגנה את הצביעות של AOC" (כינויה של אוקסיו-קורטז, המורכב מראשי התיבות של שמה).
צבע דם וכתובת "מממנת ג'נוסייד": השחתת משרדה של אוקסיו קורטז
הצעת החוק שהגישה חברת הקונגרס הרפובליקנית והמגה-בדלנית מרג'ורי טיילור גרין נועדה למנוע העברת 500 מיליון דולר למערכות יירוט כמו כיפת ברזל, אך נדחתה ברוב מוחץ של 422 מול 6. אוקסיו-קורטז, שנחשבת לאחת הדמויות הבולטות במחנה הפרוגרסיבי המזוהה עם השמאל הרדיקלי, הסבירה לאחר מכן ברשת X את הצבעתה כך: "החוק לא עוצר את הפצצות שהורגות פלסטינים, אלא רק פוגע ביכולות ההגנה של כיפת ברזל. כמובן שהתנגדתי. אני מתמקדת בעצירת הזרמת התחמושת האמריקנית שמשמשת להמשך רצח העם בעזה". היא ציינה כי לדעתה קיצוץ המימון לכיפת ברזל לא היה מצמצם את ההרג ברצועה, אלא רק מחליש את ההגנה על אזרחים חפים מפשע בישראל, בזמן שזרימת הנשק ההתקפי נמשכת.
הצבעתה של אוקסיו-קורטז עוררה סערה בתוך המחנה הפרוגרסיבי. ארגון "הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה" (DSA), שהיה מהתומכים הבולטים ביותר של אוקסיו-קורטז מאז כניסתה לפוליטיקה, ושממנו יצאו גם דמויות מובילות אחרות בשמאל הרדיקלי כמו המועמד המוביל בבחירות לראשות העיר ניו יורק זוהראן ממדאני, פרסם הודעה חריפה שבה כינה את עמדתה "מאכזבת ומנוגדת לעקרונות". לדברי הארגון, "אמברגו נשק פירושו עצירת כל מערכות הלחימה של צבא המבצע רצח עם, ללא יוצא מן הכלל". בהודעה נכתב כי "העובדה שהיא מכירה בכך שמדובר ברצח עם, אך מצאה לנכון להתנגד להפחתת המימון, פוגעת באמינותה". עם זאת, הארגון ציין לחיוב את התנגדותה לאישור תקציב הביטחון של ארה"ב כולו, המוערך ב-832 מיליארד דולר.
4 צפייה בגלריה
אוקסיו-קורטז בעצרת, עם הכיתוב על הדוכן: "הילחמו באוליגרכים". בפעם הקודמת שלא הצביעה נגד הסיוע פרצה בבכי
(צילום: AP Photo/Ross D. Franklin)
אוקסיו-קורטז, נזכיר, נבחרה לקונגרס לראשונה ב-2018 אחרי שהביסה את הממסד הדמוקרטי בפריימריז בניו יורק, ואז היא הפכה בן-לילה לכוכבת פרוגרסיבית ולפנים החדשות של השמאל האמריקני. היא רצה על מצע סוציאליסטי דמוקרטי, שקידם זכויות עובדים, ביטוח בריאות ממלכתי וצעדים נרחבים נגד שינויי האקלים, והוצגה כתקווה של דור חדש במפלגה הדמוקרטית. גם בקרב חלק מהיהודים המזוהים עם השמאל הפרו-ישראלי היו מי שראו בה דמות מבטיחה, מתוך ציפייה שתשלב בין מחויבות לצדק חברתי לבין תמיכה בזכות קיומה של ישראל.
אלא שהתקוות האלה נגוזו די מהר, ומיד לאחר בחירתה לקונגרס כינתה אוקסיו-קורטז את מדיניות ישראל בעזה "טבח" בעקבות אירועי "צעדות השיבה". בהמשך סייגה את דבריה והודתה בריאיון שהיא "לא מומחית לנושא", אבל המשיכה לבקר בחריפות את מדיניות ישראל ברצועת עזה, והפכה לאחד הקולות הבולטים בקונגרס הקוראים להגבלת הסיוע הצבאי.
ב-2019 הצביעה אוקסיו-קורטז נגד החלטה שהביעה התנגדות לתנועת החרם על ישראל BDS, אך הבהירה כי היא אינה תומכת בתנועה, אלא מתנגדת להחלטה כ"צעד שמגביל חופש ביטוי ולא נועד לדיון מהותי". חברת הקונגרס אמרה אז כי היא מתנגדת להענקת "צ'ק פתוח" למדיניות הממשלה בירושלים, וביקרה בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו, כינתה אותו "גזען" וטענה שישראל אינה מחויבת עוד לדמוקרטיה ליברלית. למרות זאת, ב-2021, במהלך ההצבעה על מימון לכיפת ברזל לאחר סבב הלחימה מול חמאס, הצביעה "נוכחת" (כלומר נמנעת) במקום להתנגד, צעד שעורר גם אז ביקורת קשה משמאל. היא פרצה בבכי מתוקשר למדי במליאה, ולאחר מכן פרסמה מכתב שבו טענה כי ההצבעה נעשתה בלחץ כבד וללא זמן להיערכות: "בכיתי על חוסר האכפתיות לחיי אדם ועל הדרך הצינית שבה מתקבלות החלטות שמביאות להסלמה מקסימלית".
מאז תחילת מתקפת הטרור של 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה הנוכחית בעזה הפכה בהדרגה עמדתה של אוקסיו-קורטז לתקיפה יותר. להבדיל מחבריה ל"סקוד" הפרוגרסיבי, בחודשים הראשונים היא נמנעה משימוש במונח "רצח עם" והסתפקה בקריאה להפסקת אש הומניטרית. רק תחת לחץ ציבורי גובר אמרה במרץ 2024 כי מדובר ב"רצח עם בהתהוות". באוקטובר 2024, לאחר הפצצת בית חולים בעזה, היא כבר כתבה בפומבי שישראל מבצעת רצח עם וקראה להפסיק לחלוטין את הספקת הנשק האמריקני לישראל. בנאומיה בחודשים האחרונים היא מקפידה לשבץ לקול מחיאות כפיים רמות סיסמאות כגון "Free Palestine".
אוקסיו-קורטז מוצאת עצמה אם כן בעמדה מורכבת: היא לא חדלה לתקוף את ישראל ולקרוא להפסקת הזרמת נשק "התקפי", אבל כשמגיעות הצעות לקצץ במימון של סיוע הגנתי לישראל – היא בוחרת להתנגד. הבחירות הללו שלה הפכו אותה מטרה לביקורת מצד פעילים פרוגרסיביים, המצפים לעמדה נחרצת בעד אמברגו מלא וחרם נגד ישראל. עבורם, ההתנגדות שלה נראית כסתירה לעקרונות הליברליים שהיא עצמה מקדמת. המחלוקת הזו לא נותרת אישית: היא חושפת את השסע העמוק במפלגה הדמוקרטית בין ההנהגה המשתייכת למרכז הפוליטי לבין השמאל החדש, שמיוצג על-ידי אנשים כמו ממדאני, המזהירים כי אם אוקסיו-קורטז לא תבחר צד ברור היא תמצה את עצמה ותאבד את הבייס הפרוגרסיבי והמתון במפלגה גם יחד.
