לפני מספר ימים, הנשיא טראמפ הזהיר את בתי המשפט בארה״ב שלא להתערב במדיניות שלו. "נראה שהשופטים האלה חושבים שהם ניצחו בבחירות", אמר, "אבל האנשים הצביעו בשבילי, לא הם". על בסיס איומים אלה ודומיהם של טראמפ, אמריקאים רבים מאמינים כי ארצות הברית עומדת בפני משבר חוקתי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו אמרו הערות דומות לשופטי בית המשפט העליון. "מי אתם שתוכלו לומר לנו מה אנחנו יכולים ומה אנחנו לא יכולים לעשות. אנחנו נבחרנו, לא אתם". כמו בארה"ב, ישראל עומדת לקראת משבר חוקתי אבל בהבדל אחד עצום - לישראל אין חוקה. המשבר שלנו, כתוצאה מכך, עלול להיות הרבה יותר מסוכן.
בעוד שהחברה האמריקאית עשויה להיות חלשה יחסית, המוסדות שלה, המבוססים על החוקה, חזקים. החברה הישראלית, לעומת זאת, היא אולי החזקה בעולם, אבל המוסדות שלנו חלשים. הם תוצר של חוקים ומסורות שיכולים בקלות להתהפך או להישכח. התוצאה היא משבר חוקתי ללא חוקה.
ישראל אכן זקוקה לחוקה מוגבלת, כזו שתקבע את הלגיטימיות של המוסדות שלנו ותתאר בבירור את תפקידיהם וסמכותם. זה יהיה מסמך שמקובל על רוב ניכר של הישראלים, ודורש רוב גדול של הכנסת כדי לשנותו
גילוי נאות: במשך שנים התנגדתי לחקיקת חוקה ישראלית. החברה הישראלית הייתה מגוונת מדי, טענתי, מורכבת מיותר מדי קהילות בלתי ניתנות לפיוס מכדי להתאחד תחת מסמך אחד. כל ניסיון לכפות, נניח, את חוק מדינת הלאום על הערבים או את דגל ישראל על חרדים, ייתקל בהתנגדות עזה, אולי אפילו באלימות.
כל זה היה לפני הרפורמה המשפטית ובוודאי לפני המלחמה. לאחרונה, כשהמשבר החוקתי שלנו ללא חוקה עומד באופק, התחלתי לחשוב מחדש על דעותיי. ישראל אכן זקוקה לחוקה מוגבלת, כזו שתקבע את הלגיטימיות של המוסדות שלנו ותתאר בבירור את תפקידיהם וסמכותם. זה יהיה מסמך שמקובל על רוב ניכר של הישראלים, ודורש רוב גדול של הכנסת כדי לשנותו.
מייקל אורןחוקה תאפשר לנו לדעת בדיוק מה בית המשפט העליון והממשלה יכולים לעשות ומה הם לא יכולים לעשות. בנוסף ייקבע מהם אופייה המתמשך של המדינה והזכויות הבלתי ניתנות לביטול של אזרחיה.
ארה"ב אולי יכולה להרשות לעצמה להידרדר למשבר חוקתי, אבל לא כן ישראל המוקפת באויבים שמחכים לראות אותנו מפולגים וחלשים. חקיקת חוקה היא לא רק עניין של מניעת משבר פוליטי וחברתי בישראל, אלא של מניעת המלחמה הבאה.
